1

נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד שירלי ברזילי, עו"ד יעל גבעוני ועו"ד חיים קולבקר
הנאשם באמצעות היוועדות חזותית
בא כוח הנאשם עו"ד ירון פורר

מבוא

1.           בהכרעת דין מיום 4.7.18 הורשע הנאשם, לפי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

לפי כתב האישום המתוקן, בליל 21.1.18 החזיק הנאשם סכין מתקפלת שלהבה מתקבע ואורכו כ-7 ס"מ.

2.           לפי הסדר הטיעון, נשלח הנאשם לעריכת תסקיר שירות מבחן בעניינו, ללא הסכמה עונשית.

תסקיר שירות מבחן

2

3.           בעניינו של הנאשם נערכו מספר תסקירים והדיונים נדחו מפעם לפעם לשם שילובו של הנאשם בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן.

4.           בתסקירו מיום 23.12.18, ציין שירות המבחן, כי הנאשם בן 29, נשוי ואב לתינוקת. הנאשם בעל רקע אישי ומשפחתי מורכב. שירות המבחן המליץ להרחיב את האבחון של הנאשם, למרות שהלה התקשה בפגישה הראשונה להכיר בנזקקות טיפולית.

5.           בתסקיר נוסף מיום 24.3.19 הוסיף שירות המבחן, כי הנאשם סיים 10 שנות לימוד, שוחרר מצה"ל על רקע אי התאמה והחל לעבוד בעבודות מזדמנות כשכיר וכעצמאי. מזה כשנה וחצי הנאשם בעל עסק לשטיפת מכוניות ביבנה. לפני כשנה נישא הנאשם בשנית, אשתו עקרת בית ומסייעת לו בעסק. הנאשם תיאר קשר זוגי יציב לצד קונפליקטים ושלל אלימות כלפי אשתו.

אשת הנאשם תיארה מחלוקות עם הנאשם, אולם שללה אלימות מכל סוג.

שירות המבחן התרשם, כי הנאשם ואשתו מתמודדים עם סוגיות של תלות ונפרדות ומתקשים ביצירת תקשורת זוגית מכבדת. עוד התייחס שירות המבחן לגירושי הוריו בהיותו בן 10, להתמכרותו של האב לסמים ולעובדה, כי הוטלו על האב בעבר מספר עונשי מאסר. הנאשם תיאר קשר קרוב לאמו המהווה עבורו מערכת תמיכה. שירות המבחן ציין, כי לחובת הנאשם שתי עבירות של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ועבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה בגינה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי. עוד ציין שירות המבחן, כי הנאשם החל צריכת אלכוהול בגיל 16 בנסיבות חברתיות ומגיל 22 עשה שימוש בסם מסוג קנבוס. הנאשם טען, כי הוא אינו עושה עוד שימוש לרעה באלכוהול או בסמים ובבדיקת שתן שנערכה לו לא נמצאו שרידי סמים. הנאשם הביע חרטה על מעשיו.

עוד התרשם שירות המבחן, כי לנאשם קשיים רגשיים ותפקודיים, אולם הוא עושה מאמצים לתפקד באופן תקין. הנאשם הביע נכונות להשתלב בטיפול ולנהל אורח חיים תקין, ומטעם זה ביקש שירות המבחן דחייה נוספת לבחינת השתלבות הנאשם בטיפול.

6.           בתסקיר משלים מיום 17.6.19 הוסיף שירות המבחן, כי הנאשם השתלב בקבוצה ארוכת טווח לתקשורת בלתי אלימה החל מיום 25.3.19. לצד זאת, הנאשם הופנה לתחנה לטיפול וייעוץ זוגי. להערכת שירות המבחן, הנאשם ביסס מחויבותו להליך הטיפולי. מכאן, המליץ שירות המבחן להאריך את המאסר על תנאי התלוי ועומד נגד הנאשם ולהטיל עליו צו מבחן למשך שנה וצו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 60 שעות.

