1

1.                  הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בביצוע עבירה שעניינה תקיפת עובדת ציבור. העבירה בוצעה כלפי עובדת סוציאלית, בהיות הנאשם כלוא.

עבירה זו בוצעה לפני שלוש שנים (להלן: "התיק המוביל").

לתיק המוביל צורף תיק נוסף, שעניינו העיקרי - התפרצות לרכב וגניבה מתוכו. עבירות אלה בוצעו לפני כשנה וחצי (להלן: "התיק המצורף").

2.                  לא ניתן להקל ראש בחומרת העבירות, בעיקר זו המתייחסת לפגיעה בעובדת סוציאלית. עבירה זו הינה קשה ומכוערת.

כל הערכים החברתיים המוגנים מוכרים היטב וכך גם עיקרון ההלימה והצורך בהגנה על קורבנות, בכל התחומים.

            עם כל זאת, על פי כלל האינדיבידואליזציה בענישה - יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו וכל נאשם בהתחשב בנתוניו האישיים.

2

            בעניין זה - רע"פ 5066/09 - ירון אוחיון - החלטת בימ"ש עליון, סעיף 10 לפסק הדין:

                        "ביסוד הענישה אינו עומד שיקול אחד ויחיד, אלא מכלול של שיקולים.            במלאכת הענישה בכל מקרה ומקרה חייב השופט למצוא את המשקל הראוי          שיש להעניק לכל אחד מהשיקולים הנזכרים, תוך שהוא מודע לכך כי לעיתים קרובות שיקול אחד בא על חשבונו של שיקול אחר. מכאן, שהעונש אשר מוטל   בסופו של דבר על הנאשם, אינו אלא תוצאה 'משוקללת' - אם תרצה פשרה -   של השיקולים השונים שיש להביאם בחשבון. מלאכת 'שקלול' זו אינה מלאכה     מדעית, אך היא אף אינה מלאכה שרירותית. היא ענין שבשיקול דעת, הנעשה        על הרקע הכללי והאינדיבידואלי..." (הדגשה שלי, י.א, להלן: "אוחיון").

            בעניין אוחיון הורשע הנאשם בביצוע מספר גדול של עבירות רכוש מסוג פשע, שבוצעו בתחכום רב, תוך ביצוע עבירות נוספות. לנאשם היה עבר פלילי מכביד במיוחד. למרות זאת הופחת עונשו באופן משמעותי, לנוכח השקלול האינדיבידואלי.

3.         אשר לנסיבות האירוע בענייננו ולכללי ההבנייה.

            העבירה בתיק המוביל הינה ברמה של עוון. ניתן להבין כי עבירה זו בוצעה במהלך ספונטני/מתדרדר. למרבה המזל לא נגרם נזק חריף לגופה של הקורבן. אך, מובן שאינני מקלה ראש גם באדמומיות ובכאב שחשה המתלוננת, וכן בתחושת חוסר האונים והעלבון. ברקע לביצוע העבירה - ניסיונו של הנאשם לשים קץ לחייו שלו. זאת על רקע הפסקה פתאומית של הטיפול הפסיכיאטרי התרופתי, אותו קיבל ברציפות במהלך תקופה ממושכת. בנסיבות מיוחדות אלה ניתן אף להסיק לפחות קירבה מסויימת לסייג לאחריות פלילית.

            אשר לעבירות בתיק המצורף - אלה מצויות ברף הנמוך יחסית של עבירות מסוגן. העבירות ברכב נעברו באורח הזדמנותי, ללא שימוש בכלים מיוחדים, ללא תחכום וללא שותפים. מערכת הניווט שנגנבה - נתפסה ובכך הוקטן הנזק. הרקע לביצוע עבירות הרכוש בתיק המצורף - אורח חייו ההישרדותי של הנאשם, שהועצם על ידי הבעיות הפסיכיאטריות.

            העבירות בשני התיקים - המוביל והמצורף - מהוות אירועים פליליים נפרדים ובנסיבות אלה יוטלו שני עונשים.

3

            לנוכח קיומם של פרמטרים מנמיכי מיתחם - הרקע המיוחד לביצוען של שתי העבירות (כמפורט ברישא לסעיף זה), העדר נזק פיסי חריף לגופו של אדם בתיק המוביל, נזק מצומצם יחסית לרכוש בתיק המצורף, אופי האירועים - ספונטניים/מתגלגלים - העונשים אמורים לנוע במיתחמים שאינם גבוהים. בכל אחד מהם הענישה אמורה לנוע על הציר של מספר חודשי מאסר בפועל לכל אירוע. לנוכח אופיים השונה של האירועים - הענישה ראויה להיות מצטברת.

4.         אשר לענישה הספציפית.

            הנאשם הינו מבוגר יחסית, בעשור השישי לחייו. הוא נטל אחריות על העבירות המיוחסות לו והביע חרטה.

            כאמור, הנאשם סובל מבעיות פסיכיאטריות וחייו התנהלו בשולי החברה, בתנאי קושי ומצוקה.

