א.        רקע כללי:

1.                  הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו בעובדות כתבי האישום המתוקנים בתיק שבכותרת (להלן - התיק העיקרי) ובת"פ 6403-01-19 (להלן - התיק המצורף), בביצוע שלוש עבירות של גניבה, לפי הוראות סעיף 384 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), ועבירה נוספת של החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית, לפי הוראות סעיף 7(א) וסעיף 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.

2.                  בעובדות כתבי האישום המתוקנים נטען, בתמצית, כלהלן:

בתיק העיקרי:

אישום 1:

·        ביום 16.03.2018, בשעה 11:50 או בסמוך לכך, ערכה המתלוננת קניות בחנות ברחוב קיבוץ גלויות בתל אביב (להלן - הסניף) והניחה בעגלת הקניות ארנק, בו היו 2 טבעות זהב, 250 ₪ במזומן, 2 אבנים אדומות, טלפון נייד, 4 כרטיסי אשראי ומפתחות.

·        הנאשם, שנכח במקום באותה העת, הבחין בארנקה של המתלוננת בתוך עגלת הקניות. הנאשם המתין עד אשר המתלוננת תתרחק מהעגלה ואז נטל את הארנק.

אישום 2:

·        ביום 11.03.2018, בשעה 10:00 או בסמוך לכך, נכנס הנאשם לחנות אופניים ברחוב יהודה הלוי בתל אביב.

·        הנאשם הבחין במכשיר טלפון נייד, שהיה שייך למתלונן והונח על דלפק החנות, ונטל אותו. בהמשך הוחזר הטלפון הנייד למתלונן, לאחר ששוטרים עצרו את הנאשם.

בתיק המצורף:

·       ביום 31.05.2018, בשעה 09:10 או בסמוך לכך, נכנס הנאשם למסגרייה ברחוב ריב"ל בתל אביב, שבבעלות המתלונן.

·       הנאשם נטל את אופניו של המתלונן והחל להתרחק מהמקום. משהבחין המתלונן בנאשם, כשהוא מתרחק מהמקום רכוב על אופניו, החל מרדף, עד שהנאשם נתפס והאופניים הוחזרו למתלונן.

·       באותן נסיבות החזיק הנאשם בכיסו סמים מסוכנים מסוג הרואין, במשקל של 0.2243 גרם נטו, וזאת לצריכתו העצמית.

3.                  הדיונים המקדמיים החלו לפני מותב קודם, והתקיימו כמה וכמה דיונים. בסופו של דבר, ולאחר שהדיון הועבר לפניי, הגיעו הצדדים להסדר טיעון דיוני בעיקרו, שבמסגרתו הוגשו כתבי האישום המתוקנים הנ"ל.

4.                  הנאשם הודה בעובדות כתבי אישום מתוקנים אלה והורשע, על יסוד הודאה זו, בביצוע עבירות כאמור בפסקה 1 דלעיל. הצדדים עתרו במשותף לקבלת תסקיר שירות המבחן בטרם הטיעונים לעונש - תוך שהמאשימה הודיעה כי עמדתה היא להטלת עונש של מאסר בפועל לצד רכיבים נלווים (בפרוטוקול, עמ' 13 שורה 11 ואילך) - ובית המשפט נעתר לבקשה זו.

ב.         עיקר תסקירי שירות המבחן:

5.                  תסקיר שירות המבחן (מיום 24.03.2022) מפרט את נסיבותיו האישיות של הנאשם, יליד שנת 1965 (בן 57 שנים כיום). הנאשם רווק ואב לילדה בת 25. בעת הכנת התסקיר התגורר הנאשם עם בת זוג, בדירה שכורה באילת.

