1

2

ב"כ המאשימה: עו"ד מאור לונדר

ב"כ הנאשם: עו"ד אוהד חן

רקע

1.                 הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:

א.    הסעת תושב זר השוהה שלא כדין, לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952.

ב.     נהיגה פוחזת של רכב, לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

2.                 על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 11.1.15 על כביש 1 סמוך לכביש 6 לכיוון צפון, נהג הנאשם ברכב והסיע בו שלושה שוהים בלתי חוקים. משהבחינו בו שוטרים, הורו לו לעצור את רכבו בצד הדרך באמצעות מערכת כריזה. בתגובה האיץ הנאשם את הרכב והחל לעקוף כלי רכב אחרים תוך שהוא "מזגזג" ביניהם. השוטרים שבו וכרזו לנאשם לעצור והניחו פנס כחול על גג ניידת המשטרה. בתגובה המשיך הנאשם לנהוג במהירות תוך שהוא עוקף כלי רכב על שולי הכביש, חוצה שטח הפרדה שסומן על גבי הכביש, נהג בנתיב נגד כיוון התנועה ולבסוף עצר את הרכב ונמלט ממנו.

3.                 הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן ונשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן.

תסקיר שירות המבחן

3

4.                 על פי תסקיר שירות המבחן מיום 9.9.15, הנאשם כבן 36, נשוי לתושבת שטחים ואב לשבעה ילדים, בעל עסק עצמאי בתחום ההסעות. הנאשם סיים 11 שנות לימוד, נשר מהלימודים על רקע רצונו לסייע בפרנסת המשפחה. מגיל צעיר עבד בעבודות מזדמנות ושונות בתחום ההסעות והאבטחה. משנת 2002 היה מובטל שנים רבות. בנובמבר 2014 פתח עסק עצמאי בתחום ההסעות. בהתייחסו לעבירה לוקח הנאשם אחריות חלקית בלבד. שירות המבחן התרשם כי לאורך חייו הבוגרים התקשה הנאשם להשתלב במסגרת תעסוקתית קבועה והיה מובטל תקופות ממושכות. נראה כי במצבי דחק ובהיותו תחת לחצים כלכליים סביב פרנסת משפחתו, הוא עשוי לחצות את גבולות החוק, כאשר פרנסת משפחתו נתפסת בעיניו כהצדקה לחציית הגבול באופן חוזר. נראה כי הוא מתקשה להציב לעצמו גבולות פנימיים להתנהגותו ומתקשה להפנים גבולות חיצוניים. שירות המבחן סבר כי הוא זקוק להמשך הליך טיפולי כדי לבחון את הדפוסים המכשילים באישיותו. לשם כך הופנה הנאשם לטיפול קבוצתי ואולם הוא לא הגיע. הנאשם טען כי לא הגיע למפגש על רקע עומס בעבודתו. על כן הבהיר שירות המבחן לנאשם את חשיבות הטיפול והוא הופנה בשנית להליך טיפולי, אולם גם אליו לא הגיע. לאור הערכת שירות המבחן כי קיים סיכון להישנות מעשיו, המליץ שירות המבחן לדחות את הדיון כדי לבחון נכונות הנאשם להשתלב בהליך טיפולי.

5.                 על פי תסקיר שירות המבחן מיום 10.1.16, בתקופת הדחיה הופנה הנאשם בשלישית לטיפול קבוצתי. הנאשם הגיע לסדנה שהתקיימה בשירות המבחן. השתתפותו היתה בעיקרה קונקרטית, ושירות המבחן התרשם כי הוא מתמקד במחירים ששילם בגין ההליך המשפטי ופחות מצליח להתבונן בחלקיו המכשילים. עם זאת התרשם שירות המבחן כי הנאשם יוכל להיתרם מטיפול קבוצתי. לאור זאת המליץ שירות המבחן על צו מבחן והארכת המאסר המותנה לצד קנס.

