ת"פ 30849/07/19 – מדינת ישראל נגד דוד בוטבול
בית משפט השלום בראשון לציון |
|
ת"פ 30849-07-19 מדינת ישראל נ' בוטבול(עציר)
|
|
1
בפני |
כבוד השופט עמית מיכלס
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל |
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
דוד בוטבול (עציר) |
|
|
|
הנאשם |
בשם המאשימה: עו"ד עידן סטולוב
בשם הנאשם: עו"ד דימיטרי ברנשטיין
גזר דין |
רקע ועובדות כתבי האישום המתוקנים
1. ביום 25.11.2019 הורשע הנאשם על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר דיוני שכלל את תיקונו של כתב האישום, בעבירות של הונאה בכרטיס חיוב (שש עבירות) לפי סעיף 17 רישא לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו-1986; הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: החוק); הסגת גבול לפי סעיף 447 לחוק; וגניבה לפי סעיף 384 לחוק. באותו מועד צירף הנאשם את ת"פ 112-03-19 של בית משפט השלום ברמלה, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע גם בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק.
2
מאז נדחו הדיונים מעת לעת, תחילה על מנת לקבל תסקיר לעונש, ובהמשך בשל התפשטות נגיף הקורונה. לאחר שהתסקיר מיום 18.6.2020 לא בא בהמלצה שיקומית, ולנוכח בקשת הנאשם כי תינתן לו הזדמנות נוספת להשתלב בטיפול גמילה מסמים, נדחה הדיון גם בפעם זו לצורך קבלת תסקיר משלים. ואולם, מתסקיר שירות המבחן מיום 29.10.2020 עלה שבתקופת הדחייה חלה התדרדרות במצבו של הנאשם, הוא שב להשתמש בסמים ונעצר בגין מעורבות בביצוע עבירות חדשות. בהמשך, נדחה הדיון פעמיים נוספות, לבקשת הסנגור, לצורך בחינת אפשרות צירוף תיקים נוספים בטרם יישמעו הטיעונים לעונש. להשלמת התמונה יצוין שהנאשם שוהה עד היום במעצר.
בסופו של יום צירף הנאשם בימים 9.12.2020 ו- 18.1.2021 שני תיקים נוספים, ולאחר שכתבי האישום בהם תוקנו, הורשע על יסוד הודאתו גם בעבירות הבאות:
בת"פ 4113-09-20 - פריצה לרכב בכוונה לגנוב (שתי עבירות) לפי סעיף 413 ו' סיפא לחוק; גניבה מרכב לפי סעיף 413 ד' (א) לחוק; החזקת סם לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו-(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים).
בתיק פלא 152532/19 - החזקת סם לצריכה עצמית,לפי סעיפים 7(א) ו-(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים.
2. להלן תובא תמצית עובדות כתבי האישום המתוקנים בכל אחד מהתיקים:
ת"פ 30849-07-19
על פי עובדות האישום הראשון בכתב האישום המתוקן, בנסיבות שאינן ידועות קיבל הנאשם לידיו כרטיס חיוב על שם טל טובי (להלן: כרטיס חיוב 1) וביום 30.6.2019, ביצע באמצעותו 3 עסקאות בחנויות לממכר מזון ("קופיז", "נחתומר" ו"פיצה קיד") בסך כולל של 490 ₪. משעוכב הנאשם בהמשך היום על ידי פקחי עירייה, זרק מידיו את כרטיס חיוב 1.
על פי עובדות האישום השני, ביום 25.6.2019 הוחתם הנאשם על כתב ערובה על ידי קצין משטרה, לפיו עליו לשהות במעצר בית מלא במשך 5 ימים. בין התאריכים 27.6.2019 - 28.6.2019 קיבל הנאשם לידיו, בנסיבות שאינן ידועות, שני כרטיסי חיוב על שם חיים לאון בקר (להלן: כרטיסי חיוב 2 ו- 3), וביצע באמצעותם את העסקאות הבאות:
א. בכרטיס חיוב 2 - ביום 28.6.2019 בתחנת דלק בראשון לציון - 3 עסקאות בסך כולל של 1,591 ₪.
ב. בכרטיס חיוב 2 - ביום 28.6.2019 בחנות ספורט בקניון הראשונים בראשון לציון - עסקה אחת בסך 2,300 ₪.
3
ג. בכרטיס חיוב 3, בתאריכים 28.6.2019 - 29.6.2019, בתחנת דלק בראשון לציון - 6 עסקאות בסך כולל של 2,506 ₪.
ד. בכרטיס חיוב 3, ביום 30.6.2019, בתחנת דלק נוספת בראשון לציון - עסקה אחת בסך 82.5 ₪.
ה. בכרטיס חיוב 3, ביום 30.6.2019, בחנות מפגש מתוק בראשון לציון - עסקה אחת בסך 137 ₪.
על פי עובדות האישום השלישי, בין התאריכים 14.5.2019 - 17.5.2019, קיבל הנאשם לידיו שני כרטיסי חיוב על שם משה חגאי (להלן: כרטיסי חיוב 4 ו- 5). ביום 16.5.2019, משך הנאשם כסף מזומן בסכום של 500 ₪ באמצעות כרטיס חיוב 5. באמצעות כרטיס חיוב 4 ביצע הנאשם ברחבי ראשון לציון את העסקאות הבאות:
א. ביום 14.5.2019 שלוש עסקאות בשופרסל דיל בסך כולל של 954.3 ₪, מתוכן עסקת משיכת מזומן בסך 504.5 ₪.
ב. ביום 15.5.2019, עסקה ב"נחתומר" בסך 31 ₪ וכן שתי עסקאות בשופרסל דיל בסך כולל של 1,204 ₪.
ג. ביום 16.5.2019, עסקה ב"פיצה השף" בסך 28 ₪ ושתי עסקאות בשופרסל דיל - האחת עסקת משיכת מזומן בסך 504.5 ₪ והשנייה עסקה בסך 61.8 ₪.
ד. ביום 17.5.2019, עסקה בסך 83 ₪ בשוק לוינסקי - מרכז נווה הדרים.