            כיום, במסגרת ריצוי מאסר, הנאשם מאוזן תרופתית ובעקבות כך שקול יותר ונראה שמפנים את הבעייתיות בהתנהגותו. ניתן להניח כי כל עוד נשמר האיזון התרופתי - קיים צפי לניהול אורח חיים בגבולות הסביר, במסגרת המגבלות. ניתן להבין גם כי מלבד הטיפול התרופתי זוכה הנאשם בכלא גם לטיפול תומך נילווה, באופן המעלה תקווה כלשהי להטבה עם תום ריצוי המאסר הנוכחי. גם בעיות בריאותיות אחרות של הנאשם מטופלות.

            אשר לעבר הפלילי. לחובת הנאשם הרשעות הקודמות לאירועים נשוא כתבי האישום וכן מאוחרות להם.

            למעשה נשפט הנאשם למאסר בחמש הזדמנויות, אחרי ביצוע העבירות בתיק המוביל. מובן שהתיק המוביל היה בר צירוף, אך לא צורף. ניתן לזקוף זאת לכך שהנאשם לא היה מיוצג, אף כאשר נדון למאסר במספר תיקים. הנאשם התקשה בקבלת יעוץ, אף זאת כנראה על רקע בעיותיו הפסיכיאטריות.

            כפי שצויין, ממועד האירוע נשוא התיק המוביל חלפו כשלוש שנים, כאשר כתב האישום הוגש בשיהוי של כשנה וחצי (למרות פשטותה של הסיטואציה מבחינה ראייתית). מאז האירוע העברייני בתיק המצורף חלפה כשנה וחצי.

            בהתחשב בכל הנסיבות שצויינו - העונש אמור להיגזר בחלקו הנמוך יותר של המתחם.

4

5.         לאחר ששקלתי מכלול השיקולים, האינטרסים והאיזונים הראויים - חומרת העבירות והאינטרסים הציבוריים המוגנים - מיחד, ויתר הנסיבות - מאידך: הודאה, נטילת אחריות, חרטה, גילו המתקדם של הנאשם, חלוף הזמן (בתיק המוביל - שלוש שנים וכשנה וחצי בתיק המצורף) והשיהוי בהגשת האישום, העובדה כי לחובתו מספר הרשעות מאוחרות לאירוע נשוא התיק המוביל - באופן שניתן היה לצרפו (לא צורף כנראה על רקע העדר ייצוג), מצבו הנפשי המיוחד של הנאשם, בהתחשב בעובדה כי בתיק המוביל נעברה העבירה במהלך ניסיון ניסיון אובדני בעקבות הפסקה חדה של הטיפול התרופתי, בהתחשב בכך שהנאשם עצמו נפצע במהלך האירוע בתיק המוביל, לנוכח העובדה כי שני האירועים התפתחו באורח "מתגלגל", לא מתוכנן ולא מתוחכם, זאת על רקע בעיותיו המיוחדות של הנאשם - הן במישור הנפשי והן במישורים האחרים, בהתחשב בכך שהנזקים הפיסיים לגוף ולרכוש אינם ברף הגבוה ביותר (מבלי להקל ראש), נגזר דינו של הנאשם כדלקמן:

א.                 בגין האירוע בתיק המוביל - 7 חודשי מאסר, בתיק המצורף - 3 חודשי מאסר.

עונשים אלה ירוצו במצטבר האחד למשנהו.

סה"כ ירצה הנאשם עשרה חודשי מאסר, כאשר חמישה מתוכם ירוצו בחופף למאסר אותו מרצה כיום וחמישה במצטבר לו. החפיפה החלקית מתבצעת, בין היתר, לנוכח המאסר הארוך יחסית אותו מרצה הנאשם כיום והעובדה כי התיק המוביל היה בר צירוף בחמש הזדמנויות שונות בהן נדון הנאשם למאסר.

ב.                 מאסר על תנאי של 8 חודשים ואולם הנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך תקופה של שנתיים מיום השחרור, עבירה שעניינה תקיפת עובד ציבור ו/או עבירה כלפי הרכוש מסוג פשע ויורשע עליה.

* אני מפנה תשומת לב הרשויות הרלבנטיות לצורך בהענקת טיפול מתאים לנאשם לנוכח בעיותיו הנפשיות והאחרות. מומלץ גם לבחון האפשרות לשלבו במסגרת מובנית כלשהי לאחר השחרור. שמירה על איזון תרופתי עשוייה להעלות סיכוי לצפי שיקומי במסגרת המגבלות.

6.         אשר לפסיקה בעבירות כלפי עובדי ציבור, תקיפה ואיומים. מטבע הדברים - כל מקרה לנסיבותיו. להלן מספר גזרי דין של בתי משפט מחוזיים ושל בית המשפט העליון בעבירות מעין אלה. בכל אחד מגזרי הדין נמצאו פרמטרים ממתני ענישה, למרות חומרת העבירות וחשיבותו של האינטרס הציבורי הרלבנטי.

