1

1.   בקשת נאשמים 1 ,2, 4 - 6 להוציא מתיק המוצגים את ת/457 - ת/519 (להלן: "המוצגים"), אשר הוגשו בהסכמה. נטען כי ההגנה הסכימה להגשת המוצגים בכפוף לחקירתם הנגדית של העדים הרלוונטיים, ומשאלה לא זומנו על ידי המשיבה, ועם תיקון כתב האישום גם הושמטו בחלקם מהרשימה, על המוצגים להיות מוצאים מהתיק.

העובדות

2.   המוצגים הם מסמכים הקשורים לחשבונות בנק במדינות מלטה וקפריסין (בעיקר דפי פתיחת חשבון ודפי תנועות בחשבונות), והושגו במסגרת בקשה לעזרה משפטית.

2

3.   העדים הקשורים למוצגים נשוא הבקשה לא נמחקו מכתב האישום עם תיקונו, חרף טענת המבקשים. העדים הרלוונטיים מקפריסין נותרו בכתב האישום המתוקן. אשר למלטה, מלכתחילה לא נרשם בכתב האישום נציג הרשות המוסמכת שלה שאסף את המסמכים, עקב טעות של המשיבה, ומטבע הדברים גם לא נמחק. המסמכים שאסף הם חלק מהמוצגים שהוגשו בהסכמה, בידיעת ההגנה.

4.   על כן, אין יסוד לעתירה להוציא מוצגים מתיק המוצגים, עקב מחיקת עדים מכתב האישום.

5.   ההגנה גם לא התנתה את קבילות המוצגים בחקירת העדים הרלוונטיים, אלא בחקירת עדים ככל שתבקש. ההגנה לא ביקשה לחקור את העדים עד לסיום פרשת התביעה.

6.   עתירתה של ההגנה לאחר סיום פרשת התביעה, לחקור עדים כתנאי לקבלת המוצגים נשוא הבקשה, מהווה חזרה מהסכמה דיונית מיום 25.2.21. האם יש לאפשר להגנה לחזור בה מההסכמה הדיונית, ולהורות לתביעה לזמן לחקירה את פקידי הבנקים הרלוונטיים, כתנאי לקבילות המוצגים?

דיון

7.   הסכמה דיונית אליה הגיע בעל דין בהליך משפטי, אזרחי או פלילי, מחייבת אותו והוא אינו רשאי לחזור בו ממנה, אלא במקרים מיוחדים המצדיקים זאת. ראו דברים שנאמרו בע"א 130/77 יצחק עוזרי נ' שמשון עוזרי, פ"ד לג(2) 346 (1979)‏:‏ "במקרה ראוי, בו הצדק יחייב זאת, יכול בית המשפט על כן להתיר גם חזרה מהסדר דיוני מוסכם, אך כל דבר נבחן על יסוד נתוניו...", וכן בבש"פ  7391/01 אנואר עלי נ' מדינת ישראל (נבו 4.10.01)): "... הסכמות דיוניות בין בעלי דין במהלך הליך משפטי, ובכלל זה הליך פלילי, קושרות את הצדדים משהן מגדירות את מסגרת הדיון ואת אופי ההכרעה הניתנת בו ועל כן ראוי כי לא תותר, דרך כלל, חזרה מהן. שאם לא כן עלול הדבר לגרור שיבוש מהותי בהליך השיפוטי תוך פגיעה באימון הצדדים והציבור בתקינותו והגינותו של הדיון."

8.   על מנת להשיב על השאלה, אם יש מקום לאפשר להגנה לחזור בה מהסכמה דיונית להגשת המוצגים בהסכמה, יש להביא בחשבון מספר עובדות רלוונטיות:

א.    המוצגים כוללים מסמכי פתיחת חשבון ודפי תנועות עו"ש, של מספר חשבונות בנק בחו"ל. כל מסמך אחר שהוגש בצמוד אליהם, כגון תכתובות מייל או הערות בכתב יד על גבי דפי החשבון, אינו בגדר ראיה קבילה והמשיבה לא תבקש לבסס עליו כל ממצא.