על פי עובדות האישום הרביעי, בנסיבות שאינן ידועות למאשימה קיבל הנאשם לידיו כרטיס חיוב על שם צבי קראוס (להלן: כרטיס חיוב 6) וביום 27.4.2019 ביצע בו 7 עסקאות בבתי עסק שונים בעיר ראשון לציון, בסך כולל של 1,161.2 ₪.
על פי עובדות האישום החמישי, ביום 30.8.2018 בין השעות 2:00 ל-7:00 הסיג הנאשם גבול לביתה של אם גרושתו בראשון לציון, נטל כסף מזומן בסך 100 יורו ואת כרטיס החיוב שלה (להלן: כרטיס חיוב 7). בהמשך למתואר, ביום 31.8.2018 בשעה 17:15 לערך ניסה הנאשם להשתמש בכרטיס חיוב 7 לביצוע עסקאות ב"קיוסק אורי" בראשון לציון, אולם הדבר לא עלה בידו לאחר שהכרטיס נחסם.
4
על פי עובדות האישום השישי, בנסיבות שאינן ידועות, קיבל הנאשם לידיו שני כרטיסי חיוב על שם אלי אלפסי (להלן: כרטיס חיוב 8 ו- כרטיס חיוב 9). ביום 20.12.2018 השתמש הנאשם בכרטיס מספר 8 בבתי עסק שונים בראשון לציון באופן הבא:
א. בשעה 00:47 בתחנת דלק סונול, עסקה בסך 209.20 ₪.
ב. בשעה 00:49 בחנות "אי מרקט", עסקה בסך 172 ₪.
בשעה 1:00 לערך, בחנות נוחות בתחנת דלק, נטל הנאשם מהדלפק מכשיר טלפון סלולארי השייך ללירן סויסה והכניסו לכיסו. לאחר מכן רכש הנאשם 5 חפיסות סיגריות בסך 187.5 ₪ ושילם עבורם בכרטיס חיוב 8. בהמשך הלילה השתמש הנאשם בכרטיס בבתי עסק נוספים בראשון לציון:
א. בשעה 2:10 בתחנת דלק המפרש, עסקה בסך 205.25 ₪.
ב. בשעה 2:31 בתחנת דלק סונול, עסקה בסך 377.4 ₪.
ג. בשעה 3:58 בחנות סודוך, עסקה בסך 34 ₪.
ד. בשעה 4:14 בחנות "מאפה דני", עסקה בסך 55.60 ₪.
לסיכום כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי - הנאשם קיבל לידיו 9 כרטיסי חיוב (את אחד מהם נטל מביתה של אם גרושתו תוך הסגת גבול לביתה) וביצע באמצעות 7 מהם 40 עסקאות בהיקף כולל של מעל ל-13,000 ₪. כן ניסה הנאשם להשתמש ללא הצלחה בכרטיס החיוב על שם אם גרושתו, ואף גנב מכשיר טלפון סלולארי של אדם אחר. כל זאת ביצע הנאשם במהלך החודשים דצמבר 2018 וכן אפריל-יוני 2019, כאשר באחת הפעמים הפר את מעצר הבית בו היה נתון.
ת"פ 112-03-19
5
על פי עובדות כתב האישום המתוקן ביום 21.11.2018 בשעה 9:00 לערך הגיעה אישה בשם יובל לבקר את אמה שאושפזה בבית חולים אסף הרופא. בשלב מסוים, כאשר יצאה יובל מהחדר בו שהתה אמה, נכנס הנאשם לחדר, פתח את התיק אותו הותירה בחדר ונטל מתוכו את ארנקה, אותו זרק זמן קצר לאחר מכן.
ת"פ 4113-09-20
על פי עובדות האישום הראשון בכתב האישום המתוקן, בין התאריכים 24.8.2020 בשעה 23:00 ל- 25.8.2020 בשעה 9:00, התפרץ הנאשם לרכבה של אישה בשם טל, בעת שחנה ברחוב אולגה ויהושע בראשון לציון, בכך שפתח את נעילת הרכב באופן שאינו ידוע ונכנס לרכב. הנאשם נטל מהרכב מכשיר טאבלט, 460 ₪ במזומן, טלפון נייד מסוג סמסונג A70 ומשקפי שמש. הטלפון והטאבלט הוחזרו בהמשך לבעליהם.
על פי עובדות האישום השני, ביום 25.8.2020 בשעה 2:01 התפרץ הנאשם לרכבה של אישה בשם שרית, בעת שחנה ברחוב ישראל ופאני בראשון לציון, בכך שפתח את נעילת הרכב באופן שאינו ידוע. הנאשם הכניס את ידו לרכב דרך דלת הנהג במטרה לגנוב חפצים בעלי ערך ומשלא מצא כאלה, עזב את המקום.
על פי עובדות האישום השלישי ביום 26.8.2020, החזיק הנאשם בכיס מכנסיו סם מסוכן מסוג הירואין במשקל 0.17 גרם נטו לצריכתו העצמית.
תיק פלא 152532/19
על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 7.4.2019, החזיק הנאשם בסם מסוכן מסוג הירואין במשקל 1.0285 גרם נטו לצריכתו העצמית.
ראיות לעונש
6
3. מטעם הנאשם העידה אמו, גב' אסתר בוטבול. האם ציינה כי היא רואה בחומרה רבה את העבירות אך הוסיפה כי "מי שנמצא בסמים הוא לא שפוי". לדבריה, הנאשם עבר תהליך שינוי משמעותי וכיום הוא נקי מסמים והפך ל"אדם אחר". היא הוסיפה כי המשפחה מאוד רוצה לעזור לנאשם וביקשה מבית המשפט לאפשר חזרתו הביתה כמה שיותר מהר למשפחה ולבנותיו שמחכות לו. לשאלת המאשימה מתי הפסיק הנאשם לצרוך סמים השיבה אמו: "מאז שהוא נעצר. הוא נעצר קצת לפני 4 חודשים אבל הוא היה נקי 9 חודשים ועשה דרך, הוא נפל מאז הקורונה. לא הייתה קצינת מבחן, לא היה כלום, לא היו לו שיחות".
