הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן, לאחר שחזר בו מכפירתו, בעבירות איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, ותקיפה הגורמת חבלות של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין.

 

על פי כתב האישום המתוקן בתאריך 07.05.22 בשעה 14:00 לערך, הגיע הנאשם לבית הוריו באום אל פאחם וביקש מאמו מאוורר. האם ביקשה מאביו של הנאשם, מר זכי מחאמיד, לסייע ולהביא לו את המאוורר. כשיצא האב מפתח ביתו, איים עליו הנאשם בפגיעה בחייו בכוונה להפחידו באומרו "אם תלך להגיש תלונה, אני אהרוג אותך".

בתאריך 08.05.22 או במועד הסמוך לכך, העלה הנאשם סרטונים לאפליקציית "טיקטוק" (בה יש לו 5735 עוקבים) בהם איים בפגיעה באחיו מר נאיל מחאמיד, אשר צפה בסרטונים ביום האמור, וכן איים על צופיו באומרו:

"שלום בחורים תשימו לב לדיבור יש משהו חשוב, תראו את הסרטון עד הסוף כי הדבר הזה חשוב, זה דבר אישי, הרבה שאלו אותי מדוע אתה בן 35 ואתה עדיין לא נשוי - בגלל אחי, אחי הכניס אותי לכלא, זה אחי, אני כבר 15 שנים נכנס ויוצא מהכלא בגלל אחי, משתף פעולה - אנשים יודעים שהוא משתף פעולה, הוא התגרש מאשתו, בן אדם חזיר, אני לא יכול לסבול יותר, אנשים אני לא רוצה להרוג אותי, אני לא יכול לסבול, הוא עם המשטרה והוא משתף פעולה, תזהרו ממנו, הוא מסתכל מי נכנס למסגד, אני כבר 15 שנה שותק, הגיע הזמן בסרטון הבא אני אראה לכם מי זה נאיל אל זאכי, יש לי הוכחות, מישהו שעובר לידו שיירק על הבן אדם הזה ומי שרוצה להיות שהיד יהרוג אותו - יהיה שהיד".

בסרטונים נוספים שהעלה שב ואיים הנאשם על עוקביו וביניהם על אחיו בפגיעה בו באומרו" "... אם אתם רוצים שאני אהרוג את אחי נאיל אין לי בעיה אני אהרוג אותו, ואם אתם לא רוצים בואו לעשות הפגנה, המשטרה צריכה להוציא את נאיל, תגיעו לכיכר להפגנה" "תגיעו ביום שני לכיכר שגור להפגנה לנאיל זכי, אנחנו נהרוג אחד את השני אם נאיל לא יוצא הוא ייהרג, איפה המשטרה - צריכה להתעורר". כמו כן, בסרטונים נוספים נראה הנאשם מצביע לעבר הבית של אחיו ואומר שכאן גר משתף הפעולה וכן מצביע על רכבו.

בתאריך 09.05.22 בשעה 08:00 לערך, הגיע הנאשם לאחותו הגברת אחלאס מחאמיד ודפק בחוזקה על הדלת. כאשר פתחה האחות את הדלת, תקף אותה הנאשם בכך שדחף אותה והאחות נפלה על הרצפה. בשלב זה, המשיך הנאשם לתקוף את אחותו והכה בראשה מספר פעמים באגרופים בעודו מחזיק חפץ חד. כל אותו הזמן אמר הנאשם לאחותו כי הוא צריך לחנך אותה. כתוצאה מהאמור נחבלה המתלוננת ופנתה לבית חולים "העמק", שם אובחן שנגרם לה חתך קטן בקרקפת חלק עליון והיא טופלה באמצעות הדבקת מקום החבלה.

לאחר התקיפה האמורה, הלך הנאשם לבית הוריו, נכנס לחדרה של אחותו זהור מחאמיד ואמר לה - "את זוכרת שהתלוננת עלי, המשטרה לא מגנה על אף אחד, המשטרה מגיעה לאחר מעשה תמיד, היא לא יכולה להגן על אף אחד".

 

בתאריך 04.09.22 הודה הנאשם בכתב האישום המתוקן ובתאריך 14.11.21 נשמעו בפני טיעונים לעונש. מטעם הנאשם התייצב אביו אשר טען שבנו סובל ממחלת אסטמה ומבעיה רפואית נוספת והציג מסמך בפני. עוד הוצגה בפני אסמכתא של בית משפט לענייני משפחה בחדרה, במסגרת ה"ט 24971-07-22 ממנה עולה שהמתלונן בהליך זה פנה לבית המשפט לענייני משפחה בחדרה בבקשה למתן צו הגנה והרחקה כנגד אביו של הנאשם. מנתון זה, ביקש הסנגור ללמוד על יחסים עכורים בתוך התא המשפחתי שגם שוררים בין הנאשם לבין המתלונן שהוא כאמור אחיו.

