1

 

 

 

 

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של תקיפת בת זוג, עבירת היזק לרכוש במזיד ועבירת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, כמפורט בכתב האישום המתוקן.

 

בהתאם לאישום הראשון בכתב האישום המתוקן, ביום 6.2.15 הגיע הנאשם לדירה המשותפת לו ולאשתו (להלן: המתלוננת), כשהוא תחת השפעת אלכוהול.

בנסיבות אלו, ובעוד הנאשם והמתלוננת ישובים בחדר השינה, הכה הנאשם את המתלוננת במכת אגרוף בצידו האחורי של ראשה ואמר לה "סליחה, אני מצטער".

בהמשך אחז הנאשם באוזנה של המתלוננת ומשך אותה.

המתלוננת בתגובה יצאה מחדר השינה.

הנאשם פנה למתלוננת בהמשך ואמר לה "לכי תמצאי לי נייס גאי".

המתלוננת השיבה כי אינה יודעת היכן להשיג נייס גאי, וכן אמרה כי "לא צריך לשתות ולעשן היום".

2

בתגובה, הניף הנאשם תנור חימום, מחשב נייד, ומאפרה וזרק אותם לעבר המתלוננת, תוך שנגרם שבר למחשב ונשברה הידית של תנור החימום.

המתלוננת הלכה לחדר השינה ונשכבה על המיטה והנאשם הגיע לחדר והכה את המתלוננת בחגורה תוך שהיא מגנה על גופה בידיה ובשמיכתה.

 

בהתאם לאישום השני, ובהמשך לאישום הראשון, הגיעו שוטרים לדירה.

מהדירה בקעו קולות של מוזיקה ואחד השוטרים דפק על הדלת מספר פעמים תוך שהוא מזדהה כשוטר ומבקש לפתוח.

משנפתחה הדלת, רץ הנאשם לצידו השני של החדר, שהיה חשוך באותה עת, תוך שאחד השוטרים מבקש ממנו לצאת ממחבואו. הנאשם יצא לעבר השוטר כשהוא לבוש בגד תחתון ונועל סנדלים.

השוטרים הודיעו לנאשם כי הינו עצור והוא נכבל באזיקי ידיים.

הנאשם נשאל היכן בגדיו ובתגובה ניסה לקום, אך השוטרים ביקשו שיישאר במקומו. הנאשם ניסה לקום שוב, תוך שהוא צועק ומקלל את השוטר.

השוטר אחז בכתפו של הנאשם בכדי להושיבו על הכיסא ובתגובה בעט הנאשם ברגלו של השוטר.

 

בהתאם לאישום השלישי, כחודש וחצי עובר למתואר באישום הראשון, במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק, בעט הנאשם ברגליה של המתלוננת.

 

הנאשם היה עצור מיום 6.2.15 והוא עצור עד תום ההליכים כנגדו.

 

עברו הפלילי של הנאשם

במסגרת הטיעונים לעונש הוגש גליון ההרשעות הקודמות של הנאשם.

מגליון ההרשעות עולה כי לנאשם שתי הרשעות קודמות כדלקמן:

בשנת 2013 הורשע בת"פ (פ"ת) 16768-11-11 בעבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, ושתי עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

על הנאשם הוטל עונש מאסר על תנאי של ששה חודשים למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירת אלימות, וכן הוטלו חודשיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה של הפרעת שוטר.

בשנת 2014 הורשע הנאשם בת"פ (פ"ת) 24586-03-13 בעבירות של תקיפה והתנהגות פרועה במקום ציבורי, והוטלו עליו ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה בה הורשע או עבירת איומים.

 

הראיות והטיעונים לעונש

 

3

במסגרת הראיות לעונש העידה המתלוננת, גב' שוכסנם מומינוב.

המתלוננת ביקשה כי הנאשם ישוחרר וטענה כי אינה חוששת מפניו.

לדבריה היא והילדים מצפים לחזרתו הביתה והיא סלחה לו על המעשים שנעשו.

 

טיעוני המאשימה

ב"כ המאשימה טען כי כתב האישום מייחס לנאשם אירועי אלימות במסגרתם תקף הנאשם באלימות של ממש את המתלוננת, שהיא אשתו.

נטען כי הערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירות הינו פגיעה בשלומו ושלוותו של אדם, וכן פגיעה בתא המשפחתי כולו.

נטען כי מתחם הענישה בגין צבר העבירות נשוא כתב האישום הינו בין 10 חודשים ל - 24 חודשים.

ב"כ המאשימה טען כי לא מדובר באירוע חד פעמי, אלא באירועים חוזרים ונשנים.

כן נטען כי מדובר באירועים אשר התרחשו כאשר הנאשם נתון תחת השפעת אלכוהול.