טיעוני הצדדים

4

6.                 לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד מאור לונדנר ומיכל בן דוד, הנאשם יליד 1979, לחובתו 5 הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות רכוש והסעת שב"ח. כמו כן לחובתו 62 הרשעות תעבורתיות. בנוסף תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי וכן פסילה על תנאי. הנאשם הסיע שלושה שב"חים ונהג באופן פוחז כאשר נדרש לעצור על ידי המשטרה. הערכים המוגנים שנפגעו הינם הגנה על ביטחון המדינה, פגיעה בריבונותה וכן סיכון המשתמשים בדרך. מתחם העונש בעבירות אלו נע בין 3 ל- 18 חודשי מאסר. מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם נוטל אחריות חלקית בלבד למעשיו. שירות המבחן אף התרשם כי הוא עשוי לשוב ולבצע עבירות בעת לחץ, על אף הסנקציה המשפטית והעונשית. מהתסקיר הראשון ניתן ללמוד עם חוסר שיתוף פעולה עם ההליך הטיפולי, ואילו התסקיר השני מצביע על כך שהחל לשתף פעולה. לפיכך, עתרו ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל לצד הפעלת המאסר על תנאי במצטבר, מאסר על תנאי, פסילה והפעלת הפסילה על תנאי, קנס וחילוט הרכב.

7.                 לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד אוהד חן, הנאשם הודה במיוחס לו. תסקירי שירות המבחן ממליצים על הארכת המאסר המותנה בכפוף להשתלבות הנאשם בהליך טיפולי. הנאשם שיתף פעולה עם שירות המבחן ושירות המבחן המליץ בסופו של דבר על צו מבחן. הנאשם נמצא בתחילתו של ההליך הטיפולי. הנאשם אב למשפחה ברוכת ילדים. הרשעותיו הקודמות, כולל אלו שבגינן הוטלו עליו מאסר על תנאי ופסילה על תנאי היו לפני שנים רבות. העבירה נבעה גם במקרה זה וגם במקרה הקודם מלחץ כלכלי. היום אם יעמוד בפני אותו לחץ הוא לא ישוב לבצע עבירות. רישיונו הושב לו והוא לא הורשע בעבירות תעבורה. לפיכך עתר ב"כ הנאשם להשית על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות לצד הפעלת המאסר על תנאי בחופף לעונש שיוטל בתיק דנן וכן קנס. ב"כ הנאשם עתר להימנע מחילוט רכבו של הנאשם.

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

8.                 כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

9.                 במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע בעבירת הסעת השב"חים הינו פגיעה פוטנציאלית בביטחון מדינת ישראל ובסמכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה. יש להגן על תושבי המדינה מפני פוטנציאל הסיכון הביטחוני הטמון בעבירות מסוג זה שכן המסיע אינו יודע מהי מטרתם האמיתית של הנוסעים שאותם הוא מסיע. הערך החברתי אשר נפגע בעבירת הנהיגה הפוחזת הינו הגנה על ציבור המשתמשים בדרך.

10.             בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערכים המוגנים הינה ברף בינוני. באשר לעבירת הסעת השב"חים קבע בית המשפט העליון לא אחת כי חטאם של המסיעים גדול מחטאם של השוהים הבלתי חוקיים, שכן הראשונים חוטאים ומחטיאים את הרבים (ראו ע"פ 617/15 מונתסר נ' מדינת ישראל (2.4.15)). באשר לעבירת הנהיגה הפוחזת, אין צורך להכביר מילים בדבר פוטנציאל הנזק הרב שבנהיגה בדרך נמהרת שיש בה כדי לסכן חיי אדם. לאחר ששוטרים כרזו לו לעצור, הנאשם האיץ את רכבו, עקף כלי רכב אחרים תוך שהוא "מזגזג" ביניהם, עקף כלי רכב על שולי הכביש, חצה שטח הפרדה ונהג נגד כיוון התנועה ועשוי היה לפגוע בכלי רכב אחרים. חומרה נוספת למעשיו של הנאשם נלמדת מכך שהנאשם ביצע את המעשים כאשר לצידו יושבים השב"חים אשר גם אותם סיכן הנאשם במעשיו.

5

באשר לחומרת המעשים, יפים דברי בית המשפט העליון (כבוד השופט מזוז) בע"פ 1641/13 אבו סביח נ' מדינת ישראל (31.12.14):

"בית משפט זה נדרש למרבה הצער לעתים מזומנות לשוב ולעסוק בתופעה החמורה של נהיגה פראית אגב הימלטות משוטרים, תוך סיכון ממשי לחיי הנהגים האחרים בדרך ועוברי אורח תמימים... תופעה חמורה זו, הכרוכה בסיכון ממשי למשתמשים בדרך ובזלזול בוטה בחיי אדם, מחייבת תגובה עונשית הולמת, וכך אכן הנחה והחליט בית משפט זה."

דברים אלה נקבעו אמנם ביחס למי שהורשע בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, שהינה חמורה יותר מהעבירה במקרה דנן, ואולם כוחם יפה, בשינויים המחויבים אף למקרה דנן.