ב.     המשיבה מבקשת להוכיח באמצעותם המוצגים רק את זהות הבעלים, מורשי החתימה והתנועות בחשבון.

ג.      ההגנה אינה כופרת באותנטיות של המסמכים (פרוטוקול עמוד 1392 שורה 29), למעט התוספות בכתב יד.

3

ד.     המסמכים מתייחסים לחשבונות בנק אשר למבקשים או למי מהם קשר אליהם.

9.   עוד חשוב לציין, כי ההסכמה הדיונית לא הושגה כלאחר יד. ההגנה בחנה בקפידה את כל החומר שהגשתו התבקשה, ורק בחלוף חודשים ארוכים של בחינת החומר, כולל על ידי המבקשים עצמם, הסכימה להגשתו. אכן מדובר בהסכמה מסויגת, לפיה המוצגים מוגשים כפוף לחקירת עורכיהם, ככל שההגנה תבקש (פרוטוקול מיום 25.2.21), אלא שההגנה לא ביקשה מעולם לזמנם ופרשת התביעה הסתיימה.

10.             ההגנה טענה כי סברה שהעדים יזומנו על ידי התביעה, ורק עם תום פרשת התביעה נוכחה שלא כך קרה. בטענה זו אין ממש. אין היגיון בכך שהתביעה תזמן עדים להגיש מוצגים שהוגשו בהסכמה. יתירה מזאת, בישיבת יום 25.3.21, חודש לאחר ההסכמה הדיונית, וחודשים רבים לפני סיומה של פרשת התביעה, שמעה ההגנה אילו עדים מבקשת התביעה לזמן, והעדים נשוא הבקשה לא היו ביניהם. לכן ידעה בוודאות כי אין בדעת המשיבה לזמנם, ובכל זאת לא עשתה דבר כדי להניע את ההליך בכיוון זה.

11.             פרט רלוונטי נוסף הוא שהעדים המבוקשים מתגוררים בחו"ל, על כל הקשיים הכרוכים בזימונם, בפרט בזמנים אלה. קבלת הבקשה פירושה הארכת ההליך בחודשים ארוכים.

12.             למרות כל זאת, אילו הייתי משתכנעת כי בפי ההגנה טעמים טובים לדרישתה לחקור את העדים, שאם לא כן יפגעו זכויות המבקשים, הייתי נעתרת לבקשה ומאפשרת חזרה מההסדר הדיוני, אף במחיר של הארכת ההליך. בסופו של יום, לא השתכנעתי כי זה המצב.

13.             ב"כ המבקשים העלה מספר טענות, בהן אדון להלן, והוסיף שאינו מוכן לחשוף את הטיעון במלואו בפני ב"כ המשיבה, ויתכן שיבקש לעשות כן במעמד צד אחד. הסכמתי לקבל טיעונים במעמד צד אחד, כאמור בפרוטוקול מיום 25.11.21 (עמוד 1402 שורה 29), אולם ב"כ המבקשים ככל הנראה נמלך בדעתו ולא הגיש כל טיעון בכתב. על כן אין לי אלא את מה שבפניי.

14.             לגוף העניין נחלקות טענות ב"כ המבקשים למספר נושאים.

ראשית, כי המוצגים כוללים ראיות נוספות על מסמכי פתיחת חשבון ודפי תנועות עו"ש. לטענתו, המוצגים כוללים תכתובות מייל, הערות בכתב יד על דפי החשבון, הודעות של גורמי בנק בכירים ועוד כהנה וכהנה מסמכים או תוספות על מסמכים, אשר אין לדעת על ידי מי נכתבו, מה משמעותם ומה מידת המהימנות שלהם.

