1

1.         בקשה לביטול כתב האישום המתוקן בשנית.

כתב האישום (המתוקן בשנית)

2.         כנגד הנאשם ו-22 נאשמים אחרים הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירות מתחום איכות הסביבה.

3.         כתב האישום הוגש ביום 02.10.2019, תוקן ביום 31.08.2020 ותוקן בשנית ביום 02.09.20.

2

4.         האישום הרלוונטי לנאשם 4 הינו האישום הראשון בו מיוחס לנאשם ולנאשמים 2-16, ביצוע אלפי עבירות של השלכת פסולת ולכלוך לרשות הרבים [לפי סעיפים 2, 4 ו-13(ב)(1) לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד-1984 ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977], זאת בשל כך שהחל ממועד שאינו ידוע למאשימה אך לכל הפחות מחודש יוני 2018 ועד לתחילת חודש אפריל 2019, הוביל הנאשם 1 (עבד אלג'באר מאחמיד) באמצעות נאשמים 5-15, בצוותא, פסולת מעורבת (ביתית) אלפי פעמים, מתחנות מעבר (באום אל פחם, בנצרת ובקריית אתא) למספר אתרים לא מוסדרים, בשטח פתוח ברשות הרבים באזור הפזורה הבדואית בנגב (במחצבת פיוניר בסמוך ליישוב אבו קרינאת, בשטח היישוב אבו קרינאת ובמחצבת הר ברבץ ליד דימונה), לצורך עשיית רווחים כלכליים. ביחס לנאשם 4 נטען בסעיף 6 לכתב האישום המתוקן בשנית (מיום 02.09.20), כי בכל המועדים הרלוונטיים לכתב אישום זה עבד נאשם 4 בניהול חשבונות וכמנהל ספרים בעסק שבבעלות הנאשם 1 (שעניינו איסוף והובלות פסולת באופן לא חוקי), במעקב אחר הובלות הפסולת, קבלת כספים מלקוחות ותשלומים. בנוסף, נאשם 4 היה בעל רישיון מוביל ממשרד התחבורה וחלק מהמשאיות של העסק כמפורט בכתב אישום זה, היו רשומות ברישיון שעל שמו.

נימוקי הבקשה

5.         בבקשתו עתר ב"כ הנאשם להורות על ביטול כתב האישום כנגד הנאשם 4 בהתבסס על שתי טענות מקדמיות:

א.        טענת מקדמית לפי סעיף 149 (6) לחסד"פ לפיו- "משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום".

ב.         טענה מקדמית לפי סעיף 149 (10) לחסד"פ לפיו- "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".

6.         באשר לטענה לפי סעיף 149(6) לחסד"פ- נטען, כי כנגד הנאשם הוגש כתב אישום נוסף, לבית משפט השלום בראשון לציון, ת"פ 39542-02-20, המייחס לנאשם 4 ביצוע עבירות של סיוע לניהול עסק ללא רישיון וסיוע לעבירות נוספות מתחום איכות הסביבה, זאת בשל אותו מעשה נשוא כתב האישום שבפניי בת"פ 293-10-19.

עוד נטען, כי כתבי האישום מבוססים על אותה מסכת עובדתית וכך גם חומר הראיות.

3

עוד נטען, כי שני כתבי האישום מייחסים לנאשם 4, אותם מעשים, באותו אירוע ומתארים אותה מסכת עובדתית, במועדים זהים ומכאן שהמדובר בשני כתבי אישום המתייחסים לאותו מעשה כהגדרתו בסעיף 149(6) לחסד"פ.

7.         באשר לטענה לפי סעיף 149(10) לחסד"פ נטען, כי השארת המצב הנוכחי באופן ששני כתבי אישום שונים מייחסים לנאשם 4 את אותו המעשה, עומדת בסתירה מהותית לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית.

תגובת המאשימה

8.         באת כח המאשימה עתרה לדחות את הבקשה.

9.         ביחס לטענה לפי סעיף 149(6) לחסד"פ- נטען, כי אמנם שני כתבי האישום מתייחסים לאותה פרשה בתקופת זמן זהה, אך המדובר בעבירות שונות, ביסודות משפטיים ועובדתיים שונים ובהגנה על ערכים מוגנים שונים, ולפיכך, אין המדובר באותו מעשה כהגדרתו בסעיף 149(6) לחסד"פ, אלא במעשים שונים ועבירות מתחומים שונים.

10.       ביחס לטענה לפי סעיף 149(10) לחסד"פ- נטען, כי הגשת שני כתבי האישום בנפרד, בנסיבות, אינה בגדר "התנהגות שערורייתית" שמקימה לנאשם טענת הגנה מן הצדק שיש בה כדי להוביל לביטול כתב האישום.

דיון

11.       לאחר עיון בבקשה על נספחיה ובתגובת המאשימה, בית המשפט דוחה את הבקשה.

4

12.       סעיף 149 (6) לחסד"פ, שכותרתו "טענות מקדמיות" קובע : "לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן: (6) משפט פלילי אחר תלוי ועומד כנגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום".