6.                  כעולה מתסקיר שירות המבחן לנאשם רקע אישי ומשפחתי מורכב ואף קשה. כאן רק יצוין כי הנאשם גדל במשפחה מרובת ילדים, הוריו היו מכורים לאלכוהול וסמים והוא נחשף בילדותו לאלימות קשה. לאחר שירות צבאי כטבח התגורר הנאשם, לפרקים, ברחוב ובמקלטים שונים. הנאשם התחבר לחברה שולית, החל להשתמש בסמים מסוכנים ולבצע עבירות, שכתולדה מביצוען אף נשפט בין השאר לעונשי מאסר בפועל.

7.                  הנאשם סיפר כי לאחר ששוחרר ממאסרו האחרון, לפני כשלוש שנים, הוא החליט לערוך שינוי בחייו. הוא עבר להתגורר באילת והשתלב בהכשרות שונות של הפעלת מנופים ועבודות בניין. הנאשם מסר מכתב המלצה ממעסיקיו, הגם שהוסיף כי מספר חודשים קודם לכן היה מעורב בתאונת עבודה, במהלכה נחבלה ידו באופן קשה והוא נזקק לשיקום רפואי, ולכן מאז הוא מתקיים מקצבה מהמוסד לביטוח לאומי ומדמי אבטלה.

8.                  אשר לעבירות מושא כתבי האישום המתוקנים נטל הנאשם אחריות מלאה על ביצוען. הנאשם מסר כי בתקופה בה בוצעו העבירות הוא לא עבד וצרך סמים באופן אינטנסיבי, כאשר הגניבות סיפקו עבורו מקור לרכישת הסמים וצרכים בסיסיים נוספים, להם היה זקוק. הנאשם הביע חרטה עמוקה ומסר כי לא היתה לו כוונה לפגוע בסביבה וכי היה מצוי בתקופת שפל בחייו, שבגינה נאלץ לבצע עבירות להישרדות ולצריכת סמים. עוד ציין שירות המבחן כי מדובר בעבירות שבוצעו בטרם כניסת הנאשם למאסרו האחרון.

9.                  שירות המבחן התרשם כי הנאשם הוא אדם שמגיל צעיר מאוד חווה אירועים טראומתיים, אשר לא טופלו, ועל כן ייתכן וקיימים אצלו תסמינים פוסט-טראומתיים, שאינם מאובחנים, אשר משפיעים על יכולותיו להתמודד עם מצבי חיים שונים ומורכבים. עוד ציין השירות כי בשנים האחרונות ערך הנאשם שינויים בחייו והצליח לפעול באופן מקדם, ואף ניכר שקיימים בו כוחות חיוביים. עם זאת, הנאשם לא התייצב לבדיקת שתן, לדבריו בשל חשש לתוצאות חיוביות בשל תרופות שאותן הוא נוטל, כך שסוגיית צריכת הסמים לא הובהרה. בנסיבות אלה המליץ שירות המבחן על דחיית הדיון לצורך העמקת בחינת מצבו של הנאשם וצרכיו הטיפוליים.

10.              בתסקיר המשלים (מיום 30.05.2022) צוין כי הנאשם הקפיד על קיום קשר רציף ועקבי עם שירות המבחן במהלך תקופת הדחייה. הנאשם אף שיתף כי נפגש, כמתוכנן, עם פסיכיאטר ובהתאם להמלצתו החל ליטול טיפול תרופתי, ששיפר את מצבו. עם זאת, דגימות השתן שמסר הנאשם הצביעו על צריכת סמים מסוג "פאנטה". הנאשם טען כי היה מצוי בתקופת משבר בשל פרידה וחוסר מעש אך הביע רצון ומוטיבציה מילולית להשתלב בטיפול בהתמכרויות; ובנסיבות אלה ביקש שירות המבחן דחייה נוספת.

11.              על פי האמור בתסקיר המשלים הנוסף שנתקבל (מיום 30.08.2022), בבדיקות שתן נוספות שוב נמצאו סמים מסוג "פאנטה", כאשר בהמשך הדברים ניתק הנאשם את הקשר עם שירות המבחן. בנסיבות אלה, ונוכח קשיי הנאשם להשתלב בטיפול בתחום ההתמכרויות, נמנע אפוא שירות המבחן ממתן המלצה טיפולית-שיקומית.