ב"כ המאשימה התייחס לכך שהנאשם נקט הן באלימות פיזית והן באלימות נפשית כלפי המתלוננת.

נטען כי מהאישום הראשון עולה כי הנאשם הכה את המתלוננת ומיד ביקש סליחה, לאחר מכן הורה לה לצאת ולמצוא לו חומר נייס גאי, הניף חפצים כלפיה, השליכם לעברה, ובתוך כך גרם נזק לרכוש. נטען כי אין להקל ראש במעשיו של הנאשם אשר בוצעו בעודו תחת השפעת אלכוהול, כאמור.

ב"כ המאשימה התייחס לדבריה של המתלוננת, אשר העידה בבית המשפט. נטען כי על אף הקושי שהוצג בדבריה בהעדרו של הנאשם מהבית, על בית המשפט להגן על האינטרס הפרטי של המתלוננת וכן על הציבור בכלל ולמצות עם הנאשם את הדין.

ב"כ המאשימה הוסיף עוד כי האלימות בה נהג הנאשם אינה מהרף התחתון.

נטען כי אף האישום השני מייחס לנאשם מעשי אלימות אשר הופנו כלפי שוטרים, ובמסגרתו הורשע הנאשם בהפרעה לשוטר.

ב"כ המאשימה טען כי אין לראות במעשיו של הנאשם מעידה חד פעמית שכן לנאשם שתי הרשעות קודמות, משנת 2014 ומשנת 2013, כאשר בהרשעה משנת 2013 מדובר בעבירות אלימות, גם כלפי שוטרים.

נטען כי הנאשם ביצע את העבירות הנוכחיות כאשר תלויים כנגדו 3 מאסרים מותנים - שניים מאותו תיק למשך 6 חודשים וחודשיים, ומאסר על תנאי נוסף בתיק אחר למשך 4 חודשים.

נטען כי אף קיומם של המאסרים המותנים לא הרתיע את הנאשם מלחזור ולבצע עבירות אלימות.

כן נטען כי העבירות הנוכחיות חמורות מהעבירות בהן הורשע בעבר, בעוד שמדובר באלימות בתוך המשפחה כלפי בת זוגו - המתלוננת.

ב"כ המאשימה התייחס לנסיבות לקולא. נטען כי כתב האישום תוקן כך שנמחק ממנו האישום הרביעי.

4

כן נטען כי הנאשם חסך מזמנו של בית המשפט והודה בהזדמנות הראשונה, לקח אחריות וחסך מזמנם של העדים.

בנסיבות אלו, עתרה המאשימה לענישה במתחם שפורט לעיל, כאשר לאור עברו הפלילי הרלוונטי, נטען כי יש להטיל עונש שאינו ברף התחתון של המתחם.

כן עתרה המאשימה להפעיל את המאסרים המותנים במצטבר האחד לשני ובמצטבר לעונש בתיק זה ולהטיל על הנאשם עונש צופה פני עתיד משמעותי, שיהיה בו להרתיע את הנאשם מלשוב ולבצע את העבירות אותן ביצע ועבירות אלימות בכלל.

ב"כ המאשימה טען כי עמדת המתלוננת נבדקה בשירות המבחן בהליך המעצר, ומשירות המבחן עולה כי המתלוננת ממעיטה מהאלימות המופנית כלפיה, וכי מדובר בדפוס חוזר.

בנוסף נטען כי הנאשם סירב לבחינת התמכרותו לאלכוהול ואיננו נמצא בהליך טיפולי כלשהו, ובנסיבות אלו נטען כי יש למצות עמו את הדין.

הוגש המרשם הפלילי של הנאשם וגזרי הדין בהם הוטלו המאסרים מותנים.

 

טיעוני הנאשם

ב"כ הנאשם טען כי המתלוננת הגישה תלונה למשטרה במטרה להשפיע על הנאשם, וכן בכדי שהפניה למשטרה תהווה כלי חינוכי.

נטען כי הן הנאשם והן המתלוננת הופתעו למחרת כאשר התעוררו למציאות החדשה, בה הנאשם נעצר, ובהמשך אף הוארך מעצרו עד תום ההליכים.

נטען כי במסגרת תסקיר המעצר התרשם שירות המבחן מהמתלוננת כמי שמציגה את עצמה כדמות הדומיננטית בבית היכולה להציב גבולות לנאשם ואף לשמש כחלופת מעצר. נטען כי המתלוננת לא הבינה שהנאשם נעצר בהמשך לתלונתה, ומתוך חשש למסוכנותו של הנאשם כלפיה.

