1

 

 

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של סיוע לגניבה בצוותא, בהתאם לכתב האישום המתוקן.

 

על פי הנטען בכתב האישום המתוקן, בתאריך 17.5.12, בשעה 10:00 או בסמוך לכך, הגיעו שני קטינים לבית המתלונן בכפר קאסם.

בנסיבות המתוארות נכנס קטין אחד לבית המתלונן, נטל כספת שהיתה בחדר השינה והעבירה דרך חלון חדר השינה, בעוד שהקטין השני עמד ליד החלון ומסייע לו להוציא את הכספת.

הקטין השני ניסה לפרוץ את הכספת באמצעות פטיש, ללא הצלחה.

במקביל לאמור, הגיע הנאשם אל בית המתלונן, ברכבו של אחר שהסיעו אל חצר הבית.

לאחר שהורדה הכספת אל חצר הבית, הועמסה אל תא המטען של הרכב ע"י הקטינים, ולאחר מכן הם עזבו את הבית לכיוון שטח פתוח בכפר.

בהמשך לאמור, הגיעו הנאשם והקטינים אל השטח, הקטינים הורידו את הכספת מתא המטען, קטין אחד עזב את המקום בעוד הנאשם והקטין השני נותרו בשטח.

בהמשך הצטרף לנאשם ולקטין צעיר נוסף בשם עומר בדיר.

בנסיבות אלה, סייע הנאשם לקטינים לפרוץ את הכספת וליטול ממנה שקלים ומטבע זר בסכום גבוה שאינו ידוע למאשימה, זהב רב ומסמכים.

בהמשך עזבו השלושה את השטח.

 

2

הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו הנאשם יופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן.

הוסכם, כי המאשימה תגביל עצמה לעונש של 4 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, בעוד שההגנה תטען פתוח, לרבות בעניין אי הרשעה, ולפיכך, הוסכם כי התסקיר יתייחס גם לנקודה זו.

הוסכם כי במסגרת הטיעונים לעונש תועלה אף הטענה כי מיד אחרי הגניבה, הוחזרו על ידי הנאשם 13,000$ למתלונן, באמצעות צד ג'.

 

תסקיר שירות המבחן

ביום 14.12.15 התקבל תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם.

בהתאם לאמור בתסקיר, הנאשם, רווק בן 22, מתגורר בכפר קאסם ועובד כנהג משאית בחברה העוסקת בייבוא ושיווק צמיגים מאז מאי 2015.

הנאשם השלים 12 שנות לימוד, ללא תעודת בגרות מלאה.

עקב בעיות בין הוריו לא גילה עניין בלימודים, והחל לעבוד בגיל 17 בעבודות שונות.

הנאשם מסר כי הינו מרוצה מעבודתו הנוכחית והוצג מכתב המלצה ממעסיקו.

הנאשם הינו השלישי מבין שבעת אחיו, שניים מהם מעורבים בפלילים.

הוריו של הנאשם גרושים וכעת אביו מתגורר ברשות הפלסטינאית עם משפחתו השנייה.

הנאשם מסר כי בעקבות הגירושין בין הוריו הוא חווה תחושות נטישה וכעס, והגביר את אחריותו למשפחתו, דבר אשר לעיתים מהווה עבורו נטל.

עיון ברישומו הפלילי של הנאשם, העלה כי אין לחובתו הרשעות קודמות.

 

נמסר כי כנגד הנאשם פתוחים שני תיקי משטרה נוספים.

האחד, בגין עבירות שעניינן קשירת קשר לבצע פשע, פריצה לבניין וביצוע גניבה, וזאת מיום 22.1.15, הנאשם שולל מעורבותו בעבירה זו.

השני, שעניינו החזקת סמים לצריכה עצמית, מיום 19.1.12, בגינו הוגש כתב אישום.

הנאשם מסר כי בנוגע לשימוש בסמים, החל להשתמש בגיל 17 לתקופה של חודשיים והפסיק את השימוש בכוחות עצמו. בנוגע לשתיית אלכוהול, דיווח על שתייה בכמות מבוקרת על רקע חברתי.

בדיקת שתן שמסר הנאשם נמצאה נקיה משרידי סם.