4. עוד העידה מטעם הנאשם גרושתו, הגב' מרין בוטבול, שציינה שאף היא רואה בחומרה את מעשי הנאשם, במיוחד נוכח העובדה שמדובר באב שאמור להוות דוגמא לבנותיו. עוד ציינה שהנאשם עבר כברת דרך מאז ביצוע העבירות, וכי הדבר ניכר גם בקשר של הנאשם עם בנותיו אשר חשות בחסרונו ושואלות עליו כל העת.
טיעוני הצדדים לעונש
טיעוני המאשימה
5. בהתייחסו לתיק העיקרי, עתר ב"כ המאשימה לקבוע מתחם ענישה נפרד לכל אחד מפרטי האישום, בהתחשב בכך שכל אחד בוצע בזמן אחר ופגע במתלונן שונה. התובע עמד על חומרת מעשיו של הנאשם, ובפרט בקשר למעשים המתוארים באישומים השני, החמישי והשישי. בהפנותו לפסיקה הנוהגת ולערכים המוגנים, עתר התובע לקביעת מתחמי ענישה באופן הבא: ביחס לאישומים 1-4 -מתחם הנע בין מספר חודשי מאסר ועד שנת מאסר עבור כל אישום; ביחס לאישום 5 - מתחם הנע בין 6 ל- 18 חודשי מאסר; ביחס לאישום 6 - מתחם הנע בין 2 ל-8 חודשי מאסר. בנוגע לעבירה שעניינה גניבת הארנק בבית החולים - ביקש התובע לקבוע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר ועד ל-10 חודשים, זאת בשים לב לכיעור שבמעשה.
ביחס להתפרצויות לכלי הרכב, עתר התובע לקבוע מתחם ענישה הנע בין 6 חודשי מאסר לבין 15 חודשים לכל אחת מהעבירות, תוך שהדגיש את מועד ביצוע העבירות - לאחר הרשעת הנאשם בתיק העיקרי ובמהלך תקופת הדחייה שניתנה לו, לבקשתו, לצורך בחינת התאמתו להליך טיפולי.
7
ביחס לעבירות החזקת הסמים לצריכה עצמית, ביקש התובע לקבוע מתחם ענישה הנע בין מאסר בן מספר חודשים ועד לשנת מאסר בגין כל אירוע.
בהתחשב במכלול הנימוקים והשיקולים, אלו העומדים לזכות הנאשם ואלו העומדים לחובתו, ביקש התובע למקם את עונשו של הנאשם בחלק האמצעי של כל אחד מהמתחמים שנקבעו, ולהטיל עליו עונש מאסר כולל שלא יפחת מ-35 חודשי מאסר, לצד מאסר מותנה, קנס ופיצוי.
טיעוני הסנגור
6. ב"כ הנאשם טען כל שניתן לזכות הנאשם, תוך שציין שהעונש לו עותרת המאשימה מוגזם ואינו מתחשב בגילו הצעיר ובעברו הנקי של הנאשם, אשר הודה בכל התיקים התלויים ועומדים נגדו, לרבות תיק בו טרם הוגש כתב אישום, והכל במטרה "לנקות שולחן". הסנגור הטעים כי הנאשם היה עצור במשך חודש וחצי בתיק העיקרי, לאחר מכן היה נתון בפיקוח באיזוק אלקטרוני משך 3 חודשים, ובהמשך שהה במעצר בית מוחלט, עד להקלה נוספת בתנאי השחרור שניתנה כחלק מהליך הטיפול שעבר. לדבריו, בניגוד לעמדת המאשימה מדובר בנאשם שיש לו תקנה, אשר חי חיים נורמטיביים עד אשר חווה משבר בעקבות פרידה מאשתו, אז נפל לשימוש בסמים, ועל רקע זה ביצע עבירות לראשונה בחייו. הסנגור הדגיש כי בתחילת הדרך שיתף הנאשם פעולה עם שירות המבחן והתנקה מסמים אלא שבעקבות התפשטות נגיף הקורונה, הטיפול הפרונטלי הופסק והוא התדרדר חזרה לסמים וביצע את עבירות ההתפרצות. בנסיבות אלו טען כי לא ניתן לומר שמדובר במי שזלזל בידו המושטת של בית המשפט. הסנגור ציין כי מאז מעצרו בחודש יוני 2020, לראשונה מזה 3 שנים, הנאשם נקי מסמים ואף אינו משתמש בתחליף סם.
8
ביחס לתיק העיקרי ביקש הסנגור לקבוע מתחם עונשי אחד, זאת בהינתן שהאישומים עוסקים בעבירות זהות שבוצעו באותו אופן. לדבריו, הרכישות שבוצעו תוך שימוש בכרטיסי האשראי נועדו לצורך מכירת הסחורה שנקנתה ושימוש בתמורה לצורך רכישת סמים. עוד הפנה לכך שהעבירות נעדרות תחכום, בהינתן שהנאשם נצפה במצלמות אבטחה שהותקנו בבתי העסק, וציין שהנזק שנגרם מביצוע העבירות אינו גדול. ב"כ הנאשם לא נקב במתחם ענישה משלו בקשר לתיק העיקרי, אולם הפנה לת"פ (רח') 20368-07-17 מדינת ישראל נ' זרד (12.9.2018) (להלן: עניין זרד), אשר נסיבותיו חמורות בהרבה מענייננו, וביקש לקבוע מתחם נמוך יותר בהתאמה. באופן דומה, ביקש להכיר בשתי ההתפרצויות לרכב כאירוע אחד, וביקש שמתחם עונשי הנע בין מספר חודשי מאסר ועד שנת מאסר יחול ביחס לשתי ההתפרצויות ביחד.
אשר לתיק גניבת הארנק, לגביו לא הציע מתחם עונשי, הדגיש הסנגור שהארנק הוחזר למתלוננת עוד באותו היום שנגנב. עוד ביקש להתחשב במצבו הקשה של הנאשם לצורך קביעת יתר המתחמים.