7.           שירות המבחן הוסיף בתסקיר מיום 3.10.19, כי הנאשם המשיך השתתפותו בקבוצה עד ליום 5.8.19, טרם יציאה לפגרת הקיץ. בחודש יולי התקיימו ששה מפגשים מתוכם נעדר מארבעה. במפגשים בהם נכח גילה התעניינות מועטה והיעדר יוזמה מצדו לקחת חלק בנעשה בקבוצה. הנאשם לא ביטא מוטיבציה להמשך השתתפותו בקבוצה, התקשה להצביע על תובנה שרכש ולדבריו אינו זקוק לטיפול בתחום האלימות.

3

להתרשמות שירות המבחן, הנאשם התקשה להשתלב בטיפול, לא השכיל לנצל את השתתפותו בקבוצה, נעדר ללא הסבר ולא גילה כל אחריות ורצינות. לאור האמור, הופסקה השתתפותו בקבוצה ושירות המבחן חזר בו מהמלצתו לסיים ההליך באפיק שיקומי והמליץ להפעיל את המאסר על תנאי בדרך של עבודות שירות.

8.           בין ובין הנאשם נעצר ולא היה בידי שירות המבחן לערוך תסקיר נוסף בעניינו של הנאשם ולבחון תכנית טיפול מותאמת.

9.           בתסקירו האחרון מיום 31.5.20 הדגיש שירות המבחן, כי להערכתו, לא חל כל שינוי ביכולתו של הנאשם לזהות קשייו והוא אינו משתף פעולה באופן מלא. מכאן, ששירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית.

טענות הצדדים לעונש

10.         באת כוח התביעה טענה, שכתוצאה מביצוע העבירה בה הורשע הנאשם נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על ביטחון הציבור ושלוות נפשו.

11.         לטענתה, בנסיבות הענין, מתחם העונש ההולם את העבירה מושא כתב האישום, נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 6 חודשים שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, לצד ענישה נלווית.

12.         עוד הוסיפה וטענה באת כוח התביעה, כי בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה: הנאשם הודה במיוחס לו וחסך בזמן שיפוטי; לחובת הנאשם 3 הרשעות קודמות, האחת בעבירה זהה ובגינה הוטל עליו מאסר על תנאי, והדבר לא הרתיעו; בעניינו של הנאשם התקבלו מספר תסקירים, תחילה הנאשם לא שיתף פעולה כלל, בהמשך השתלב בקבוצה טיפולית, אולם נעדר ממפגשים ולא הביע מוטיבציה. לנאשם ניתנו הזדמנויות רבות להשתלב בטיפול, אולם מהתסקיר האחרון עולה, כי הנאשם נעצר בתיק אחר ושירות המבחן לא בא לבסוף בהמלצה טיפולית.

13.         לאור האמור, עתרה באת כוח התביעה להטיל עליו מאסר לתקופה של 3 חודשים, להפעיל המאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו במצטבר, כך שסך הכל יוטל עליו מאסר לתקופה של 6 חודשים, מאסר על תנאי, התחייבות וקנס.

14.         בא כוח הנאשם טען, לעומת זאת, כי יש להטיל על הנאשם מאסר שיבוצע בדרך של עבודות שירות, לאחר שהנאשם ישוחרר ממעצרו. לטענתו, ככל שהנאשם לא יוכל לבצע את המאסר בדרך של עבודות שירות, ניתן יהיה להמיר העונש למאסר בפועל.

4

15.         עוד טען, כי בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה: הנאשם הודה במיוחס לו ונטל אחריות על מעשיו; למרות עברו הפלילי, מעולם לא הוטל עליו מאסר בפועל; במשך תקופה ארוכה עשה הנאשם מאמץ לקחת חלק בהליך טיפולי והפסיד ימי עבודה. בסופו של דבר שירות המבחן חזר בו מהמלצתו להאריך את המאסר על תנאי; הנאשם בעל עסק עצמאי לשטיפת מכוניות ועובד מהבוקר עד הלילה; למעט עבירה של החזקת סכין קודמת אין לחובתו של הנאשם עבירות אלימות.