ג.         עיקר הראיות והטיעונים לקביעת העונש:

12.              ב"כ המאשימה הגישה, כראיות לקביעת העונש, את תדפיס המידע הפלילי של הנאשם (סומן ע/1), וכן את הצהרת המתלוננת (מאישום 1 בתיק העיקרי) (סומנה ע/2). כעולה מתדפיס המידע הפלילי ע/1, לנאשם, כאמור בן 57 שנים כיום, עבר פלילי מכביד ומתמשך - בעיקר בתחום הרכוש - הכולל 14 רישומים קודמים, החל מבית המשפט לנוער ועד להרשעתו הקודמת האחרונה של הנאשם, בשנת 2019. הנאשם אף נשא בעברו כמה וכמה עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח.

13.              בהצהרת המתלוננת (ע/2) מתוארים הנזקים שנגרמו לה עקב גניבת ארנקה (כאמור בעובדות אישום 1 בתיק העיקרי). המתלוננת מתארת הן את הנזקים החומריים והן את הנזקים הנפשיים שנגרמו לה, לרבות בשל גניבת טבעת הנישואין אותה נשאה בארנק, גניבת תכשיט עם הטבעת פניה של אחותה המנוחה, וכן גניבת הטלפון הנייד, אשר בין השאר הכיל תמונות של בתה שאינן ניתנות לשחזור.

14.              בטיעוניה לעונש עמדה ב"כ המאשימה על עובדות כתבי האישום המתוקנים בתיק העיקרי ובתיק המצורף, שבהן הודה הנאשם, ונסיבות החומרה העולות מהן. ב"כ המאשימה הדגישה את סמיכות הזמנים בביצוע העבירות, שבוצעו בתקופה בת כחודשיים ימים בלבד, וביקשה ללמוד מכך על ביצוע עברייני שיטתי, חוזר ונשנה. עוד הטעימה ב"כ המאשימה כי הטלפון הנייד באישום 2 בתיק העיקרי, והאופניים בתיק המצורף, אמנם הוחזרו לבעליהם - אך זאת רק משום שהנאשם נתפס בכף.

15.              ב"כ המאשימה עמדה על הערכים החברתיים, שנפגעו כתולדה מביצוען של העבירות, ובהם ההגנה על הקניין והשמירה על רכוש הציבור והפרט, וכן ההגנה על בריאות הציבור מפני נגע הסמים. עוד הדגישה ב"כ המאשימה את הפגיעה הייחודית הנגרמת לקורבנות עבירה כתולדה מגניבתם של טלפונים ניידים. זאת, נוכח העובדה שבשנים האחרונות הפכו הטלפונים הניידים למרכז חייו של האדם, כך שגניבתם גורמת לנזקים מגוונים ואף לפגיעה בפרטיות.

16.              ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה: רע"פ 6365/13 קליינר נ' מדינת ישראל (23.09.2013) (שם נדחתה בקשת רשות ערעור במקרה בו בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם, בגין גניבת טלפון נייד, בין חודשיים מאסר בפועל לבין 8 חודשי מאסר בפועל), וכן ת"פ (שלום רח') 47278-05-17 מדינת ישראל נ' פלוני (30.12.2019); ובנסיבות העניין עתרה לקביעת מתחמים נפרדים בשני התיקים, שכל אחד מהם יהא בין מספר חודשי מאסר בפועל, לנשיאה בדרך של עבודות שירות, לבין 8 חודשי מאסר בפועל.