ב"כ הנאשם התייחס לכתב האישום וטען כי בכתב האישום המקורי נכללו 4 אישומים, כאשר האישום הראשון והשני הינם למעשה שני חלקים של אותו אירוע. נטען כי אמנם אין להקל בחומרת מעשיו של הנאשם אך עם זאת יש להתייחס לכך שמבחינת התוצאה, למתלוננת לא נגרם נזק, והיא לא נזקקה לטיפול כלשהו, כאשר גם באישום השלישי נמחקה העבירה של גרימת חבלה והנאשם הודה והורשע בתקיפה סתם.

לענין עברו הפלילי של הנאשם נטען כי יש להתחשב בכך שמדובר בתיק הראשון בו נקט הנאשם באלימות כלפי המתלוננת, ואף שלנאשם שתי הרשעות קודמות, זו הפעם הראשונה שהנאשם נעצר, ומעצרו הוארך עד תום ההליכים כנגדו.

נטען כי לנאשם ולמתלוננת 4 ילדים.

ב"כ הנאשם התייחס לכך שכאשר המתלוננת מבקשת שהנאשם יחזור הביתה, היא אינה מנמקת זאת בטענה לקושי בפרנסת המשפחה, אלא רק מדגישה את הרצון שלה בחזרתו הביתה בכדי להמשיך בחייהם המשותפים.

5

ב"כ הנאשם טען כי בתי המשפט קבעו שיש להתחשב בעמדת המתלוננים בתיקי אלימות במשפחה מכיוון שמדובר בתיקים בהם לאחר ההרשעה, הטלת העונש וביצועו, הנאשמים/ הנאשמות חוזרים לביתם לחיים משותפים עם המתלוננים/ מתלוננות.

ב"כ הנאשם טען עוד כי הנאשם לקח אחריות על המעשים והודה, אף לאחר שהוסבר לו מצבו המשפטי הקשה לאור המאסרים המותנים התלויים כנגדו.

נטען כי בין המתלוננת לנאשם יושרו ההדורים, הנאשם התנצל והמתלוננת אף מגיעה לבקרו.

נטען כי הנאשם למד את הלקח כתוצאה מההליכים שננקטו כנגדו, והוא מודע ומכיר בפסול שבהתנהגותו.

ב"כ הנאשם עתר להתחשב בנאשם ולהקל עמו, במידת האפשר, תוך שימת דגש על הטלת עונש הרתעתי צופה פני עתיד, כאשר הנאשם, כיום לאחר תקופת מעצרו, מבין היטב את המשמעות של ענישה זו.

 

בעניין מתחם הענישה טען ב"כ הנאשם כי המתחם שהוצג ע"י ב"כ המאשימה אינו מתאים לנסיבות תיק זה, ונטען כי בתיקים מסוג זה מתחם הענישה נע בין מאסר על תנאי ל- 6 או 8 חודשים, במקרה שנגרמו חבלות, בעוד שבענייננו לא נגרם נזק ממשי.

הוצגה פסיקה לבית המשפט.

בת"פ (שלום ת"א) 6596-09-12 מד"י נ' קאסם הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לאחר שתקף את המתלונן עם שבר בקבוק וגרם לו חבלות. נקבע כי המתחם הראוי הינו בין 6 - 18 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בחופף למאסר בו כבר היה הנאשם מצוי, לאור נסיבותיו האישיות של הנאשם וסולחה שנערכה בינו לבין המתלונן.

בת"פ (שלום קריות) 21615-08-12 מד"י נ' סילצנקו הורשע הנאשם בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר ואיומים. באותו ענין הנאשם תקף את אשתו בדחיפה וגרם לשריטות וכן זרק לעברה אבן שפגעה ברגלה.

בית המשפט קבע כי המתחם הראוי הינו בין מאסר מותנה לבין מאסר בן חודשים ספורים, וגזר על הנאשם 3 חודשי מאסר בפועל ומע"ת.

בת"פ (שלום אשדוד) 30699-10-10 מד"י נ' חן הורשע הנאשם בעבירות של תקיפת בן זוג, איומים והפרת הוראה חוקית. הנאשם תקף את בת זוגו בכך שדחף אותו באמצעות מקל מטאטא ואיים עליה.

בית המשפט גזר על הנאשם 6 חודשי מע"ת, התחייבות ופיצוי.

6

בת"פ (שלום ראשל"צ) מד"י נ' רומנוב הורשע הנאשם בעבירות של תקיפת בן זוג ואיומים. הנאשם, בהיותו בגילופין, תקף את בת זוגו בכך שסטר לפניה בחזקה ואיים כי יכה אותה אם לא תביא לו חולצה כן איים על המתלוננת במסגרת חקירתו. בהתאם תסקיר שה"מ נמצא כי הנאשם אינו בשל לטיפול בתחום אלימות במשפחה וכן הביע התנגדות לטיפול בהתמכרות לאלכוהול. הנאשם היה במעצר 15 יום. בית המשפט, בהתחשב בנסיבות אישיות קשות, גזר על הנאשם 5 חודשי מע"ת והתחייבות.

