1

ב"כ המאשימה: עו"ד חיים קולבקר

ב"כ הנאשם: עו"ד עיסא מוחמדיה

כללי

2

1.      הנאשם הורשע, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות גניבת רכב, נהיגה פוחזת של רכב, נהיגה ללא רישיון, אשר מעולם לא הוצא ונהיגה תחת השפעת אלכוהול בגין מעשים שביצע ביום 7.10.17. באותו מועד, סמוך לשעה 23:30, נכנס המתלונן לתחנת הדלק "פז" ברמת אשכול, עצר למלא אויר ברכבו וחנה אחרי רכב אחר. בזמן שהמתלונן מילא אוויר בגלגלי הרכב, נכנס הנאשם לרכבו של המתלונן, נסע אחורה ואז קדימה בנסיעה מהירה ומסוכנת כשהמתלונן ליד הרכב. המתלונן ביקש עזרה מאחרים שהיו במקום, אחד מהם הכניס את המתלונן לרכבו והם נסעו בעקבות רכבו של המתלונן. הנאשם נסע ברמזור אדום וסיכן עוברי אורח, ולאחר מכן איבדו המתלונן והאחר את קשר העין עמו. הנאשם שהיה בגילופין, נהג את הרכב לכיוון מעבר קלנדיה, שם הבחין בשוטרים אשר המתינו לו, הנאשם ואחיו שהיה עמו, עצרו את הרכב וברחו מהשוטרים.

2.      הצדדים הציגו הסדר דיוני במסגרתו כתב האישום תוקן, הוסכם כי הנאשם יודה במיוחס לו ויורשע וכי יוכן בעניינו תסקיר מבחן. לא נערך הסדר לעניין העונש.

3.      תסקיר מבחן מיום 29.1.19 מלמד כי הנאשם בן 24, נשוי מזה שנה וחצי ואב לתינוקת בת חמישה חודשים, עובד בתחום השיפוצים מזה כארבעה חודשים ומתאר רציפות תעסוקתית בעבודות משתנות. במשפחת מוצאו זוג הורים ועשרה אחים. הנאשם מסר לקצינת המבחן מידע שלא עלה בקנה אחד עם המידע שמסר במסגרת הליך המעצר, ואולם ניסיונות לערוך בירור עובדתי לא נשאו פרי, בשל קושי ליצור קשר עם הנאשם וניתוק הקשר מצדו. הנאשם נשר ממערכת החינוך בכיתה י"א, ושירות המבחן התרשם, כי נשירתו מלימודים הותירה בו משקעים של כעס העומד ברקע להתנהלותו הבעייתית לאורך השנים. בגיל 17 עבר להתגורר בתל-אביב ועבד בשטיפת כלי רכב במשך כשלוש שנים. בהמשך חזר להתגורר בירושלים ונישא לבת דודתו. הנאשם עבד במשך כשנה וחצי אצל מעסיקו הנוכחי, קבלן שיפוצים, לאחר מכן השתלב למשך מספר חודשים בעסק לאיסוף ברזל של אחיו ולאחר מכן חזר לעבוד אצל קבלן השיפוצים. הנאשם החל לצרוך אלכוהול בגיל 19 ונהג לשתות באופן יומיומי. טען כי כיום אינו שותה כלל וכי מבין את נזקי השתייה, בייחוד לאור העובדה שביצע את העבירות תחת השפעת אלכוהול. לטענתו, התנסה מספר פעמים בעישון חשיש במסגרת חברתית, אך לא אהב את השפעת הסמים ואינו משתמש כיום. עם זאת, הנאשם לא הגיע לבדיקות לאיתור שרידי סמים שאליהן הוזמן, ניסיונות להשיגו לא צלחו, ועל כן לא ניתן לשלול שימוש בסמים.

שירות המבחן התרשם, כי חווית ההורות והקמת המשפחה מאפשרות לנאשם לקחת אחריות על חייו ולבחון את אורח החיים אותו מעוניין ליצור עבור המשפחה.

