1

הנאשם עותר לביטול החלטתו של כב' השופט ליפשיץ מיום 17.6, לפיה חולט סכום העירבון שהפקיד בקופת בית המשפט.

המדובר בפיקדון שהופקד לצורך ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ. אין חולק כי הנאשם, אשר אמור היה לחזור עד יום 4.4.2013, לא חזר במועד, ואף לא שהה בארץ בעת הדיון בבקשה לחילוט, אלא רק בחודש ספטמבר 2013, שאז נעצר.

מעיון בהחלטה מיום 21.3.13 בה נקבעו התנאים לביטול צו עיכוב היציאה, עולה כי על הנאשם היה להפקיד ערבויות שמעבר לסכום שחולט. מהחלטת החילוט עולה לכאורה כי הצו בוטל למרות שלא הופקדו כל הערבויות, כך שדומה כי הסכום שחולט היה בסך 4,000 ₪ בלבד.

עוד עולה כי כאמור הנאשם חזר לישראל, ועניינו עומד כנראה בפני הכרעה בזמן הקרוב.

2

הנאשם טוען כי הסכום בו חויב כ - 65,000 ₪, אינו מוצדק בנסיבות, ואילו המאשימה טוענת כי אין מקום לביטול ההחלטה הנ"ל.

בנסיבות אלה, ומתוך הנחה כי הסכום ששולם הינו אכן 4,000 ₪ בלבד כאמור, דומה כי מן הראוי שהצדדים יסכימו כי החלטת החילוט תשאר על כנה, אולם לא יעשו הליכים לגבייה מעבר לסכום שכבר שולם.

אם האמור לעיל אינו מדויק או אינו מקובל על מי מהצדדים, יגישו בקשה לקביעת דיון בבקשה וזאת בתוך עשרה ימים.

בהעדר הודעה כאמור, תינתן החלטה הדוחה את בקשת הנאשם ולצד כך קביעה כי אין לפעול למימוש ערבויות נוספות בשל אי החזרה במועד.

התיק נקבע למעקב ליום 16.6.

ניתנה היום, י' סיוון תשע"ז, 04 יוני 2017.