1

 

 

 

 

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון דיוני, בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

 

2.         למקרא עובדות כתב האישום המתוקן, עולה כי ביום 9.11.19 בשעת אחה"צ, הגיע

המתלונן באמצעות אופניו לכספומט בבנק הפועלים ברחוב ההגנה בתל-אביב. או אז הגיע למקום הנאשם רכוב על אופניו, ניגש לעבר המתלונן, וללא התראה מוקדמת תקף אותו שלא כדין בכך שסטר לו בפניו והרים לעברו מקל מעץ. המתלונן שאל את הנאשם מדוע הוא עושה כן והנאשם השיב שהמתלונן מדבר עם אנשים נגד השלטון "וכי זו רק ההתחלה". הנאשם הוסיף ותקף את המתלונן פעם נוספת בכך שהכה אותו עם המקל בצדו השמאלי של הראש. המתלונן ניסה להתגונן והנאשם הכה בו מספר פעמים באמצעות ידיו. המתלונן עלה על אופניו על מנת לעזוב את המקום והנאשם ניגש אליו בשנית ובעט בו.

כתוצאה מהתקיפה, נגרמו למתלונן חבלות של ממש בדמות סימן כחול וחתך במצחו.

מיד ובסמוך, נטל הנאשם מהמתלונן את הטלפון הנייד שהיה ברשותו ועזב את המקום. הטלפון הוחזר למתלונן בהמשך, על ידי חברו של הנאשם.

 

3.         לא נקשר הסדר עונשי בין הצדדים והנאשם נשלח לקבלת חוו"ד מאת הממונה על עבודות השירות.

 

4.         התובעת המלומדת, הפנתה לנסיבות ביצוע העבירה, לחבלה שנגרמה למתלונן, תוך שהגישה תמונות החבלות (ת/1), הפנתה לערכים המוגנים ולפגיעה בהם ועתרה למתחם עונשי הולם שנע בין 3-9 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית וביקשה למקם את הנאשם, לאור עברו הנקי, בשליש התחתון של המתחם לצד חיובו בפיצוי למתלונן.

 

 

2

 

5.         הסנגור המלומד, עשה ככל שניתן לטובת מרשו תוך שלימד עליו סנגוריה רהוטה. הסנגור הפנה לנסיבות ביצוע העבירה וטען כי המדובר באירוע נקודתי, כתב האישום תוקן לקולא, הסכסוך מבוסס על רקע קללות שקילל המתלונן את הנאשם עובר לאירוע, מבלי להקל ראש אין המדובר בחבלות משמעותיות שהצריכו טיפול רפואי. הסנגור עמד על נסיבותיו של הנאשם, פליט מאריתריאה, ללא עבר פלילי, נטל אחריות על מעשיו, שהה במעצר 10 ימים ולאחר ששוחרר ממעצרו שהה בתנאים מגבילים, מבלי שנרשמו לחובתו הפרות וללא תיקי מב"ד. הסנגור עתר להסתפק בענישה הצופה פני עתיד לצד פיצוי למתלונן.

 

6.         הנאשם בדברו האחרון, הביע חרטה על מעשיו, עמד על נסיבותיו האישיות וטען כי השלים עם המתלונן.

 

דיון והכרעה

 

7.         על פי תיקון 113 לחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הוא עיקרון ההלימה, אשר מכוון ליצירת יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה בנסיבותיה ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש שיוטל עליו.

על בית המשפט, בקביעת מתחם העונש ההולם, להתייחס לנסיבות ביצוע העבירה, הערך המוגן שבבסיס העבירה ומידת הפגיעה בו, ובמדיניות הענישה הנוהגת.

 

8.         נסיבות ביצוע העבירה מושא תיקנו מלמדות על חומרה. תקיפה ברחובה של עיר, כאשר כל חטאו של המתלונן היה עת רכב על אופניו לבנק בשעת אחה"צ.

הנאשם ניגש אל המתלונן וללא כל התראה מוקדמת, סטר לו בפניו והניף לעברו מקל עץ. המתלונן שאל לפשר מעשיו של הנאשם וזה השיב כי המתלונן "מדבר עם אנשים נגד השלטון וכי זו רק ההתחלה" והיכה באמצעות המקל בראשו של המתלונן. המתלונן ניסה להתגונן והנאשם תקפו שוב באמצעות ידיו, או-אז המתלונן עלה על אופניו ועזב את המקום, הנאשם שב ותקף אותו בכך שבעט בו ונטל את הטלפון הנייד של המתלונן. בהמשך הוחזר הטלפון ע"י חברו של הנאשם.