17.              אשר לגזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחמי העונש ההולמים, עמדה ב"כ המאשימה, ובהרחבה, על ההיבטים השליליים העולים מתסקירי שירות המבחן, ובמיוחד חוסר יכולתו של הנאשם להשתלב בהליכי טיפול בתחום ההתמכרויות. עוד עמדה ב"כ המאשימה על עברו הפלילי המכביד של הנאשם, כאמור בעיקר בעבירות רכוש, כאשר הנאשם אף נשפט בגינן לעונשי מאסר בפועל. בנסיבות אלה, אך גם תוך התחשבות בנטילת האחריות ובחלוף הזמן, עתרה ב"כ המאשימה להשתת ענישה על הנאשם שתכלול 6 חודשי מאסר בפועל וכן ענישה נלווית.

18.              ב"כ הנאשם, מצידה, הגישה מסמכים רפואיים אודות אי הכשירות לעבודה, ממנה סבל הנאשם בזמנו בשל תאונת העבודה אותה עבר "לאחר שבמסגרת עבודתו בבניין נפלה על ידו רשת מתכת מסיבית" (המסמכים סומנו ס/1, האחד מיום 05.11.2021 והשני מיום 06.02.2022, וכן צורפו מסמכים מהמוסד לביטוח לאומי). עוד הגישה ב"כ הנאשם מכתבי המלצה ממעסיקיו של הנאשם (סומנו ס/2).

19.              ב"כ הנאשם הדגישה בטיעוניה את נסיבות חייו הקשות של הנאשם, מאז ילדותו ועד לשנים האחרונות, כאשר זוגתו של הנאשם שדאגה לו מאוד נפטרה בטרם עת. ב"כ הנאשם ערה לעברו הפלילי המכביד של הנאשם, אך ביקשה למצוא נקודת זכות משמעותית בעובדה שעל אף עבר זה, העבירה האחרונה בגינה הורשע הנאשם בוצעה בשנת 2018, כאשר מאז לא נפתחו לנאשם תיקים חדשים כלשהם. עוד ביקשה הסניגורית ללמוד, מכך שהנאשם נתפס בכף בשניים מהמקרים (באישום 2 בתיק העיקרי ובתיק המצורף), כי מדובר בביצוע עבירות לא מתוחכם ולא מתוכנן, של צרכן סמים המבצע את העבירות על רקע מצבו הקשה.

20.              ב"כ הנאשם הוסיפה וטענה כי אמנם ניתן לראות שהנאשם ערך שינוי מהותי בחייו, ולראייה הציגה תעודת הסמכה שקיבל הנאשם אך לאחרונה, במסגרת עבודות השאיבה בגובה שאותן הוא מבצע. בנסיבות אלה עתרה ב"כ הנאשם לרחמי בית המשפט ולהקלה מרבית בעונשו של מרשה, תוך הסתפקות בענישה צופה פני עתיד.

21.              לבסוף הנאשם, בדברו האחרון לעונש, דיבר בהתרגשות רבה ובבכי. הנאשם הרחיב בדבריו ואמר בין השאר: "אני היום במקום אחר לגמרי. היום נפתחו לי האופקים. אני בא ממשפחה של 13 אחים. היתה לי תאונת עבודה. איבדתי את החברה שלי, היא מתה לי בידיים וזו אהבה ראשונה שלי בגיל 60. שיניתי את אורח חיי. אני לא מכיר את עצמי ככה ואני גאה בזה ומבסוט. היום אני עובד מאוד קשה עם פטישים בידיים. אני נשבעתי עם יד על הלב שלא יהיו לי יותר אזיקים על הידיים. נגמר. קיבלתי עוד תעודה של המנופים... העבודה זה התוכנית הכי טובה שיש... היום אני מצטער ומתבייש. אני חושב על העבר שלי, אני זז. אני מצטער. זהו אחרון סיימתי עם הפשע. אין לי חברים ואין לי כלום. אין לי שום קשר לפשע היום. יש לי אחריות מאוד גדולה. עברתי לאורנית ליד כפר קאסם איפה שאני עובד..." (בפרוטוקול, עמ' 26 שורה 2 ואילך).

