1

רקע

1.        הנאשם הורשע לפי הודאתו בעבירות של התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק), והכשלת שוטר לפי סעיף 275 לחוק.

           בהתאם לעובדות כתב-האישום המתוקן בהן הודה הנאשם, ביום 15.5.2014 בשעות הצהריים, נערכה באזור שער שכם התקהלות אסורה לציון יום הנכבה, במסגרתה השתתפו עשרות אנשים, ביניהם הנאשם. במהלך ההתקהלות האסורה, הונפו דגלי פלסטין ונזרקו אבנים ומקלות לעבר שוטרים שהיו במקום. בסמוך לאחר מכן, נמלט הנאשם משוטר שרדף אחריו, והסתתר מפניו.

2.        במסגרת הסדר-הטיעון, הוסכם בין הצדדים כי הנאשם נטל חלק בהתפרעות, אולם לא יזם אותה. עוד הוסכם כי הנאשם יישלח לתסקיר שירות מבחן ולאחר מכן הצדדים יטענו פתוח לעונש.

תסקיר שירות המבחן

3.        מהתסקיר עולה כי הנאשם הִנו כבן 18, רווק, מתגורר בשכונת ראס-אל-עמוד במזרח ירושלים, אינו עובד. הנאשם בן למשפחה נורמטיבית, כאשר אב המשפחה עובד בניקיון בעיריית ירושלים. הנאשם סיים 12 שנות לימוד ואף הוציא תעודת בגרות בהצלחה. שאיפתו של הנאשם היא להתחיל בלימודים אקדמיים לאחר סיום תיק זה, כדי לעבוד בתחום ההוראה.

2

           שירות המבחן התרשם מבחור צעיר ומופנם, שנמצא בתהליך התבגרות וחיפוש זהות עצמית, בעל קשרים חברתיים דלים וכן כעס עצור שעלול להתפרץ במצבי לחץ. עם זאת, הנאשם מבטא שאיפות לניהול אורח חיים נורמטיבי ומשקיע כוחות רבים בתחום הלימודי. שירות המבחן התרשם כי הנאשם נעדר דפוסי אלימות מושרשים, וכי ההליך הפלילי, ימי המעצר מאחורי סורג ובריח, ולאחר מכן תקופת מעצר הבית, המחישו לנאשם את חומרת מעשיו, והם מהווים גורם מתריע מפני הישנות העבירות.

           בהתחשב בגיל הצעיר, בהעדר עבר פלילי ובשאיפותיו של הנאשם בתחום הלימודי והתעסוקתי, המליץ שירות המבחן על ביטול ההרשעה ועל הטלת עונש של"צ בהיקף של 180 שעות.

טיעוני הצדדים לעונש

4.        באת-כוח המאשימה, הגב' ריצ'קר, טענה כי מתחם העונש ההולם בגין העבירות בגינן הורשע הנאשם ונסיבות ביצוען, נע מעבודות שירות ועד מאסר בפועל לריצוי ממש לתקופה קצרה. נוכח שיקולי הרתעת היחיד והרבים, עתרה המאשימה למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון-אמצעי של המתחם הנטען, ולהשית עליו 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה וקנס.

5.        אשר לטיעוני ההגנה - בתחילה, הודיע הסנגור, עו"ד מחמוד, כי יעתור לביטול הרשעה וכן לעונש של"צ. בדיון הטיעונים לעונש, חזר בו הסנגור הנכבד מעמדה זו, ועתר על-דעת מרשו לעונש של עבודות שירות לתקופה קצרה.

מתחם העונש ההולם

6.        העבירות בגינם הורשע הנאשם פגעו בערכים חברתיים שעניינם שמירה על הסדר הציבורי ועל שלטון החוק, וכן הגנה על תקינות פעולתם של גורמי אכיפת החוק ועל ביטחונם ושלומם.

3

           בחינת נסיבות ביצוע העבירות מעלה כי הנאשם נטל חלק בהתפרעות רבת-משתתפים בה נזרקו אבנים ומקלות לעבר שוטרים שהיו במקום, באופן שעלול היה לסכן את ביטחונם. ההתפרעות התרחשה במיקום ובמועד רגישים (שער שכם ביום הנכבה), באופן המוסיף חוּמרה לאירוע. כמו כן, הנאשם נמלט משוטר שרדף אחריו והסתתר מפניו. לצד זאת, ראוי לציין כי הנאשם לא יזם את ההתפרעות. כמו כן, לא נטען כי הנאשם עשה שימוש כלשהוא באלימות פיזית או מילולית, ואף לא נטען כי הנאשם היה רעול פנים. בנוסף, אין טענה כי בהתפרעות בכללותה נעשה שימוש באמצעי חם (כגון: זיקוקים או בקבוקי תבערה).

           בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מלמדת כי בגין עבירה של התפרעות (בוודאי כאשר נלוות לה עבירה של הכשלת שוטר) נוהגים בתי המשפט להטיל עונשים הכוללים רכיב של מאסר בפועל.

           בהתחשב בכל אלה, ובשים לב לעקרון ההלימה המהווה עקרון מנחה בענישה, אני סבורה כי מתחם הענישה ההולמת בגין שתי העבירות בגינן הורשע הנאשם (התפרעות והכשלת שוטר בנסיבותיהן) נע ממאסר קצר בפועל ועד 10 חודשי מאסר בפועל (ראו והשוו: ת"פ (י-ם) 34888-07-14 מדינת ישראל נ' אבו-טיר (12.1.2015), פסקה 10 והאסמכתאות המוזכרות שם; ת"פ (י-ם) 53566-07-14 מדינת ישראל נ' אבו-ח'דיר (29.9.2014)).

           לא התבקשתי - ואף לא ראיתי - לסטות מהמתחם שנקבע לקולא משיקולי שיקום, או לחומרה משיקולי הגנה על שלום הציבור.

גזירת העונש המתאים בגדרי המתחם

7.        לחומרה, שקלתי את חומרת העבירות ואת הצורך להרתיע לא רק את היחיד אלא גם את הרבים מפני הישנותן.

           לקולא, שקלתי את הודאתו של הנאשם ואת נטילת האחריות שהתלוותה לכך (יוער כי הסדר-הטיעון בתיק נערך לאחר שמיעת מרבית עדי-התביעה, אולם אין לומר שניהול ההוכחות היה ניהול-סרק, שכן כתב-האישום תוּקן מהותית במסגרת הסדר-הטיעון). עוד שקלתי את גילו הצעיר של הנאשם (כבן 18), וכן נתתי משקל ממשי לשיקולי השיקום כעולה מתסקיר שירות המבחן (כאמור, מדובר בצעיר ללא דפוסים עבריינים, הבא ממשפחה נורמטיבית תומכת, בעל תעודת בגרות ושאיפה להשתלב בקרוב בלימודים אקדמיים). יוער כי הנאשם ישב בתיק זה במעצר ממש למשך מספר ימים, ולאחר מכן שהה בתנאי מעצר בית מלא למשך מספר חודשים.

4

8.        באי-כוח שני הצדדים הסכימו, למעשה, כי סוג העונש המתאים בנסיבות המקרה הוא מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, והמחלוקת שנותרה נסובה רק על משך עבודות השירות. בנסיבות העניין, ונוכח מכלול השיקולים לקולא, אני רואה להסתפק במשך עבודות שירות שאינו ארוך ומצוי ברף התחתון של המתחם. נוכח העובדה שלא מדובר בעבירות כלכליות, לא ראיתי להוסיף רכיב של קנס כספי בגינן.

סוף דבר

9.        בהתחשב במכלול הטעמים שפורטו, אני גוזרת על הנאשם כדלקמן:

א.       40 (ארבעים) ימי מאסר בפועל, אותם יוכל הנאשם לרצות בעבודות שירות כפי שקבע הממונה על עבודות השירות בחוות-דעתו.

על הנאשם להתייצב לריצוי עונשו ביום 17.6.2015 עד השעה 10:00 במפקדת מחוז דרום, יחידת עבודות שירות, ליד כלא באר-שבע.

הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח ובביקורות הפתע, וכי כל הפרה בתנאי עבודות השירות עלולה להביא להפסקה מנהלית ולריצוי העונש במאסר בין כותלי בית הכלא.

ב.       מאסר על-תנאי של 4 חודשים למשך שלוש שנים מהיום, לא לעבור עבירה של התפרעות או תקיפת שוטר.

           המזכירות תשלח העתק פרוטוקול זה לשירות המבחן למבוגרים וכן לממונה על עבודות השירות.

           זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, י"ח אייר תשע"ה, 07 מאי 2015, במעמד הצדדים.