הנאשם הביע חרטה על ביצוע העבירה ומקבל אחריות על ביצועה.

הנאשם מסר כי נענה לבקשת בן דודו הקטין, שביקש ממנו לפתוח את הכספת.

הנאשם מסר כי לא קדם למעשה תכנון מוקדם, וכי בעת ביצוע העבירה לא נתן דעתו לחומרת המעשה. הנאשם מסר כי לאחר ביצוע העבירה עזר בהחזרת חלק מהכספים למתלונן.

נמסר כי כיום הנאשם מודע להשלכות מעשיו הפסולים ולפגיעה שנגרמה למתלונן.

משיחה עם אביו של הנאשם עלה כי ישנה אווירה בעייתית בתוך המשפחה לאחר הגירושין, הדגיש כי הנאשם פנה אליו לקבלת עזרה להחזרת חלק גדול מהרכוש בסמוך למועד ביצוע העבירה.

3

בבחינת גורמי הסיכון, קצינת המבחן לקחה בחשבון את אישיותו הבלתי מגובשת, קשיי התמודדות והסתגלות בעקבות שינויים ומשברים בחייו, העדר רשת תמיכה משמעותית ומציבת גבולות וכן קיומם של שני תיקים נוספים, מלבד התיק נשוא הדיון.

בבחינת גורמי הסיכוי לשיקום, קצינת המבחן לקחה בחשבון את גילו הצעיר כיום וכן בעת ביצוע העבירה - אז היה בן 18 וחצי שנים, נטילת אחריות על מעשיו, השתלבות בתעסוקה מגיל צעיר ותפקודו החיובי במקום העבודה הנוכחי.

עוד נלקחו בחשבון העובדה כי הנאשם נעדר הרשעות קודמות בפלילים, קבלת אחריות על ביצוע העבירה, ביטוי חרטה ואמפטיה כלפי המתלונן, הבעת נכונות לשאת בתוצאות מעשיו וכן שיתוף הפעולה עם שירות המבחן.

קצינת המבחן סבורה כי בהמשך מעורבות טיפולית במסגרת שירות המבחן יש בכדי להפחית הישנות התנהגות בעייתית בעתיד.

לאור האמור, הומלץ על הטלת צו מבחן למשך שנה, במהלכו ישולב הנאשם בקבוצה טיפולית בשירות המבחן המיועדת לצעירים, וירכוש כלים להשגת המטרות הטיפוליות הנ"ל, תוך העצמת דימויו העצמי.

כן הומלץ על הטלת עונש של"צ בהיקף של 60 שעות, אשר יהוו ענישה קונקרטית וחינוכית.

גובשה תכנית מתאימה.

בשאלת הרשעת הנאשם, המלצת קצינת המבחן היתה לסיום ההליך המשפטי ללא הרשעה בדין, לאור גילו הצעיר של הנאשם כיום ובעת ביצוע העבירה, בהתחשב בכך שהינו נעדר הרשעות, ועל מנת לדרבן את הנאשם לשתף פעולה בטיפול ולהגביר אחריותו למצבו.

לאור כל האמור, המלצת קצינת המבחן הייתה על הטלת צו מבחן למשך שנה, לצד עונש של"צ בהיקף של 60 שעות, ללא הרשעת הנאשם בדין.

 

הטיעונים לעונש

טיעוני המאשימה

ב"כ המאשימה טענה כי הערכים החברתיים הנפגעים כתוצאה מביצוע העבירות הינם זכותו של אדם לשמירה על קניינו ופגיעה בבטחונו, כאשר נטען כי העובדה שהנאשם ביצע את העבירה בצוותא, מהווה נסיבה לחומרה כמו גם העובדה כי הכספת שנגנבה הכילה בתוכה זהב ומסמכים וכן שקלים ומטבע זר בסכום גבוה.

נטען כי נסיבה לקולא, הינה כי מיד לאחר ביצוע הגניבה, החזיר הנאשם 13,000 דולר למתלונן באמצעות צד ג'.

ב"כ המאשימה טענה כי מתחם הענישה ההולם הינו בין מאסר על תנאי עד 6 חודשי מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות.

