בית משפט השלום בקריית גת

ת"פ 30989-11-15 מדינת ישראל נ' עזרא

בפני

כבוד השופטת נועה חקלאי

בעניין:

מדינת ישראל - המאשימה

נגד

קובי עזרא - הנאשם

גזר דין

רקע

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של גניבת רכב, לפי סעיף 413ב(ב) לחוק העונשין, תשל"ז 1977 (להלן: "החוק").

על-פי המתואר בכתב האישום, בתאריך 12.7.15 פנה הנאשם לאחר כדי שיגרור את הרכב אשר בבעלות שכנתו, הגברת מלכה באמצעות גרר, ומכר לאחר את הרכב בתמורה ל- 700 ₪ לאחר שטען בפניו שהרכב בבעלות אשתו. בנסיבות המתוארות גנב הנאשם את הרכב באמצעות האחר. הרכב נגרר, הועבר לשטחים ופורק בשטחים. שווי הרכב 18,500 ₪.

הסדר הטיעון

2.         ביום 1.6.16 הציגו הצדדים הסדר לפיו הנאשם יודה ויורשע, יופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר כשעמדת המאשימה היא למאסר בפועל.

תסקיר שירות המבחן וחוות דעת ממונה

3.         שירות המבחן סקר את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. שירות המבחן תיאר את הפציעה שנפצע הנאשם בילדותו בעינו ואת השלכות הפציעה על חייו. הנאשם שירת שירות צבאי ובתעודת השחרור ציין כי התנהגותו טובה מאוד, פיקח, אחראי, עצמאי, בעל רמה אישית גבוהה ומהווה דוגמה לאחרים. הנאשם נעדר הרשעות קודמות. ביחס לעבירה, שיתף כי מדובר ברכב ישן אשר מזה שנה חנה בחניה השכונתית ללא תזוזה ונראה כמושבת. על הרכב הודבקה מדבקה עם טלפון של אדם אשר מבקש לפנות את הרכב, הנאשם שיער כי הרכב אינו שייך לאיש ומאחר כי תופס מקום חניה פעיל התקשר אל מספר הטלפון וביקש שיפנו את הרכב וקיבל כאמור תמורה של 700 ₪. הנאשם הבין כי מעשיו היו "טיפשיים" וחסרי מחשבה, הביע חרטה כנה, לדבריו לא היה מודע לכך שפגע ברכוש שכנתו, תיאר בושה רבה וחוסר נוחות. בעקבות האירוע יחסיו עם שכנתו התערערו והוא הביע צורך לפצותה על הנזק שגרם לה.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי הכולל סיום מסגרת לימודית, גיוס לצבא, מציאת מסגרת תעסוקתית קבועה ויציבה וזאת למרות הקשיים הבריאותיים עימם מתמודד מגיל צעיר. שירות המבחן התרשם כי הנאשם פעל מתוך חוסר הבנה של המצב וללא חשיבה ובדיקה מעמיקה של משמעות פעולותיו, המליץ על דחיית הדיון בחודשיים על מנת לבחון הליך של צדק מאחה בין הנאשם לבין שכנתו והמליץ על הימנעות מהרשעת הנאשם והטלת של"צ בהיקף 180 שעות במסגרתו תבחן אפשרות שילובו בהליך צדק מאחה.

4.         הממונה על עבודות השירות הגיש חוות דעת בעניינו של הנאשם לפיו הנאשם כשיר לרצות מאסר בדרך של עבודות שירות.

טיעוני הצדדים לעונש

5.         ב"כ המאשימה הפנתה לחומרת המעשים הנלמדים מכתב האישום בכך שהנאשם גנב רכב ומכר אותו, הפנתה לערך המוגן שנפגע. ב"כ המאשימה, לשאלת ביהמ"ש אישרה כי הרכב חנה במקום תקופה ארוכה, ללא טסט ולא היה בשימוש תקופה ארוכה. המאשימה עתרה למאסר של 6 חודשים ירוצה בעבודות שירות ופיצוי שלא יפחת מ- 10,000 ₪ והתחייבות כספית. המאשימה טענה כי המלצת שירות המבחן אינה הולמת את נסיבות המקרה על אף שאין לנאשם הרשעות קודמות או הסתבכויות נוספות.