16.         מכאן, עתר בא כוח הנאשם לאמץ את המלצת חוות דעת הממונה מיום 22.12.19 ולהטיל על הנאשם מאסר בדרך של עבודות שירות לתקופה של 6 חודשים. לטענתו, ככל שיתברר לבסוף, כי הנאשם לא יוכל לבצע מאסר בדרך של עבודות שירות, יש להסתפק במאסר כמניין ימי המאסר על תנאי שיופעל.

דיון והכרעה

קביעת מתחם הענישה

17.         בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשה העבירה שביצע הנאשם יתחשב בית המשפט בערך החברתי הנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

18.         במעשיו, פגע הנאשם בערכים החברתיים של הגנה על שלום וביטחון הציבור. מידת הפגיעה היא בינונית. הנאשם החזיק סכין על גופו. מדובר בכלי תקיפה וברוב המקרים מטרת החזקתו הוא שימוש פסול ואלים.

19.         אין מחלוקת של ממש, כי לפי מדיניות הענישה הנוהגת, מתחם הענישה הרלוונטי להחזקת סכין על גוף, בנסיבות דומות, נע בין מאסר על תנאי, לצד ענישה נלווית, ובין מאסר בפועל לתקופה של מספר חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות (ראו למשל: רע"פ 4200/12 אבו זניד נ' מדינת ישראל (27.6.12); עפ"ג (י-ם) 28790-05-16 אלוני נ' מדינת ישראל (1.1.17); עפ"ג (חי') 43756-03-13 מדינת ישראל נ' פלוני (8.4.13); ת"פ (נצ') 10723-02-19 מדינת ישראל נ' עואד (13.1.20);ת"פ (רמ') 19368-12-17 מדינת ישראל נ' אלטורי (9.7.19) (הערעור נדחה בעפ"ג (מרכז) 14809-09-19 אלטורי נ' מדינת ישראל (8.1.20); ת"פ (קריות) 48918-03-18 מדינת ישראל נ' שוקרון (21.11.18)).

20.         התביעה הגישה פסיקה הכוללת החזקת סכין בנסיבות מחמירות, כמו למשל, החזקת סכין בין כתלי בית הסוהר שאינה מתאימה למתחם (רע"פ 3676/15 מחאגנה נ' מדינת ישראל (8.6.15)), ופסיקה הכוללת עבירות נוספות (רע"פ 322/15 ג'אנח נ' מדינת ישראל (22.1.15)). עם זאת, כפי שכבר הודגש, אין למעשה מחלוקת בדבר המתחם.

5

21.         לאור האמור, ובהתאם למדיניות הענישה הרלוונטית לנסיבות ביצוע העבירה, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם את העבירה בה הורשע הנאשם, נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 6 חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, לצד ענישה נלווית.

העונש ההולם בתוך המתחם

22.         בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות אשר אינן קשורות בביצוע העבירה:

לזכותו של הנאשם עומדת הודאתו במיוחס לו וחיסכון בשמיעת עדויות; הנאשם נשוי ואב לשני ילדים קטנים והוא בעל עסק לשטיפת מכוניות; כאן המקום להעיר, כי לא ניתן לזקוף את חלוף הזמן לזכות הנאשם כאשר הדחיות הרבות בתיק היו לבקשתו, והוא לא ניצל את ההזדמנויות שנתנו לו להירתם להליך טיפולי, כפי שיפורט להלן;

לחובתו של הנאשם עבר פלילי, הכולל שתי עבירות של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ועבירה של החזקת סכין שלא כדין (עת/1); בגין הרשעתו בעבירה של החזקת סכין שלא כדין תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים מת"פ (ראשל"צ) 15825-11-16 (עת/2); עם זאת, עברו הפלילי של הנאשם אינו מכביד.

