1

בפניי בקשה לעיון בתיק שבכותרת (להלן - הבקשה).

2

1. המבקש הגיש נגד הנאשמים בתיק שבכותרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית (ת"צ 31011-08-15) (להלן - הבקשה לאישור). בתובענה נשוא בקשת האישור עתר לסעד כספי בגין נזקים שלכאורה נגרמו לציבור הצרכנים בשל ביצוע הסדר כובל בנסיבות מחמירות. הבקשה לאישור סבה בין היתר על ממצאים העולים מהכרעת הדין (9.7.15) שניתנה נגד נאשמים 8, 10, 11-13, 15^[1] בתיק שבכותרת. בהכרעת הדין הורשעו הנאשמים האמורים בביצוע הסדר כובל בנסיבות מחמירות. בהמשך לכך, נגזר דינם (13.1.16).

2. בבקשה, עותר המבקש לעיין בכל מסמכי התיק. אלה כוללים תמלילי האזנות סתר, הודעות נאשמים, מסמכים שונים, מזכרים, זכ"דים, חוות דעת ומסדי נתונים שעליהם התבססו חוות דעת מומחים שהוגשו לתיק. הבקשה סבה גם על מסמכים לגביהם ניתן צו איסור פרסום.

3. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, כמפורט להלן.

4. נקודת המוצא לדיון היא, כי "מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע נובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"צ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה פ"ד נט(3) 714 (2004), בעמוד 718). עקרון הפומביות הוא עקרון חוקתי (ראו סעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה). עם זאת, ככל עיקרון חוקתי, גם עיקרון פומביות הדיון אינו חסר גבולות. יש לו סייגים, הקבועים בדין (ראו בש"פ 2794/00 אלוני נ' מדינת ישראל פ"ד נד(3) 363(2000), בעמוד 376 לפסק הדין). באופן דומה, גם זכות העיון במסמכי בתי המשפט אינה מוחלטת, וכפופה למגבלות שונות שבדין. בהקשר זה נקבע בתקנה 4(ד) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) תשס"ג - 2003 (להלן - תקנות העיון), כי "בבואו לשקול בקשת עיון ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשים לשם היענות לבקשה".

3

5. למבקש עניין בתיק, המצדיק את העיון. אינטרס זה נעוץ בקיומו של מידע העשוי להיות רלוונטי ליסודות שונים בתביעה הייצוגית אשר בית המשפט נתבקש לאשר. בבקשה לעיון פורטו הפרטים העיקריים הנדרשים לצורך העיון בתיק מכוח תקנה 4 לתקנות העיון. צוינו פרטי התיק. צוינה מטרת העיון. צוין גם כי העיון מתבקש בכלל המסמכים המצויים בתיק. בנסיבות אלה, אין בכך שהמבקש לא הגיש את הבקשה על גבי טופס 2 שבתוספת לתקנות, כדי להביא לדחיית בקשתו. המדובר בעניין אשר בעיקרו נושא אופי פורמאלי, ואשר אין לו השלכה ממשית על הבירור הענייני של הבקשה. באופן דומה, לא שוכנעתי מטענת הנאשמת 10 לפיה העובדה שבקשת האישור הוגשה מבלי לעיין קודם לכן בתיק שבכותרת, מלמדת על כך שהמבקש גילה דעתו כי אין לו צורך במידע נוסף, להוציא מהכרעת הדין שניתנה בעניינם של הנאשמים, כנזכר לעיל. סדר הפעולות בו בחר המבקש אינו גורע מן העקרונות שנקבעו לעניין העיון בפסיקת בית המשפט העליון. הוא גם אינו גורע מזכות העיון, הנתונה לו על פי הדין.

6. כאן המקום לדון בטענות הפרטניות שהעלו הנאשמים כנגד בקשת העיון. טענות אלה יידונו על פי סוגי המסמכים, אשר לגביהם נטען כי אין מקום לאפשר את העיון.