6.         ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם לקח אחריות, חסך זמן שיפוטי, התסקיר מאוד חיובי, הנאשם נשוי, אב ל-2 ילדים, מפרנס יחיד, נכה ומוכר בביטוח לאומי בעקבות תאונה בילדות, במצבו קשה מאוד להתקבל לעבודה, אם יעדר מעבודתו יפוטר. ב"כ הנאשם לא חולק על הפגיעה בערכים המוגנים אך מפנה לנסיבות הקלות של האירוע. לדבריו, הנאשם פינה גרוטאה, לא אוטו שנוסע. לדבריו, הזמין גרר כדי להזיז את הרכב והגורר הציע לו למכור לו את הרכב.

לדברי ב"כ הנאשם, שווי הרכב כמפורט בכתב האישום הוא לרכב תקין ונוסע אך לא לרכב במצב בו היה. ב"כ הנאשם ביקש לעשות הבחנה בין המתחמים הרגילים של גניבת רכב שנעים ממאסר של מספר חודשים ועד 18 חודשי מאסר לבין האירוע דנן. ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן.

7.         הנאשם אף הוא בקש לומר דברים. הנאשם הביע צער וחרטה. ציין שזה לא יקרה יותר בחיים, ביקש לפצות את שכנתו. לדבריו, זה היה מתוך טיפשות של רגע והוא באמת מביע חרטה.

דיון

קביעת מתחם העונש ההולם

8.         הערך החברתי אשר נפגע מהעבירה של גניבת רכב הוא שמירה על קניינו של אדם, שמירה על סדר ציבורי תקין והגנה על תחושת הביטחון של הציבור.

על עבירת גניבת הרכב ראו דבריו של כב' השופט עמית בבש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל

"פתאום קם אדם בבוקר ומוצא..." שמכוניתו חלפה עם הרוח, או במקרה הטוב, נפרצה ותכולתה נשדדה. חוזר אדם לביתו בסוף עמל יומו ומוצא כי מאן דהוא חדר לפרטיותו ונטל את רכושו ואת חפציו שאותם צבר בזיעת אפו ומיטב כספו. מי ימוד את עוגמת הנפש, הרוגז וחסרון הכיס שנגרמו למי שנפגע מאותן עבירות רכוש, שדומה כי ליבנו גס בהן, והסטטיסטיקה של העבירות הלא מפוענחות בתחום זה מדברת בעד עצמה. אין לראות בעבירות רכוש, כמו התפרצות לדירה או גניבת רכב, גזירת גורל שאין לה מענה בחוק ובפסיקה".

9.         מידת הפגיעה בערך המוגן היא ממשית, הנאשם הזמין גרר על מנת לפנות את הרכב של שכנתו ומכר את הרכב לגרר בתמורה ל- 700 ₪.

10.       באשר לנסיבות ביצוע העבירה: לקחתי בחשבון כי שווי הרכב הוא 18,500 ₪ ועם זאת, לקחתי בחשבון כי הרכב לא היה במצב תקין אלא עמד תקופה ממושכת במגרש חניה ללא תזוזה, ללא טסט ולא היה בשימוש כך שיכול והדבר השפיע על שוויו הריאלי. לקחתי בחשבון שאין מדובר במקרה הרגיל של גניבת רכב, אלא הנסיבות שבפניי קלות יותר, ועם זאת, עדיין מדובר בעבירה חמורה. לא ברור אם היה תכנון מוקדם לגניבת הרכב שכן לדברי ב"כ הנאשם, הנאשם הזמין את הגרר בשלב הראשוני רק כדי לפנות את הרכב אשר הפריע במקום החניה. אין מדובר בעבירה שבוצעה בתחכום.

11.       בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי בדרך כלל בעבירות של גניבת רכב הוטלו על נאשמים עונשים החל מ- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ועד לעונשי מאסר בפועל לתקופות משמעותיות.

