1

בפני כבוד השופט משה סובל

2

בהחלטתי מיום 24.12.15 הודעתי על כוונתי להתחיל בשמיעת ההוכחות ביום 21.3.16, ולקיים שמיעה רצופה החל ממועד זה בימים שני, רביעי וחמישי.

ביום 28.1.16 הוגשה בקשה, על דעת נאשם 2, לשחרור עורכי הדין רון שפירא וקרן שפירא-אטינגר מייצוגו, ולמינוי סניגור ציבורי.

בדיון שהתקיים בבקשה ביום 7.2.16, הבהיר בית המשפט לנאשם 2 כי אחד השיקולים לעניין הבקשה הוא הימצאותו במעצר בפיקוח אלקטרוני, וההשלכות העשויות לנבוע מדחיית הדיון על המשך המעצר. תשובת נאשם 2 הייתה: "כשם שאיני רוצה שתיטען נגדי טענה לא הוגנת ולא ראויה ולא צודקת, שבגללי נגרמה סחבת, גם אני לא אטען טענה מהסוג הזה" (עמ' 67 לפרוטוקול).

נוכח דברים אלו של נאשם 2, הֲנָחתי לצורך ההחלטה בבקשה לשחרור מייצוג הייתה כי נאשם 2 לא יתנגד להמשך התנאים המגבילים שהושתו עליו, מטעם שעניינו חלוף הזמן מאז המועד המקורי שנקבע לתחילת שמיעת ההוכחות כתוצאה מהחלפת הייצוג. ואמנם, החלטתי מיום 25.5.16 בה הוריתי על קבלת בקשת הסניגורים הפרטיים לשחרור מייצוג ומינוי הסניגוריה הציבורית (תוך התליית שחרור הסניגורים הפרטיים לתקופה קצובה כמפורט בהחלטה), הזכירה במניין השיקולים את השלכות דחיית תחילת שמיעת ההוכחות על "זכויות הנאשם דנן שעצור באיזוק אלקטרוני" (פס' 9 להחלטה). הסיבה לכך ששיקול זה הוזכר בהחלטה, ואילו השיקול הנגדי שעניינו בביטול אפשרי של התנאים המגבילים לא הוזכר, נעוצה כאמור בדבריו של נאשם 2 אשר צוטטו לעיל.

נקודת המוצא הנזכרת עשויה להשתנות בעקבות בקשה שהגיש נאשם 2 לבית המשפט ביום 22.8.16, להורות על שחרורו "ממעצר לא חוקי בו הוא שוהה וכן בשל העדר עילות מעצר וחלוף הזמן". אפשר כי לנוכח בקשה זו קיימת הצדקה להתחיל ללא כל דיחוי בשמיעה הרצופה של ההוכחות, מיד עם תום פגרת הקיץ.

3

בטרם תינתן החלטה בנדון, אאפשר לצדדים לטעון בעניין, וזאת עד למחר (30.8.16) שעה 12:00.

המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.