נטען כי המתחם הנ"ל נקבע בהתחשב בכך שמדובר בגניבת כספת שהכילה, כאמור, כסף רב, ובהתחשב בכך שהעבירה בוצעה בצוותא.

4

עוד נטען, בהתייחס לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, כי המאשימה התחשבה לקולא בגילו הצעיר של הנאשם, היותו נעדר עבר פלילי, ולכך שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה בביצוע העבירה ולקח אחריות.

ב"כ המאשימה התייחסה להמלצת שירות המבחן להטלת צו מבחן למשך שנה, של"צ של 60 שעות וביטול הרשעתו בדין שניתנה לאור גילו והעדר הרשעות קודמות בפלילים.

נטען כי מדובר בהמלצה בלבד, כאשר לנגד עיני שירות המבחן ניצבים שיקולי שיקום, בעוד שעל בית המשפט לשקול שיקולים נוספים כגון הרתעה וטובת הציבור.

ב"כ המאשימה טענה כי אין מקום לבטל את הרשעתו של הנאשם שכן, הוא אינו עומד בתנאי הפסיקה לעניין אי הרשעה, משלא הוצגו מסמכים המעידים על פגיעה קונקרטית בעבודתו של הנאשם מעצם ההרשעה.

בנסיבות אלו עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

 

טיעוני הנאשם

ב"כ הנאשם טען כי הרקע לאירוע היה רצונו של אחד הקטינים לגנוב את הכספת של אביו, כאקט של נקמה באביו.

נטען כי למעשה עיקר האירוע היה הקשר שקשרו ביניהם שני הקטינים לגניבת הכספת, בעוד שהנאשם סייע רק בסוף האירוע בפתיחת הכספת. נטען כי הרכב בו נעשה שימוש לא היה רכבו של הנאשם וכי הוא לא היה שותף בהעברת הכספת לרכב.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם הוא שאמר לקטינים להתקשר למתלונן ולהחזיר את הכסף שנגנב, ובאותו היום הוחזרו למתלונן כל המסמכים, הזהב והכסף.

ב"כ הנאשם טען כי על אחד מן הקטינים הושת עונש של 100 שעות של"צ ואי הרשעה בדין.

כן נטען כי ההליכים כנגד הנאשם העיקרי הסתיימו ללא הרשעה בדין.

ב"כ הנאשם טען כי בהלכת כתב, חלו שינויים ותוספות במהלך השנים בעקבות פסיקת בית המשפט העליון.

נטען כי קיימת פסיקה רבה בענין אי הרשעה אף במקרים בהם לא הוכחה פגיעה קונקרטית בעיסוקו של הנאשם.

נטען כי בעניינו של הנאשם יש פגיעה קונקרטית בו ובסיכוייו להשתלבות בעבודה בעתיד.

ב"כ הנאשם הפנה לתסקיר שירות המבחן, ולכך שעל פי האמור בתסקיר, הנאשם התמודד בעת ביצוע העבירה עם מצב של העדר סמכות הורית מציבת גבולות, וכי היה בגיר צעיר באותה עת, על סף קטינות.

נטען כי ההמלצה על אי הרשעה ניתנה כחלק מההליך השיקומי ובמטרה להגביר את שיתוף הפעלה של הנאשם עם התכנית הטיפולית.

ב"כ הנאשם טען כי יש להתחשב בכך שהנאשם התחרט מיד על מעשיו, חרטה אמיתית ופעל לתיקון הטעות בסמוך לביצוע העבירה. נטען כי לא מדובר בחרטה שבאה לידי ביטוי בשלב מאוחר יותר, אלא מיד לאחר ביצוע העבירה בפועל.

5

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם הביע נכונות לשאת בתוצאות מעשיו וכן לפצות את המתלונן - שהינו דודו - בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.

 

בנוגע לתיקים הפתוחים של הנאשם, ב"כ הנאשם טען כי שירות המבחן ציין כי יש תיק סמים פתוח, אך בעת הדיון הוצג בפני בית המשפט פרוטוקול הדיון בת"פ 32263-04-13 מיום 14.6.15, בו היתה חזרה מכתב האישום ללא צו להוצאות.