בעניין הצורך בענישה מחמירה ראו דבריו של כב' השופט א' רובינשטייןבע"פ 11194/05 אבו סבית נגד מדינת ישראל :

"למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש ... כמעט שהפכה לעשר מכות; היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים, ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית. המעט שבידי בית משפט זה לעשות הוא לחזק את ידיהם של בתי המשפט הדיוניים בראייה מחמירה של העבירות הכרוכות בכך".

על מדיניות הענישה הנוהגת במקרים הרגילים של גניבת רכב ניתן ללמוד בין היתר מפסקי הדין הבאים:

·        רע"פ 1108/15 מחמוד שעאבנה נ' מדינת ישראל. שני אישומים של גניבת רכב בצוותא. נקבע מתחם בין 8 ל- 24 חודשי מאסר. נגזרו 14 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

·        עפ"ג (חיפה) 10851-05-15 מדינת ישראל נ' צאלח. גניבת רכב ועבירות נוספות (כניסה לישראל שלא כחוק , נהיגה ללא רישיון) בית המשפט המחוזי קיבל ערעור על קולת העונש והעלה את רכיב המאסר מ- 9 ל- 17 חודשים.

·        עפ"ג (י-ם) 57089-03-14 עודיי מחפוז נ' מדינת ישראל. גניבת רכב . נקבע מתחם בין 9 ל- 24 חודשי מאסר. על הנאשם נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

·        ת"פ (רמלה) 14338-11-14 מדינת ישראל נ' כאמל אל מוגרבי. גניבת מונית שהושארה מונעת ולא נעולה, ונהיגה ללא רשיון. נקבע מתחם בין 6 ל- 18 חודשי מאסר. נגזרו 11 חודשי מאסר (תלוי ועומד ערעור הנאשם על חומרת העונש).

·        ת"פ (י-ם) 11874-09-13 מדינת ישראל נ ג דאת. גניבת רכב. נקבע מתחם בין 8 ל- 24 חודשי מאסר בפועל. נגזרו 11 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

·        ת"פ (רמלה) 24088-12-13 מדינת ישראל נ' היתם רג'אבי. גניבת רכב. נקבע מתחם בין 8 ל- 24 חודשי מאסר בפועל. נגזרו 11 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. (נדחה ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין).

·        ת"פ (ת"א) 46381-10-13 מדינת ישראל נ' סטניסלב קריפל. גניבת רכב. נקבע מתחם בין 8 ל- 24 חודשי מאסר בפועל. נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

·        ת"פ (ת"א) 3874-08-13 מדינת ישראל נ' אל בטיחאת. גניבת רכב. נקבע מתחם בין 6 ל- 18 חודשי מאסר בפועל. נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל, כולל מאסרים מותנים שהופעלו, לצד ענישה נלווית.

·        ת"פ (י-ם) 37451-05-11 מדינת ישראל נ' סאמר זגייר. גניבת רכב. נקבע מתחם בין 8 ל- 27 חודשי מאסר בפועל. נגזרו 24 חודשי מאסר בפועל כולל מאסרים מותנים שהופעלו, לצד ענישה נלווית.

על מדיניות הענישה הנוהגת במקרים בהם הרכב הוכר כ"גרוטאה" או נמכר למגרש גרוטאות ראו למשל:

·        ת"פ (מחוזי חי') 34398-02-10מדינת ישראל נ' שמחי (13.6.11) הנאשםהורשע בעבירות של גניבת רכב, מסחר ברכב או בחלק גנובים וזוכה בעבירות של פירוק מרכב וגניבה מרכב. הנאשם סייע בפינוי דירה והתבקש להזיז את הרכב מהמקום בו חנה. הנאשםהעביר את הרכב למקום אחר בקרבת הדירה והחנה אותו שם. לאחר מכן גנב הנאשם את הרכב מהמקום בו חנה, הסיע את הרכב למגרש גרוטאות ומכרו תמורת 700 ₪. בימ"ש קיבל את המלצת שירות המבחן והאריך תקופת התנאי, צו מבחן וקנס. בעליון בקשת פסלות נדחתה.