3

ביחס לעבירות מסר הנאשם כי היה תחת השפעת אלכוהול ואינו זוכר את מעשיו. לדבריו, היה עם חבר, שאותו לא הכיר, אשר כיוון אותו לביצוע העבירות בכוונה להתעשרות מהירה. ההתרשמות היא כי הנאשם מטשטש מחומרת העבירה ומשליך האחריות על גורמים חיצוניים, בהם האלכוהול והחבר. עוד התרשם שירות המבחן, כי הנאשם עושה שימוש באלכוהול כדרך להתמודדות עם קשייו, כי תחת השפעת חומרים ממכרים פועל הנאשם באימפולסיביות ונוטה להתנהגות מסוכנת וכי הוא נעדר גבולות פנימיים וחיצוניים. יחד עם זאת התרשמו מכנות בדבר מחויבותו למשפחתו ורצון להוות אב מיטיב עבור בתו. הנאשם אף הביע רצון לפני שירות המבחן להמשיך בתפקוד תעסוקתי והשקעה במישור המשפחתי. קצינת המבחן העריכה, כי שליחתו של הנאשם למאסר בפועל תביא לחשיפתו לדפוסים עברייניים ותחזק את תפיסתו העצמית הפגועה כשולי בחברה ובמשפחת, ולפיכך המליצה לגזור עליו מאסר בעבודות שירות לצד ענישה מותנית.

4.      המאשימה ביקשה לקבוע בעניינו של הנאשם מתחם עונש הולם שבין עשרים לשלושים חודשי מאסר בפועל וביקשה לגזור עליו עשרים ושלושה חודשי מאסר בפועל, להפעיל במצטבר עונש מאסר מותנה בן חודשיים שתלוי ועומד לחובתו וכן לגזור עליו מאסר מותנה, קנס ופסילה בפועל ועל תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה. ב"כ המאשימה הדגיש את שכיחותה של תופעת גניבות הרכב, את הסיכון הרב שיצרו מעשיו של הנאשם ואת שיתוף הפעולה החלקי בלבד שלו עם שירות המבחן.

5.      ב"כ הנאשם ביקש לקבוע כי מתחם העונש ההולם מתחיל ממספר חודשי מאסר בעבודות שירות, וביקש לגזור עליו עונש המצוי בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם, כפי שהמליץ שירות המבחן, תוך שטען כי מאז ביצוע העבירה הנאשם ערך שינוי בחייו, הפסיק לצרוך אלכוהול ומגלה יציבות תעסוקתית. עוד הודגשו ההודאה ולקיחת האחריות על המעשים ונסיבות חייו של הנאשם ונטען, כי מאסר של ממש יביא לנסיגה במצבו.

6.      הנאשם בדברו האחרון אמר כי מעוניין להמשיך בחייו עם משפחתו, כי הבין את הטעות שטעה והתחייב שלא לחזור עליה.

מתחם העונש ההולם

7.      עבירת גניבת הרכב נועדהלהגןעלקניינושלאדם. גניבתכלירכבהיאתופעהנפוצה. בשלכך, פגיעתהאינהרקבקורבנותהישיריםשלהעבירהשרכבםנגנב, אלאשישלההשלכהעלכללבעליהרכב, שכןשכיחותהשלהתופעהמביאהלייקורפרמיותהביטוחעלידיחברותהביטוח.

4

8.      אף אם גניבת הרכב במקרה דנן לא בוצעה לאחר תכנון או בצורה מתוחכמת, היא נעשתה תוך גילוי תעוזה רבה, ממש מתחת לידיו של בעל הרכב, שעצר אותו לרגעים ספורים כדי למלא אוויר בגלגלים, ונמצא בסמיכות רבה לרכב. כפי שניתן ללמוד מתוך עובדות כתב האישום המתוקן ומתוך דבריו של הנאשם לפני שירות המבחן, הנאשם לא היה לבדו, אלא יחד עם אחר, וחרף השעה המאוחרת, במקום ממנו נגנב הרכב היו לפחות שני כלי רכב נוספים עם נהגיהם. משכך, מעשה גניבת הרכב כשלעצמו, באופן שבו בוצע, יצר סיכון גדול מאוד לפגיעה בבעל הרכב- קורבן העבירה וביתר הנוכחים במקום, שהייתה עלולה אף להיות קטלנית.

9.      מתוך עובדות כתב האישום ניתן להסיק כי משנטשו הנאשם ואחיו את הרכב, הרכב נתפס והוחזר לבעליו.

