1

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז 1977.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן ביום 1.7.15 על רקע הליך גירושין איים הנאשם על אשתו בפגיעה שלא כדין ברכושם בכך שאמר לה שלא ילך עד שיהרוס את הבית ועד שתזמין לו משטרה, ובהמשך לאחר שהמתלוננת ביקשה שיצא מהבית, הנאשם אמר לה שלא ילך עד שיהרוס את הבית, עד שהיא תזמין לו משטרה ועד שהיא תראה את דמו. כמו כן היכה עם אגרופו בקיר המקלחת בעת שבנם הקטן התקלח. בנסיבות המתוארות לקח הנאשם את כרטיס הסים מהפלאפון של המתלוננת, אך היא הכניסה כרטיס אחר וחייגה למשטרה.

2

הסדר הטיעון

ביום 1.12.15 הציגו הצדדים הסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בכתב האישום ויורשע בו. המאשימה ביקשה שהנאשם יופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר שכן לנאשם הרשעות קודמות בעבירות אלמ"ב כלפי אותה מתלוננת. כמו כן המאשימה הצהירה כי תאמץ את המלצות התסקיר ובכלל זה עונש של מאסר מותנה בעבירות אלימות ואיומים.

המאשימה ציינה כי שוחחה עם המתלוננת, הם חזרו לחיות יחד, המתלוננת בהריון (בעת השיחה) ולדבריה היחסים תקינים.

ב"כ הנאשם סבר שאין הצדקה להפנות לשירות המבחן לקבלת תסקיר.

בהתאם להסדר הנאשם הודה והורשע. בית המשפט מצא טעם בקבלת תסקיר.

תסקירי שירות המבחן

שירות המבחן בתסקירו מיום 20.11.16 סקר באריכות את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. מהתסקיר עולה כי הנאשם ומשפחתו מתגוררים בתנאי מחיה ודיור ירודים ביותר עקב מצוקה כלכלית קשה. מצוקה אשר לטעמו של הנאשם היא הגורם למורכבות היחסים בינו לבין המתלוננת. שירות המבחן פרט בתסקיר את הניסיונות הטיפוליים שנערכו בעבר עם הנאשם ועם המתלוננת, נסיונות שלא הבשילו לאור עמדותיו של הנאשם שהתקשה לקבל אחריות על חלקיו האלימים.

שירות המבחן ציין כי הנאשם מתקשה לשתף פעולה עם גורמי טיפול לאורך השנים וגם כיום ולהערכת שירות המבחן קיימת רמת סיכון גבוהה להמשך התנהגות פוגענית בעתיד כלפי המתלוננת.

הנאשם מסר לשירות המבחן כי בשל מצב כלכלי קשה מאוד וחשש לאבד את ביתו הוא לא פנוי להשתלב בטיפול. שירות המבחן סבר כי יש נזקקות טיפולית ועל כן המליץ לערוך מאמץ נוסף לגייס הנאשם להליך טיפולי.

בדיון שהתקיים ביום 23.11.16 ציין הנאשם כי הוא מוכן לנסות להשתלב בהליך טיפולי וכי גם אשתו מעוניינת. בשל כך נדחה המשך הדיון לצורך קבלת תסקיר משלים.

בתסקיר מיום 2.2.17 ציין שירות המבחן כי הנאשם שולב בטיפול פרטני שבועי, אך הגיע ל-3 פגישות בלבד, ביטל פגישות בשל מחלה ולא הצליח לתאם בשל עבודתו. לקראת מועד הדיון תואמה פגיעה עם הנאשם והמתלוננת, אך הפגישה בוטלה בשל מחלת הנאשם. לפיכך שירות המבחן, אשר ביקש לשלב את הנאשם בהליך טיפולי קבוצתי, הביע ספק אם הנאשם יכול להתמיד בתהליך זה הדורש התמדה ויציבות. לאור התנהלותו בתקופת הדחיה, מתרשם שירות המבחן כי לא ניתן להמליץ על העמדת הנאשם בפיקוח.

טיעוני הצדדים לעונש

3

ב"כ המאשימה הגיש לבית המשפט את הרשעותיו הקודמות של הנאשם. לטענתו מתחם העונש ההולם נע בין 4-12 חודשי מאסר. לשיטתו האיום המילולי וההתנהגותי היה בדרגה גבוה. המאשימה עתרה לענישה ברף הבינוני של המתחם. על טיעונים אלה חזר גם היום ב"כ המאשימה והציג פסיקה.

מטעם ההגנה העידה המתלוננת אשר ציינה כי היחסים היום בבית תקינים, נולד ילד נוסף ובקשה שלא להחמיר עם הנאשם בהיותו מפרנס יחיד.

ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם לא פנוי בשל האחריות הכלכלית המוטלת עליו להליך טיפולי ובקש להסתפק בענישה בדמות מאסר מותנה. ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם נפגע פעולות איבה במסגרת עמוד ענן, מפרנס יחיד ל- 7 נפשות, עובד בשיפוצים, מדובר באירוע ברף הקל של האלימות ואשר אינו מצדיק השתת מאסר. ב"כ הנאשם בקש להימנע מקנס כספי לאור מצבו הכלכלי הקשה. הנאשם אף הוא בקש שלא יוטל עליו עונש מאסר בשל מצבו הכלכלי, מחויבותו בעבודה, לדבריו, האירוע לא יקרה שוב, הוא לא יפעל יותר באלימות.

