1

 

 

 

כללי:

1.     התביעה מייחסת לנאשם שתי עבירות: גניבת רכב עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין - תשל"ז, 1977 (להלן "החוק") וניסיון שיבוש מהלכי משפט עבירה לפי סעיפים 25 ו- 244 לחוק.

 

2.     בערב ה- 10/05/15 סמוך לשעה 19:40 נגנב קטנוע מ.ר. 59-297-68 השייך למיכאל קמינסקי (להלן "המתלונן") מהחניה הצמודה לבית מגוריו ברחוב ליבורנו 26 בבת ים.

 

3.     המתלונן זיהה את הנאשם כמבצע הגניבה. המחלוקת הממשית בתיק זה מתייחסת למהימנות הזיהוי של הנאשם ע"י המתלונן.

 

2

4.     ביום 11/05/15 נערך עימות בין המתלונן לנאשם. מוסכם על הצדדים כי לקראת סוף העימות הוחלפו בין הנאשם למתלונן דברים שעורכת העימות לא שמעה אותם. התביעה טוענת כי הנאשם התקרב למתלונן אומר לו "תסכל לי בעיניים, תגיד להם שאתה טועה". המתלונן השיב ואמר "אתה תדע איך להחזיר לי את הקטנוע". הנאשם השיב בחיוב המתלונן אמר "אם אני אגיד שאני טעיתי, מחר הקטנוע יהיה אצלי בבית?" הנאשם השיב "אולי היום אני נשבע לך".

 

5.     הנאשם כפר בעבירות המיוחסות לו וטען כי באותו ערב חזר לביתו בסביבות השעה 19:00 ולא יצא את הבית עד 20:30 - 20:00.

הנאשם גם טען כי חילופי הדברים בינו לבין המתלונן לא היו כפי שפורטו בכתב האישום.

 

 

עדות המתלונן:

 

6.     המתלונן מסר כי הנאשם גר בכניסה אחרת בבניין שהוא עצמו מתגורר. הוא ציין כי ראה אותו מספר פעמים סמוך לבניין "וכמה פעמים קראו לו לרדת למטה...".

המתלונן ציין כי ביום האירוע היה צריך לצאת מביתו בסביבות 20:00. הוא התקלח יצא מהמקלחת והסתכל מהחלון בסלון בסביבות 19:40 "...ראיתי שיש מישהו ליד הקטנוע שמתעסק עם האזור של המפתחות זיהיתי את הנאשם...".

 

7.     המתלונן ציין כי הוא גר בקומה חמישית וכי המרחק מהחלון למקום החניה של הקטנוע היה כ - 22-20 מ'.

לגבי הדרך שבה זיהה את הנאשם מסר העד "...אני לא שמתי לב ללבוש, המקצוע שלי הוא צלם ואני מסתכל בפנים יש לו תווי פנים ייחודיים, הצורה של הגבות המרחק של העיניים מהאף, הצורה של הפנים...".

 

8.     העד ציין כי האירוע התרחש בשעת דמדומים, דלק פנס לבן של הקטנוע שמופעל במצב של סוויץ, היו פנסי רחוב ועדיין לא היה חשוך לגמרי.

העד ציין כי כשהסתכל מהחלון פניו של הנאשם היו מופנים לכיוונו.

 

9.     המתלונן ציין כי התלבש וירד במדרגות לחניה , העריך כי לקח לו כ - 5 דקות להגיע למקום החניה. הקטנוע והנאשם לא היו במקום.

 

3

10. המתלונן ציין כי בסוף העימות הראשון בינו לבין הנאשם נכנסו לחדר שוטרים נוספים והתחילו לדבר על דבר לא קשור לעימות "...נתנאל שישב לידי פנה אלי ואמר תגיד להם שטעית אני אמרתי אם אני אגיד להם שטעיתי אתה תדע איך להחזיר לי את הקטנוע? אמר כן ואז אמרתי אם אני אומר עכשיו שטעיתי מחר הקטנוע יהיה אצלי והוא אמר אפילו עוד היום...".

 

11. בחקירתו הנגדית מסר העד כי ידע באיזה צד גר הנאשם ויתכן כי איתר את שם המשפחה מהרישום בתיבת הדואר. המתלונן אישר כי למחרת דיבר עם ועד הבית ושיתף את נציג הועד בכך שגנבו לו את הקטנוע.