23.         סיום ההליך בעניינו של הנאשם נדחה פעמים רבות לצורך הגשת תסקירי שירות המבחן. יודגש, כי נוכח המאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו ועתירת בא כוח הנאשם להאריך המאסר על תנאי, נתנו לנאשם הזדמנויות אין ספור להשתלב בהליך טיפולי. מהתסקירים עולות נסיבות חייו הלא פשוטות של הנאשם. תחילה, שלל הנאשם כל נזקקות טיפולית, אולם בהמשך הביע נכונות לקחת חלק בהליך הטיפולי. הנאשם השתלב בקבוצה לתקשורת בלתי אלימה והביע נכונות להשתלב בטיפול זוגי עם אשתו. לאור האמור, שירות המבחן בא תחילה בהמלצה טיפולית הכוללת צו מבחן, צו שירות לתועלת הציבור והארכת מאסר על תנאי. אולם, לאחר שקבעתי, כי יש מקום להתרשם מהתגייסות ממשית של הנאשם להליך טיפולי, נדחה הדיון פעם נוספת לצורך הגשת תסקיר משלים. בהמשך, הנאשם החל להיעדר ממפגשים וגם במפגשים בהם נכח גילה התעניינות מועטה והיעדר יוזמה. לבסוף, לא ביטא הנאשם כל מוטיבציה להמשך השתתפותו בקבוצה ושירות המבחן חזר בו מהמלצתו הטיפולית. בין ובין, נעצר הנאשם בהליך אחר וממילא ההליך הטיפולי כבר לא עמד עוד על הפרק.

24.         באיזון בין הנסיבות לזכותו של הנאשם, משמע הודאתו ונסיבות חייו הלא פשוטות, ובין הנסיבות לחובתו, ובעיקר עברו הפלילי ושלילת נזקקות טיפולית למרות ההזדמנויות הרבות שנתנו לנאשם, יש להטיל על הנאשם עונש שהוא בין חלקו התחתון וחלקו האמצעי של המתחם. העונש ההולם כולל, אפוא, מאסר לתקופה קצרה, מאסר על תנאי וקנס.

6

25.         בהיעדר הליך שיקומי, אין כל טעם שלא להפעיל את המאסר על תנאי התלוי ועומד נגד הנאשם לתקופה של 3 חודשים מת"פ (ראשל"צ) 15825-11-16 (עת/2). בשל הודאתו של הנאשם המאסר יופעל בחלקו במצטבר ובחלקו בחופף לעונש המאסר המוטל בתיק זה.

26.         הנאשם נשלח תחילה לממונה על עבודות שירות, על מנת שיבחן אם הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות, ובחוות דעת מיום 22.12.19 אכן נמצא הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות. אולם בשל מעצרו של הנאשם, לא ניתן להטיל עליו כעת מאסר בדרך של עבודות שירות. כאן המקום להדגיש, כי לאחר הטיעון לעונש דחיתי את מועד גזר הדין על מנת שתובהר סוגיית המעצר בתיק האחר, אולם משנמצא כי הנאשם נעצר עד תום ההליכים בתיק האחר, אין עוד מקום להמתין וגם אין מקום להטיל עליו עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות, שלא ניתן לביצוע, לעת הזו.

סוף דבר

27.         לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    מאסר בפועל לתקופה של חודשיים;

ב.יופעל המאסר על תנאי מת"פ (ראשל"צ) 15825-11-16 לתקופה של 3 חודשים, חלקו בחופף וחלקו במצטבר, כך שסך הכל יוטל על הנאשם מאסר לתקופה של 4 חודשים ושבועיים;

ג.  מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום שחרורו לא יעבור כל עבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה;

ד.קנס בסכום של 500 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו. הנאשם ישלם את הקנס לא יאוחר מיום 1.9.20;

ניתן צו להשמדת הסכין.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

ניתן היום, ו' אב תש"פ, 27 יולי 2020, במעמד הצדדים.