1

בקשת ההגנה לניהול משפט זוטא בסוגית חוקיות חיפוש בדירה, במהלכו נתפסו מוצגים שונים.

ב"כ הנאשם היפנה להחלטה שניתנה על ידי כב' השופט הרמלין, אשר קבע כי יתקיים משפט זוטא בשאלת תפיסת סכין (ת"פ 44002-09-16), ולעומתו המאשימה הציגה החלטה שניתנה על ידי כב' השופט גת, אשר דחה בקשה דומה (ת"פ 60543-02-15). מדובר בהחלטות שניתנו על ידי ערכאה זו.

לאחר שעיינתי בפסיקה שהוצגה לי, איני מקבל את עמדת ב"כ הנאשם.

סוגית הפסלות הפסיקתית, מחייבת התייחסות נרחבת לנסיבות המקרה, בלא שניתן לנתק מכך ומאופי החקירה בבית המשפט, את עצם קיומו של החפץ שנתפס. מגבלות החקירה ופיצולה בבית המשפט, כפי שביקש ב"כ הנאשם, אינן מאפשרות חקירה ראויה והצגת מלוא חומר הראיות בפני בית המשפט. תכלית חקר האמת בהליך הפלילי, המחייבת התייחסות לנסיבות המקרה וחשיפת בית המשפט לראיות השונות, אינה נסוגה בשל דוקטרינת הפסילה הפסיקתית (ראו לענין זה את דברי כב' השופט עמית בע"פ 5417/07 ניקולאי בונר נ' מדינת ישראל, בפסקה 17 (30.05.2013)). הגבלת חקירת הנאשם לשאלות הנוגעות לנסיבות תפיסת חפץ, תוך איסור על שאלות הנוגעות לעצם החזקתו, מהווה מגבלה, שאינה קבועה בחוק, ביחס לכלי יסודי ומשמעותי העומד לרשות הצדדים בהליך הפלילי. הטלת מגבלה כאמור, עלולה לפגוע בקבלת החלטה מושכלת ומבוססת, ואף עלולה לפגוע בזכויות הנאשם. לפיכך, בהיעדר מגבלה על חקירת הנאשם, עליו להציג את גרסתו המלאה בבית המשפט, ככל שיראה לנכון, במהלך פרשת ההגנה.

לא מצאתי בהנמקות אליהן היפנה ב"כ הנאשם, הצדקה לחרוג מסדר הדין הפלילי, ולקבוע הליך חריג של משפט זוטא, בנסיבות מקרה זה. אין מדובר בפגיעה בזכות להליך הוגן, אלא למעשה בבקשה לפיצול ההליך הפלילי, כך שהנאשם יחשב את צעדיו בהתאם להחלטה מקדמית לגבי כל ראיה, באופן הדומה לעריכת משפט זוטא לגבי קביעת מהימנות עדות עד תביעה כזה או אחר.

2

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ח, 03 יוני 2018, בהעדר הצדדים.