1

רקע

1.     הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בביצוע עבירה של חבלה חמורה, בהתאם לסעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז (להלן: "החוק").

2.     על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, במועד הרלוונטי לכתב האישום היה המתלונן בעלים של עסק "X" בראש העין. בין המתלונן והנאשם היכרות מוקדמת לאור רכישתו של המתלונן את שטח החניה הסמוך לעסק. בתאריך 07/08/20 עמד הקטין א.ע יליד שנת 2004 בכניסה לחניית העסק ושמר על המקום כששער החנייה היה סגור וזאת לבקשת המתלונן. בהמשך הגיע למקום הנאשם ברכב וביקש להיכנס לחניה בטענה כי השטח בבעלותו. מסר הקטין לנאשם כי השטח בבעלות המתלונן וככל שיש לו טענות על כך שיפנה אליו. או אז נכנס הנאשם עם הרכב לחניה ועזב את המקום. בחלוף מספר דקות, ולאחר שהוזעק למקום על ידי הקטין, הגיע המתלונן למקום ברכבו. מיד ובסמוך לכך, יצא הנאשם מעסק סמוך, התקרב למתלונן וללא שום התראה מוקדמת החל להכותו בכך שאחז בצווארו וכן דחף אותו. עוד היכה את המתלונן בראשו ובפניו במכות אגרוף. כתוצאה ממעשיו נגרמו למתלונן חבלה מתחת לעיניו, שברים באפו וכן נשבר לו כתר בשן. לאחר ששמע כי המתלונן והקטין מתקשרים למשטרה, עזב הנאשם את המקום.

2

3.      הסדר הטיעון שנערך בין הצדדים כלל הודאתו של הנאשם, הרשעתו ועריכת תסקיר בעניינו מטעם שירות המבחן, ללא הסכמות לעניין העונש.

תסקירי שירות המבחן

4.      בעניינו של הנאשם התקבלו שני תסקירי שירות מבחן.

5.      בתסקיר הראשון שהתקבל מיום 07/07/21 מתואר הנאשם כבן 69, אב לשלושה ילדים אשר מתפרנס מעבודת נגרות במשך כ-48 שנים. בעקבות ביצוע העבירה, בהמלצת בני משפחתו, פנה אל מרכז "התחלה חדש" שהינו מרכז טיפול ואבחון לעוברי חוק בפיקוח משרד הרווחה, בבקשה לבחון את צרכיו הטיפוליים ולשלבו בהליך טיפולי בהתאם לצרכיו. ממידע שהתקבל מגורמי הטיפול, עלתה התרשמותם כי לא מדובר באדם בעל קווי אישיות תוקפניים ונטייה לאלימות. הנאשם נטה לביצוע העבירה בתקופת לחץ בעודו בשנת אבל על אחיו, תוך שחווה את האובדן באופן קשה. באשר להישנות עבירות אלימות צוין שרמת הסיכון הינה בינונית והחומרה הצפויה במידה ויבצע עבירה נוספת הינה נמוכה. נוכח הערכתם כי במצב דוחק הנאשם מתקשה לשלוט בדחפיו השתלב בקבוצה בתחום האלימות. לצורך מעקב אחר התגייסותו לטיפול במסגרת שירות בתחום האלימות ובחינת יכולתו להיתרם נתבקשה דחיית מועד הדיון.

3

6.      בתסקיר השני שהתקבל מיום 26/10/21 מתואר כי הנאשם הגיע למפגשים במסגרת הקבוצה הטיפולית כנדרש, במהלכם השתתף באופן פעיל בשיח הקבוצתי. תחילה התרשמו שקיימים דפוסי חשיבה נוקשים אך בהמשך הצליח לגלות הבנה ולהתבונן על אופן התנהלותו הבעייתית. הנאשם מביע נכונות להמשיך ולהשתלב בקבוצה וגברה מודעתו באשר למידת אחריותו להתנהלותו הבעייתית בעבירה. ההליך המשפטי והמחירים האישיים ששילם מהווים גורמים מרתיעים ומציבי גבול עבורו המסייעים לו לערוך התבוננות בהתנהלותו ולהתגייס להליך טיפולי במצבו. סבורים שחלה הפחתה ברמת הסיכון בענייננו, כשהמשך התמדתו בטיפול יסייעו בהפחתה נוספת של הסיכון. לאור כל האמור שירות המבחן ממליץ על ענישה בדמות צו מבחן - במהלכו ימשיך הנאשם השתלבותו בטיפול בתחום האלימות. בנוסף לכך, להערכת שירות המבחן ענישה בדרך של מאסר גם אם תרוצה בדרך של עבודות שירות עלולה להוביל להתדרדרות במצבו הכלכלי והאישי ואף בהליך הטיפולי. לפיכך ממליצים על הטלת ענישה חינוכית בדרך של צו של"צ בהיקף נרחב של 250 שעות.