בכל הנוגע לעונשו של הנאשם, הטעים הסנגור את הקשיים אותם חווה הנאשם במעצר ואת הפגיעה הצפויה בו ככל שיוטל עליו עונש מאסר ממושך. עוד הפנה לפגיעה שתגרם למשפחת הנאשם, ובפרט לבנותיו ולאחותו, שצפויה להתחתן בקרוב. בהתחשב בכלל הנסיבות לקולא, ביקש ב"כ הנאשם למקם את עונשו בשליש התחתון, לחפוף בין תקופות המאסר שייקבעו, ולהסתפק בעונש מאסר כאורך מעצרו של הנאשם עד היום. לחלופין, ביקש שלא להשית על הנאשם עונש מאסר העולה על 10 חודשים.
7. הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה והביע צער וחרטה על מעשיו. הנאשם שיתף בקשיים שהוא חווה במעצר וביקש שיתאפשר לו לשוב לביתו למען בנותיו שזקוקות לו. הנאשם הביע צער על כך ש"נתן מילה לבית המשפט שיהיה בסדר" ולא עמד בהבטחתו. עוד הוסיף שהוא מתבייש במעשיו ומבקש לשקם את יחסיו עם גרושתו ועם הוריו, בהם פגע. כן ציין שהוא אוהב את מקצוע השיפוצים בו עבד בעבר והביע רצונו לשוב ולעבוד על מנת שיוכל להעניק למשפחתו את שהעניק לו אביו.
קביעת מתחם העונש ההולם
8. קביעת מתחם העונש ההולם לאירוע הפלילי נעשית בהתאם לעיקרון ההלימה, היינו, קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לשם קביעת מתחם הענישה ההולם, בהתאם לעקרון זה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
9
9. בטרם ייקבע מתחם הענישה, יש להכריע במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים ביחס לשאלה אם מעשי הנאשם מהווים אירוע עברייני אחד או שמא מספר אירועים נפרדים. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, ובשים לב למבחן "הקשר הענייני ההדוק" שנקבע בע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014) (להלן: עניין ג'אבר), מצאתי לקבוע מתחם עונשי אחד לכלל עבירות ההונאה והעבירות הנלוות להן בתיק המרכזי, ומתחמי ענישה נפרדים ליתר האירועים העברייניים. על מעשי הנאשם בתיק העיקרי ניתן להשקיף כעל סדרת עבירות מאותו הסוג, המהוות מסכת עבריינית אחת שבוצעה על פני רצף זמן, פחות או יותר באותה שיטה ובנסיבות דומות, גם אם קורבנות העבירה שונים. בנסיבות אלו, קביעת עונש נפרד עבור כל אחת מהן עלולה להיות מלאכותית [ע"פ 5643/14 אחמד עיסא נ' מדינת ישראל (23.6.2015)]. לא נעלם מעיניי שחלק מהאישומים כוללים עבירות נוספות. ואולם, עבירות אלו קשורות, על פי רוב, ב"קשר הדוק" לעבירות ההונאה ולפיכך, אין כל הצדקה לקבוע מתחמי ענישה נפרדים בגינם. כך, באישום 2 בוצעו עבירות ההונאה תוך הפרת ההוראה החוקית, ובאישום 5, מלבד עבירת ההונאה בכרטיס חיוב, הסיג הנאשם גבול לבית אם גרושתו לשם גניבת כרטיס חיוב בו ניסה הנאשם להשתמש, ללא הצלחה. לעומת זאת, באישום 6 עבירת גניבת מכשיר הטלפון הנייד, הגם שבוצעה אגב ביצוע עבירת הונאה בכרטיס חיוב, איננה קשורה להונאה עצמה, ומהווה עבירה עצמאית המצדיקה קביעת מתחם נפרד.
אשר להתפרצויות לכלי הרכב - בהינתן שמדובר בשתי עבירות דומות של פריצה לרכב שבוצעו בעיר ראשון לציון בהפרש של שעות ספורות זו מזו, נחה דעתי כי יש לקבוע מתחם ענישה כולל לשתי העבירות, כאשר למספר ההתפרצויות יינתן ביטוי בקביעת גובה המתחם.
לגבי עבירות הגניבה והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית - אין מחלוקת בין הצדדים כי יש לקבוע מתחם ענישה עצמאי לכל אחת מהן.
10
10. למעלה מן הצורך, אני מוצא לשוב ולציין כי לקביעה אם מדובר באירוע כולל אחד או מספר אירועים, נפקות מעשית מועטה בלבד ולמעשה אין בה כדי לשנות מהתוצאה העונשית. הטעם לכך הוא שממילא כאשר מעשי הנאשם בשני אישומים או יותר מהווים אירוע עברייני אחד, עדיין יש מקום להתחשב לצורך קביעת המתחם העונשי במספר המעשים העברייניים המרכיבים את אותו "אירוע", שהרי כבר נקבע ש"לעיתים, העובדה שהאירוע כולל כמה מעשים יכולה לשוות לו מידה נוספת של חומרה" (עניין ג'אבר; ע"פ 2454/18שיינברג נ' מדינת ישראל (2.12.2018), פסקה 20 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן). גזר הדין הנוכחי ממחיש היטב עיקרון זה.
הערכים החברתיים בהם פגע הנאשם ונסיבות ביצוע העבירות
11. במעשים שביצע במסגרת התיק העיקריפגע הנאשם בערכים המוגנים שעניינם הגנה על רכוש הפרט ועל הפעילות העסקית התקינה בכרטיסי חיוב. כן פגע הנאשם בזכות לביטחון ולפרטיות, הן בהקשר של הסגת הגבול לבית אם גרושתו ונטילת כסף וכרטיס חיוב השייכים לה, והן בהקשר של גניבת מכשיר הטלפון הנייד בחנות הנוחות. עוד פגע הנאשם בעיקרון שלטון החוק ובאינטרס הציבורי שבקיום צווים והוראות חוקיות.