 

המאשימה הפנתה במסגרת טיעוניה לחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם גם לאחר תיקון כתב האישום, לפגיעה בערכים המוגנים וכן הגישה תמונות שמתעדות את החבלה שנגרמה לאחותו של הנאשם. המאשימה הפנתה את בית המשפט במסגרת טיעוניה לפסיקה רלוונטית ולעמדתה מתחם העונש ההולם נע בין 15 - 30 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה הצופה פני עתיד.

המאשימה הגישה את גיליון הרישום הפלילי ממנו ניתן ללמוד שכנגד הנאשם תלוי ועומד עונש מאסר מותנה בר הפעלה של 8 חודשים שהוטל עליו בתיק 27201-04-18, בגזר דין מתאריך 14.11.18, אותו ביקשה המאשימה להפעיל במצטבר וביקשה בסופו של דבר להטיל על הנאשם מאסר בפועל ברף האמצעי של המתחם - 20 חודשי מאסר, הפעלת עונש מאסר מותנה בר ההפעלה במצטבר, לצד ענישה הצופה פני עתיד. צוין שהנאשם עצור מאחורי סורג ובריח מתאריך 09.05.22.

 

מנגד, ב"כ הנאשם ציין שמרשו הודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, חסך זמן שיפוטי יקר, חסך את עדותם של בני משפחתו והודאתו מגלמת חרטה כנה ואמיתית.

 

ב"כ הנאשם התייחס במסגרת טיעוניו ליחסים העכורים בתוך המשפחה, ובמיוחד בין הנאשם ואחיו, וביקש להטיל על מרשו עונש מאסר של 8 חודשים תוך הפעלת עונש המאסר המותנה בחופף, לצד הטלת ענישה הצופה פני עתיד.

 

הנאשם ביקש לומר את דברו ואמר: "אני מצטער על מה שקרה ואני מתחרט, לא התכוונתי לאיים, בזמן האחרון אני מדבר לאנשים שיעזרו לי. אני אשתחרר אני אתרחק מאחי, אני רוצה לבנות את החיים שלי מחדש להתחיל מאפס, גם במקום מרוחק ממקום מגורי, אחי מחפש אותי ואני רוצה להתרחק ממנו".

 

דיון והכרעה:

תיקון 113 לחוק העונשין, עיגן את הבניית שיקול הדעת השיפוטי והעניק מעמד בכורה לעיקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לתיקון לחוק, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשה העבירות שביצע הנאשם. לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40ט' לחוק העונשין.

 

לכשייקבע מתחם הענישה, יקבע בית המשפט את העונש המתאים, בתוך המתחם, אשר יוטל על הנאשם וזאת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40יא' לחוק.

 

בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי סעיפים 40ד' ו40 ה' לחוק.

 

קביעת מתחם העונש ההולם - נסיבות הקשורות בביצוע העבירות

כאמור בענייננו, הנאשם הורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, איומים שהשמיע כלפי אביו, אחיו ואחותו, ותקיפתה של אחותו וחבלה בה. אין צורך להכביר מילים אודות חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם גם לאחר תיקון כתב האישום וזאת אל מול הערכים המוגנים בבסיס עבירות אלה - שמירה על שלמות התא המשפחתי, שמירה על גופו ובטחונו של הפרט, ועל כך בית המשפט העליון אמר לא אחת, כך למשל בע"פ 6758/07‏‏ פלוני נ' מדינת ישראל (11.10.2007) נפסק כדלהלן:

 

"...מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג; באלימות במשפחה, נגישותם של קרבנות העבירה למערכת המשטרתית או למערכות הסיוע האחרות היא ענין מרוכב וקשה, הטעון רגשות חזקים, פחדים ואימה. הבושה, והרצון לשמור על שלמות המשפחה הופך לא אחת את התלונה על אלימות במשפחה למהלך קשה וטעון... גורמים אלה ואחרים בשילובם, משווים מימד מחמיר לעבירות אלימות במשפחה. נפוצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה".

 

כתב האישום מלמד על עבירות אלימות רבות כנגד מספר בני משפחה. האיומים והאלימות אותה סופגים המתלוננים פעם אחר פעם, פוגעים בכבודם ובזכותם לביטחון ולהגנה, כך גם נפגעה שלמות גופה של אחותו של הנאשם עד שנאלצה לקבל טיפול רפואי. כפי שנכתב ברע"פ 3719/21 פלוני נ' מדינת ישראל (07.06.21):

"זה לא מכבר, עמדתי על הפסול שבתופעת האלימות בתוך התא המשפחתי, ההרס שיכול להיגרם בעקבותיה, ובפרט הפגיעה בתחושת הביטחון של יושבי הבית, כבודם ושלמות גופם (רע"פ 538/21 פלוני נ' מדינת ישראל (4.2.2021))".