חוות דעת הממונה על עבודות שירות

7.      התקבלה חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות ולפיה הנאשם כשיר במגבלות לבצע עבודות שירות.

ראיות לעונש

8.      מטעם ההגנה העיד מר עמוס ג'רבי, בנו של הנאשם, שיתף שחונך על ערכים של שלום וחריצות. אביו פעל מתוך לחץ ומצוקה שברקע משבר הקורונה ושנת אבל על אחיו של הנאשם. הנאשם נשלח על ידי משפחתו לטיפול ותאר את השלכות ההליך על משפחתו.

9.      מטעם המאשימה, העיד המתלונן, מר בן ציון ארגש. נחקר נגדית והשיב על השאלות תוך כדי שתיאר את האירוע והנזק שנגרם לו, לרבות שבר באף, "פנס" בעין ושבירת שן, כך תחושת ביזיון מול עובדיו. טען שהאירוע התרחש בשביל גישה שלא מצוי בבעלותו של הנאשם.

טיעוני הצדדים

10.  ב"כ המאשימה, עו"ד חן עמרני, הגישה ראיות לעונש - תמונות של החבלות (ת/1) וגיליון הרשעות קודמות (ת/2). הצביעה על הערכים המוגנים שנפגעו והם שלמות הגוף של המתלונן ושלוות נפשו. סבורה שהפגיעה ברף גבוה ועתרה למתחם ענישה שנע בין 15 ועד 30 חודשי מאסר. הגישה פסיקה והדגישה את הברוטליות, העדר התגרות מוקדמות וכך שהמעשה התרחש בנוכחות קטין. לחובת הנאשם 15 הרשעות קודמות, האחרונה משנת 2006. הפנתה לאמור בתסקירים וטענה שהנאשם משליך אחריות על המתלונן, שירות המבחן מתרשם מדפוסי אישיות נוקשים, קיים קושי בוויסות וצורך בהתערבות טיפולית. סבורה שאין שיקולים אשר מצדיקים סטייה ממתחם הענישה לקולא, והביעה תמיהה באשר להתנהלות שירות המבחן שנמנעו משמיעת עמדת המתלונן. עתרה לענישה של 18 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר מותנה, פיצוי משמעותי וקנס.

4

11.  ב"כ הנאשם, עו"ד ליאור שטרלצר, טען לעונש והביע אכזבה מהגישה שנקטה המאשימה. מדובר בתסקיר חיובי, הנאשם כבן 70, נורמטיבי, ללא דפוסי עבריינות שעבר טיפול. מגנה את המעשה אך לצד זאת טען שהאירוע התרחש בשטח שבבעלותו של הנאשם. עוצמת האלימות הושפעה ממצבו הנפשי. מבלי להקל ראש בנזק שנגרם הגיש מסמכים וטען שהשברים קטנים ללא תזוזה. באשר לעברו הפלילי טען שהרשעתו האחרונה של הנאשם היא משנת 2004 ובגין הרשעותיו הושתו עליו קנסות. ההליך המשפטי היווה גורם מרתיע עבור הנאשם אשר כלל מעצר בית ומעצר אדם וטען שהמסוכנות בעניינו פחתה. הגיש פסיקה במקרים חמורים שנגזרו עונשי של"צ. סבור שענישה של מאסר בפועל לא מתיישבת עם האינטרס הציבורי ומסקנותיה של "ועדת דורנר", וכן ענישה בדרך של עבודות שירות תפגע בפרנסתו של הנאשם. הגיש מסמכים רפואיים.

12.  בדברו האחרון, הביע הנאשם צער על מעשיו, טען שחש מאוים מהמתלונן והמעשה לא מאפיין את אורחות חייו.

דיון והכרעה

מתחם הענישה

13.  הערכים שנפגעו כתוצאה מהעבירה בה הורשע הנאשם, הם שמירה על שלימות גופו ושלוות נפשו של המתלונן. תופעת האלימות על רקע ויכוחים הנוגעים לשימוש בדרך חנייה, או שטח, הינה תופעה שלצערנו פושה בחברתנו. במקום לפתור סכסוך בדרכים אחרות, פונים צדדים לפתרון בדרך של אלימות. זוהי תופעה שיש לפעול באופן נחרץ כנגדה.

