1

1)    הנאשמת הורשעה, על יסוד הודאתה בכתב אישום מתוקן, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), גניבה בידי עובד- עבירה לפי סעיף 391 לחוק והונאה בכרטיס חיוב - עבירה לפי סעיף 17 סיפא לחוק כרטיסי חיוב.

2

2.      כמפורט בכתב האישום המתוקן, הנאשמת עבדה החל משנת 2011 כקופאית ואחראית משמשרת בחנות בבעלות חברת FOX בכפר סבא. במהלך שנת 2014 ואילך, במספר רב של מועדים, גנבה הנאשמת ממעבידה סך של 80,000 ₪, בכך שהטעינה 80 כרטיסי חיוב שגנבה במסגרת עבודתה בסך של 1,000 ₪ כל אחד ובשיטת גניבה מתוחכמת הכוללת העברת הכרטיס הריק בקופה והטענתו, ביטול העסקה ללא ביטול הסכום שהוטען בו ושימוש בכרטיס אם לצרכיה או מכירתו לאחרים.

במהלך השנים 2014-2015 מכרה הנאשמת לאחרים כרטיסים גנובים בתמורה שנעה בין 400-600 ₪ לאחד. הנאשמת הואשמה בין היתר בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, כשהנסיבות הן כמות העבירות, התחכום בביצוען, סכום והיקף המרמה וניצול מעמדן כעובדות החברה לשם ביצוע העבירות.

להשלמת התמונה, יצוין כי כתב האישום הוגש גם כנגד נאשמת 1, עובדת אחרת בחברה שביצעה עבירות בשיטת גניבה דומה.

3.      ביום 13.11.17 הורשעה הנאשמת בכתב אישום במסגרת הסדר טיעון חלקי שכלל תיקון סכום הגניבה לקולא והפקדת פיצוי לחברה בסך 50,000 ₪, והנאשמת הופנתה לשירות המבחן.

תסקירי שירות מבחן

4.      בעניינה של הנאשמת התקבלו שני תסקירים; מהתסקיר הראשון (מיום 5.3.18) עולה שהנאשמת בת 31, נשואה ואם לשני ילדים. כיום עובדת במספרה ומתכננת לפתוח מספרה בבעלותה בעיר מגוריה. הנאשמת בת למשפחה נורמטיבית אך מרובת טרגדיות ואף הקשר הזוגי בו מצוייה, מורכב. לנאשמת אין עבר פלילי , קיבלה אחריות מלאה על מעשיה והביעה חרטה. הנאשמת שהתה תקופה קצרה במעצר וכך הייתה השפעה טראומטית על מצבה הנפשי והרגשי, בייחוד בשל היותה בהריון מתקדם. בהמשך, ככל הנראה על רקע מצב זה, הפסיקה את הריונה. הנאשמת מטופלת במקביל ב"מרכז בדאיאת", טיפול פסיכו-סוציאלי עליו יורחב בהמשך. שירות המבחן התרשם מנזקקות טיפולית ועל כן בא בהמלצת דחייה במטרה להעמיק הטיפול במרכז הפרטי לצד שילובה בקבוצה טיפולית מטעמם.

בתסקיר המשלים (מיום 20.09.18) עולה כי הנאשמת משתפת פעולה ומגלה מחויבות להליך הטיפולי בו מצויה במרכז הפרטי ובשירות המבחן. שירות המבחן מתרשמת שעבר דרך שיקומית והסיכון להמשך ביצוע עבירות, פחת. על כן ממליץ על ענישה שיקומית בדמות מאסר על תנאי לצד צו מבחן וצו של"צ.