·        ת"פ (ראשל"צ) 16827-01-16מדינת ישראל נ' חנוכה (3.1.17) הנאשם הורשע בעבירה של סיוע לגניבת רכב. הנאשם הגיע עם גרר שברשותו וגרר באמצעותו את הרכב מהמקום. הושגה הסכמה עונשית בין הצדדים למעט לעניין רכיב הפיצוי. בימ"ש קבע שהנאשם אינו המבצע העיקרי וכי כל חלקו היה שלא בירר את זיקתו החוקית של המבקש לרכב. בנוסף, לא הוצגה שומה אודות הרכב מצד המאשימה . לדברי הנאשם מדובר ברכב שלא בשימוש שנזנח במקום, יד שמינית, ללא מבחן כשירות לרכב מזה כשנתיים. הרכב הוערך בבית המשפט בסך 500 ₪ כגרוטאה. מאסר על תנאי, התחייבות ופיצוי.

12.        כאמור במקרה שבפניי, הנסיבות קלות יותר מהמקרים ה"רגילים" של גניבת רכב, עם זאת אין מדובר בגניבת "גרוטאה" ולפיכך, אני מוצאת כי מתחם העונש ההולם לאירוע בנסיבותיו נע ממאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד ל- 12 חודשי מאסר.

ביטול הרשעת הנאשם

13.       הכלל הוא כי מי שהוכחה אשמתו, יש להרשיעו בדין.

בע"פ 2513/96 מדינת ישראל נ' שמש, פסק בית המשפט העליון כי:

"שורת הדין מחייבת כי מי שהובא לדין ונמצא אשם, יורשע בעבירות שיוחסו לו. זהו הכלל. הסמכות הנתונה לבית המשפט להסתפק במבחן מבלי להרשיעו בדין, יפה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן. שימוש בסמכות הזאת כאשר אין צידוק ממשי להימנע מהרשעה מפר את הכלל. בכך נפגעת גם שורת השוויון לפני החוק".

ככל שהעבירה חמורה יותר האפשרות להימנע מהרשעה פוחתת, בשל הצורך "להטביע חותם פליליות" שאם לא כן עלול לעבור מסר הפוך מן המתחייב, כאילו מדובר בעבירה שהיא "נסלחת" (ראו ע"פ 419/92 מדינת ישראל נ' כהן).

עם זאת קיימים מקרים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן בהם קיימת הצדקה להימנע מהרשעה (ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל) וזאת כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי.

בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים מרכזיים: ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ושנית ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.

הנטל לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים, מוטל על הנאשם.

14.       יישום המבחנים האמורים במקרה דנן, מעלה כי לא ניתן להורות על ביטול הרשעת הנאשם בדין.

הגם שביחס לעבירה של גניבת רכב, הנסיבות שבפני הן קלות יחסית עדיין מדובר בעבירה חמורה.

הנאשם לא עמד בנטל המוטל עליו לשכנע כי הרשעה תפגע בשיקומו. לא הוצג כל נזק קונקרטי שיכול להגרם לו כתוצאה מהרשעה. הטענה כי במידה ויורשע יש חשש לפגיעה בדימוי העצמי אינה מצדיקה הימנעות מהרשעה בפרט שאין עסקינן בקטין או בבגיר צעיר שעתידו המקצועי עדיין לא ברור. הנאשם הינו בן 31.

אמנם שירות המבחן המליץ לשקול בחיוב ביטול הרשעת הנאשם, עם זאת, על אף ההערכה הרבה לעבודתם של הגורמים המקצועיים, תסקיר שירות המבחן הינו בגדר המלצה בלבד, ובית המשפט עצמאי בהפעלת שיקול דעתו

ברע"פ 9118/12 אלכסנדר פריגין נ' מדינת ישראל קבע בית המשפט העליון כי:

"הלכה מושרשת היא כי בית המשפט אינו כבול להמלצות שירות המבחן, ששיקוליו אינם זהים, בהכרח, לשיקולי בית המשפט, שהם רחבים ומקיפים יותר. נפסק, לא אחת, כי על בית המשפט היושב על המדוכה לתת דעתו לשיקולים הכוללים של ההליך הפלילי, וביניהם לעניינים ששירות מבחן אינו מופקד עליהם...."