13.       סעיף 149 (10) לחסד"פ, שכותרתו "טענות מקדמיות" קובע: "לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן: (10) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".

14.       סעיף 150 לחסד"פ שכותרתו "דיון בטענה מקדמית" קובע: " נטענה טענה מקדמית, יתן בית המשפט לתובע הזדמנות להשיב עליה, אולם רשאי הוא לדחותה גם אם לא עשה כן. בית המשפט יחליט בטענה לאלתר, זולת אם ראה להשהות את מתן החלטתו לשלב אחר של המשפט. נתקבלה טענה מקדמית, רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום, ובמקרה של חוסר סמכות- להעביר את הענין לבית משפט אחר כאמור בסעיף 79 לחוק בתי המשפט"

15.       באשר לטענה המקדמית של "משפט אחר תלוי ועומד" (לפי סעיף 149(6) לחסד"פ) - בית המשפט דוחה את הטענה הואיל ואין המדובר באותו מעשה בשני כתבי האישום. כב' השופט י' קדמי בספרו "על סדר הדין בפלילים", חלק שני, הליכים שלאחר כתב אישום, מהדורה מעודכנת, תשס"ט- 2009, עמ' 1312 הגדיר את הטענה המקדמית בחלופה זו כך: "משמעותה של הטענה היא: שכתב אישום אחר הוגש נגד הנאשם בשל אותו "מעשה", ובמצב דברים כזה, ראוי לבטל את כתב האישום ה"נוכחי", שאין לקיים שני הליכים במקביל". השיקול המהותי בעניין זה הוא - מניעת קיפוח הנאשם בהגנתו וכן שיקולים שביעילות והגינות דיונית.

16.       בענייננו, עיון בשני כתבי האישום מלמד, כי אין המדובר ב"אותו" מעשה, אלא במעשים שונים, כפי שיפורט להלן:

5

א.        שוני בין העבירות- בכתב האישום בפניי מיוחס לנאשם ביצוע אלפי עבירות של השלכת פסולת ולכלוך לרשות הרבים, בצוותא [לפי סעיפים 2, 4 ו-13(ב)(1) לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד-1984 ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977] ובכתב האישום האחר, ת"פ (ראשל"צ) 39542-02-20, המיוחס לנאשם ביצוע עבירות של סיוע לניהול עסק ללא רישיון [לפי 4 ו-14 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח- 1968, יחד עם פריט 5.1ה לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) תשע"ג- 2013, ביחד עם סעיפים 29 ו-31 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977] סיוע להפעלת אתר לסילוק פסולת שלא כדין [ לפי תקנות 3, 4, 5, 6, 9 ו-12 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), תש"ן - 1990 ביחד עם סעיפים 29 ו- 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977] וסיוע לאי תשלום היטל הטמנה [ לפי סעיפים 13(א)(6) ו-11ב לחוק שמירת הניקיון, התמ"ד-1984 ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977].

ב.         שוני בעובדות כתבי האישום וביסודות העבירות- קיים שוני בין החלק הכללי כמפורט בשני כתבי האישום, וכן שוני בין הרקע העובדתי בשני כתבי האישום וכן שוני בעובדות המהוות את העבירות בשני כתבי האישום וכן שוני בין היסודות העובדתיים (הרכיב ההתנהגותי, הנסיבתי והתוצאתי) של הוראות החיקוק בשני ההליכים.

ג.         שוני בזהות הנאשמים- אין זהות בין כל הנאשמים בשני כתבי האישום. כתב האישום שבפניי כולל 23 נאשמים וכתב האישום האחר כולל 10 נאשמים מתוכם 3 נאשמים הועמדו לדין גם בתיק שבפניי.

ד.         שוני בזהות עדי התביעה- כתב האישום שבפניי כולל 89 עדי תביעה וכתב האישום האחר כולל 81 עדי תביעה. ישנה חפיפה חלקית בין העדים ולציין כי כתב האישום שבפניי כולל גם חוות דעת שאין זכרם בכתב האישום האחר.

17.       בנסיבות אלו, פיצול כתבי האישום אינו פוגע ביכולת של הנאשם להתגונן ומתחייב בשל השוני המהותי כמפורט לעיל וכן בשל מורכבות הפרשה בכללותה.

6

18.       באשר לטענה המקדמית של הגנה מן הצדק (לפי סעיף 149(10) לחסד"פ) - בית המשפט דוחה את הטענה, הואיל ואין המדובר בהתנהגות שערורייתית או התעמרות בלתי נסבלת אלא בהחלטה של המאשימה, מתוקף סמכותה, מתוך הפעלת שיקול דעת ובהתבסס על שיקולים ענייניים ובכלל זה השוני בין העבירות, השוני בין הנאשמים, מורכבות הפרשה בכללותה והאינטרס הציבורי בשמירה על הערכים המוגנים השונים.

19.       לפיכך הבקשה לביטול כתב האישום המתוקן בשנית- נדחית.

ניתנה היום, י' אייר תשפ"א, 22 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.