חוות דעת המטפלת הפרטית- מרכז בידאיאת

3

5.      כעולה מחוות הדעת ומכתב ההשלמה (נ/1 ו-נ/2) ודבריה של המטפלת, גב' מראם עאזם-נאשף, קרימינולוגית ועובדת סוציאלית בהכשרתה, מטפלת בנאשמת החל מחודש ינואר 2018. הנאשמת פנתה אליה עצמאית בשל קשיים רגשיים ונפשיים מהם סבלה והותאמה לה תכנית טיפולית. בחוות הדעת סקרה את תולדותיה והתמקדה בשינוי המשמעותי שחל בנאשמת בכל היבטי חייה. הנאשמת החלה לעבודה בתחום הספרות והאיפור אותו אוהבת כשכירה ובשלבי פתיחת עסק עצמאי במקביל. עוד עמדה על הטראומה שנגרמה לה עם חשיפת מעשיה, פיטוריה והבושה הרבה שחשה. עוד סקרה גורמי סיכון וסיכוי וסבורה שמדובר בבחורה צעירה, ללא דפוסי אישיות עברייניים אשר ביצעה העבירות מתוך לחץ ובשל דימוי עצמי שחוותה, על כן המליצה כהמלצת שירות המבחן, להטיל על הנאשמת ענישה שיקומית.

טיעוני הצדדים

6.      ב"כ המאשימה, עו"ד תוהמי, עמדה בטיעוניה על חומרת מעשי הנאשמת, היקף המרמה, תכנון המעשים וביצועם לשם בצע כסף. עוד הדגישה הפגיעה קשה במעבידה לאור האמון שניתן בה והתקופה הממושכת שעבדה שם. לטענתה, הנסיבות המחמירות, התחכום והעובדה שביצעה עשרות מעשי מרמה מחייבים להחמיר בעונשה. על כן עתרה למתחם ענישה שנע 15-36 חודשי מאסר ונוכח המלצות התסקיר, מבקשים לקבוע עונשה במתחם התחתון לצד ענישה נלווית.

7.      מנגד, עתרו ב"כ הנאשמת, עו"ד חן ועו"ד סמארה לאמץ המלצות הטיפוליות במלואן. ב"כ הנאשם הפנה להליך הטיפולי המשמעותי שעוברת הנאשמת, לנסיבותיה האישיות (ראו-נ/3) והשינוי המשמעותי באישיותה ובדרכי התנהלותה. עוד הודגש עברה הנקי, חלוף הזמן והפיצוי הנכבד שהפקידה. עוד נטען כי חלקה של נאשמת 1 רב יותר ונאשמת זו נגררה אחריה תחת לחצים וכי קטיעת ההליך הטיפולי יגרום לנסיגה במצבה ויפגע בפירות ההליך.

8.      הנאשמת עצמה חזרה והביעה צער וחרטה על מעשיה, סיפרה כי מאז נענשה וחוותה טרגדיות וביניהן, מות אביה ופציעת אחיה בתאונת דרכים.

דיון

4

קביעת מתחם העונש ההולם

9.      הנאשמת במעשיה הכוללים ריבוי מעשי גניבה ממעביד וקבלת דבר במרמה, פגעה פגיעה ממשית בערכים החברתיים מוגנים, כשהמרכזיים ביניהם הינם קניין המעביד ושמו הטוב ומעילה קשה באמונו. מדובר בנאשמת שעבדה שנים רבות בחברה כקופאית ואחראית משמרת וניתן בה אמון רב בכל הקשור לנגישות לכספי החברה.

בית המשפט עמד לא אחת על חומרת העבירות המיוחסות לנאשמת וההפרה החמורה של האמון הגלומה בהן בציינו כי מדובר בעבירות "שיש ליתן בהן משקל רב לשיקול ההרתעתי, תוך מתן משקל מופחת לנסיבות האישיות, במסגרת שיקולי הענישה בעבירות "כלכליות", אשר מבוצעות עבור בצע כסף ואשר כוללות שליחת יד לכספי המעביד או לכספי ציבור, על מנת ליידע עבריינים פוטנצייאלים כי "הסיכון גובר על הסיכוי" (ע"פ 3587/12 דדון נ' מדינת ישראל).

ועוד נאמר בעניין, כי מדובר בעבירות "אשר קל לבצען וקשה לגלות את העבריין- המטרות בעלות המשקל המכריע הן ההרתעה וההוקעה. הגשמת מטרות אלה מחייבת, ככלל, להטיל עונש מאסר משמעותי בסוג עבירות זה" (ע"פ 1341/02 מיכל מזרחי נ' מדינת ישראל).