7. מסמכים חסויים. במהלך ניהולו של ההליך הוחלט על חסיונם של מסמכים מסוימים (ובהם ת/2827, ת/2828, ת/2829, ת/2834, ת/2863 (ותקליטור שהוגש במקביל לו), נ/77, נ/78, נ/129, נ/166 (תקליטור); פרוטוקולים מסוימים (30.6.14, 9.7.14), חוות דעת שהוגשו מטעם הנאשמים, לרבות בסיסי הנתונים עליהם מבוססות חוות הדעת (בין היתר, נ/129, חוות דעת מטעם הנאשמים 1-7, על השלמותיה נ/169-נ/170, בסיס הנתונים לחוות הדעת האמורה נ/138, נ/139, נ/143, נ/144, נ/145, נ/146, נ/155 - נ/161, נ/166); ומסמכים לגביהם ניתן צו איסור פרסום (ראו החלטה, 10.9.13, בה ניתן תוקף להסכמת הצדדים כי יינתן צו איסור פרסום ביחס לבקשה שהגישה הנאשמת 10 למתן צו בעניין סודות מסחריים (המסמכים מפורטים בנספח א' לבקשה מס' 28); החלטה מיום 8.6.14, בה הוטל צו איסור פרסום על חוות דעת מטעם הנאשמת 10 וכן על בסיס הנתונים עליו התבססה חוות הדעת האמורה; החלטה מיום 19.6.14, אישור הסדר מוסכם לחיסיון בסיס הנתונים וחוות דעת מומחה מטעם הנאשמים 11-13 ו - 15).

8. בעיקרו של דבר, מסמכים אלה נחסו בשל קיומם של סודות מסחריים. במצב זה, אין מקום לאפשר את העיון בהם. למען הסר ספק מובהר, כי ככל שבשל שגגה, מסמכים שסומנו כחסויים לא פורטו בפסקה זו, הרי שהעיון גם בהם אינו מותר. הדברים אמורים גם במסמכים שסומנו כחסויים במהלך פרשת העונש (נ/1, נ/5, נ/6, נ/7, נ/8), וכן בעמודים 2985 - 2980 לפרוטוקול הטיעונים לעונש, אשר לא סומנו כחסויים, אך אין למסרם בשל שיקולים שעניינם צנעת הפרט של קטינים.

4

9. מסמכים נוספים. מדובר במסמכים הכוללים התייחסויות לתנאי סחר של הנאשמת 7 עם לקוחות שונים (נ/98, נ/99, נ/101 - נ/105, ת/2847, ת/2859 - ת/2865), מסמכים הכוללים התייחסות לתהליכים אסטרטגיים שנעשו אצל הנאשמת (ת/2839) וכן מסמכים הכוללים ניתוחים של מערך ההפצה של הנאשמת 7 (ת/2838)(פסקאות 48-50 לתגובת הנאשמים 1-7). עיינתי במסמכים אלה. יש ממש בטענת נאשמת 7, כי במסמכים אלה כלולים סודות מסחריים. משכך, אין מקום לאפשר את העיון בהם. אשר לטענת הנאשמים כי קיימים מסמכים נוספים הנוגעים למבנה, ניהול ואסטרטגיה עסקית של הנאשמת 7, הרי אלה לא פורטו, ומשכך, לא ניתן להידרש לטענה זו.

10. מוצגים שעוסקים בהליכים שונים, ובהם הליכי מעצר וחיפוש של הנאשמים, תנאי מעצרם, לוויים לבית המעצר, בדיקות רפואיות שעברו, עיכוב יציאה מן הארץ, מועדי חקירות וכו' (פסקה 38.1 לתגובת נאשמים 1 - 7). עיינתי במוצגים הספציפיים בהם נקבו הנאשמים בהקשר זה (ת/12 - ת/17, ת/112, ת/119 - ת/127 לגבי הנאשם 1, ת/155 - 157, ת/360 - 371 לגבי נאשם 2, ת/475 - 476, ת/1078-1072 לגבי נאשם 3, ת/1126 לגבי נאשם 4). הם כוללים דו"חות חיפוש, צווי עיכוב יציאה מן הארץ, צווי מעצר וזכ"דים שונים. על פניה, הרלוונטיות של מסמכים אלה לצורך בקשת האישור, אינה רבה. בה בעת, מן העיון במסמכים לא עולה אינטרס משמעותי בפרטיות, אשר עשוי להוות עילה שלא להתיר את העיון. בתוך כך, המסמכים אינם כוללים מידע רפואי בעל משמעות. משכך, אין מקום לסייג את העיון ביחס למסמכים אלה.