בת"פ (שלום ת"א) 17150-04-13 מד"י נ' דורפמן הורשע הנאשם בעבירות של תקיפה חבלנית של בת זוג ואיומים. הנאשם משך את ידה של המתלוננת עד שנגרמו לה סימנים וכן אחז בצווארה והותיר סימנים על הצוואר, כן השמיע כלפיה איומים.

בית המשפט קבע כי מתחם הענישה הינו בין מע"ת ל- 8 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 6 חודשי מאסר על תנאי בעבירות אלימות נגד בת זוג ו- 3 חודשי מע"ת בעבירות אלימות אחרת או איומים, וכן קנס ופיצוי.

 

ב"כ הנאשם טען כי יש להתחשב לקולא בנסיבותיו האישיות של הנאשם, נסיבות התיק ובקשת המתלוננת, הודאתו בהזדמנות הראשונה, והעובדה שכתב האישום תוקן משמעותית לקולא.

 

לגבי העדר פנייה לטיפול ע"י הנאשם, ב"כ הנאשם טען כי נושא הטיפול נבדק אך היות ולנאשם לא הייתה אפשרות להציע חלופת מעצר כלשהי, ושירות המבחן בזמן שבדק את החלופה, שוחח רק עם המתלוננת, לא הייתה כל אפשרות להתקדם.

נטען כי הנאשם עבד לפני מעצרו בעבודה מסודרת, וכי לא מדובר באדם שלא תיפקד כתוצאה משתיית אלכוהול או שימוש בסמים.

נטען כי הנאשם היה חלק אינטגרלי ממשפחתו והתלונה הוגשה כמעשה חינוכי, במטרה להציב לנאשם גבולות ברורים, דבר שהוביל את המשפחה למצבה כיום.

לאור האמור לעיל, עתר ב"כ הנאשם לכך שבית המשפט יסתפק בתקופת התנאי המרבית התלויה כנגד הנאשם.

נטען כי במסגרת האינטרס הציבורי, ותוך התחשבות באינטרס של המתלוננת, יש עדיפות לקיצור תקופת המאסר והחמרה בתקופת המאסר המותנה.

 

דיון

מדובר במעשי תקיפה כלפי אשתו של הנאשם בשני אירועים נפרדים, כאשר באירוע המוקדם התקיפה התבטאה בבעיטות ובמקרה המאוחר התקיפה היתה מתמשכת וכללה מכת אגרוף בראש, משיכה באוזן, השלכת חפצים לעברה והכאתה בחגורה. כל זאת, כאשר הנאשם תחת השפעת אלכוהול ותוך שהוא דורש מהמתלוננת לקנות לו סמי רחוב. כמו כן, בעט הנאשם בשוטר שהוזעק לדירה כדי לעוצרו, וגרם נזק לחפצים אותם השליך לעבר המתלוננת, ואשר במזל לא פגעו בה.

 

העבירות פגעו בזכותה של המתלוננת לחיים שלווים במעונה ובחוג משפחתה, פגעו בכבודה, בגופה ובבטחונה. כן פגע הנאשם במעשהו באיש המשטרה האמון על אכיפת החוק וההגנה על המתלוננת, וברכוש המשותף של בני הזוג.

7

 

מתחם הענישה בגין צבר העבירות הינו בין מאסר של מספר חודשים בעבודות שירות לבין מאסר בפועל למשך שנה וחצי.

 

לנאשם שתי הרשעות קודמות בעבירות אלימות ועבירות נגד הסדר הציבורי, העבירות משנת 2010.

 

כמו כן תלויים נגדו מאסרים מותנים, מתיק אחד - של 6 חודשים ושל חודשיים, ומתיק אחר - של ארבעה חודשים.

 

אני נותנת משקל לקולא לנטילת האחריות וחסכון הזמן השיפוטי, כמו גם זמנם של העדים.

 

בנסיבות אלה, אני גוזרת על הנאשם עונש ברף האמצעי של מתחם הענישה.

 

אני גוזרת על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו - 6.2.15.

 

אני מפעילה את המאסרים המותנים התלויים נגדו בחופף זה לזה, ובחפיפה חלקית למאסר שהוטל, כך שבסך הכל ירצה הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו.

 

כן אני גוזרת על הנאשם 8 חודשי מע"ת למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירת אלימות במשפחה.

 

4 חודשי מע"ת למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה של היזק במזיד לרכוש או הפרעת שוטר במילוי תפקידו או כל עבירת אלימות.

 

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום.

 

 

ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"ה, 09 יולי 2015, במעמד הצדדים.