10.  במסגרת נסיבות הקשורות לביצוע העבירה יש ליתן את הדעת לכך שמעשי הנאשמת תוכננו בקפידה ובוצעו בתחכום ובדרכי ערמה, לצורך הסוואתם והכבדה על גילויים. הנאשמת חזרה על מעשיה עשרות פעמים, במטרה לגרוף לכיסה כספי מעבידה. בחלק מהמקרים, אף מכרה הכרטיסים הגנובים לאחרים. יש לזכור, כי אין מדובר בכישלון חד פעמי או גניבה ספונטנית וכי מעשיה הופסקו רק לאחר חשיפתם. התנהלותה המרמתית נמשכה תקופה ארוכה ובאופן שיטתי.

5

11.  בחינת מדיניות הענישה בעבירות של גניבה ממעביד מלמדת על מתחם רחב ומגוון שנע בין מספר חודשי מאסר ועד שנים של מאסר, והכל בהינתן היקף מעשי הגניבה, שווי העסקאות, תחכום ההונאה ונסיבות הנאשם. כך בע"פ 3587/12 דדון נ' מדינת ישראל (20.3.13), נדונה מנהלת חשבונות שגנבה ממעבידה סכום של כמיליון ₪ ולא השיבה את הגזל, ל- 54 חודשי מאסר. ערעורה התקבל חלקית ובוטל רכיב הקנס; רע"פ 2368/13 עובדיה נ' מדינת ישראל (28.4.13), נדחה ערעורו של נאשם שגנב מהחברה בה עבד, סכום העולה על 637,000 ₪, ונדון ל-15 חודשי מאסר בפועל (עונשו הוקל ע"י בית המשפט המחוזי מ-20 חודשי מאסר) וקנס בסך 100,000 ₪ ; רע"פ 1552/13 בלליטי נ' מדינת ישראל (26.2.13), נדחה ערעורו של נאשם שגנב בשתי הזדמנויות רכוש מעבידו בשווי עשרו לאלפי ₪ ונידון למאסר בן 30 חודשים (כולל הפעלת תנאים).

12.  דוגמאות ענישה נוספות נמצא בעניינם של מנהלת כספים בסניף ביטוח לאומי שגנבה כ-360,000 ₪ ונדונה לשנתיים מאסר (רע"פ 8360/11 שפיגלר נ' מדינת ישראל (14.11.11)); מנהל במכון מזון לבעלי חיים שגנב בערמה 278,000 ₪ ונדון ל-10 חודשי מאסר ופיצוי של 300,000 ₪ (ע"פ (מח-ת"א) 72221/06 עצמון נ' מדינת ישראל, לצד עונשים מתונים יותר, כך ברע"פ 2390/07 בנליצ'י נ' מדינת ישראל (20.2.08) נגזרו על מנהלת חשבונות שגנבה כ-115,000 ₪, ששה חודשי עבודות שירות וע"פ 3541/11 מדינת ישראל נ' פריג (19.9.11), התקבל ערעורה של המדינה על קולת עונשה של נאשמת, אשר הורשעה בעבירת גניבה וזיוף ע"י עובד ציבור וגנבה כ-450,000 ₪, כשהושתו עליה 7 חודשי מאסר חלף ששה חודשי עבודות שירות , לצד פיצוי נכבד; רע"פ 8529/12 פדילה עקל נ' מדינת ישראל, נאשם שעבד בקופת חולים "מכבי" וגנב סכום שהצטבר לעשרות אלפי שקלים, בית המשפט המחוזי הפחית עונש של 10 חודשי מאסר, ל-8 חודשי מאסר; רע"פ 5540/15 גלוריה נאוי נ' מדינת ישראל (24.8.15), עובדת משק בית שגנבה כ-100,000 ₪, בית המשפט קבע מתחם שנע בין 6-12 חודשי מאסר, ונוכח נסיבותיה הקשות, העמיד עונשה על 8 חודשי מאסר. ערעורה נדחה.

13.  בהינתן הנסיבות המחמירות של כלל המעשים והיקף המרמה מצאתי לקבוע מתחם ענישה שנע בין 6-18 חודשי מאסר.