העד ציין "...לא אמרתי לה שהוא גנב לי את הקטנוע... אמרתי לה שפניתי למשטרה... אני זיהיתי אותו, לא שאלתי את ועד הבית אם היא יודעת מי גנב לי את הקטנוע..."

 

12. לגבי סוף העימות העד מסר כי להערכתו החוקרת ראתה שהם מדברים "אני לא יודע אם היא שמעה אני חושב שהיא לא שמעה כי כשסיפרתי לה על תוכן השיחה היא הייתה מופתעת...".

 

13. מוסכם על הצדדים כי הקטנוע נמצא ביום 11/05/15 ברח' כ"ט בנובמבר בבת - ים.

 

גרסת הנאשם:

 

14. הנאשם נחקר באזהרה ביום 10/05/15 בשעה 22:47 ע"י רס"ר לירן יעקב (ת/3). הנאשם נשאל מה עשה באותו יום ומסר כי עבד עם אביו בפירוק ארון בסביבות השעה 12:00 "...בסביבות השעה 17-18 ליד הבית שלי הלכנו להביא אופניים לאחי מרח' כ"ט בנובמבר ... אכלנו בפרישמן סביח, זה היה בשעה 15:00 לערך.

 

15. הנאשם מסר כי אחרי מסירת האופניים אביו הקפיץ אותו לביתו והוא נשאר בביתו עד שחבר שלו שלום גבייב אסף אותו והם הלכו לטיילת.

הנאשם נשאל מי היה עמו בביתו והשיב "... אמא שלי, היא הלכה אחרי זה בשעה 19:00-20:00 אני לא זוכר...".

 

4

16. בעימות הראשון בין הנאשם למתלונן (ת/1) שנערך ביום 10/05/15 שעה 23:25 אישר הנאשם כי מזהה את המתלונן כשכנו "אני ראיתי פעם או פעמיים". הנאשם הכחיש כי גנב את הקטנוע ושאל את המתלונן אם הוא בטוח שזה הוא. כשנאמר לו שיש סרטוני אבטחה שרואים אותו גונב השיב הנאשם "אני רוצה לראות".

 

17. במזכר שערכה החוקרת לירן יעקב היא אישרה כי נכנסו שוטרים מהימ"ר לחדר בו ערכה את העימות (ת/2) "... ראיתי כי הם משוחחים, הבחנתי כי החשוד התקרב עם גופו אל הקורבן וכי השניים היו קרובים בראשם זה לזה...".

 

18. ביום 14/05/15 נערך עימות שני בין הנאשם למתלונן (ת/4) בעימות זה המתלונן פירט את הדברים שהוחלפו בינו לבין הנאשם בסוף העימות הראשון וציין כי הנאשם לא איים עליו.

הנאשם הכחיש כי אמר את הדברים שהמתלונן מייחס לו.

 

19. אחרי העימות הנאשם נחקר שוב באותו יום (ת/5) הוא סירב להשיב לחלק משאלות החוקר והפנה אותו לדברים שמסר בעימות.

במהלך החקירה מסר הנאשם "...לקחתי אופניים חשמליים שחורות של חבר שלי חיים פאפו מהבית של סבתא שלי בליבורנו 3 הוא גר בכ"ט בנובמבר פינה עם ליבורנו. לקחתי את האופניים לאחי ברק שגר בחולון. באתי לקחת עם אבא שלי בטנדר שלו...". הנאשם טען כי הציע לעזור למתלונן "לא על האופנוע בכל מה שהוא רוצה לא קשור לאופנוע...".

 

20. הנאשם נחקר בהקשר לטענת האליבי שלו ביום 12/05/15 שעה 12:05 ע"י החוקר עמיחי עמיאל (ת/6). הנאשם מסר כי אביו הודיע לו על העבודה יומיים לפני יום האירוע. בשורה 71 נשאל הנאשם "מחומר החקירה עולה כי אתה אמרת למתלונן במהלך העימות שאתה יודע איפה האופנוע מה תגובתך? "ת- אמרתי לו אם תצטרך את העזרה שלי".

בשלב זה ביקש הנאשם למחוק את הדברים שמסר וחזר וטען כי לא אמר למתלונן שיוכל להחזיר לו את האופנוע.

 

21. בעדותו בפני ציין העד כי היה בבית עם אמא שלו עד שחבר שלו הגיע בסביבות השעה 20:00 ואסף אותו.

הנאשם ציין כי דיבר עם אביו באותו ערב שלוש שיחות ב - 19:54, 19:55 וב 20:28.