11. שיחות והתייחסויות שבין מי מהנאשמים לבני משפחותיהם (פסקה 38.2 לתגובת נאשמים 1 - 7). בהקשר זה מפנים נאשמים 1 - 7 למוצג ת/157 לגבי נאשם 2 ולמוצג ת/477 לגבי נאשם 3. עיינתי במוצגים האמורים. ת/157 הוא זכ"ד המתעד שיחה של נאשם 2 עם אשתו. הוא אינו כולל מידע העולה לכדי פגיעה בפרטיות. הוא הדין בכל הנוגע למוצג ת/477, אשר אינו כולל מידע רפואי מפורט בכל הנוגע למצב אשתו של הנאשם 3. משכך, אין עילה שלא להתיר את העיון במסמכים אלה.

12. מידע שנתבקש מהנאשמים על פרטיהם האישיים של צדדים שלישיים (פסקה 38.3 לתגובה). ספציפית, הפנו הנאשמים 1- 7 לת/290. עיינתי במוצג האמור. מדובר בזכ"ד המתעד שיחת טלפון שקיים החוקר עם הנאשם 2 במהלכה ביקש ממנו מספרי טלפון של שני צדדים שלישיים. שמות הצדדים השלישיים והטלפונים שלהם מצוינים בזכ"ד האמור. זיקתם של אותם צדדים להליך שבפניי לא התברר די הצורך. בנסיבות אלה, ובאין רלוונטיות ממשית של המסמכים להליך האישור, אין לאפשר עיון במסמך זה, בשל צנעת הפרט.

13. מידע על נתוני השתכרותם של מי מהנאשמים, ובכלל זה טופסי 106 (פסקה 38.4 לתגובת נאשמים 1 - 7). ספציפית הנאשמים מפנים לת/116 - 117 לגבי הנאשם 1, ולת/1174 - ת/1176 לגבי הנאשם 4. עיינתי במוצגים האמורים. אין לאפשר את העיון בהם בשל צנעת הפרט.

5

14. התייחסויות לשיחות בין הנאשמים לבאי כוחם, לרבות התייחסויות של החוקרים על באי כוחם של הנאשמים (פסקה 38.5 לתגובת נאשמים 1 - 7). ספציפית, הפנו הנאשמים לת/487 ו - ת/488. עיינתי במוצגים האמורים. עניינו של ת/487 בזכ"ד הנוגע לשיחה שקיים ב"כ הנאשמים 1-7 עם מר חיים ארביב בנוגע לאמירה של חוקר. ת/488 הוא הודעת הבהרה של החוקר בהמשך לת/487. מדובר באמירה הנוגעת למי מבאי כוח הנאשמים, העלולה לפגוע בשמו הטוב. הבסיס לה לא הובהר. הרלוונטיות של המסמכים להליך האישור שולית ביותר. בנסיבות אלה, אין מקום להתיר את העיון במסמכים אלה.

15. הודעות הנאשמים. נאשמים 1 - 7 טוענים כי בהודעות אלה יש התייחסויות לעניינים ופרטים רבים עליהם נחקרו הנאשמים אשר אין להם נגיעה לתיק הפלילי. הם מפנים, למשל, למסמכים ת/1789 - 1799, אשר לגבי העניין שנדון בהם לא הוגש כתב אישום (פסקאות 51-53 לתגובת הנאשמים 1-7). ברם, הנאשמים אינם מפרטים, ביחס להודעות, איזה חלקים אינם רלוונטיים, לשיטתם, להתדיינות. באין פירוט כאמור, ובשים לב לכך שבראיית המכלול הודעות הנאשמים נמצאות בליבת ההתדיינות, הרציונל של מתן זכות עיון למבקש חל עליהן במלוא העוצמה. אוסיף, כי אין טענה ממשית כי העיון בחלקים בהודעות הסבים על עניינים שלא הוגש לגביהם כתב אישום, עלול לפגוע בזכות או באינטרס ראוי להגנה של הנאשמים או מי מהם. במצב זה, חל העיקרון הכללי עליו עמדתי, והוא עיון בתיק בית המשפט.

