1

רקע

הנאשם הוא דודם של קטינים, ילידי השנים 2003, 2004, 2006 ו- 2009, (להלן, מתלוננים מס' 1-4, לפי סדר הגילאים). בזמנים הרלוונטיים לאישום התגוררו המתלוננים עם הנאשם בביתו בירושלים, ללא הוריהם (הוריהם של המתלוננים התגרשו. אמם ניתקה את הקשר עמם ואביהם - אחיו של הנאשם - נישא בשנית והשאיר את הילדים בבית המשפחה תחת השגחתו של הנאשם ובני משפחה אחרים).

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות אלימות כנגד המתלוננים. ואלו הן עובדות האישומים בהם הורשע הנאשם:

2

אישום ראשון

בתקופה הסמוכה לתחילת שנת 2016 חשד הנאשם כי המתלוננים מדברים עליו רעות בשכונת מגוריו ועל כן סטר להם, בעט ברגליהם והכה אותם בראשיהם באמצעות אגרופיו.

במהלך הארוע הנאשם השליך לעבר מתלונן מס' 1 פטיש (אשר לא פגע) וכן תפס את מתלוננות מס' 3 ו- 4 בשערותיהן.

הנאשם הורה למתלונן מס' 1 להביא פטיש ברזל, הכה בקיר הבית עד אשר נפער בו חור ולאחר מכן הכה את מתלוננים מס' 1 ו- 2 ברגליהם באמצעות ידית הפטיש, העשויה מתכת.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלונן מס' 2 סימני חבלה ברגליו ונפיחות בראשו.

בשל מעשיו אלו הורשע הנאשם בתקיפה קטין שהוא אחראי עליו, הגורמת חבלה של ממש ובתקיפת קטינים שהוא אחראי עליהם.

אישום שני

באמצע חודש ינואר שנת 2016 שלח הנאשם את מתלונן מס' 1 לביתו של השכן על מנת שיקלה במצנם של השכן כריך אותו הכין. כאשר חזר מתלונן מס' 1 הוא סיפר לנאשם כי השכן הניח את הכריך בבית השחי. בתגובה הכה הנאשם את מתלונן מס' 1 בראשו ובידיו, סטר ללחייו ולראשו ובעט בו.

לאחר מכן הכה הנאשם את מתלונן מס' 2 באגרופים ובסטירות לראשו ובעט בו, סטר למתלוננת מס' 3 והכה את מתלוננת מס' 4, בעט בה וסטר לה.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמה למתלונן מס' 1 נפיחות מעל הגבה.

בשל מעשיו אלו הורשע הנאשם בתקיפה קטין שהוא אחראי עליו, הגורמת חבלה של ממש ובתקיפת קטין שהוא אחראי עליו.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה הפנה לחומרת מעשיו של הנאשם ובכלל זה לפגיעה הגופנית והנפשית שנגרמה לקטינים, אשר הוזנחו על ידי הוריהם. עוד הפנה לאמור בתסקיר שירות המבחן בדבר הקושי של הנאשם לקבל אחריות למעשיו ולהמלצת השירות להשית עליו מאסר בפועל.

ב"כ הנאשם הפנה להודאתו של הנאשם ולנסיבותיו האישיות, כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן, וכן לכך שהנאשם קיבל אחריות על הקטינים וגידל אותם במקום הוריהם. עוד התייחס לתקופות המעצר ומעצר הבית בהם שהה הנאשם, ולקשייו במעצר. לאור אלה ביקש להקל עם הנאשם ולהסתפק בתקופת מעצרו.

3

הנאשם אמר, כי הוא סובל במעצרו מאלימות וביקש להשתחרר ולחזור לחייו.

מתחם העונש

בשתי הזדמנויות שונות הנאשם נהג במתלוננים באלימות קשה וחסרת פשר, אשר לא ניתן להבין את סיבתה: במקרה אחד הנאשם חשד כי המתלוננים דיברו עליו רעות ובמקרה אחר הנאשם פרק על המתלוננים את כעסו על אחד השכנים.

אלימות המתבצעת בתוך המשפחה פוגעת קשות במסגרת המשפחתית וביציבותה. הפגיעה הגופנית היא קשה, אך חמורה יותר היא הפגיעה הנפשית אשר נגרמת לקרבנות מכך שבית המשפחה, המקום בו אמור אדם לחוש בשלווה ובטחון, כשהוא מוקף באהובים עליו, הופך לזירת אלימות ואיומים.

נתון מחמיר נוסף, הוא העובדה שהנאשם ניצל את פגיעותם של המתלוננים, אשר שני הוריהם נטשו אותם.

אין כל ערך באמירות נוקבות וברטוריקה גבוהה כנגד אלימות בתוך התא המשפחתי, אם אין מתלווה להן עונש מוחשי ומכביד, המעביר בדרך ברורה ומובנת את המסר בדבר הפסול שבמעשים. פעמים רבות נקבע בפסיקת בית המשפט העליון, כי מדיניות ענישה ראויה מחייבת השתת עונשים חמורים, אשר יבטאו את שאט הנפש שמעוררים המעשים וירתיעו מפני ביצועם.

