1

נוכחים:

ב"כ המאשימה מתמחה גב' נועה חמו

ב"כ הנאשמים עו"ד הוכמן

הנאשם

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

בהתאם להודאת הנאשם בשמו וכמייצג הנאשמת, אני מרשיעה את הנאשמים בעבירות הבאות:

אי הגשת דו"ח במועד, עבירה על סעיף 216 (4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשס"א - 1961 (להלן: "פקודת מס"ה") - לנאשמת 4 עבירות, לנאשם 7 עבירות.

ניתנה והודעה היום ט' ניסן תשע"ו, 17/04/2016 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

2

גזר דין

הנאשמים הורשעו על יסוד הודאת הנאשם כמפורט בהכרעת הדין. מדובר בחברה שעסקה באינסטלציה ובמנהלה הפעיל אשר לא הגישו דוחות לשנים 2009 עד 2012. כמו כן, הנאשם לא הגיש את דוחותיו האישיים לשנים 2010-2012.

ב"כ המאשימה, נוכח הסרת המחדלים הודיעה, כי היא מסתפקת בענישה הצופה פני עתיד, עמדה על הערכים המוגנים, טענה לעניין הענישה הכספית וענישה נלווית.

ב"כ הנאשמים הדגיש את הנסיבות המיוחדות שהיו בתיק זה אשר הביאו לכך שהדוחות הוגשו תחילה תוך הימנעות של רוה"ח ולאחר בדיקה שנמשכה תקופה ארוכה מאוד התקבלו והמחדלים הוסרו. כמו כן, עמד על יתר הנסיבות וביקש את התחשבות ביהמ"ש.

הנאשם הביע צער וחרטה, וציין כי למד את הלקח.

הערכים המוגנים הנפגעים ממעשי אי דיווח ידועים, ואין צורך להרחיב בהם. בתמצית, מדובר בחובה שהיא חלק ממנגנון הגביה בכללותו, שיש לה השלכה על יכולת תכנון התקציב, על שוויון הנשיאה בנטל ועל ההגינות בתחרות בין עסקים. ב"כ המאשימה הודיעה כי היא מסתפקת בענישה הצופה פני עתיד, ובכך היא פוטרת למעשה את ביהמ"ש מהצורך לקבוע מתחמי ענישה. אציין עם זאת, כי במסגרת גזה"ד אני לוקחת בחשבון את העובדה שמדובר בארבע שנות פעילות, כשבשלוש מתוכן יש מחזורים עסקיים נכבדים ביותר, וכן מדובר בדוחות אישיים של הנאשם שלא הוגשו. מבלי למעט מהאמור, לקחת בחשבון את הנסיבות שתוארו על ידי הסניגור, וכן את העובדה שבסופו של דבר משקוימה חובת הדיווח במלואה, לא היה צורך בתשלום מס לאחר הגשת הדוחות.

3

לעניין הענישה הכספית, מדובר במעשים הנעשים משיקולים של תועלת כלכלית, גם אם עושיהם מצויים במצוקה כלכלית והם מחייבים ענישה כספית. במסגרת הענישה נדרש ביהמ"ש בעת קביעת מתחם הקנס להתחשב בשיקולי יכולת כלכלית. בתיק הנוכחי מדובר במי שעובד ומשתכר, וכך אף אשתו. עם זאת, אני לוקחת בחשבון את העובדה שהמקורות הכספיים אינם בשפע, והנאשם אינו מחזיק רכב וגר בדירה שכורה. בנסיבות אלה, אני סבורה לאחר שלקחתי בחשבון את החזרתיות על העבירות ואת המחזורים הכספיים כי מתחם הקנס לעבירות אי הדיווח של החברה הנאשמת נע מאלפי שקלים בודדים ועד 25,000 ₪. לעניין מתחם הקנס לדוחות האישיים, זה נע מאלף ₪ ועד 15,000 ₪. זאת לצד התחייבות ממשית להימנע מעבירה. בנסיבות העניין, נוכח הנתונים שהוצגו בפני אודות המצב הכלכלי, אחפוף חפיפה חלקית בין הקנסות.

בבואי לגזור את הדין, אני לוקחת בחשבון את העובדה שהנאשמים הודו, חסכו זמן שיפוטי, הסירו מחדל, כשהסרת המחדל לא היתה כרוכה בתשלום מס. על חשיבות הסרת המחדל דומה שאין צורך להכביר במילים.

לנאשם אמנם עבר פלילי, אך הוא ישן מאוד והתיישן, ואינו בעבירה רלבנטית כלל. מהצהרת הסניגור שאושרה על ידי המאשימה, אין לנאשם הסתבכויות נוספות במישור העבירות שלפני מאז העבירות המופיעות בכתב האישום, ודומה שהצהרתו שלמד את הלקח מבטאת את המציאות. כמו כן, אני לוקחת בחשבון במידת מה את הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, בעיקר בהקשר לעובדה שלא בוצעו עבירות נוספות.

לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים כדלקמן:

על הנאשמת שאינה פעילה קנס סמלי בסך 200 ₪ לתשלום עד יום 1.5.16.

על נאשם 2:

1.      מאסר על תנאי למשך שישה חודשים, לתקופה של שלוש שנים, והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירות מס מסוג עוון.

2.      קנס כולל בסך 10,000 ₪, או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים, שווים ורציפים, כשהראשון בהם ביום 1.6.16.

לא ישולם תשלום - תעמוד יתרת הקנס לפירעון.

3.      הנאשם יחתום על התחייבות בסך 20,000 ₪, להימנע במשך שנתיים מהיום מביצוע עבירות מס מסוג עוון. לא יחתום הנאשם, ייאסר לתקופה של 40 ימים.

4

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ט' ניסן תשע"ו, 17/04/2016 במעמד הנוכחים.