1

ביום 1.3.17, לאחר ניהול משפט הוכחות, הורשע הנאשם בעבירות הבאות:

א.        אי הגשת דין וחשבון במועד, לפי סעיף 216(4) בצירוף סעיף 117 לפקודה הנ"ל [3 עבירות];

ב.         אחריות מנהלים, עבירה לפי סעיף 224 א' לפקודה הנ"ל [3 עבירות];

מעשי הנאשם:

2

1.         חברת גלעזר שיווק מוצרים לפרסום בע"מ [להלן - החברה] התאגדה כחוק ביום 3.8.08, כשבעלת המניות והדירקטורית היתה גב' הלנה מיכאלקי, בת-זוגו דאז של הנאשם, ובהמשך הועברו מניות החברה למר אהרון שפירא והוא הפך לבעליה ולמנהלה.

2.         בשנת 2009 חלה שפירא בסרטן ולא יכול היה עוד לנהל את החברה. שפירא ביקש מהנאשם לנהל את החברה, ומסר לידיו את ניהולה לכל דבר ועניין, כששפירא חותם על מסמכים בהם נדרשה חתימת הבעלים או המנהל הרשום. כך ניהל הנאשם את החברה עד שהחליט על הפסקת פעילותה ב-2012, מטעמי חוסר כדאיות כלכלית.

3.         לחברה היו מחזורים עסקיים בשנים 2009 - 2011:

בשנת 2009 עמד המחזור על 1,883,949 ₪; בשנת 2010 עמד המחזור על 3,404,915 ₪; בשנת 2011 עמד המחזור על 1,734,971 ₪;

4.         קמה חובה לחברה ולמנהליה להגיש דו"חות מאושרים ע"י רואה חשבון על הכנסותיה, לפי סעיפים 117, 131 ו-132 לפקודה, אך החברה ומנהליה לא הגישו במועד את הדו"חות לשנים הנ"ל[1], ללא סיבה מספקת או הצדק סביר.

החברה ושפירא הודו והורשעו במיוחס להם, משפטם הופרד, וביום 11.1.17 נגזר דינם מפי כב' הש' מרגולין-יחידי. על שפירא נגזרו מאסר על תנאי וכן קנס בסך 45,000 ₪ או 90 ימי מאסר תמורתו[2].

נסיבות המעשים - קביעת מתחם העונש ההולם:

1.      כל אחד ממעשי העבירה הוא "אירוע עבירה" העומד בפני עצמו, נבדל בזמן, ומכאן שגם יהא נושא לקביעת מתחם עונשי הולם. הדמיון בנסיבות יצדיק קביעתם של מתחמים זהים, על-אף השוני במחזורים העסקיים.

2.      דיווח מאושר ובמועד הוא תנאי יסוד לתשלום מס אמת ובסיס למערכת גביית המסים. במעשיו החוזרים פגע הנאשם פגיעה מהותית במערכת זו, הכשיל פיקוח של רשות המסים, הוביל לגזילת כספים מהקופה הציבורית, ופגע בעקרון השוויון בחלוקת נטל המס על הנישומים. המעשים היו מודעים ומתוכננים, ולו על-דרך מחדל, והנזק שנגרם עומד ביחס ישר למחזורי הפעילות המשמעותיים של החברה, בין 1.7 לבין 3.4 מיליון ₪. שומות לפי מיטב שפיטה של פקיד השומה מגיעות לשיעור מס בסך כולל של 2.2 מיליון ₪.

3

3.      בעניינו של שפירא נקבע מתחם מופחת, בין מאסר מותנה לבין שבעה חודשי מאסר, על-בסיס הקביעה שמצבו הבריאותי גרר מעורבות מוגבלת בלבד בניהול החברה. אחריותו של הנאשם למעשי העבירה היתה ישירה ובלתי-מסויגת, ובוודאי גדולה מזו של שפירא, שמידת מעורבותו ויכולת שליטתו בחברה היו מוגבלות.

4.      אינני מקבל את טענת הנאשם לקיומו של מניע אלטרואיסטי בלבד בניהולו את החברה. מידת מעורבותו בניהול, קבלת גמול, ויתר הנסיבות המפורטות בהכרעת הדין, מצביעות על-כך שהנאשם ניהל את החברה כמיזם עסקי שנועד להפיק עבורו רווח, לצד רצונו לסייע לשפירא.

5.      להסרת ספק, אזכיר שהגשת דו"חות משוערים, בלתי מבוקרים או חסרים אינה מהווה הגשת דו"חות כדין כאמור בסעיף 131(ג) לפקודה, וממילא איננה נחשבת כהסרת מחדל וכהצדקה להפחתה בעונשו של העבריין (רע"פ 6095/06 לוי נ' מ.י. (2006)).