טענות מסוג זה קיבלו מענה בעמדת ב"כ המשיבה, לפיה אין לכל תכתובת אחרת משמעות ראייתית ואין הם מבקשים לבסס עליה ממצא.

4

15.             שנית, כי מסמכים מסויימים אינם נהירים ללא הסבר פקיד הבנק, ועלולים להוביל למסקנות שגויות. כך למשל ביחס למעמדו של אריק מור. שמו מופיע בחלק מהמסמכים כמורשה לשימוש בכרטיס אשראי ביחד עם אחרים ובחלק כמורשה חתימה. קיים חשש כי ללא חקירת פקיד הבנק, תבקש התביעה מבית המשפט להסיק מהם כי הוא בעל החשבון, למרות שלא נרשם ככזה. בנוסף, על מסמכים רבים מופיע שמו של איל בן נעים, וקיימות תנועות עו"ש מורכבות, וכן משיכות דביט והנפקת כרטיסי אשראי מהותיות, אשר לא ניתן להבינן ללא חקירת עדים. כך גם ביחס למסמכים הנוגעים לחברות שנוהלו והוחזקו על ידי גורמים זרים בנאמנות, והוראות להפסקת פעילות בחשבון על ידי מוסמך כזה או אחר וכד'.

גם בטענות אלה זו אין ממש. ב"כ המשיבה השיב (ולא היה עולה על דעתי אחרת), כי אין בכוונת המשיבה לבקש להסיק מהמסמכים מה שלא נאמר בהם במפורש. אשר לטענה בדבר פעולות מסובכות שלא ניתן להבינן ללא הסבר של פקיד, היא נטענה ללא סימוכין. לא הוצגה בפניי כל תנועה או פעולה שהיא כה מורכבת או משתמעת לשתי פנים, עד כי לא ניתן להבינה ללא הסבר של בנקאי.

16.             שלישית, כי במוצגים מופיעים פרטים שגויים או שקריים. לדוגמא, מסמכים המלמדים על אחוזי אחזקת מניות בחברות, שאינם נכונים לשיטת הסניגור, או על נושא משרה בחברה, אשר בפועל אינו כזה.

גם טענה זו נטענה ללא סימוכין. בנקל יכול היה ב"כ המבקשים להציג בפניי מסמך המלמד על כך שנפלה טעות במסמכי הבנק, בכל הנוגע לאחוזי אחזקת המניות או לזהות נושא המשרה בחברה, על כל המשתמע ממנה ביחס למהימנות מסמכי הבנק. הדבר לא נעשה, ומשכך איני יכולה לברר את נכונות הטענה.

17.             רביעית, עקב השוני בין עולם הבנקאות בארץ ובחו"ל, נדרש מומחה כדי לרדת לעומק הפעולות. לטענת הסניגור, מסמכי פתיחת חשבון בבנקים זרים בחו"ל, שונים במהותם מהמקובל בארץ, ועל מנת לרדת לעומק הפעילות הבנקאית, יש לחקור גורם הבקיא בהנחיות הפנימיות ובקודים הבנקאיים, שיוכל להסביר את ההתנהלות לעומקה.

גם בטענה זו אין ממש. ראשית, היא נטענה בעלמא. הסניגור לא הפנה לפעולה, להנחיה או לקוד בנקאי בעל משמעות שונה בישראל ובקפריסין. שנית, היא אינה רלוונטית, באשר לא נדרש מומחה בנקאי או פקיד בכיר לצורך הגשת המוצגים. די בפקיד זוטר, ולא בהכרח כזה שיוכל להסביר את ההנחיות הפנימיות והקודים הבנקאיים.

18.             על כן, לאחר שהשתכנעתי כי אין בהותרת ההסדר הדיוני על כנו כדי לפגוע בהגנת המבקשים אני דוחה את בקשת ההגנה לחזור בה מההסדר הדיוני.

ניתנה היום, י"ב טבת תשפ"ב, 16 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.