12. נסיבות ביצוע העבירות בתיק העיקרי חמורות. הנאשם קיבל לידיו 9 כרטיסי אשראי (את אחד מהם נטל, כאמור, מבית אמה של גרושתו) ולאורך תקופה של יותר מחצי שנה לא חדל מלבצע עסקאות מגוונות תוך שימוש בכרטיסים אלו. הגם שבחלק מהעסקאות רכש הנאשם מוצרי מזון ומחיה בסיסיים, הרי שבלא מעט עסקאות רכש מוצרים בשווי לא מבוטל, לרבות סיגריות ודלק, ומשך כסף ששימש אותו למימון סמים, הכול תוך התעלמות מהשלכות מעשיו ומהפגיעה שהוא מסב למתלוננים. בסך הכול ביצע הנאשם 40 עסקאות, בהיקף כולל של למעלה מ-13,000 ₪, לא פעם בהפרש של דקות ספורות בין עסקה לעסקה. הנאשם הפגין תעוזה, ומעשיו אופיינו בהעדר גבולות והיעדר מורא מהחוק ומרשויות האכיפה. כך, באישום השני ביצע הנאשם את העסקאות תוך הפרת מעצר הבית בו היה נתון; באישום החמישי הסיג גבול לביתה של אם גרושתו; באישום השישי גנב טלפון נייד שהונח על דלפק בחנות.
11
13. בהקשר זה יש לציין כי לעבירת גניבת מכשיר טלפון נייד נודעת חומרה מיוחדת, מאז הפך מכשיר זה למעין מחשב אישי האוצר בתוכו מידע רב ויקר, זיכרונות לצד פרטים החיוניים לתפקוד יומיומי. לפיכך, גניבת מכשיר הטלפון מסבה לקורבן העבירה עוגמת נפש ותחושה קשה של חדירה לפרטיות. על ייחודיות העבירה של גניבת טלפונים ניידים עמד השופט י' עמית בע"פ 8627/14 דביר נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (14.7.2015):
"גניבה ושוד של טלפון סלולרי אינם כגניבה ושוד של כסף או של חפץ אחר. הסמארטפון הפך זה מכבר לידידו הטוב של האדם. דומה כי לא תהא זו הפרזה לומר כי בטלפון הסלולרי טמון סיפור חייו של האדם בהאידנא, באשר אצורים בתוכו רגעים וזכרונות משמעותיים מחייו של אדם, לצד מידע ופרטים חיוניים לתפקודו היומיומי - תמונות של עצמו ושל יקיריו, כתובות ומספרי טלפון של קרובים ומכרים, יומן, פתקי תזכורות ולוח שנה, ועוד. לא כל אדם מגבה את תוכן המכשיר "בענן" ושחזור הפרטים לעיתים אינו אפשרי ולעיתים כרוך במשאבי זמן וממון...
נוסף על אובדן הנגישות והחרדה המתלווה לכך, גניבת טלפון סלולרי מהווה גם חדירה למתחם פרטי ביותר של האדם. הסמארטפון הוא מעין כספת ניידת המכילה תמונות, לעיתים תמונות רגישות, התכתבויות אישיות ומידע פרטי, ולעיתים אף סודי, אשר מעצימים את החרדה מן הגניבה. מרבית המכשירים הסלולריים הנמכרים כיום, הינם "מכשירים חכמים", שמהווים לרוב גם שער כניסה לשלל נכסיו הדיגיטליים של האדם - חשבון דואר אלקטרוני, חשבון פייסבוק ורשתות חברתיות נוספות, אפליקציות עם גישה לחשבון הבנק וכיוצא באלה. ההתקדמות הטכנולוגית מן העת האחרונה, אף הופכת את המכשיר הסלולארי לאמצעי תשלום המכונה "ארנק דיגיטלי", אשר מחליף בהדרגה את כרטיסי האשראי הקשיחים. גם בהנחה שהגנב הישראלי הממוצע אינו מעוניין בתוכנו של המכשיר הסלולרי, די בידיעה כי הגניבה עלולה להביא גם לסחיטה או להפצת מידע ותוכן אישי ורגיש, כדי להעצים את החרדה ואת תחושת אבדן השליטה של קרבן הגניבה."
12
על כך הוסיף השופט צ' זילברטל ברע"פ 6365/13 קליינר נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (23.9.2013) (להלן: ענין קליינר): "גניבת מכשירי טלפון ניידים הפכה, למרבה הצער, לתופעה נפוצה הפוגעת באזרחים תמימים ומערערת את תחושת הביטחון של הציבור. אין להקל ראש בעבירה זו ויש להטיל על המורשעים בביצועה עונשים הולמים." יש לציין שבעניין קליינר אישר השופט צ' זילבטל מתחם עונשי הנע בין 2 ל-8 חודשי מאסר לעבירה של גניבת טלפון.
14. עבירת הגניבה בוצעה אף היא בנסיבות מחמירות, וארשה לעצמי להוסיף - מכוערות, בשים לב לכך שמדובר בגניבת ארנקה של אזרחית שהגיעה לבקר את אמה החולה בבית החולים, לאחר שהשאירה את תיקה ללא השגחה, כאשר הנאשם ניצל את מצבה הרגשי העדין. לקולא נתתי דעתי לכך שהארנק הוחזר למתלוננת זמן קצר לאחר שנגנב, ומכאן שלא נגרם לה נזק רב.
15. משנה חומרה מצאתי בעובדה שעבירות ההתפרצות לכלי הרכב נעברו לאחר שהנאשם הורשע בתיק העיקרי, ותוך שניצל את ההזדמנות שניתנה לו, לבקשתו, לצורך בחינת השתלבותו בהליך הטיפולי. מנגד, יש לתת את הדעת לכך שמדובר בעבירות שאינן מתוחכמות, הנזק שנגרם לכלי הרכב ולרכוש אינו גבוה באופן יחסי, כאשר הטאבלט והטלפון הנייד מאירוע ההתפרצות הראשון הושבו לבעלת הרכב.
16. הנאשם ביצע את העבירות על רקע שימוש בסמים וצורך לממן את מנת הסם הבאה, בהעדר מקור הכנסה אחר. הנאשם מסר לשירות המבחן כי בשל השימוש בסמים נותר בתקופה הרלוונטית ללא קורת גג, ועל כן השתמש בכרטיסי החיוב גם לקניית מזון וביגוד להחלפה.