ב"כ הנאשם טען לגבי התיק הפתוח הנוסף אליו התייחס שירות המבחן, כי הנאשם טוען כי אינו קשור לתיק זה, אך מעצם היותו נוכח ברכב שנעצר בו אחר, הוא נחקר. לטענתו, סביר להניח כי התיק בעניינו של הנאשם ייסגר. נטען כי מדובר באירוע מחודש ינואר 15' וטרם הוגש כתב האישום.

 

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם מוכן להשתתף בכל תכנית טיפולית שיתווה לו שירות המבחן, וכן הביע נכונות לביצוע עונש של"צ.

 

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם עובד כנהג משאית, אשר מחלק צמיגים באזור הצפון והדרום.

עוד נטען כי שירות המבחן שוחח עם המעסיק של הנאשם אשר הביע שביעות רצון מתפקודו.

 

ב"כ הנאשם הגיש פסיקה רלוונטית.

בת"פ (שלום כפ"ס) 12333-10-12 מד"י נ' סטניסלב וולקוב הודה הנאשם בביצוע עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושימוש בכוח על מנת למנוע מעצר.

בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר שה"מ הממליץ על אי הרשעתו בדין על אף שלא הוצגו נימוקים קונקרטיים המעידים על פגיעה ממשית, אך בהתחשב בכך שאי הרשעתו תסייע בהתגייסותו לטיפול ובכוחה למנוע פגיעה בדימויו העצמי.

בית המשפט שוכנע כי במקרה זה ראוי לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהימנע מהרשעת הנאשם. הודגש כי בהתאם להסדר טיעון אשר נקבע ע"י הצדדים, הוסכם כי באם יתקבל תסקיר חיובי יעתרו הצדדים במשותף לשל"ץ ללא הרשעה, ובית המשפט ראה בתסקיר תסקיר חיובי.

בית המשפט התייחס אף לגילו הצעיר של הנאשם, שביצע את העבירה חודשים ספורים לאחר גיל 18 ולאור כל זאת נמנע מהרשעת נאשם.

 

ברע"פ 658/01 אביחי כהן ורמי ימין נ' מד"י הורשעו המערערים בבימ"ש שלום בחיפה בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במירמה, מסירת ידיעה כוזבת וניסיון לקבל דבר במירמה בנסיבות מחמירות.

המערערים הודו במעשים שיוחסו להם, אך ביקשו מבימ"ש להימנע מהרשעתם תוך הטלת צו מבחן וצו של"צ. בימ"ש השלום הרשיע את הנאשמים וגזר עליהם מע"ת בן 6 חודשים וקנס ע"ס 6,000 ₪.

ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה, אף ששופט המיעוט סבר שאין להרשיעם.

6

בית המשפט העליון ביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בהתחשב בגילם הצעיר של הנאשמים ובהיותם נעדרי עבר פלילי, ובנסיבות אלה נקבע כי לא יהא זה ראוי שמעשה חד פעמי ירדוף אותם שנים רבות.

לאור זאת, בוטלה ההרשעה והוטל על הנאשמים צו מבחן ושל"צ.

 

בע"פ 9090/00 בעז שניידרמן נ' מד"י הורשע הנאשם בבית משפט המחוזי בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע והחזקת נשק ביחד עם אחר.

על הנאשם הוטל עונש של"צ של 300 שעות, צו מבחן למשך שנה וחצי ומע"ת למשך 3 שנים.

הנאשם הגיש ערעור בו עתר לאי הרשעתו בהתאם להמלצת שירות המבחן.

בית המשפט העליון ביטל את הרשעתו של הנאשם בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם שנכשל באופן חד פעמי ולאור האינטרס הציבורי בשיקומו.

 

ברע"פ 3446/10 סאלח עבד אלחלים נ' מד"י הודה הנאשם בעבירת החזקת סכין.

בית משפט השלום השית עליו עונש של"צ בהיקף 200 שעות וצו מבחן למשך שנה, ללא הרשעה.

ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי התקבל והנאשם הורשע בעבירה.

הנאשם הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ובמסגרת זו בוטל פסק הדין והרשעת הנאשם בוטלה לאור היות הנאשם בראשית דרכו, ללא עבר פלילי.