16. האזנות סתר. לתיק הוגשו תמלילים של מאות האזנות סתר. חלק מן האזנות האמורות הושמעו בבית המשפט, חלק נזכרו בכתבי הטענות וחלק לא נדונו כלל (פסקאות 54-55 לתגובת הנאשמים 1-7). ההאזנות האמורות מצויות בליבת ההתדיינות. הנאשמים לא הפנו להאזנות ספציפיות אשר לשיטתן אינן רלוונטיות או שגילויין עלול לפגוע בזכויות של מי מהם. במצב זה, לא הוכחה עילה שלא להתיר את העיון במסמכים אלה.

6

17. לא נעלמה מעיניי, טענת הנאשמים 1-7 לפיה אין זה ראוי לעשות שימוש בחומר שנאסף בחקירה פלילית לצורכי הליך אזרחי (פסקאות 56 - 57 לתגובה). כדי לבסס טענה זו הפנו הנאשמים לע"א (ת"א - מחוזי) 625/94 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' וינבלט תש"נ(3)99(1995). בפסק דין זה נקבע, כי הגשת תובענה אזרחית נגד מי שמתנהל נגדו הליך פלילי או נגד מי שכבר ניתן נגדו פסק דין פלילי, אינה מצדיקה לכשעצמה מתן היתר לעיון בתיק הפלילי. ברם, מסגרת הדיון הנורמטיבית בפסק הדין האמור הייתה בתקנות הארכיון, 1935. תקנות אלה בוטלו, והוחלפו על ידי תקנות העיון. עמדתי לעיל על האופן בו התפרשו תקנות העיון על ידי בית המשפט העליון. על רקע זה, ועל רקע העקרונות החוקתיים שבבסיס הזכות לעיון, לא ניתן לראות בהחלטה בעניין טמפו משום תקדים, ולו תקדים משכנע, העשוי לחול במקרה הנוכחי.

18. לא נעלמה מעיניי גם הטענה לפיה על פי הנחיה מס' 14.8 להנחיות פרקליט המדינה - בקשה מצד גורמים שונים לעיין במידע המצוי בתיק חקירה (י"ח בתמוז התשע"א,20.7.11), אין להתיר למבקש עיון בתיק. ברם, ההנחיות האמורות עוסקות בעיון במידע המצוי בתיק חקירה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח - 1998. ענייננו בתיק בית משפט, עליו חל עקרון פומביות הדיון. עקרון זה אינו חל על תיקי חקירה המצויים ברשות גורמי האכיפה השונים. ממילא, אין בטענה זו כדי לסייע לנאשמים.

19. לא למותר להוסיף, כי במקרה זה אין חשש כי היעתרות לבקשת העיון (בסייגים שפורטו לעיל) תפגע בתקינות ההליך שבפניי. הכרעת דין וגזר דין בעניינם של הנאשמים 8, 10, 11-13, 15 ניתנו. עניינם של הנאשמים 1-7 ו - 16-19 מצוי בשלב מתקדם, לאחר הגשת סיכומים. במצב זה, אין חשש כי העיון המבוקש ישפיע, במישרין או בעקיפין, על עדים בהליך, או יפגע בתקינותו, מכל בחינה אחרת.

20. מקבילית הכוחות המתקבלת מן השיקולים עליהם עמדתי מובילה לתוצאה, כי יש להיעתר לבקשה, ולהתיר את העיון בפרוטוקולים, מוצגים והחלטות, בכפוף לסייגים שפורטו בפסקאות 7-9, 12-14 לעיל. משיקולים מעשיים, והואיל ובנספח א' לבקשה מס' 28 הנ"ל של הנאשמת 10, אשר על יסודה ניתן צו איסור פרסום, פורטו מסמכים רבים על פי סימונם בחקירה, ולא על פי סימונם בתיק בית המשפט, נקבע בזה כי על נאשמת 10 למסור, עד ליום 9.11.16 את רשימת המסמכים האמורים, על פי סימונם בתיק בית המשפט. בהמשך לכך, יינתנו הוראות אופרטיביות לעניין מועד העיון ואופן ביצועו.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשע"ז, 26 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.