10.  עבירות הנהיגה שביצע הנאשם, הן הנהיגה הפוחזת ברכב, הן הנהיגה ללא רישיון, הן הנהיגה תחת השפעת אלכוהול, פוגעתבביטחוןציבורהמשתמשיםבדרך, נוסעיםוהולכירגל.

11.  מעשיושלהנאשםמצוייםברף גבוה של חומרה, שכןמדוברבנהיגהלמרחק לא מבוטל, שכללה חציית צומת ברמזור אדום על ידי אדם לא מיומן לנהיגה, שהיה מצוי תחת השפעת חומרים משני תודעה ואשר סיכנהבפועלנוסעיםוכלירכבאחריםוסיכנהגםאתהנאשםעצמו ואת אחיו שהיה עמו ברכב. הגםשהמעשיםאירעו בשעתלילה, מתוךעובדותכתבהאישוםהמתוקןעולה, כפי שפורט לעיל, כי בסביבה שבה נהג הנאשם היו כלי רכב נוספים.

12.  למרבה המזל, בסופו של יום הסיכון שיצרו מעשיו של הנאשם לא התממש ואיש לא נפגעכתוצאהמהם, ואולם, קשהלתלותתוצאה מקרית זו במעשיואובהלךנפשושלהנאשם.

13.  הקטלבכבישיםהוארעהחולהשקשהלבלוםאותה. למרבההצער, נהיגהפרועהומסוכנתשלנהגיםהיאבבחינתחזוןנפרץ, ההופךאתהשימושהיומיומיבדרכים, שהואהכרכיכמעטלכללהאוכלוסייה, לבלתיבטוחומסוכן. עובדותאלהמחייבות הירתמות גם מצד בית המשפט למלחמה בתאונות הדרכים בדרך של ענישה מחמירה למי שנוהגים בזלזול בחייהם ובשלמות גופם של זולתם.

14.  עיון בפסיקה מלמד כי על עבירות של גניבת רכב שלא בנסיבות המחמירות של המקרה דנן, נגזרו עונשי מאסר בפועל בנות מספר לא מועט של חודשים, לצד רכיביענישהנלווים ראולמשל רע"פ 1123/18 דבארינ' מדינתישראל (פורסם בנבו 14.3.18); רע"פ 1052/17 ג'בארין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 12.3.17); רע"פ 7757/17 נסראללהנ' מדינתישראל (פורסם בנבו 24.12.17); רע"פ 2011/10 בדרןנ' מדינתישראל (פורסם בנבו 12.4.10).

5

משעה שלעבירת הרכוש נלוו עבירות נהיגה פוחזת ברכב, תחת השפעת אלכוהול וללא רישיון, יש להתייחס גם לרמת הענישה הנוהגת בפסיקה ביחס לעבירות אלה, וככלל אף היא עומדת על עונשי מאסר בפועל לתקופות שאינן קצרות. ראו למשל רע"פ 9269/17 אבו עישא נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 15.1.18); רע"פ 665/11 עמאר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 24.1.11); רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 26.5.05).

15.  לנוכח האמור לעיל, מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם נע בין חמישה- עשר לשלושים חודשי מאסר בפועל ולצדם מאסר מותנה, קנס, פיצוי לנפגעי העבירה ופסילה בפועל ועל תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה.

העונש המתאים לנאשם

16.  שקלתי לזכות הנאשם את הודאתו בכתב האישום, אשר נלווה לה חיסכון מסוים בזמן שיפוטי. עם זאת, קשה לומר כי הנאשם מקבל אחריות מלאה על מעשיו, ומתוך תסקיר המבחן ניתן ללמוד כי הנאשם משליך את האחריות על מעשיו על גורמים חיצוניים, כגון האלכוהול ששתה קודם לאירוע והשפעתו של האחר, אשר בכתב האישום המתוקן נכתב כי הוא אחיו של הנאשם ואילו לפני שירות המבחן אמר הנאשם, כי מדובר באדם שאינו מכיר. הקושי של הנאשם לקבל אחריות על המעשים מלמד על קושי להפנים את הפסול שבהם, ומחייב שקילת שיקולי הרתעה אישית, שיבואו לביטוי בתוך מתחם העונש ההולם.