למתלונן נגרמו חבלות של ממש כמתואר בת/1 - סימן כחול וחתך במצחו.

 

אירוע התקיפה טומן בחובו היבט חומרה נוסף, שכן המניע לתקיפה, כפי שהבהיר זאת הנאשם, הוא העובדה כי המתלונן "מדבר עם אנשים נגד השלטון וכי זו רק ההתחלה", דהיינו רקע פוליטי.

אני דוחה את טענת ההגנה כי המתלונן גידף את הנאשם עובר לאירוע, דבר שלא בא זכרו בכתב האישום המתוקן והמוסכם, שהוגש במסגרת ההסדר.

 

3

9.         עניין לנו בפרץ אלימות של הנאשם כלפי המתלונן, שכלל שימוש בחפץ פוגעני בדמות מקל. המדובר בחבלה של ממש, גם אם איננה מצויה במדרג הגבוה וגם אם בעטיה לא נזקק המתלונן לטיפול רפואי, אין להקל ראש בדברים.

 

10.       עבירות התקיפה ובתוך כך עבירות התקיפה הגורמות חבלה של ממש, טומנות בחובן הגנה על ערכים מוגנים של שלמות הגוף והנפש ובתוך כך האוטונומיה של האדם שיוכל להלך באופן חופשי בכל מקום בארצנו, זאת מבלי שיותקף או יפגע.

 

בית המשפט העליון שב וקבע כי יש להטיל ענישה הולמת על כל המעז להרים יד על זולתו, כאשר האלימות פשטה בחברתנו ונראה כי מכרסמת בה כל חלקה טובה.

 

יפים בעניין זה דבריו של כבוד השופט ג'ובראן מבית המשפט העליון במסגרת ע"פ 7878/09 מדינת ישראל נ' פלוני (3.8.10): "האלימות מכרסמת ביסודות חברתנו, ועלינו להשיב מלחמה כנגד אלו הנוטלים חירות לפעול באלימות כלפי הזולת. במסגרת מלחמה זו שומה על בתי משפט להכביד את הענישה על עבריינים אלו. חברתנו הפכה להיות חברה אלימה ותרומתו של בית המשפט למלחמה באלימות היא בהטלת עונשים ראויים ... שישקפו ערכים של גמול והרתעה...".

 

11.       לאחר ששמעתי ברוב קשב טיעוני הצדדים, בהינתן נסיבות ביצוע העבירה, החבלה שנגרמה, הערכים המוגנים והפגיעה בהם, בשים לב למדיניות הפסיקה הנוהגת, מצאתי לקבוע מתחם עונשי הולם הנע בין מאסר ולו קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד ל- 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד ענישה נלווית.

 

ראו בין היתר: רע"פ 7734/12 מגידוב נ' מדינת ישראל (28.10.12); רע"פ 3681/19 שבתאי נ' מדינת ישראל (13.6.19); ע"פ (ב"ש) 11563-08-12 אוקראינצנקו נ' מדינת ישראל (20.2.13); עפ"ג (תל-אביב) 18753-12-15 זאירוב נ' מדינת ישראל (6.1.16);

ת"פ 41843-05-16 מדינת ישראל נ' ריאשצ'ין (13.5.18) והפסיקה המרובה המצוטטת שם.

 

 

מיקומו של הנאשם בתוך המתחם

 

12.       הנאשם בן 29, רווק, נתין זר מאריתריאה. נעדר עבר פלילי וללא תיקי מב"ד.

הודה במיוחס לו כבר בשלב החקירה, נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה בפתח משפטו וחסך בזמן שיפוטי ניכר, בזמנה של התביעה הכללית ובזמנם של עדי התביעה ובכלל זה חסך בהעדת המתלונן.

4

הנאשם שהה במעצר ממש 10 ימים ולאחר שחרורו מהמעצר שהה בתנאים מגבילים, מבלי שנרשמו לחובתו הפרות כלשהן.

הנאשם שוהה בישראל משנת 2011, במשפחת המוצא 9 אחים, כאשר אח נוסף מתגורר בארץ, ארבעה באריתריאה והיתר מתגוררים באירופה.

 

13.       הנאשם הופנה שוב ושוב לממונה על עבודות השירות לצורך קבלת חוו"ד.