14.  בכלל הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, התחשבתי בנזק שנגרם למתלונן, חבלה מתחת לעיניו, שברים באפו ושבר לכתר בשן. בכך שמדובר בשימוש באלימות באמצע היום על רקע ויכוח בעניין שטח חניה, ללא כל התגרות מוקדמת מצדו של המתלונן, זאת לעיני קטין שמזעיק את המשטרה. המתלונן אף העיד על תחושת הביזוי שנגרמה לו למול עובדיו. לכל אירוע מעין זה ישנה אף השפעה על תחושת הביטחון של כלל האזרחים שנחשפים לחשש שוויכוח עלול להסתיים בפגיעה אלימה.

15.  באשר למדיניות הענישה הנוהגת, הפנתה ב"כ המאשימה בין היתר לגזרי הדין הבאים:

5

א.    ת"פ 17042-04-16 משטרת ישראל נ' פאדל (31.1.17), הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של חבלה חמורה ואיומים. כמו כן הורשע בתיק מצורף בעבירות של הפרה הוראה חוקית והחזקת סמים לשימוש עצמי. בתיק העיקרי נקבע כי מתחם הענישה נע בין 10 חודשי מאסר בפועל ועד ל-30 חודשי מאסר בפועל ובתיק המצורף הינו החל ממאסר על תנאי ועד 6 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל.

ב.      רע"פ 9543/16 אחמד מוחמד נ' מדינת ישראל (12.3.17), הורשע המערער בעבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש, איומים וגרימת חבלה חמורה לאחר שתקף שני מתלוננים באמצעות שפכטל ובאגרופים. לאחד המתלוננים נגרם שבר באף. בית המשפט קבע מתחם בין 12 ל- 36 חודשי מאסר ונגזרו על המערער 24 חודשי מאסר בפועל ופיצוי כספי בסך 8,000 ₪ למתלונן שאפו נשבר. בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי הופחת עונשו ל- 18 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות הערעור שהוגשה מטעמו נדחתה. 

ג.       ת"פ 27146-04-17 מדינת ישראל נ' בוקין (3.2.19), הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע עבירה של חבלה חמורה. נקבע מתחם ענישה שנע בין 10 ל-30 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלוות. בית המשפט גזר על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 15 חודשים.

ד.      רע"פ 2298/20 יצחק עזרא נ' מדינת ישראל (5.4.20), המערער הורשע לאחר הליך שמיעת ראיות בכך שעל רקע וויכוח של כריתת עצים, הוא תקף את המתלונן, יליד 1954, הפילו ארצה, תקף אותו בבעיטות ובאגרופים, גרם לו לשברים בצלעות. נדון ל - 10 חודשי מאסר בפועל.ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם הבקשה לרשות ערעור.

16.  ב"כ הנאשם הפנה בין היתר לגזרי הדין הבאים:

א.    ת"פ 53924-11-18 מדינת ישראל נ' רחמים (25.7.21), הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממש. נקבע כי מתחם העונש ההולם הינו החל ממאסר על תנאי ושל"צ ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם נגזר עונש מאסר על תנאי, צו של"צ בהיקף של 250 שעות ופיצוי.

6

ב.      עפ"ג 56964-11-19 מדינת ישראל נ' דוידסקו (20.2.20), נדחה ערעור המדינה על קולת עונשו של נאשם שהורשע בעבירה של חבלה חמורה. על רקע סכסוך בדרך, הכה הנאשם במכת אגרוף את המתלונן וגרם לו לשברים באף. על הנאשם הוטל עונש של 4 חודשי מאסר על תנאי ושל"צ לצד רכיבי ענישה נוספים, תוך חריגה ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום, לאחר שנקבע כי מתחם העונש נע בין מאסר קצר ועד ל-25 חודשי מאסר. הן המתחם העונשי והן העונש אושרו על ידי ערכאת הערעור.