נוכח כל האמור, מצאתי שמידת הפגיעה בערכים המוגנים בענייננו היא בינונית - גבוהה.
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת
17. בהתייחסה לתיק העיקרי הפנתה המאשימה, בין היתר, לפסקי הדין הבאים:
13
א. בת"פ (קריות) 39101-06-15 מדינת ישראל נ' בן חמו (3.7.2016) הורשע הנאשם בריבוי עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, קבלת דבר במרמה והפרת הוראה חוקית שביטויה בהפרת תנאי מעצר בית. מעשי ההונאה והמרמה שיוחסו לנאשם בוצעו במסגרת שני כתבי אישום שונים, אשר האחד כלל 17 עסקאות חיוב באמצעות פרטי אשראי שרשם הנאשם ללא רשות ובסך כולל של 1,528 ₪, והשני כלל 41 עסקאות חיוב בסך כולל של 6,908 ₪ באמצעות פרטי אשראי שנטל כעובד פיצריה מלקוחותיו. לאחר שנקבע מתחם עונשי אחד לשני תיקי ההונאה והמרמה, הנע בין 4 חודשים שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל, הושתו על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.
ב. בת"פ (רמ') 13244-08-17 מדינת ישראל נ' אמסאעד (25.12.2018) הורשע הנאשם בעבירה של הונאה בכרטיס חיוב, לאחר שביצע 7 עסקאות חיוב בסכום כולל של כ-2,800 ₪ באמצעות כרטיס חיוב שנטל ללא רשות מחברו לעבודה. לאחר שנקבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר ועד שנת מאסר, הוטלו על הנאשם 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות כעונש עיקרי.
ג. בת"פ (שלום ב"ש) 56051-02-17 מדינת ישראל נ' בנעים (10.9.2017), נקבע מתחם ענישה הנע בין 9 ל- 18 חודשי מאסר לגבי אישום בו הורשע הנאשם בעבירות של הסגת גבול, וגניבת שני מחשבים ניידים ושני כרטיסי חיוב, לצד רכוש נוסף.
ד. בת"פ (חד') 41394-04-19 מדינת ישראל נ' אגבאריה (4.9.2019) הורשע נאשם בעל עבר פלילי מכביד, בביצוע עבירות גניבה, הונאה בכרטיס חיוב וגניבת כרטיס חיוב שביטוין בכך שלאורך כחודש גנב רכוש וכרטיסי אשראי מ-5 מתלוננים שהיו מאושפזים בבתי חולים וביצע באמצעות הכרטיסים 41 עסקאות חיוב בהיקף כולל של כ- 28,000 ₪. לאחר שנקבע מתחם כולל הנע בין 18 ל- 30 חודשי מאסר, הושתו על הנאשם 25 חודשי מאסר כעונש עיקרי. מקרה זה שונה מענייננו בהינתן שמחד גיסא הנאשם דכאן לא גנב את כרטיסי החיוב, אולם מאידך גיסא הוא הורשע בביצוע עבירות נוספות. שוני נוסף נוגע להיקף העסקאות, שבמקרה שלפנינו קטן ביותר ממחצית.
14
18. ב"כ הנאשם הפנה, כאמור, לגזר הדין בעניין זרד בגדרו הורשעה הנאשמת ב- 53 עבירות הונאה בכרטיס חיוב, שביטוין בכך שלאורך 4 חודשים ביצעה עסקאות בהיקף כולל של כ- 9,000 ₪ באמצעות כרטיס אשראי של קשישה בה טיפלה. כן הורשעה הנאשמת בעבירות איומים והפרת הוראה חוקית במסגרת תיק נוסף. באותו מקרה נקבע כי מתחם העונש ההולם לעבירות ההונאה נע בין מאסר על תנאי לבין מאסר לתקופה של 6 חודשי מאסר, ועל הנאשמת הוטל עונש מאסר מותנה לצד צו של"צ בהיקף של 200 שעות.
19. על המתחם העונשי ההולם בעבירות של הונאה בכרטיס חיוב, ניתן ללמוד אף מפסקי הדין הבאים:
א. בעפ"ג (מרכז) 34485-06-14 פבלוביץ נ' מדינת ישראל (11.9.2014), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות הונאה בכרטיס חיוב, שימוש בכרטיס חיוב מזויף, קבלת דבר במרמה וניסיון לקבלת דבר במרמה, לאחר שבמהלך יומיים נכנס במספר הזדמנויות לחנויות ורכש, או ניסה לרכוש, טובין באמצעות כרטיסי אשראי מזויפים בהיקף כולל של 11,445 ₪. עונש של 6 חודשי מאסר בעבודות שירות וקנס בסך 9,000 ₪ שהוטל על הנאשם, אושר על ידי ערכאת הערעור.
ב. בעפ"ג (מרכז-לוד) 48029-06-12דהן נ' מדינת ישראל (4.9.2012), נדחה חלקית ערעורו של נאשם, אשר הורשע בביצוע 71 עבירות של קבלת דבר במרמה והונאה בכרטיס חיוב בהיקף של כ- 34,000 ₪, וכן עבירות של גניבת כרטיס חיוב וניסיון הונאה בכרטיס חיוב. ערעורו של הנאשם על עונש של 24 חודשי מאסר נדחה ברובו.
ג. בעפ"ג (מרכז-לוד) 12105-01-13 מסיקה נ' מדינת ישראל (10.3.2013), נדחה ערעורו של הנאשם, אשר הורשע על פי הודאתו בשמונה אישומים שעניינם גניבת כרטיסי חיוב וביצוע עסקאות חיוב באמצעותם, בהיקף כולל של כ- 17,500 ₪ לצד עבירות נוספות. הנאשם נידון ל- 20 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.
בשונה מענייננו, בשני המקרים האחרונים שצוינו, יוחסו לנאשמים עבירות של גניבת כרטיסי החיוב, נוסף על עבירות ההונאה.