בתחילה כלל לא התייצב למועדים אליהם זומן. ההגנה הסבירה כי לנאשם אין יכולת כלכלית לפנות לרופא פרטי ומשכך לא התייצב לממונה ועתרה שוב להשית על הנאשם ענישה הצופה פני עתיד ופיצוי למתלונן.

            אפשרתי לנאשם הזדמנות נוספת להתייצב בפני הממונה וגם למועדים הנוספים לא התייצב הנאשם. הפעם הסבירה ההגנה את אי ההתייצבות כי לאור מצבו הכלכלי של הנאשם אין ביכולתו לבצע עבודות שירות ושוב חזרה על עתירתה העונשית להשית על הנאשם מאסר על תנאי.

 

            כידוע מאסר בדרך של עבודות שירות הוא פריבילגיה. בית המשפט אינו יכול לכפות על נאשם להתייצב בפני הממונה על עבודות שירות או לבצע ענישה בדרך זו, ככל שאין הסכמה של הנאשם - ס' 51ב(ב)(2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

           

            "המרת עונש המאסר בפועל בעבודות שירות הינה מעין פריבילגיה, שנועדה לאזן, בנסיבות המתאימות לכך, בין הצורך להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל לבין הרצון לסייע בשיקומו. פריבילגיה זו מקימה ציפייה להתנהלות רצינית וראויה, והיא ניתנת לביטול מקום בו עולה כי הנאשם איננו מקבל על עצמו את האחריות הנלווית למסלול עונשי זה" - רע"ב 4205/18 הממונה על עבודות השירות נ' איובי חמזה (10.7.18); רע"ב 4249/16 טהא נ' הממונה על עבודות השירות, פסקה 14 (12.7.16); רע"ב 7212/16 חביב נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (14.10.2016); רע"ב 9867/17 נאשף נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (28.12.2017).

 

            משכך, באין מנוס ועם כל הצער שבדבר, חרף ההזדמנויות שנתתי לנאשם להתייצב בפני הממונה והוא לא עשה כן - המשמעות היא שדרך המאסר תרוצה מאחורי סורג ובריח.

 

14.       לאחר ששקלתי את כלל הטעמים לעיל, בהינתן נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לרבות נטילת אחריות והבעת חרטה, חסכון בזמן שיפוטי, העדר עבר ואי פתיחת תיקים חדשים, גילו של הנאשם ונסיבותיו האישיות - מצאתי למקם את הנאשם בתחתית המתחם העונשי אותו קבעתי בתיק זה.

 

15.       אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

 

5

1.      50 ימי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי המעצר: 9.11.19 - 19.11.19.

 

 

על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי  המאסר בבימ"ר ניצן ביום 6.4.21 עד השעה

10:30, כשהוא מצויד בתעודה מזהה.

 

הערבויות הקיימות בתיק ימשיכו לעמוד על כנן לצורך הבטחת ההתייצבות למאסר.

 

הנאשם רשאי לפנות לענף אבחון ומיון בשב"ס לצורך מיון מוקדם; המדובר בהליך וולונטרי ובאחריות הנאשם.

טלפונים: 08-9787377, 08-9787336 ; פקס: 08-9193314 ; דואר אלקטרוני:

MaasarN@ips.gov.il                                   

 

 

2.      מאסר על תנאי בן 3 חודשים למשך שנתיים מעת שחרורו מהמאסר, והתנאי שהנאשם לא יעבור בתקופה זו כל עבירת אלימות או איומים.

 

3.      פיצוי למתלונן בסך של 1000 ₪ אשר יופקד בקופת בית המשפט עד ולא יאוחר מיום 6.4.21.

התביעה תעביר למזכירות פרטי המתלונן בתוך 7 ימים מהיום, על גבי טופס כנדרש.

 

צו כללי למוצגים - המוצגים, ככל שישנם בתיק זה, יטופלו בהתאם להחלטת קצין משטרה מוסמך.

ככל שקיימת הפקדה בתיק זה או בתיקים קשורים - מ"י/מ"ת, הפיצוי יקוזז מההפקדה, בהסכמת ההגנה באולם, וככל שתיוותר יתרה תושב לנאשם או למי מטעמו, בכפוף לכל דין או החלטה אחרת.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתוך 45 ימים מהיום.

            המזכירות תעביר העתק מגזר הדין לממונה על עבודות השירות ולשב"ס.

 

ניתן היום, ט"ז אדר תשפ"א, 28 פברואר 2021, במעמד הצדדים והמתורגמנית לשפה הטיגרית, הגב' קסה.