 

החומרה הגלומה בעבירות האלימות בכלל ובמשפחה בפרט, ברורה וידועה היא, כפי שכבר נכתב:

מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. ... נפיצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה..."

(ע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל).

 

מידת פגיעתו של הנאשם בערכם המוגנים העומדים בבסיס עבירות אלה גבוהה בעיני. לא רק שהנאשם כבר הורשע בעבר בתקיפה ואיומים על אחותו, נשפט ל-24 חודשי מאסר ו-8 חודשי מאסר על תנאי (תיק 27201-04-18), אלא שדווקא צו ההגנה אותו הגיש ב"כ הנאשם מלמד שהנאשם לא חדל ממעשיו החמורים והקשים גם לאחר העבירות אותן ביצע בתיק זה ולמעשה איים על אביו והפחיד אותו לחזור בו מהתלונה עד שזה השתכנע והחל לאיים על המתלוננים האחרים לחזור בהם מהתלונה. כך גם, על פי כתב האישום המתוקן, הנאשם לא הסתפק באיומים על אביו אלא יממה לאחר מכן איים על אחיו ויממה לאחר מכן תקף אחות אחת ואיים על אחת אחרת.

 

בפסיקה רלוונטית לנסיבות של מקרה זה שעיקרן באלימות ואיומים כלפי בני משפחה עולה מתחם עונש הולם שנע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות במקרים בהם מתווסף לכך גם רכיב טיפולי מחוץ לכלא, ועד ל- 20 חודשי מאסר בפועל במקרים החמורים יותר וכל מקרה ומקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו.

 

בת"פ 11562-08-13 מדינת ישראל נ' י.ר. נדון הנאשם שהורשע  בעבירות של איומים ותקיפה אותן ביצע באמו הקשישה, לעונש של 5 חודשי מאסר בעבודות שירות ומאסר על תנאי. מתחם העונש ההולם את נסיבותיו של אותו מקרה נקבע ככזה הנע בין 3 חודשי מאסר שיכול ורוצו בעבודות שירות לבין 20 חודשי מאסר בפועל. 

 

בת"פ 18772-01-14 מדינת ישראל נ' איריס שוורץ מדובר היה בנאשמת, רופאה במקצועה, שתקפה את אמה הקשישה באמצעות ידיה וגם באמצעות מטריה, איימה עליה ושברה את חפציה. באותו מקרה נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 5 חודשי מאסר בעבודות שירות ל- 20 חודשי מאסר בפועל והנאשמת נדונה לעונש של 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.

 

בת"פ 23846-02-13 מדינת ישראל נ' פריד זאהר נדון הנאשם ל-4 חודשי מאסר בפועל ומאסרים על תנאי.

 

בת"פ 13372-02-18 מדינת ישראל נ' קבדה, מדובר היה במי שתקף את אחותו, חבל בה ואיים עליה, בין השאר על רקע של התמכרות לאלכוהול, ונדון לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל עם המלצה לשילובו בהליך גמילה בכלא.

 

בת"פ 44223-05-10 מדינת ישראל נ' קלימן, נדון הנאשם שהורשע בתקיפת אמו בשתי הזדמנויות שונות, לעונש של 18 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. 

 

נסיבותיו של מקרה זה מוביל לקביעה כי מתחם העונש ההולם למעשה העבירות, נע בין מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד למאסר בפועל של 20 חודשים, לצד הטלת ענישה הצופה פני עתיד, קנס ופיצוי.

 

נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות

כאמור בסעיף 40ג(ב) לחוק העונשין, על בית המשפט לשקול בעניין זה את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כפי שאלו מפורטות בסעיף 40יא לחוק העונשין.

בעניין זה, שקלתי לקולא את העובדה שהנאשם הודה במיוחס לו ובכך הביא לחיסכון בזמן שיפוטי יקר וייתר את הצורך בעדותם של המתלוננים. 

בנוסף, יש לקחת בחשבון את מעצרו של הנאשם בגין תיק זה משך 7 חודשים כאשר ידוע שימי מעצר קשים מימי מאסר.

מנגד ולחומרה, בית המשפט מביא בחשבון את עברו הפלילי של הנאשם (ת/1) הכולל 7 הרשעות קודמות מהן 5 זהות בעבירות איומים ואלימות כנגד בני משפחתו בגינן כבר נדון לחודשי מאסר בפועל רבים.