11.             בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים (הגם שבמקרים מסוימים דובר על כמות שב"חים גדולה יותר מהמקרה דנן) הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:

א.          ברע"פ 7726/13 מסאסרה נ' מדינת ישראל (8.1.14), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירה של הסעה שלא כדין. הנאשם הסיע ארבעה שוהים בלתי חוקיים אל תוך גבולות ישראל. לנאשם עבר פלילי, אולם זוהי הרשעתו הראשונה בעבירה מסוג זה. נידון ל- 7 חודשי מאסר בפועל.

ב.           בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 1671-09-13 סאלח נ' מדינת ישראל (1.12.13), התקבל חלקית ערעורו של נאשם, אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של הסעת ארבעה שב"חים. בית משפט השלום גזר עליו 15 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, והוא נידון לשנת מאסר בפועל.

ג.             בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 14341-12-14 מחאמיד נ' מדינת ישראל (10.2.15), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות של נהיגה פוחזת של רכב, הסעת שב"חים, הסעת נוסע ללא חגורת בטיחות, הסעת נוסעים בשכר והפרעה לשוטר. הנאשם הסיע ארבעה שב"חים תמורת תשלום. משהורו לו שוטרים לעצור החל נאשם בנסיעה פרועה בנתיב הנגדי, גרם לכלי רכב לבלום, לא נתן זכות קדימה ועלה על המדרכה. הנאשם נעדר עבר פלילי, שירות המבחן המליץ על הטלת של"צ. נידון ל- 8 חודשי מאסר בפועל.

6

ד.           בע"פ (מח' חי') 27271-02-11 שבאנה נ' מדינת ישראל (24.3.11), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות של הסעת שב"חים, נהיגה פוחזת והפרעה לשוטר. המערער הסיע תושב זר, כשנבדק על ידי שוטרת ופקח החל לנהוג ברכב בפראות כשהוא כמעט דורס את הפקח כשהמשטרה דולקת אחריו, עד שאיבד שליטה ונעצר. הנאשם נעדר עבר פלילי. נידון ל- 7 חודשי מאסר בפועל.

ה.          בת"פ (רמ') 23818-05-15 מדינת ישראל נ' אלהוזייל (20.10.15), הורשע נאשם בעבירות של הסעת תושב זר השוהה שלא כדין, נהיגה פוחזת של רכב, הפרעת שוטר במילוי תפקידו והחזקת סכין למטרה לא כשרה. הנאשם הסיע ארבעה שב"חים וכאשר שוטרים הורו לו לעצור החל בנסיעה פרועה. נידון ל- 8 חודשי מאסר בפועל, כן הופעל מאסר על תנאי (סה"כ 12 חודשים).

ו.             בת"פ (רמ') 45117-10-11 מדינת ישראל נ' אבו לבדה (5.3.13), הורשע נאשם בעבירות של נהיגה פזיזה ורשלנית, הפרעה לשוטר, אי ציות לתמרור והפרת הוראה חוקית. הנאשם הפר תנאי מעצר בית ונסע בכביש, משהבחינו בו השוטרים החל בנסיעה פרועה כשהשוטרים דולקים אחריו. בהמשך נעצר הנאשם ונמלט רגלית מהאוטו עד שנעצר. הנאשם צעיר, בעל שתי הרשעות קודמות. נידון ל- 8 חודשי מאסר בפועל.

ז.            בת"פ (רמ') 5101-06-14 מדינת ישראל נ' ג'אנם (20.10.14), הורשע נאשם בעבירות של הסעת 6 שב"חים, הפרעה לשוטר ונהיגה פוחזת של רכב. הנאשם הסיע את השב"חים בתחומי מדינת ישראל. כאשר הורו לו השוטרים לעצור החל בנסיעה פרועה. הנאשם אב לשלושה ילדים ובעל נסיבות חיים מורכבות. נידון ל- 8 חודשי מאסר בפועל.

ח.          ת"פ (פ"ת) 15590-11-12 מדינת ישראל נ' עמר (10.7.13), הורשע נאשם בעבירות של הסעה שלא כדין, נהיגה ללא רישיון, נהיגה בזמן פסילה, מעשה פזיזות ורשלנות, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ונהיגה ללא ביטוח. הנאשם הסיע 7 שוהים בלתי חוקיים. בהמשך, נמלט מהמשטרה תוך שהוא נוסע במהירות גבוהה נגד כיוון התנועה. איבד את השליטה על הרכב והתנגש בעמוד תאורה וגדר הפרדה בנויה. הנאשם צעיר ללא עבר פלילי הסובל מבעיות רפואיות רבות. נידון ל- 6 חודשי עבודות שירות.