 

בע"פ 4669/09 נירית אבירם נ' מד"י הורשעה הנאשמת בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה וחבלה במזיד ברכב.

בית משפט המחוזי גזר על הנאשמת שני חודשי מאסר בעבודות שירות.

ערעור על ההרשעה התקבל ע"י בית המשפט העליון אשר ביטל ההרשעה והטיל על הנאשמת 200 שעות של"צ.

בין הטעמים לביטול ההרשעה צוינו היות האירוע חריג בחיי הנאשמת, המנהלת אורח חיים נורמטיבי, והנזק הרב הכרוך בהותרת ההרשעה על כנה.

 

לאור כל זאת, עתר ב"כ הנאשם לסיים ההליך ללא הרשעה, ולקבל את המלצת שירות המבחן להטלת צו מבחן ועונש של"צ.

 

הנאשם ביקש לומר את דברו בבית המשפט.

לדבריו, הוא מצטער על מה שקרה, ורוצה להתקדם בחייו.

עוד טען כי היחסים בינו לבין המתלונן - שהינו דודו - תקינים, ללא מתחים ובעיות.

 

דיון

7

מנסיבותיו המיוחדות של התיק, היינו הקירבה המשפחתית ההדוקה בין המתלונן למבצעי העבירה והנאשם בכללם, כשאחד הקטינים הינו בנו של המתלונן, והנאשם הינו אחיינו, חריגות האירוע בחייהם של מבצעי העבירה וכן מעובדת החזרת מרבית תכולת הכספת למתלונן בסמוך לאירוע, עולה כי אין מדובר בעבירת רכוש רגילה המתבעת למען בצע כסף, אלא באירוע חריג, שרקעו משפחתי-רגשי.

 

כמו כן, יש לציין את הקרבה הרבה של הנאשם לגיל הקטינות, בהיותו בן 18 וחצי שנים בעת ביצוע העבירה, ואת העובדה כי עניינם של שני הקטינים, המבצעים העיקריים, הסתיים ללא הרשעה. עקרון אחידות הענישה מחייב בנסיבות אלה, כאשר הנאשם הינו מסייע ולא מבצע עיקרי, כי לא יופלה לרעה לעומתם, כאשר גילו סמוך לגיל קטינות.

 

כל הנתונים המובאים בתסקיר מלמדים על ביצוע העבירה ע"י הנאשם, כמסייע, עקב אי בשלות אישיותית הנובעת מהגיל הצעיר ומהנסיבות המשפחתיות, ולא מאישיות עבריינית או נורמות אנטי סוציאליות. הנאשם הביע חרטה ואמפתיה למתלונן, דודו, נרתם מיידית להחזרת הכסף שנגנב וכיום היחסים בין השניים תקינים. בנסיבות אלה, ונוכח שיתוף הפעולה עם שירות המבחן, יש מקום לנצל את ההליך הפלילי לטובת הושטת סיוע והכוונה לנאשם, באמצעות שירות המבחן, נוכח החוסר ביד מכוונת סמכותית במסגרת המשפחתית.

 

כעולה מהפסיקה שהוצגה ע"י הסניגור, כבר נפסק לא אחת, כי בעניינם של בגירים צעירים אין להכביד בדרישת ההוכחה לפגיעה תעסוקתית קונקרטית כתנאי לאי הרשעה, בהתאם להלכת כתב, שכן בגילאים צעירים אלה עדיין לא התגבש מסלול הלימודים וההכשרה המקצועית של הנאשם, ובידוע הוא כי כתם של הרשעה עלולה לחסום את התקבלותו של מועמד ללימודים או עבודה במסלולים ותפקידים לא מעטים.

 

לפיכך אני מאמצת את המלצת שירות המבחן, מבטלת את ההרשעה ומטילה על הנאשם של"צ בהיקף של 60 שעות, במסגרת שגובשה ע"י שירות המבחן.

 

אני מעמידה את הנאשם בפיקוח שירות המבחן למשך שנה.

 

אני מחייבת את הנאשם לפצות את המתלונן בסך של 2,000 ₪, אשר יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 1.3.16.

 

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום.

 

ניתן היום, ט"ז שבט תשע"ו, 26 ינואר 2016, במעמד הצדדים.

8