 

בנסיבות אלה מצאתי גם לציין כי הנאשם לא ביקש הפנייתו לשירות המבחן ולא קיבל כל טיפול שיש בו כדי ללמד על חרטה כנה ושינוי דרכי חשיבתו. לראיה, בהרשעתו הקודמת בתיק 27201-04-18 הורשע הנאשם בעבירות איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש לאחר שנהג באלימות קשה ואכזרית כנגד אחותו, עליה איים גם הפעם. רק בחודש נובמבר 2018, נשפט ל-24 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה של 8 חודשים לאחר שביקש סליחה מאחותו, פרץ בבכי וחיבק אותה והנה, שב הוא לסורו.

כדברי בית המשפט העליון ברע"פ 2041/20 אבו ראס נ' מדינת ישראל (25.03.20), בו נדחה ערעור המבקש על החמרת עונשו מ-9 חודשי מאסר בפועל והפעלת 6 חודשי מאסר מותנים במצטבר ל- 18 חודשי מאסר בפועל והפעלת עונש המאסר המותנה במצטבר:

"לא ניתן להתעלם מחומרתן של העבירות בהן הורשע המבקש. המבקש הפך את חייה של המתלוננת לסיוט מתמשך מזה מספר שנים, הוא פוגע בה ומאיים עליה, הכל על רקע יחסו האובססיבי כלפיה. לטעמי גם לאחר ההחמרה בעונשו של המבקש אין בכך כדי ליתן ביטוי הולם לחומרת מעשיו והצורך בהרתעתו לעתיד לבוא".

כאמור, התנהלות זו מצביעה על היעדר חרטה כנה ואמיתית והיעדר שינוי תפיסה מחשבתית ולהיפך, התרשמתי כי דברי הנאשם מן הפה לחוץ וכל כוונתו להמתיק את עונשו.

 

בשים לב לנתונים שפורטו, ולאור עתירת המאשימה, מצאתי לנכון למקם את הנאשם ברף האמצעי של המתחם.

 

לעניין אופן הפעלת עונש המאסר המותנה, סבורני שלאור החזרתיות במעשי הנאשם כלפי בני משפחתו, יש ממש בבקשת המאשימה להפעלת עונש המאסר המותנה במצטבר. עם זאת, מאחר והנאשם הודה בכתב האישום המתוקן וחסך את עדותם של בני משפחתו, כמו גם את זמנו היקר של בית המשפט והמאשימה, סבורני שיש להקל עם הנאשם במידת מה ולכן אורה על חפיפת חלק מעונש המאסר המותנה שהוטל עליו בתיק 27201-04-18 לתקופה של 8 חודשים בגזר דין מתאריך 14.11.18.

 

משכך ולאור כל האמור לעיל, אני מטיל בזאת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

1.      מאסר בפועל למשך 14 חודשים שיחושב החל ממועד מעצרו - 09.05.22.

 

2.      אני מורה על הפעלת עונש מאסר מותנה בן 8 חודשים כפי שהוטל על הנאשם בבית משפט השלום בחדרה בתיק 27201-04-18 בגזר דין מתאריך 14.11.18. עונש המאסר יחושב באופן ש- 6 חודשים במצטבר וחודשיים בחופף, כך שסך הכל ירצה הנאשם ב-20 חודשים אשר יחושבו מיום מעצרו 9.5.22.

אני מורה על הפעלת עונש מאסר מותנה של 6 חודשים למשך 3 שנים כפי שהוטל על הנאשם בבית משפט שלום חדרה תיק 27201-04-18, גזר דין מיום 14.11.18 אשר ירוצה כולו בחופף לעונש המאסר האמור לעיל.

 

3.      מאסר על תנאי של 9 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בפרק זמן זה, לאחר שחרורו ממאסרו בגין תיק זה, על עבירות בהן הורשע בהליך זה או כל עבירת אלימות שעונשה שנתיים מאסר ומעלה, על פי חוק העונשין, התשל"ז - 1977.

 

4.      פיצוי לגב' אחלאס מחאמיד - ע"ת 3 בכתב האישום המתוקן בסך 1,500 ₪.

 

5.      קנס בסך 2,000 ₪.

יש לשלם את סכומי הקנס והפיצוי לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, החל מחלוף 3 ימים מרגע מתן גזר הדין ועד ליום 1/5/23 וזאת באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט) או חפש בגוגל " תשלום גביית קנסות".

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000 (ניתן לפנות לנציגים לקבלת מידע במספרים הללו).

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 45 ימים.

 

ניתן היום, כ"ז כסלו תשפ"ג, 21 דצמבר 2022, בנוכחות הצדדים.