ט.          בת"פ (י-ם) 56533-01-13 מדינת ישראל נ' תורעאני (12.3.14), הורשע נאשם בהתאם להודאתו בשתי עבירות של הסעת שב"ח, נהיגה בקלות ראש, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ומעבר בצומת עם רכב בניגוד להוראת אור אדום. נידון ל- 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד עונשים נלווים.

7

י.             בת"פ (ראשל"צ) 13768-03-13 מדינת ישראל נ' נסאסרה (29.4.14), הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בפזיזות, הסעת שני שב"חים, הכשלת שוטר ועבירות נוספות. הנאשם כבן 25 ללא עבר פלילי. נידון ל- 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

12.             במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:

א.          הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה; הנאשם הסיע שוהים בלתי חוקיים אשר זהותם אינה ידועה לו. כפי שנקבע לא אחת בעבירות השב"ח ישנו סיכון בטחוני ממשי הואיל ואין המסיע יודע את זהותם וטבעם של השוהים שאותם הוא מסיע ואשר לא עברו את "המסננת הביטחונית" של גורמי הביטחון. באשר לעבירת נהיגה פוחזת נהיגה באופן פרוע ומסוכן בכביש, תוך שהוא נוהג נגד כיוון התנועה הינו בעל פוטנציאל נזק משמעותי ועלול היה להביא לפגיעות בגוף או בנפש.

ב.           הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; הנאשם ביצע את המעשים על רקע מצבו הכלכלי.

13.             בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל החל מ- 3 חודשי עבודות שירות ועד ל-15 חודשי מאסר בפועל.

14.             במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. אמנם השיקול השיקומי הינו ממין העניין ואולם סבורני כי נוכח התנהלותו של הנאשם אל מול שירות המבחן אף לאחר שהובהר לו על חשיבות השתתפותו בהליך הטיפולי, ונוכח התרשמות שירות המבחן לפיה השתתפותו בסדנה אליה זומן בשלישית היתה בעיקרה קונקרטית, וכי הנאשם מתמקד במחירים שהוא משלם בגין ההליך המשפטי ופחות מצליח להתבונן בחלקיו המכשילים, סבורני כי אין בהליך הטיפולי הראשוני בו החל הנאשם כדי להצדיק סטייה ממתחם העונש, ואולם יש להתחשב בו בגדרי המתחם.

גזירת העונש המתאים לנאשם

15.             בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:

8

א.          הפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו, לרבות בשל גילו; הנאשם יליד 1979, נשוי ואב לשבעה ילדים. בעל עסק עצמאי להסעות. אין ספק כי עונש מאסר יפגע בו ובמשפחתו.

ב.           נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; הנאשם הודה במיוחס לו ואולם בפני שירות המבחן נטל אחריות חלקית בלבד, תוך שהוא טוען כי עצר את רכבו כאשר נדרש לעשות כן על ידי השוטרים.

ג.             נסיבות חיים קשות שהיתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה; הנאשם נשר מהלימודים בתום 11 שנות לימוד, על רקע רצונו לסייע בפרנסת המשפחה. עבד בעבודות מזדמנות מגיל צעיר ומשנת 2002 היה מובטל במשך שנים רבות. בנובמבר 2014 פתח עסק עצמאי בתחום ההסעות.הקושי הכלכלי של משפחתו היה ברקע לביצוע העבירה.

ד.           עברו הפלילי של הנאשם או העדרו; לנאשם 5 הרשעות קודמות בעבירות של קשירת קשר לפשע, גניבה, פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה, החזקת נשק, החזקת נכס חשוד כגנוב וכן הסעת שב"ח. הנאשם ריצה בעברו שני מאסרים בעבודות שירות. בגין עבירת הסעת השב"ח אשר בוצעה בשנת 2012, נדון הנאשם בשנת 2013 בין היתר למאסר על תנאי בן 6 חודשים וכן לפסילה על תנאי למשך 6 חודשים. יש לציין כי באותו תיק ציין ב"כ הנאשם דאז במסגרת הטיעונים לעונש כי הוא סמוך ובטוח שהנאשם לא יבצעה בעתיד עבירה לפי חוק הכניסה לישראל. דברים דומים טען בא כוחו בתיק הנוכחי, לאחר שהנאשם שב וביצע את אותה עבירה. בנוסף לחובת הנאשם 62 הרשעות תעבורתיות, כאשר האחרונה שבהן משנת 2015 בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

16.             עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שהנאשם ביצע את העבירות שעה שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי וכן פסילה על תנאי אשר לא היה בהם כדי להרתיעו.