דיון

מתחם העונש ההולם

הערך המוגן הנפגע בעבירה של איומים הוא הזכות לשלוות נפשו של אדם.

מידת הפגיעה בערך המוגן היא ברף הבינוני, הנאשם חזר ואיים שיהרוס את הבית ואף הטיח אגרופו בקיר המקלחת בעת שבנו הקטן התקלח ולקח את הסים על מנת שהמתלוננת לא תוכל להתקשר.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, החל ממאסר מותנה ועד שנת מאסר כמפורט להלן:

·        רע"פ 1293/08 קורניק נ' מדינת ישראל (שנת מאסר לנאשם נעדר עבר פלילי בשל איומים על בת זוגו

·        עפ"ג (חיפה) 45101-06-14 פלוני נ' מדינת ישראל ( 3 חודשי מע"ת לנאשם שאיים על רעייתו)

·        תפ"ח (חיפה) 44933-06-13 מדינת ישראל נ' כנאנה (אי הרשעה, איים על רעייתו שסלחו לו).

·        עפ"ג (מרכז) 52083-12-10 קפש נ' מדינת ישראל (9 חודשי מאסר, כולל הפעלת תנאי, בגין איומים על גרושתו).

·        ת"פ (פ"ת) 54820-03-14 מדינת ישראל נ' מרה (5 ח' מאסר בפועל בעבירת איומים על בת זוגו).

·        ת"פ (ק"ג) 25048-07-13 מדינת ישראל נ' גילבוך (4 ח' מע"ת בגין עבירות איומים וניסיון תקיפת בת זוג).

·        ת"פ (קריות) 44917-06-13 מדינת ישראל נ' אלפסי (9 חודשי מאסר בעבירת איומים על רעייתו).

4

·        ת"פ (ראשל"צ) 55683-05-13 מדינת ישראל נ' פלוני (4 ח' ע"ש כולל הפעלת מע"ת בעבירת איומים על גרושתו).

·        ת"פ (פ"ת) 30773-02-13 מדינת ישראל נ' מנצור (6 ח' מע"ת לנאשם בן 76 ללא עבר פלילי שאיים עם פרודתו).

באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, יש לתת את הדעת שהעבירה בוצעה על רקע הליכי גירושין. עוד יש לתת את הדעת כי העבירה בוצעה כשילדם הקטן של הנאשם והמתלוננת נמצא במקום, וכי הנאשם לקח הסים על מנת שלא ניתן יהיה להזעיק את המשטרה.

לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירה בנסיבותיה נע ממאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר בפועל.

בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

·        זקפתי לזכותו של הנאשם את העובדה שבחר להודות ולקחת אחריות על מעשיו בהזדמנות ראשונה.

·        זקפתי לחובתו את הרשעותיו הקודמות. לנאשם 3 הרשעות קודמות, שתיים מתוכן שהתיישנו כללו עבירות רבות של איומים, תקיפת בת זוג, הפרת הוראה חוקית ועבירות רכוש. ב-16 השנים האחרונות נרשמה לחובת הנאשם הרשעה יחידה שעניינה תקיפת בת זוג ואיומים, בגינה נדון למאסר למשך 45 יום וכן הוטל מאסר מותנה בן 6 חודשים, אשר פקע כ- 5 חודשים לפני ביצוע העבירה הנוכחית.

·        לקחתי בחשבון את השפעת העונש על הנאשם ועל משפחתו, בשים לב למצבו הכלכלי הקשה ולהיותו מפרנס יחיד ל- 7 נפשות.

·        לקחתי בחשבון את עמדת המתלוננת כפי שהוצגה על ידי המאשימה עוד בדיונים קודמים. וכפי שהוצגה היום בפני ביהמ"ש.

5

·        לקחתי בחשבון את המלצת שירות המבחן, אשר העריך כי קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות העבירות בשל העדר הליך טיפולי, וכי הנאשם לא פנוי להליך טיפולי.

·        לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שפורטו בהרחבה בתסקיר שירות המבחן וכפי שפורטו היום בפניי, את היותו נפגע פעולות איבה במסגרת מבצע עמוד ענן ואת התנאים בהם גדל במשפחתו הגרעינית ואת המצב הקשה בבית על רקע המצוקה הכלכלית.

·        לקחתי בחשבון את דברי הנאשם היום בפני, כי הפיק לקחים והתנהגות אלימה לא תשנה כלפי המתלוננת.

לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, מצאתי הצדקה, בזו הפעם, לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם. עם זאת יוטל על הנאשם מאסר מותנה מרתיע אשר יהווה תמרור אזהרה מפני מעידה נוספת בעתיד.

לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

א.        מאסר מותנה בן 6 חודשים שלא יעבור כל עבירת אלימות ואיומים למשך 3 שנים מהיום.

ב.         הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות אלימות ואיומים והכל תוך שנתיים מהיום.

ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.

ניתנה והודעה היום ט' שבט תשע"ז, 05/02/2017 במעמד הנוכחים.