6.      מדיניות הענישה הנוהגת מחמירה, בשל חומרת הערכים הנפגעים ובשל הצורך המוגבר בהרתעה עקב תפוצת העבירות וקשיי חשיפתן, וככלל מחייבת מאסר לצד קנס משמעותי (רע"פ 3857/13 יצחקיאן נ' מ.י. (2013)). הפסיקה הנוהגת עוקבת אחר הנחייה זו, והמתחמים שנקבעו במקרים דומים לכל אירוע נעים בין חודשי מאסר ספורים לבין שמונה חודשי מאסר, לצד קנס משמעותי. כך ראו למשל ע"פ (ת"א) 32790-06-15 גבריאלוביץ' נ' מ.י. (2015), ת"פ (י-ם) 56749-11-11 מס הכנסה חקירות ירושלים נ' אטליז אחים עיסאוי בע"מ (2014) ות"פ (ת"א) 5098-10-11 מ.י. נ' טל עץ השדה בע"מ (2013). עוד ראו רע"פ 11894/05 עודי נ' מ.י. (2006) ורע"פ 3137/04 חג'ג' נ' מ.י. (2004), בהם אושרו עונשים של חודשי מאסר בכליאה, ועד שנת מאסר.

7.      מתחם העונש ההולם שייקבע לגבי כל אירוע יהא אפוא בין חודשי מאסר ספורים, שניתן לרצותם גם בעבודות שירות, לבין שמונה חודשי מאסר, לצד קנס משמעותי.

קביעת העונש במתחמים ודרך גזירת הדין:

1.      הזיקה הברורה בין מעשי העבירה, שנעברו בשנים עוקבות אגב ניהול הנאשם את החברה, תצדיק קביעת העונש כאחד.

2.      הנאשם יליד 1948, כבן 68 כיום, נשוי ואב לשלושה, איש מכירות בעיסוקו. לחובת הנאשם עבר פלילי רלוונטי [תע/1], לרבות הרשעה דומה משנת 1999 [תע/2], אך הרשעותיו ישנות מאוד, ואחרונה שבהן נעברה בשנת 2004. לפיכך, יינתן משקל מופחת בלבד לעברו הפלילי של הנאשם.

3.      יש לתת משקל של ממש לנתונים אלו: גילו של הנאשם, העדרו של עבר פלילי בשנים האחרונות, פגיעה ממשית הצפויה מהעונש, וחלוף הזמן. אציין שטענות הנאשם בדבר מצב רפואי מורכב אינן נתמכות במסמכים הרפואיים שהגיש [נע/1].

4.      הנאשם אמנם לא יוכל ליהנות מההקלה המיוחדת השמורה למי שהודה ונטל אחריות, מה-גם שהמחדלים לא הוסרו, אך לנוכח השיקולים לעיל יקבע עונשו העיקרי בחלקם התחתון של מתחמי הענישה ויוטל בחפיפה חלקית, בתחומי המאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות.

4

5.      לצד עונש המאסר יוטל על הנאשם קנס שאף-הוא ישקף את מדדי הענישה וייטה להקלה מסוימת, גם בהתחשב בתקופת המאסר בעבודות שירות וגם בהתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם, השקוע בחובות כבדים [מסמכים שהוגשו ב-29.6.17].

אני גוזר אפוא על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        שישה חודשי מאסר, שירוצו בעבודות שירות החל מיום 8.11.17 בעמותת "שווים" בחולון. הנאשם מוזהר, כי אי-ציות להוראות הממונה על עבודות השירות, או הממונים במקום העבודות, יוביל להמשך ריצוי המאסר בכליאה. תשומת-לב הנאשם להוראות שבחוות-דעתו של הממונה;

ב.         שישה חודשי מאסר על-תנאי למשך שנתיים מהיום, שלא יעבור עבירה על פקודת מס הכנסה שהינה פשע או עוון;

ג.         קנס בסך 40,000 ₪ או שלושה חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בחמישה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, שהראשון שבהם לא יאוחר מיום 1.11.17. מחדל או עיכוב באחד התשלומים יוביל להעמדת הסכום כולו לפירעון מיידי;

ד.         התחייבות בסך 20,000 ₪ למשך שנתיים מהיום, שלא יעבור עבירה על פקודת מס הכנסה שהינה פשע או עוון. לא תיחתם ההתחייבות, ייאסר הנאשם למשך חודשיים;

עותק גזר הדין יישלח לממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ב אלול תשע"ז, 13 ספטמבר 2017, במעמד הצדדים.