17.             באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לצד הפעלת המאסר על תנאי, חלקו במצטבר, לצד עונשים נלווים. אני ער להמלצת שירות המבחן ואולם סבורני כי המלצת שירות המבחן אינה מתיישבת עם תוכנם של התסקירים שאינם חיובים בעיקרם, וכי אין בהמלצה זו כדי לאזן כראוי בין שקולי הענישה, במיוחד נוכח שיתוף הפעולה החלקי של הנאשם בהליך הטיפולי.

9

18.             במכלול השיקולים המפורטים לעיל קיימת הצדקה לחפיפה חלקית בלבד של המאסר על תנאי, אך לא לחפיפה מלאה. אני ער לכך שעונש המאסר שמוטל על הנאשם בניכוי ימי מעצרו, אינו ארוך מעונש שניתן היה להמירו בעבודות שירות ללא ניכוי ימי המעצר, ואולם לאור חומרת העבירות וביצוען כאשר תנאי תלוי ועומד נגד הנאשם סבורני כי לא ניתן להסתפק בעבודות שירות.

הקנס הכספי

19.             המדובר בעבירה אשר בוצעה למען בצע כסף ועל כן ראוי להשית קנס כספי תוך התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם.

חילוט

20.             בכל הנוגע לחילוט הרכב, סבורני כי קיימת הצדקה לחילוט. סעיף 12א(ד2)(1) לחוק הכניסה לישראל קובע כי אדם שהורשע בעבירת הסעה שלא כדין ושבתוך שלוש שנים מיום הרשעתו הורשע בעבירה נוספת, בית המשפט אשר הרשיע אותו בעבירה הנוספת רשאי להורות על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה אם הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע. במקרה דנן אין מחלוקת על כך שמתקיימים תנאי הסעיף וקיימת עילה לחילוט הרכב. עם זאת, בשים לב לכך שהרכב שוחרר בהסכמת הצדדים, ולאור מכלול השיקולים לקולא, סבורני כי ניתן להסתפק בחילוט ההפקדה, חלף חילוט הרכב.

סוף דבר

21.             אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          6 חודשי מאסר בפועל.

ב.           הפעלת מאסר על תנאי בן 6 חודשים אשר הוטל בת"פ (ב"ש) 56673-01-13 מדינת ישראל נ' אבו גריבה (19.5.13), באופן שחודש ירוצה במצטבר והיתר בחופף. סה"כ ירצה הנאשם 7 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו מיום 11.1.15 עד 18.2.15.

הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו בבית הסוהר הדרים ביום 1.5.16 עד השעה 10:00, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפון: 08-9787377, 08-9787336.

ג.             6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו על עבירה מן העבירות שבהן הורשע .

10

ד.           קנס כספי בסך של 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.4.16 לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.

ה.          חילוט סך של 5,000 ₪ אשר הופקדו בה"ת 11148-03-15 (חלף חילוט רכב מ.ר 5113174).

ו.             6 חודשי פסילה בפועל מלקבל רישיון נהיגה החל מיום שחרורו של הנאשם ממאסרו.

ז.            הפעלת פסילה על תנאי למשך 6 חודשים מת"פ (ב"ש) 56673-01-13 מדינת ישראל נ' אבו גריבה (19.5.13) חלקה בחופף וחלקה במצטבר לפסילה בתיק זה. סה"כ 9 חודשי פסילה מיום שחרורו של הנאשם מהמאסר. הנאשם יפקיד את רישיון הנהיגה או הצהרה מתאימה במזכירות בית המשפט. ככל שרשיונו של הנאשם היה פסול במסגרת הליך המ"ת אשר קשור לתיק זה, ינוכו ימי הפסילה מתקופת הפסילה בפועל שנגזרה על הנאשם. הצדדים יגישו הודעה משותפת בדבר הפסילה תוך 7 ימים.

ח.          6 חודשי פסילה על תנאי מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מיום שחרורו על עבירה של נהיגה פוחזת או עבירה של הסעת שב"ח.

ככל שקיימים מוצגים בתיק יושבו לבעליהם, ובהעדר בעלים יחולטו או יושמדו לפי שיקול דעת קצין משטרה.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר דין לשירות המבחן.

      זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ט"ו אדר א' תשע"ו, 24 פברואר 2016, בנוכחות הצדדים.