נסיבות הנאשמת

14.  הנאשמת שלפניי ילידת 1987, נשואה ואם לשני ילדים. הנאשמת נעדרת עבר פלילי וגדלה בסביבה נורמטיבית. חייה של הנאשמת לא היו קלים ובתקופה האחרונה התמודדה עם מות אביה ופציעת אחיה בתאונת דרכים.

15.  התרשמתי, כי מעורבותה במעשים נשוא התיק ומעצרה חרטו בה צלקות קשות. הנאשמת, שהייתה אז בשלבי הריון מתקדם, נקלעה למצוקה נפשית ורגשית קשה והפסיקה את הריונה. הנאשמת שעבדה בחברה כחמש שנים פוטרה ללא פיצויים וחוותה תחושות בושה והשפלה.

6

16.  בשנה האחרונה מצויה הנאשמת בהליך טיפולי מקיף ואינטנסיבי, במסגרת שירות מבחן השתלבה בקבוצה טיפולית לאמהות, משתפת פעולה ומגלה נכונות ורצון. לצד זה, פנתה מיוזמתה לטיפול פרטני שאף הוא מוצלח. מדברי גב' עאזם-נאשף, קרימינולוגית ועובדת סוציאלית, ניתן היה ללמוד כי ההליך הטיפולי מסייע לנאשמת ומעצים אותה.

17.  מאז האירועים חלפו כארבע שנים, הנאשמת עובדת כספרית ונמצאת בשלבי הקמת עסק עצמאי. ניכר כי הנאשמת שילמה מחירים אישיים כבדים והפיקה לקחים מהסתבכותה. עוד אזקוף לזכותה פיצוי המעביד בסכום של 50,000 ₪.

18.  מהטעמים המפורטים לעיל, על יסוד המלצות הגורמים הטיפוליים, גילה הצעיר, חלוף הזמן, פיצוי המעביד ועברה הנקי, מצאתי כי נכון יהיה ללכת בעניינה בדרכי שיקום. סיכוייה של הנאשמת להשתקם גבוהים והסיכון הנשקף ממנה להמשך ביצוע עבירות, פחת.

עם זאת, נוכח חומרת מעשיה, אין מקום לסטייה משמעותית ממתחם הענישה. מעשים כדוגמת שליחת יד לכספי מעביד, מבוצעים, על דרך הכלל, ע"י אנשים נורמטיביים ומתן משקל יתר לאינטרס האישי של הנאשמת, עשוי להעביר לה ולעבריינים הפוטנציאליים, מסר שגוי.

19.  אשר על כן, אגזור על הנאשמת ענישה מתונה בדרך של עבודות שירות לצד העמדתה בפיקוח ופיצוי.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    מאסר בפועל בן 3 חודשים שירוצו בדרך של עבודות שירות. הנאשמת תרצה את עבודות השירות במרכז יום לקשיש, רעננה במשך 7 שעות עבודה יומיות, 5 ימים בשבוע החל מיום 23.12.18.

ב.     הנאשמת תתייצב ביום 23.12.18 שעה 08:00 ביחידת עבודות השירות, מפקדת מחוז מרכז, ברמלה. הנאשמת מוזהרת שאם לא תבצע עבודות השירות כנדרש, תאלץ לרצות עונשה במאסר ממש.

7

ג.       6 חודשי מאסר אולם הנאשמת לא תישא בעונש זה אלא אם תעבור בתקופה של 3 שנים מהיום עבירת מרמה וזיוף מסוג פשע.

ד.     3 חודשי מאסר אולם הנאשמת לא תישא בעונש זה אלא אם תעבור בתקופה של 3 שנים מהיום עבירת מרמה וזיוף מסוג עוון.

ה.    פיצוי בסך 50,000 ₪. הפיצויים הופקדו למעט תשלום אחרון של 1,000 ₪.

ו.       קנס בסך 2000 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם בארבעה תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.2.19.

ז.      מעמידה את הנאשמת בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום. הנאשמת מוזהרת כי אם לא תשתף פעולה ניתן יהיה להפקיע את הצו ולגזור עליה עונש אחר תחתיו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ד כסלו תשע"ט, 02 דצמבר 2018, במעמד הצדדים.