5

            * ע"פ 40985-12-09 - בית המשפט המחוזי בחיפה - איתן איסקוב. במקרה זה נדחה ערעור המדינה בענין קולת העונש שהוטל על הנאשם בבית משפט שלום, לאחר שתקף שוטרים וגרם להם לחבלות של ממש, תקף עובדי ציבור בבית חולים וגרם לחבלות של ממש וכן עבר עבירות נוספות כגון - השחתת ציוד בתחנת המשטרה. הערעור נדחה למרות שלחובת הנאשם היה עבר פלילי רלבנטי, שכלל עונש מותנה בן שלושה חודשים בעבירה שעניינה תקיפת שוטרים. ביהמ"ש אישר ענישה כוללת על כל העבירות - 3 חודשי מאסר בעבודת שירות בצירוף העונש המותנה, סה"כ - 6 חודשי מאסר בעבודת שירות. כל זאת, בין היתר, לנוכח השתתפותו של הנאשם בתהליך גמילה מאלכוהול.

            * במסגרת ת.פ. 51322-07-10 - בימ"ש מחוזי באר שבע - מ"י נ' נבעה - נאשם הורשע בביצוע עבירות שעניינן הפרעה לשוטר, תקיפתם של שני שוטרים בעת מילוי תפקידם והיזק במזיד. ביהמ"ש המחוזי החליט לבטל את הכרעת הדין והטיל על הנאשם של"צ ללא הרשעה. זאת בעיקר בהתחשב בכך שלא היו לנאשם עבר פלילי קודם וכן בהתחשב באורח חייו הנורמטיבי.

            * ת.פ. 3301/06 - ביטי נ' מ"י - ביהמ"ש העליון הקל באחד מרכיבי גזר הדין (פסילת רישיון) בעניינו של נאשם שהורשע במחוזי באר שבע בתקיפה חמורה של שוטר במילוי תפקידו ובחבלה בנסיבות מחמירות. נהיגתו הפרועה של המערער במחסום צהלי, בכוונה להתנגד לעיכוב/מעצר, גרמה להטחתו של שוטר במכסה המנוע של הרכב ולנזק גופני. בעניין ביטי נדון הנאשם ל-6 חודשי עבודת שירות.

            * במסגרת ת.פ. 117/10 - מחוזי ירושלים - מ"י נ' ברזקו - הורשע הנאשם בעבירות חמורות שעניינן דרישת נכס באיומים ובכוח, תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות ואיום. לתיק זה צורף תיק אחר שעניינו תקיפת עובד ציבור. העבירות בוצעו, בין היתר, על רקע שימוש בלתי מבוקר באלכוהול. למרות התנהגותו האנטי סוציאלית המובהקת של הנאשם - הוחלט לאפשר לו להיקלט בחברה כאדם נורמטיבי. זאת, בין היתר, בהתחשב בגילו (כבן 22) והעדר עבר פלילי. הוטל על הנאשם עונש מותנה, מבחן ושל"צ.

            אשר לעבירות כלפי הרכוש מסוג פשע.

            אסתפק באיזכור מספר החלטות של ביהמ"ש המחוזי מן הזמן האחרון בעבירות רכוש מסוג פשע שנסיבותיהן לרוב חמורות מאלה בענייננו. ניתן להקיש מהתם להכא מכוח קל וחומר.

6

            * ע"פ 16297-07-14 - מ"י נ' סאמר גנאם - מחוזי חיפה - אושרה ענישה של 6 חודשי מאסר בגין שלוש עבירות של התפרצות לרכב בשלושה אירועים (גזר הדין שונה רק בנושא החפפת העונשים המותנים).

            * ע"פ 40239-08-15 - מ"י נ' סאהגיאן - מחוזי חיפה - אושרה ענישה של 12 חודשי מאסר בגין שלוש עבירות התפרצות (לדירה ולבתי כנסת). בנוסף אושרה הפעלתם של 5 מאסרים על תנאי בחופף האחד למשנהו. מכאן עולה כי בגין כל עבירת התפרצות מלאה הוטלו כארבעה חודשי מאסר.

            * ע"פ 7043-10-15 - מ"י נ' קוגן - מחוזי חיפה - אושרה ענישה של שמונה חודשי מאסר בגין שלוש עבירות רכוש, כאשר שתיים מביניהן - רכוש פשע - בגין כל עבירה - חודשים ספורים.

            * ע"פ 21473-05-16 - מ"י נ' אלון - מחוזי חיפה - אושרה ענישה של עשרה חודשי מאסר בגין מספר עבירות - התפרצויות ועבירות נוספות, למרות שעבירת התפרצות אחת בוצעה בעת שהמשיב אמור היה לשהות במעצר בית. העונשים המותנים הופעלו באופן חופף.

            מכאן עולה כי בגין כל עבירת התפרצות - חודשים ספורים.

7.         בנסיבות אלה, החלטתי על הטלת מאסר בפועל, כולל במצטבר ועונש מותנה. ענישה זו מהווה, לטעמי, מענה סביר למכלול האינטרסים בהתחשב בנסיבות.

מוצגים - בעלים/חילוט/השמדה.

הודעה זכות הערעור.

ניתן היום, כ"ח תמוז תשע"ו, 03 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.