22.              הנאשם הוסיף וסיפר כי כיום אינו נוגע ברכוש שאינו שלו וגם עוזר לזולת. לדבריו, הוא אף מבקש ללכת "פעם בשבוע לילדי בית ספר לספר את הסיפור שלי, להזהיר אותם, לאף אחד זה לא יקרה. אני רוצה להסביר להם ממה זה התחיל ולאן הגעתי. מג'וינט, 16 שנה בית סוהר. אף פעם לא היה מי שיסביר לי..." (בפרוטוקול, עמ' 26 שורה 12 ואילך).

ד.         קביעת מתחם העונש ההולם:

23.              בעת גזירת עונשו של נאשם על בית המשפט לקבוע, תחילה, את מתחם העונש ההולם לכל "אירוע" עברייני שבגינו הורשע הנאשם. זאת, בהתאם לעיקרון ההלימה וכאמור בהוראות סעיף 40ג(א) וסעיף 40יג לחוק העונשין. במקרה דנא מדובר בשני כתבי אישום העוסקים בעבירות שונות של גניבה, אשר בוצעו במקומות שונים (העבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית, בתיק המצורף, היא עבירה נספחת). עם זאת, לא זו בלבד שמדובר באותן עבירות, אלא שמדובר בעבירות שנעברו בפרק זמן תחום ומוגבל - של כחודשיים ימים בלבד - ובנסיבות אלה מדובר באירוע עברייני אחד בלבד. אשר למתחם העונש ההולם לאירוע עברייני אחד זה, לפי הוראות חוק העונשין בקביעתו יתחשב בית המשפט, בין השאר, בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות ובמידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

24.              מקובל עליי טיעון ב"כ המאשימה לעניין הערכים החברתיים, שנפגעו כתולדה מביצוע עבירות הגניבה. אף מקובל עליי טיעון ב"כ המאשימה בדבר החומרה המיוחדת שבגניבת טלפון נייד (שהוא כיום "טלפון חכם"). כידוע, בשנים האחרונות כמעט הכל משתמשים בטלפונים כאמור לצרכים מרובים, ובין השאר אוגרים בהם אינפורמציה רבה ומידע פרטי, לרבות בתמונות ובמסמכים מסוגים שונים. בנסיבות אלה, גניבת הטלפון הנייד גורמת לנפגע העבירה לנזקים ולטרדות, שלא לדבר על הפגיעה הלא מבוטלת בפרטיות (בעניין זה ר' והשווה ע"פ 8627/14 דביר נ' מדינת ישראל (14.07.2015)).

25.              עם זאת, בקביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט להתחשב במדיניות הענישה הנהוגה. והנה, סקירת הפסיקה העכשווית מעלה שכאשר מדובר בגניבת טלפון נייד - ללא מגע פיסי בין המבצע לבין קורבן העבירה וללא חילופי דברים - הרף התחתון של מתחם העונש ההולם נקבע על ענישה צופה פני עתיד בלבד (לעניין זה ר' למשל ת"פ (שלום ת"א) 51806-09-17 מדינת ישראל נ' זמליאנסקי (08.06.2020), העוסק בשתי גניבות של מכשירי טלפון ניידים, בנסיבות חמורות מענייננו (הגניבות בוצעו מהמתלוננים עצמם, על פוטנציאל ההסלמה הכרוך בכך), וכן ר' הפסיקה הרבה המאוזכרת שם). יוטעם, כי בעובדה שהנאשם ביצע גם עבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית אין כדי לשנות מהותית לעניין זה.

26.              אני קובע אפוא את מתחם העונש ההולם, במקרה זה, בין מאסר מותנה וענישה נלווית לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

ה.        גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

27.              לאחר קביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם זה, תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, לרבות אלה המנויות בהוראות סעיף 40יא לחוק העונשין.