ג.       ת"פ 9525-03-21 מדינת ישראל נ' פלוני (27.10.21), הנאשם הודה בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות במסגרתן הנאשם שהוא בן זוגה של המתלוננת תקף אותה באמצעות ידיו וגרם לה לפגיעות בגופה שהצריכו אשפוז של יממה. נקבע מתחם ענישה שנע בין 1 - 3 שנות מאסר. ניתן תסקיר חיובי בו הומלץ על צו מבחן ושל"צ. הוטל על הנאשם צו מבחן ושל"צ בהיקף של 200 שעות.

ד.      רע"פ 9177/20 מתן אלזאם נ' מדינת ישראל (26.1.21), הורשע הנאשם בהכאת קטין בן 14 במכת אגרוף במהלך תגרה, ובגרימת חבלה חמורה בדמות שבר בארובת העין, נקבע כי נוכח שיקום מרשים יש לחרוג ממתחם העונש, שנע בדר"כ בין 6 ל-15 חודשי מאסר בפועל, והעונש שהוטל על הנאשם היה בדמות מאסר מותנה וצו לשל"צ. ערעור הנאשם באשר לביטול ההרשעה נדחה ב-2 ערכאות הערעור.

17.  לנוכח כלל האמור לעיל, אני קובע כי מתחם הענישה באירוע זה נע בין 10-20 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

גזירת העונש

18.  באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, שקלתי לחומרא את עברו הפלילי של הנאשם הכולל 15 הרשעות קודמות, לרבות עבירות אלימות, אולם התחשבתי בכך שהרשעתו האחרונה היא משנת 2006.

7

19.  לקולא התחשבתי בהודאתו של הנאשם, נטילת אחריות, חיסכון בצורך בעדות עדי התביעה ובזמן שיפוטי. כך גם התחשבתי בגילו ובמצבו הרפואי של הנאשם אשר סובל ממספר מחלות, לרבות צנתור אותו עבר לאחרונה וכן במצבו הכלכלי.

20.  מתסקירי שירות המבחן שהתקבלו בעניינו, ניתן ללמוד כי הנאשם הביע צער ובושה באשר להתנהגותו ופגיעתו במתלונן והביע נכונות לפצותו. הנאשם השתלב בטיפול במרכז "התחלה חדשה" וכן בקבוצה טיפולית בשירות המבחן. התרשמות גורמי הטיפול כי במהלך הטיפול הצליח הנאשם לגלות הבנה לאופן התנהלותו הבעייתית ויכולתו לערוך שינוי ביחסיו ותגובותיו כלפי סביבתו. גברה מודעותו למידת אחריותו להתנהלות הבעייתית בעבירה וההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע ומציב גבול עבורו. שירות המבחן מעריך שכיום רמת הסיכון הנשקפת ממנו נמוכה. שירות המבחן ממליץ על הטלת צו מבחן ולצדו צו של"צ, מאחר ושירות המבחן סבור כי ענישה בדרך של מאסר גם אם ירוצה בעבודות שירות עלולה להביא להתדרדרות במצבו הכלכלי והאישי ובמאמצים להירתם להליך הטיפולי.

21.  אני סבור כי ההליך הטיפולי אותו עובר הנאשם הינו הליך משמעותי והירתמותו אליו, ביחוד לנוכח גילו ומצבו הבריאותי, מצביע על סיכויי שיקום משמעותיים, שיש בהם על מנת להצדיק סטייה ממתחם הענישה.

22.  למרות האמור לעיל, ומבלי להתעלם מהמלצת שירות המבחן, איני סבור כי ניתן לסיים הליך זה, בייחוד לנוכח תוצאותיו כפי שתוארו לעיל וכפי שהעיד עליהם המתלונן, ללא ענישה ממשית בדמות מאסר שירוצה בעבודות שירות.

23.  אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    4 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות.

ב.     6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלש שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירת אלימות.

ג.      פיצוי למתלונן, ע"ת 1, בסך 7,250 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מהיום.

הנאשם יתייצב לריצוי עונש עבודות השירות בתאריך 16.6.22 בשעה 8:00 ביחידת עבודות השירות מחוז מרכז.

8

מובהר לנאשם כי באם לא יעמוד בכללי ותנאי העסקתו בעבודות שירות, ניתן יהיה להפסיק את ריצוי העונש בדרך זו ולהמירו במאסר מאחורי סורג ובריח.

צו כללי למוצגים

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתוך 45 ימים

ניתן היום, כ"ד אדר ב' תשפ"ב, 27 מרץ 2022, בנוכחות הצדדים- ב"כ המאשימה עו"ד בר נמרי, הנאשם וב"כ עו"ד ליאור שטלצר.