20. לאור האמור לעיל, בהתחשב בכלל נסיבות ביצוע העבירות בתיק העיקרי וכן במדיניות הענישה הנוהגת, אני קובע כי מתחם העונש ההולם לכלל העבירות, ובכלל זה הסגת גבול לצורך השגת כרטיס האשראי, נע בין 15 ל- 24 חודשי מאסר.
15
אשר לעבירה של גניבת טלפון נייד, בהתבסס על המתחם העונשי שאושר על ידי בית המשפט העליון בעניין קליינר, ובהינתן שנסיבות המקרה שלפנינו חמורות יותר בשל העבודה שהעבירה בוצעה אגב ביצוע עבירות נוספות, אני קובע מתחם עונשי הנע בין 2 ל-8 חודשי מאסר.
אשר לעבירת הגניבה, בנסיבות של גניבת תיק וארנק מקרובת משפחה של חולה בבית החולים, אני קובע מתחם עונשי הנע בין מאסר על תנאי ושל"צ או קנס ועד למספר חודשי מאסר בפועל.
21. על מדיניות הענישה בתיק ההתפרצויות לכלי הרכב עמדתי בת"פ (ראשל"צ) 30065-03-18 מדינת ישראל נ' בן אבו ואח' (15.1.2019), במסגרתו קבעתי, לאחר סקירת הפסיקה הנוהגת, מתחם ענישה הנע בין 6 ל- 15 חודשי מאסר בנסיבות של פריצה לרכב אחד בצוותא.
בטיעוניו הפנה ב"כ הנאשם לת"פ (ראשל"צ) 12681-05-15 מדינת ישראל נ' גגולשוילי (8.2.2018), בגדרו הורשע הנאשם בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבה מרכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועבירות נוספות, לאחר שהתפרץ לשני כלי רכב וגנב מאחד מהם מכשיר טלפון נייד. כן צירף הנאשם תיק נוסף בו התפרץ לרכב וגנב ממנו מעטפה ובה כסף. באותו מקרה נקבע כי מתחם עונש הולם לשתי עבירות ההתפרצות בתיק העיקרי נע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד ל- 15 חודשי מאסר בפועל, ובתיק המצורף - חודש מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל. העונש הסופי שנגזר על הנאשם אינו רלוונטי לאחר שנמצא לחרוג מהמתחמים שנקבעו מטעמי שיקום. בהתייחס לדוגמא שהוצגה אציין שהגם שניתן למצוא פסקי דין בהם נקבעו מתחמי ענישה שבתחתיתם עונשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, עמדתי שונה, בפרט במקרים בהם הורשע נאשם ביותר מהתפרצות אחת.
אשר על כן, בהתחשב בכלל נסיבות ביצוע עבירות ההתפרצות לרכב, לרבות עיתוין, קרי - ביצוע עבירות רכוש חמורות בשעה שהנאשם ניצל את הדחיות שניתנו לו, לבקשתו, בתיק פלילי אחר לצורך שילובו בהליך שיקומי, ובהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת, אני קובע כי מתחם הענישה הכולל לשתי העבירות, אותן ביצע הנאשם לבדו, נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר.
16
22. ביחס לעבירות החזקת הסמים - בהתחשב בכך שהנאשם החזיק בסם מסוג הרואין, כל פעם בכמות קטנה לצריכה עצמית, אני קובע כי מתחם הענישה עבור עבירה אחת של החזקת סם נע בין מאסר מותנה לבין מאסר קצר לריצוי בפועל, עונש המוטל במקרים חריגים.
קביעת עונשו של הנאשם - נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות
23. הנאשם צעיר כבן 26, נעדר הרשעות קודמות, גרוש ואב לשתי בנות בגילאי שנתיים ושלוש. מתסקיר שירות המבחן מיום 18.6.2020 עולה שהנאשם החל לצרוך סמים מסוג קנאביס באופן מזדמן לפני שירותו הצבאי. במהלך שירותו הצבאי כלוחם נפצע הנאשם בכתפו, ונפלט מהצבא בשל כך, אז החל לצרוך סמים באופן יום יומי. הנאשם נישא בגיל 22 לבת זוגו, עמה ניהל קשר בן 6 שנים, כשברקע הליך חזרה בתשובה של השניים. על אף מאמציו לבסס חיי זוגיות ומשפחה, בני הזוג התגרשו לאחר שנתיים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם אב פעיל ומעורב בחיי בנותיו, הגם שאינו משלם מזונות על רקע חובות כספיים שצבר בעקבות השימוש בסמים.
הנאשם ציין בפני שירות המבחן כי בעקבות משבר אישי שחווה לפני כשנתיים וחצי החל לצרוך סמים מסוג קוקאין והרואין באופן מאסיבי ולהסתבך בפלילים, כאשר ניסיונות טיפול קודמים עלו בתוהו.
24. בשל כל אלו התרשם שירות המבחן שהנאשם נתון בסיכון ובתהליך התדרדרות כשברקע נסיגה במצבו הרגשי. בשל היעדר מודעות למצבו, העריך שירות המבחן שקיים סיכון משמעותי להישנות התנהגות פורצת גבולות ולפיכך הומלץ לשחררו למעצר בית בבית הוריו, בפיקוח איזוק אלקטרוני, לצד הטלת צו פיקוח מעצר למשך 6 חודשים. במסגרת צו הפיקוח השתלב הנאשם בחודש נובמבר 2019 בטיפול קבוצתי ביחידה לטיפול בהתמכרויות. בשלב הראשון שיתף הנאשם פעולה ומסר בדיקות שתן נקיות באופן קבוע. לאור התייצבות שחלה בהתנהלותו, הוסרו בהדרגה התנאים המגבילים בהם שהה.