28.              בכל הקשור לגזירת העונש בתוק מתחם העונש ההולם, עניינו של הנאשם דנא הוא מורכב:

מצד אחד, עניין לנו בנאשם שהודה ונטל אחריות על מעשיו, ש"ניקה שולחן" ושמזה מספר שנים אינו חוזר ומבצע עבירות.

מצד שני, מדובר בנאשם בעל עבר פלילי מכביד, הלוקה בתחום השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים, אשר לא ניצל - ולמעשה דחה - את ההזדמנויות החוזרות שניתנו לו על ידי שירות המבחן לצורך השתלבות בהליכי טיפול בתחום ההתמכרויות.

29.              השאלה הקריטית היא, אפוא, האם ניתן ליתן אמון בהצהרות והבטחות הנאשם, שלפיהן הוא סיים עם דרך הפשע והצליח לתעל את כוחותיו ויכולותיו לדרך היושר והעבודה. התשובה לשאלה זו אינה לגמרי ברורה, בפרט נוכח כישלונותיו החוזרים ונשנים של הנאשם בתחום החומרים הממכרים. עם זאת, שילוב הגורמים הבאים נותן בסיס לתקווה כי אכן עסקינן במי שמצליח בזמן האחרון - אמנם תוך קשיים לא מבוטלים - לשנות מאורחות חייו: ראשית, מדובר בנאשם שנהג לחזור ולבצע עבירות רכוש, כאשר בארבע השנים האחרונות הפסיק לבצען. שנית, הנאשם רכש בשנים האחרונות מקצוע ואף קיבל תעודות הסמכה להפעלת ציוד מהמדינה, והשקעתו בכיוון זה מלמדת, בוודאי לכאורה, על רצונו לעלות על דרך העבודה. שלישית, מדובר בנאשם לא צעיר, המתקרב לגיל 60 שנה, ובהינתן מכלול הנסיבות הנ"ל ראוי ליתן לו את האפשרות להוכיח הלכה למעשה כי הצהרותיו בבית המשפט אמנם היו הצהרות אמת.

30.              בנסיבות אלה ניתן אפוא להסתפק בגזירת הדין ברף התחתון של מתחם העונש ההולם, תוך איזון הקלה ניכרת זו בענישה ברובד הכלכלי.

ו.          סוף דבר:

31.              אשר על כן - ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל - אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

(א)       מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם כן יעבור, תוך שלוש שנים מהיום, עבירה של גניבה מכל סוג שהוא.

(ב)       קנס בסך של 1,000 ₪, או 5 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-2 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 01.02.2023 ובכל אחד בחודש שלאחריו. היה והנאשם לא ישלם את אחד התשלומים במועד תועמד כל יתרת הקנס לפירעון מידי.

(ג)        פיצויים למתלוננת באישום 1 בתיק העיקרי, עדת תביעה מס' 8, בסך של 4,000 ₪.

הפיצויים ישולמו ב-8 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 01.04.2023 ובכל אחד בחודש שלאחריו. היה והנאשם לא ישלם את אחד התשלומים במועד תועמד כל יתרת הפיצויים לפירעון מידי.

            באחריות ב"כ המאשימה להגיש הודעה למזכירות בית המשפט בדבר פרטי המתלוננת, לצורך העברת הפיצויים.

ככל שנותר בתיק בית המשפט - או בתיקים קשורים - פיקדון שהופקד מטעם הנאשם, בהסכמת ההגנה יקוזז הפיקדון לתשלום הפיצויים, כאשר הנאשם יידרש לשלם רק את יתרת הסכום שתיוותר.

ניתן בזה צו כללי, לעניין מוצגים, לשיקול דעתו של קצין משטרה.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תמציא העתק גזר דין זה לשירות המבחן.

ניתן היום, א' טבת תשפ"ג, 25 דצמבר 2022, במעמד הצדדים.