ר' למשל ע"פ 6758/07, פלוני נ' מדינת ישראל:

"מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית היא כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרת ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג... נפוצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה".

בקביעת מתחם העונש ההולם את מכלול העבירות, יש לבטא את חומרת המעשים ועצמת פגיעתם במתלוננים וכן את הצורך להרתיע את הנאשם ואחרים מביצוע עבירות דומות. המעשים מושא שני האישומים בוצעו בפרק זמן של פחות מחודש ויש בינהם קשר ענייני. לאור זאת, אקבע מתחם עונש הולם אחד למכלול המעשים (מה גם שב"כ המאשימה לא ביקש לקבוע מתחמים נפרדים).

מנגד יש להביא בחשבון כי הנאשם הוא דודם של הנאשמים, אשר קיבל עליהם אחריות בעת שהוריהם נטשו אותם. אין בכך כמובן כדי להקל מחומרת המעשים, אך יש לתת משקל לכך כי הנאשם קיבל על עצמו באופן וולנטרי את נטל גידול המתלוננים וחינוכם.

4

לאור האמור למעלה, המתחם ההולם את מכלול המעשים הוא מאסר בפועל, לתקופה שבין חצי שנה ועד שנה וחצי.

נתונים אשר אינם קשורים לעבירות

הנאשם יליד 1993. רווק. לחובתו הרשעה קודמת מבית משפט לנוער בעבירת סמים, בגינה נדון בשנת 2010 ל- 85 ימי מאסר בפועל.

מתסקיר שירות המבחן עולה תמונה מורכבת:

השירות סקר בהרחבה את הרקע המשפחתי הקשה בו גדל הנאשם. עוד תואר בתסקיר, כי הוריהם של המתלוננים התגרשו בסמוך לשנת 2012. תחילה אמם של המתלוננים ניתקה עמם קשר ולאחר מכן אביהם - אחיו של הנאשם - נישא בשנית והקים משפחה חדשה, תוך שהותיר את המתלוננים בבית משפחתו, שם מתגורר הנאשם.

הנאשם קיבל בפני השירות אחריות חלקית למעשיו, וגם זאת עשה בצורה הדרגתית. להערכת שירות המבחן הנאשם נאלץ לקבל על עצמו תפקיד הורי כלפי המתלוננים, באופן שאינו הולם את גילו ויכולותיו, ופעל באלימות בשל קשיי התמודדות שלו עמם וחוסר הבנה להשלכות של מעשיו על המתלוננים. נתון נוסף העומד ברקע העבירות הוא אלימות לה נחשף הנאשם מצד בני משפחתו.

מהתסקיר עולה, כי הנאשם מתקשה לקבל גבולות ונוטה לפעול באופן אימפולסיבי ותוקפני, מבלי להביא בחשבון את תוצאות מעשיו. מנגד, השירות התרשם כי לנאשם יש יכולות תפקוד בסיסיות ורצון לנהל חיים נורמטיבים וכי אין לו דפוסי התנהגות עברייניים מושרשים. עוד העריך השירות, כי מעצרו של הנאשם גרם לו להבין את הבעייתיות שבהתנהלותו ולהרתעתו מביצוע מעשים דומים.

נתון נוסף העולה מהתסקיר הוא הקושי של הנאשם להסתגל לתנאי המעצר והחשש לחשיפתו לאווירה השוררת בכלא.

לאור כל אלה, המלצת שירות המבחן היא להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה לא ממושכת, אשר תביא בחשבון את שהייתו במעצר ממש ובתנאים מגבילים.

דיון והכרעה

לזכות הנאשם הבאתי בחשבון את הודאתו במיוחס לו, אשר מבטאת הפנמה של הפסול במעשים.

עוד נתתי משקל רב לזכות הנאשם לכך שקיבל אחריות לאחייניו אשר שני הוריהם נטשו אותם. ניתן להבין את הקושי בו נתקל אדם צעיר, המוצא את עצמו נדרש לגדל את ארבעת ילדיו של אחיו - אשר הסיר מעל עצמו את האחריות להם. במיוחד הדברים אמורים כאשר מדובר באדם, אשר כעולה מהתסקיר לא זכה למודל משפחתי ראוי ויכולותיו אינן גבוהות.

5

מנגד, הבאתי בחשבון את האמור בתסקיר שירות המבחן בדבר מבנה אישיותו של הנאשם וגורמי הסיכון לביצוע מעשים דומים.

לאחר שנתתי דעתי לאלה, ובמיוחד לאור העובדה שהנאשם קיבל על עצמו את עול גידולם של המתלוננים מבלי שהיה מחויב לכך, ראיתי להשית עליו עונש הנמצא בצדו הנמוך של המתחם, בתקווה כי הנאשם יוכיח את עצמו בהמשך.

לפיכך גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        שבעה חודשי מאסר בפועל. מתקופה זו ינוכו ימי מעצרו של הנאשם מיום 7.2.16 ועד יום 3.4.16, מיום 4.8.16 ועד 7.8.16 ומיום 19.3.174 ועד היום.

ב.         חמישה חודשי מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור עבירת אלימות נגד בן משפחה תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

ניתן היום, י' סיוון תשע"ז, 04 יוני 2017, במעמד הצדדים.