5

לגבי השיחה בסוף העימות השני מסר הנאשם "...אמרתי לו שיגיד שזה לא אני והוא אמר "אתה תחזיר לי את האופנוע אם אומר שזה לא אתה? אני אמרתי לו שאני אעזור לו בכל מה שאוכל...".

לנאשם לא היה הסבר של ממש מדוע ביקש למחוק דברים דומים שמסר לחוקר במשטרה.

 

22. בחקירתו הנגדית מסר הנאשם כי אביו החזיר אותו לביתו בין 18:00 ל 19:00.

הנאשם לא ידע להסביר מדוע מסר כי אמו הלכה בין 19:00 ל - 20:00.

הנאשם לא ידע להסביר מדוע חברו ואמא שלו נמנעו לתת עדות במשטרה סמוך לאירוע.

 

23. הנאשם אישר כי היה לו עימות עם השוטר לאחר מסירת הודעתו ביום 14/05/15. הוא הכחיש כי לקח את דף מההודעה, אך אישר כי תחילה סירב לחתום על ההודעה כיוון שהחוקר לא הסכים להוסיף משפט שלטענתו אמר באותה הודעה.

 

טענת האליבי:

24. פרק הזמן הרלוונטי לביצוע העבירה הוא בין 19:40 ל 20:00 נוכח האמור לעיל אין מקום לבחון את דברי האב וחברו של הנאשם שאינם מתייחסים לשעות הרלוונטיות.

 

25. אמו של הנאשם מסרה כי היא הייתה בבית מאז שבנה הוחזר לבית ע"י אביו ועד שהנאשם נאסף ע"י חברו בין 20:00 ל - 20:30. דברים אלה סותרים את דברי הנאשם שמסר שאמו יצאה בין 19:00 - 20:00.

 

26. האם נמנעה מלמסור עדות למרות שהגיעה לתחנת המשטרה.

הסברה לעניין אי מסירת העדות איננה מהימנה בעיני.

גם הימנעותו של חברו של הנאשם להתייצב במשטרה מחזקים את התחושה כי עדים אלה חששו, למסור בלי כוונה, פרטים שעלולים להזיק לנאשם.

 

27. לסיכום אני קובע כי לנאשם אין כל אליבי בין השעות 19:00-20:00.

 

הערכת העדויות:

6

28. ההגנה העידה מטעמה שני שכנים של המתלונן הגב' יפית מערבי ומר אהרון מערבי שמסרו כי ביום האירוע בשעה 20:00 לערך המתלונן בא לביתם ושאל אותם אם ראו מישהו נוגע לו באופנוע או לוקח אותו.

 

29. עדים אלה מסרו דברים חצי שנה אחרי האירוע לאור פניית הנאשם, תוכן דבריהם לא הוצג בפני המתלונן, לאור זאת החלטתי שלא לייחס משקל לדבריהם.

 

30. הנאשם עשה עלי רושם בלתי אמין מספר הגרסאות שמסר לעניין חילופי הדברים בינו לבין המתלונן בסוף העימות הראשון מצביעים על כך כי יש בדברים שאמר משום ראשית הודיה.

 

31. שוכנעתי כי המתלונן הוא אדם אמין. המתלונן הקפיד שלא להפריז בדבריו. אמר מפורשות למרות תוכן שאלת החוקר כי הנאשם לא איים עליו בסוף העימות הראשון.

אני מאמין למתלונן כי הדברים שהוחלפו בין הצדדים באותו עימות הם הדברים שהמתלונן מסר.

 

32. בחנתי אפשרות של טעות בתום לב בזיהוי והגעתי לידי מסקנה שלא הייתה טענות בזיהוי. המתלונן ראה את הנאשם מספר פעמים עובר לאירוע, הוא שם לב לתווי פניו זכר את שמו הפרטי ובירר את שם משפחתו נוכח זיהוי מוקדם של מיקום דירתו בבניין.

 

33. הקטנוע נמצא ברחוב סמוך למגוריו של הנאשם, דבר שמסביר את מה שמסר למתלונן בעימות כי יוכל להחזיר את הקטנוע באותו יום.

 

34. ניסיונו של הנאשם להביא לשינוי גרסתו של המתלונן כשהוא יודע שהוא גנב את הקטנוע הוא מעשה ברור של שיבוש מהליכי משפט.

 

35. נוכח הזיהוי הוודאי וממצאי המהימנות שציינתי לעיל אני מרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

 

 

ניתנה היום, ג' טבת תשע"ו, 15 דצמבר 2015, במעמד הצדדים