17.  הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שידוע כי הנאשם עושה שימוש תדיר באלכוהול, ואולי גם בסמים. הנאשם לא השתתף בהליך טיפולי מסודר ונמנע מלהגיע לבדיקות שאליהן הוזמן בשירות המבחן, ועל כן לא ניתן לקבל את טענתו כי הפסיק את השימוש שנהג לעשות בחומרים משני תודעה.

18.  זאת ועוד, הגם שלנאשם רישום פלילי בודד בעבירה של ידיעה כוזבת, שאינה רלבנטית למקרה דנן, בעברו התעבורתי הרשעה קודמת בעבירת נהיגה ללא רישיון, בגינה הוטלו עליו, בין היתר, חודשיים מאסר על תנאי ושלושה חודשי פסילה על תנאי, שהם בני הפעלה בתיק זה. העובדה כי העונשים המותנים לא הרתיעו את הנאשם מלשוב ולבצע עבירה של נהיגה ללא רישיון, לצד עבירות מסכנות אחרות, מלמדת על העדר מורא מפני החוק, ומחייבת שקילת שיקולים של הגנה על הציבור. סמיכות הזמנים היחסית בין מועד גזירת העונשים המותנים לבין ביצוע העבירה המפעילה אותם, אף מחייבת הפעלתם במצטבר לעונשים שייגזרו בתיק זה.

19.  על רקע האמור, הרצון המילולי שהביע הנאשם לנהל אורח חיים תקין, ודאגתו לפרנסת בני משפחתו, אין בהם כדי להוות משקל נגד ממשי המצדיק הקלה עמו.

6

20.  מאז ביצוע העבירה ועד היום חלפה למעלה משנה. כתב האישום הוגש סמוך לאחר ביצוע העבירה, וחלוף הזמן נעוץ בבקשות ההגנה לדחיית דיונים מטעמים שונים. משכך, לא ראיתי להעניק משקל לזמן שחלף, כפי שעתרה ההגנה.

21.  שקלתי את העובדה כי הנאשם היה עצור במעצר של ממש במשך כשבוע ימים ולאחר מכן שהה בתנאים מגבילים.

22.  לנוכח האמור לעיל, יש לגזור על הנאשם עונש המצוי בחלקו האמצעי של מתחם העונש ההולם. אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

                                א.        עשרים חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בתיק זה, על פי רישומי שירות בתי הסוהר.

                                 ב.         עונש המאסר המותנה בן חודשיים שנגזר על הנאשם ביום 15.3.17 בתת"ע 9420-11-16 של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים יופעל במצטבר לעונש שנגזר עליו.

בסך הכל ירצה הנאשם עשרים ושניים חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

                                  ג.         שבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, שלא יעבור עבירה מסוג פשע לפי פרק יא' לחוק העונשין התשל"ז- 1977.

                                 ד.         חמישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, שלא יעבור עבירה מסוג עוון לפי פרק יא' לחוק העונשין התשל"ז- 1977, למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק.

                                ה.        ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר שלא יעבור עבירה של נהיגה פוחזת ברכב או נהיגה ללא רישיון נהיגה או נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

                                  ו.         פיצוי למתלונן, עד תביעה 1 בכתב האישום המתוקן בסך 1,000 ₪. הפיצוי ישולם עד ליום 1.4.19.

7

                                 ז.         קנס בסך 1,000 ₪ או עשרה ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בשני תשלומים חודשיים שווים ורצופים הראשון עד ליום 1.5.19 והשני עד ליום 2.6.19.

                                ח.        שישה חודשי פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה. הפסילה תימנה מיום שחרורו ממאסר.

                                ט.        עונש הפסילה המותנית בת שלושה חודשים שנגזר על הנאשם שנגזר על הנאשם ביום 15.3.17 בתת"ע 9420-11-16 הנ"ל יופעל במצטבר לעונש הפסילה שנגזר בתיק זה.

בסך הכל ירצה הנאשם תשעה חודשי פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה שיימנו מיום שחרורו ממאסר.

23.  המזכירות תשלח העתק גזר הדין לשירות המבחן.

24.  זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, ח' אדר א' תשע"ט, 13 פברואר 2019, בנוכחות הצדדים.