1

מונחת לפני בקשת הנאשם לחזור בו מהודייתו בכתב אישום שתוקן והוגש לבית המשפט במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים, כפי שניתנה לפני כב' השופט העמית י' שמעוני ביום 10.10.2018.

הבקשה הנוכחית, הנתמכת בטיעונים מפורטים, הועלתה בעבר, פעמיים, בידי סנגורים קודמים שייצגו את הנאשם (עוה"ד רוזנברג ועוה"ד בוקטמן), בפני כב' השופט העמית שמעוני, ביום 3.3.19 וביום 12.6.19 בהתאמה.

בשתי הפעמים דחה השופט את הבקשה.

גם לאחר דחיית הבקשה השניה המשיך עוה"ד בוקטמן לייצג את הנאשם, בדיונים רבים ובמסגרת בקשות רבות שהגיש בשם הנאשם, וכך גם לפני מותב זה שהחליף את כב' השופט שמעוני עת פרש זה משיפוט.

ביום 12.5.21 קיבל על עצמו עו"ד יאיר קורן את ייצוג הנאשם לאחר שעו"ד בוקטמן פנה לסנגוריה הציבורית לשקול החלפת ייצוג בתיק על רקע "אי אמון".

2

ביום 11.11.21 העלה עו"ד קורן, בא כוחו השלישי של הנאשם, בקשה נוספת - שלישית - לאפשר לנאשם לחזור בו מהודייתו כאמור בראשונה.

בהחלטתי בבקשה קבעתי כי "עיון בפרוטוקולים של ביהמ"ש מעלה כי הנאשם כבר ביקש לחזור בו מהודאתו, כפי שניתנה לפני כב' השופט שמעוני עת היה מיוצג ע"י עו"ד רוזנברג. בקשתו נדחתה והוא שב והעלה אותה בפני כב' השופט שמעוני עת היה מיוצג ע"י עו"ד בוקטמן.

לעניות דעתי העניין יוצר חסם דיוני, בית משפט זה, שרק עקב פרישת כב' השופט שמעוני מהשיפוט, החליף אותו בדיון בתיק זה כמו גם בתיקים אחרים, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של כב' השופט שמעוני גם מהותית וגם עניינית, לא מן הראוי שכל שופט יביע עמדתו בנפרד.

לפיכך אני דוחה את הבקשה".

עוד הוריתי לצדדים לטעון לעונש ואכן - טיעונים מפורטים נטענו ע"י המאשימה וע"י הסנגור, גם הנאשם בדברו לפניי אמר "אני מתנצל על הדברים שעשיתי. עם שירות המבחן שיתפתי פעולה לכל אורך הזמן, במשך שנתיים".

בבקשה שהוגשה שלשום, ואושרה על ידי, ייפה הנאשם את כוחו של עו"ד יאיר אוחיון לייצגו בתיק הפלילי, כן הוריתי על שחרורה של הסנגוריה הציבורית מייצוגו.

עיינתי היטב בבקשה אך לא מצאתי לנכון להפנותה להתייחסות המאשימה ואני דוחה אותה מהטעמים הבאים:

·       המבקש טען בבקשתו בהרחבה אודות הצורך לאפשר לנאשם לחזור בו מהודייתו, אף צירף פסיקה עניפה וביאר מדוע יש לעשות כן טרם ייגזר דינו של הנאשם.

·       עם זאת - המבקש כמעט ולא התמודד עם הטעם היחיד שעמד ביסוד החלטתי הקודמת לדחות את בקשתו מחמת "חסם דיוני", טען כי יש לראות את בקשת המבקש הראשונה לחזרה מהודיה כפי שהתבקשה ע"י עו"ד רוזנברג כ"הודעה מקדימה" גרידא ולא כבקשה, ומכאן, ובהיעדר בקשה (שאינה כאמור אלא הודעה, א.ד.) מוסר החסם הדיוני המוזכר בהחלטתי דנן.

3

·       המבקש השמיט בטיעוניו לחלוטין את הבקשה השניה - שהוגשה בידי עו"ד בוקטמן, ואף לא התייחס לדברי הנאשם לפניי בסיום הטיעונים לעונש.

·       המבקש נמנע כלל מהתייחסות לשאלה מדוע לא יעלה בקשתו במסגרת ערעור שיגיש - אם יגיש - על גזר הדין שינתן בסיום ההליך ומה ייגרע מזכויותיו אם יעשה כן בדרך המלך, היא הליך הערעור.

·       המבקש טען כי קיימת אפשרות שבית המשפט יעיין מחדש בהחלטתו ואף טען להלכה המאפשרת זאת (בהליך אזרחי, רע"א 1096/14) מבלי לסייג את ההבדל המרכזי בין שני סוגי ההליך.

כך, בעוד בהליכים אזרחיים ניתן להגיש בקשות רשות ערעור שונות במהלך המשפט אל הערכאה הדיונית - בהליכים הפליליים, לבד מענייני מעצרים ודומיהם, ולבד מבקשה לפסלות שופט, ניתן להשיג החלטות הערכאה הדיונית רק במסגרת ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין. המונח "עיון חוזר" שהמבקש משתמש בו אינו מתאפשר מבחינה חוקית ולח"מ, כאמור בהחלטתי, אין סמכות לשמש ערכאת ערעור על החלטות מותבים קודמים באותו תיק.

סוף דבר שבקשת המבקש נדחית.

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ג' שבט תשפ"ב, 05 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.