17
בחודש מרץ 2020, במקביל להתפשטות נגיף הקורונה, שולב הנאשם בטיפול פרטני ביחידה לטיפול בהתמכרויות, אולם בשלב זה חלה תפנית לרעה במצבו. מדיווח גורמי הטיפול ביחידה, עלה שהנאשם התקשה לשמור עמם על קשר מרחוק ואף לא נענה לניסיונות ליצור עמו קשר. גם לאחר פגישה במהלכה הובהרה לו חשיבות שיתוף הפעולה עם שירות המבחן והמשך הטיפול ביחידה להתמכרויות, לא יצר הנאשם קשר עם היחידה, זאת על אף שהתחייב לעשות כן.
25. עוד עולה מהתסקיר, שהשימוש בסמים מהווה עבור הנאשם דרך להקהות תחושותיו השליליות ולהתמודדות לקויה עם קשיים רגשיים. בעתות משבר וקושי הוא נוטה להתנהלות חסרת גבולות בעלת מאפיינים הרסניים ועברייניים. שירות המבחן העריך כי בשל מורכבות מצבו נכון לאותה עת וקשייו לגייס כוחות לשיתוף פעולה לאורך זמן, יידרש הליך ממושך לצורך גיוסו מחדש לטיפול. לפיכך, הומלץ כי במידה ויביע הנאשם במעמד הדיון נכונות לשתף פעולה עם שירות המבחן ועם גורמי הטיפול, יידחה הדיון בארבעה חודשים לצורך מעקב אחר התגייסותו ועריכת תסקיר משלים.
כאמור בפתח הדברים, נדחה הדיון לבקשת הנאשם לאור הבטחתו להירתם להליך טיפולי. אלא שמהתסקיר המשלים עלה כי בתקופת הדחייה התדרדר מצבו של הנאשם עוד יותר, וחרף הבטחותיו, לא פעל לשקם חייו, כאשר תחת זאת, ניצל את תקופת הדחייה לצורך ביצוע עבירות ההתפרצות לרכב.
26. יש לציין שטענת הנאשם לפיה מאז מעצרו המחודש בתיק ההתפרצויות הוא נקי מסמים, לא נתמכה בראיות אובייקטיביות, אלא אך בעדויותיהן של אמו וגרושתו. יתר על כן, מהאמור עולה כי להליכי מעצר ולהליכים הפליליים אין אפקט מרתיע על הנאשם, כפי שניתן ללמוד הן מביצוע העבירות בתיק העיקרי תוך הפרת תנאי מעצר בית, והן בשל ביצוע עבירות ההתפרצות לאחר הרשעתו בתיק העיקרי. בנסיבות אלו, קיים צורך בהטלת עונש מאסר משמעותי על הנאשם שיהיה בו כדי להוות גורם מרתיע ומציב גבול בעבורו.
27. לצד האמור, לצורך קביעת משך המאסר, יש לתת את הדעת להודאתו של הנאשם בכל התיקים, לאחריות שקיבל על מעשיו, לחרטה ולהכרה הראשונית שהביע בחומרת מעשיו, לעברו הפלילי הנקי, לשאיפותיו לחיים נורמטיביים, להשפעה הקשה שצפויה להיות למאסר הן על הנאשם, שעתיד לרצות עונש מאסר לראשונה בחייו, והן על משפחתו ובפרט על בנותיו הפעוטות.
18
28. אשר לרכיבים הכספיים, בשל מצבו הכלכלי הרעוע של הנאשם אשר עובר למעצרו היה דר רחוב ונעדר הכנסה, ובשים לב לעונש המאסר אותו הוא עתיד לרצות, מצאתי להטיל עליו קנס סמלי בלבד. בהינתן שרכיב הפיצוי לא אמור להיות מושפע ממצבו הכלכלי של הנאשם, ומנגד- העדר טיעון ממוקד של מי מהצדדים אשר לנזקים שנגרמו למי מהמתלוננים, מצאתי לחייבו בפיצוי סמלי לנפגעי העבירות.
29. אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 24 חודשי מאסר בפועל, בניכוי הימים בהם היה נתון במעצר בין התאריכים 29.7.2019 ועד 3.9.2019, ומיום 26.8.2020 ועד היום.
ב. מאסר למשך 6 חודשים, אותו לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך תקופה של 3 שנים ממועד שחרורו ממאסר על אחת מן העבירות הבאות: עבירה על חוק כרטיסי חיוב, עבירת רכוש מסוג פשע, עבירת מרמה מסוג פשע.
ג. מאסר למשך 3 חודשים, אותו לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך תקופה של 3 שנים ממועד שחרורו ממאסר על עבירת רכוש מסוג עוון או על עבירת הפרת הוראה חוקית.
ד. קנס כספי בסך 500 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בשני תשלומים, תשלום ראשון עד ליום 1.9.2021, ותשלום שני עד ליום 1.10.2021. לא ישולם תשלום במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.
ה. פיצויים למתלוננים על פי הפירוט הבא:
בת"פ 30849-07-19: פיצוי בסך 300 ₪ לע"ת 1; פיצוי בסך 1,000 ₪ לע"ת 2; פיצוי בסך 300 ₪ לע"ת 29; פיצוי בסך 300 ₪ לע"ת 32; פיצוי בסך 300 ₪ לע"ת 47; פיצוי בסך 300 ₪ לע"ת 55; פיצוי בסך 1,000 ₪ לע"ת 57.
בת"פ 4113-09-20: פיצוי בסך 500 ₪ לע"ת 1; פיצוי בסך 1,000 ₪ לע"ת 2.
הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 1.8.2021 ויועבר למתלוננים בהתאם לפרטים שיימסרו למזכירות על ידי המאשימה בתוך 7 ימים.
לבקשת הנאשם יקוזזו הפיצוי והקנס מכסף שהפקיד בתיקים בהם הורשע, או באחד מתיקי המעצר הקשורים אליהם. היתרה תושב לידי הנאשם, כפוף לכל מניעה חוקית אחרת.
30. ניתן צו כללי למוצגים. הסמים יושמדו. טלפונים, טבעות ועגילים יושבו לידי הנאשם.
31. המזכירות תעביר העתק מגזר הדין לשירות המבחן.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד בתוך 45 ימים מהיום.
ניתן היום, י"ג אדר תשפ"א, 25 פברואר 2021, בנוכחות הצדדים.