(ראו גם ע"פ 1170/15 פלוני נ' מדינת ישראל; רע"פ 8344/15 מחאמיד נ' מדינת ישראל; רע"פ 2208/16 גוהר נ' מדינת ישראל.

לאור כל האמור לא מצאתי הצדקה להורות על ביטול ההרשעה והיא תישאר על כנה.

גזירת העונש המתאים לנאשם

15.       בבואי לגזור את עונשו של הנאשם לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

·        זקפתי לזכותו את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות בהזדמנות ראשונה.

·        זקפתי לזכותו את היותו נעדר הרשעות קודמות.

·        לקחתי בחשבון כי חלפו שנתיים מאז ביצוע העבירה ולא נפתחו תיקים חדשים.

·        לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שנלמדות מתסקיר שירות המבחן וכפי שעולות מטיעוני בא כוחו, את הרקע המשפחתי, את הפציעה שנפצע בילדותו והשפעתה על חייו, את היותו נשוי אב ל-2 ומפרנס יחיד, את ההשלכות שיכול ויהיו על מאסר שיוטל עליו על המשך העסקתו.

·        לקחתי בחשבון את האמור בתסקיר שירות המבחן. את העובדה שהנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי ואת הערכת שירות המבחן כי העבירה בוצעה מתוך חוסר הבנה של המצב וללא חשיבה ובדיקה מעמיקה של משמעות פעולותיו.

·        לקחתי בחשבון את המלצת שירות המבחן להימנע מהרשעה ולהטיל על הנאשם ענישה בדמות של"צ ומבחן.

·        לקחתי בחשבון את רצונו של הנאשם לפצות את המתלוננת.

·        לקחתי בחשבון את שיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם.

·        לקחתי בחשבון את דבריו של הנאשם כי למד לקח ולא יחזור על המעשה.

16.       לאחר שלקחתי בחשבון כל אלה, לא מצאתי הצדקה לחרוג לקולה או לחומרה ממתחם העונש ההולם ועם זאת, מצאתי הצדקה לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם.

סוף דבר

17.       לאור כל האמור, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          הנני מטילה על הנאשם מאסר לתקופה חודשיים שירוצה בדרך של עבודות שירות, ב"מרכז החסד שדרות" בכתובת נתן אלבז 4 שדרות.

                        הנאשם יועסק 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות.

                        הנאשם הביע את הסכמתו לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות.

          על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי המאסר ביום 11.6.17 בשעה 08:30 במשרדי הממונה על עבודות שירות במפקדת מחוז דרום, יחידת עבודות שירות ב"ש.

          מוסבר לנאשם כי עליו לבצע כל עבודות שמוטלות עליו במסגרת עבודות השירות על פי ההנחיות שתינתנה לו מעת לעת על ידי הממונה במקום וכל הפרה של עבודות שירות תגרום להפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי עונש המאסר בפועל.

ב.           3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום על עבירת רכוש מסוג עוון.

ג.             6 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום על עבירות רכוש מסוג פשע.

ד.           הנאשם יחתום על התחייבות בסך 3,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת רכוש למשך שנתיים מהיום. הנאשם יחתום על ההתחייבות עוד היום אחרת יאסר למשך 15 ימים.

ה.           קנס בסך 400 ₪ או 4 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם לא יאוחר מיום 1.1.19.

ו.                    הנני מטילה על הנאשם צו מבחן וזאת למשך שנה. הנאשם ימצא בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום. במסגרת המבחן ישולב הנאשם בכל הליך טיפולי ששירות המבחן ימצא לנכון מעת לעת לרבות בהליך של צדק מאחה, אם ימצא מתאים לכך.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו המבחן.

ז.         פיצוי בסך 8,000 ₪ (למתלוננת, קטי מלכה, ע"ת 2.

הפיצוי ישולם ב-20 תשלומים, תשלום ראשון לא יאוחר מיום 1.7.17.

כל תשלום יזקף ראשית לכל על חשבון הפיצוי.

      זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתנה והודעה היום י"ד סיוון תשע"ז, 08/06/2017 במעמד הנוכחים.