1

 

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד יסמין מור

ב"כ הנאשמים עו"ד חסונה

הנאשמים הובאו באמצעות שב"ס

 

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

הכרעת דין (לנאשם 2)

 

על פי הודאת הנאשם 2 , הנני מרשיעה אותו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

2

 

 

 

ניתנה והודעה היום כ"ח תמוז תשע"ו, 03/08/2016 במעמד הנוכחים.

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

החלטה

תחילה ישמעו הטיעונים לעונש בעניינו של נאשם 1.

 

 

ניתנה והודעה היום כ"ח תמוז תשע"ו, 03/08/2016 במעמד הנוכחים.

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

גזר דין (לנאשם 1)

 

הנאשם יליד 1996, הורשע על פי הודאתו בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו לאחר שנכנס יחד עם אחר (טרם נדון) בתאריך 11.7.16 לעיר אשדוד ללא אישור שהייה כדין וכאשר הגיעו שוטרים למקום שביקשו מן הנאשם והאחר לגשת אליהם, פתחו הנאשמים בריצה והחלו להימלט, נכנסו למבנה נטוש והסתתרו בו עד שהגיעו אליהם השוטרים. לכן הורשע הנאשם 1 אף בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

 

3

ב"כ המאשימה תוך הפנייתי לפסיקה התומכת בטיעוניה סברה שבמקרה דנן יש להשית על הנאשם עונש מאסר מצטבר למאסר המותנה בן 3 חודשים התלוי ועומד כנגד הנאשם שהוטל עליו במסגרת הליך אחר בהפנותה אף למצב הבטחוני במדינה, לערכים החברתיים שיש להגן עליהם ושנפגעו ממעשיו של הנאשם וכן עתרה להפעלת התחייבות כספית ומאסר מותנה על העבירות בהן הורשע הנאשם וקנס כספי.

 

הסנגור מנגד טען באריכות לעניין מדיניות הענישה, שאין להכביר בעניין הדגש שבחרה המדינה בטיעוניה להביא לידי ביטוי לעניין המצב הבטחוני שמתחם הענישה על פי הלכת "אלהרוש" הינו בין מאסר מותנה לבין מאסר בן 5 חודשים כולל הפעלת מאסר מותנה בתוך המתחם, כי נסיבותיו האישיות קשות ושהגיע לפת לחם ומשכך שב וחזר על העבירה אותה ביצע. על כן עתר להסתפק בהפעלת המאסר המותנה, הפעלת ההתחייבות בדרך של הטלת רכיב מאסר חלף ההתחייבות לאור המצב הקשה, זאת בחופף לכל מאסר שיוטל.

 

לעניין מהות העבירה של שהיה בלתי חוקית בישראל, מדובר בעבירה הפוגעת בריבונותה של ישראל על גבולותיה, בזכותה להגן עליהם, וברשויות הביטחון האמונות על שמירתם. בנוסף, החוק נועד להגן על ביטחון ישראל ואזרחיה מפני כניסה בלתי מבוקרת של מי שאינו מורשה לבוא בתחומה. עם זאת, בענין "אלהרוש" נקבע כי מידת הסיכון לביטחון המדינה בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק ממניעי דוחק כלכלי, כפי שעולה מנסיבות מקרה דנן, היא פחותה.

 

בהלכה זו מתווה בית המשפט העליון כיום את דרכם של בתי המשפט בקביעת מתחם ענישה אחיד והולם בעבירות של שהיה בלתי חוקית לצרכים כלכליים:

 

"כאשר נעברת לראשונה עבירת שב"ח לצרכי פרנסה, בהיעדר עבירות נלוות לה, יש לקבוע מתחם עונש הולם אחיד, לנוכח הדמיון בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה במקרים השונים. מתחם זה יכלול עונש מאסר שנע בין מאסר על תנאי לבין מאסר בפועל למשך חמישה חודשים, אשר יכללו הן את תקופת התנאי והן את תקופת המאסר בפועל. מתחם עונש הולם לקנס ינוע בטווח שבין 0 ש"ח לבין 2,000 ש"ח. אם לנאשם יש עבר פלילי, ובכלל זה עבירות שב"ח, ניתן להתחשב בכך במסגרת גזירת העונש "בתוך המתחם". זאת משום שעבר פלילי הוא נסיבה שאינה קשורה בביצוע העבירה, שחלה הוראת סעיף 40יא(11) לחוק העונשין, ומאפשרת התחשבות בה בעת גזירת העונש בתוך המתחם. לא נעלם מעיני שקביעת מתחם העונש לעבירת השב"ח לצרכי פרנסה ככזה שמיועד לעבירה שנעברת לראשונה, יש משום התחשבות אפריורית בנסיבת העבר הפלילי כבר בשלב קביעת מתחם העונש. כאמור, כאשר העבירה נעברת יותר מפעם אחת, ניתן להתחשב בכך "בתוך המתחם"; וניתן גם לערוך מתחם עונש הולם שונה - ושיקול הדעת בעניין זה נתון לבית המשפט הדן".

 

נקבע שמתחם העונש ההולם עומד על עונש שבין מאסר מותנה לבין 5 חודש מאסר בפועל לכל אירוע כניסה שלא כחוק ממניעים כלכליים, ללא עבירות נלוות. עוד נקבע שעניינו של נאשם בעל עבר פלילי ייגזר בתוך המתחם. מתחם הענישה כולל ענישה כלכלית לצד המאסר, כשהרציונאל הינו פגיעה במניע הכלכלי שבבסיס העבירה.

4

 

בחינה של מדיניות הענישה הנוהגת, מעלה כי בתי המשפט גזרו עונשים, בהתאם לנסיבות, במתחם, אשר יש וישתנה, הגם שלא הכרחי, בהתאם למצב הביטחוני. העונשים כוללים לרוב תקופות מאסר קצרות לצד ענישה מותנית, וענישה כספית בדמות קנס, במנעד רחב מאוד תוך שבית המשפט מאזן בין רכיבי הענישה השונים.

 

בענין עפ"ג (מחוזי חיפה) 46537-10-15 מדינת ישראל נ' פטאפטה (29.10.15), התקבל ערעור המדינה על קולת העונש בעניינם של שני נאשמים, בכך שנתווסף אל גזר הדין רכיב קנס כספי בדמות קנס ללא התערבות בתקופת המאסר. משיב 1, עציר אשר הוגש נגדו כתב אישום ראשון בגין שלוש עבירות כניסה שלא כדין, נידון בבית משפט קמא לשישה ימי מאסר בפועל (כמניין ימי מעצרו) ומאסר על תנאי במתחם שבין מאסר מותנה לחמישה חודשי מאסר. משיב 2, עציר אשר הוגש נגדו לראשונה כתב אישום בגין שתי עבירות כניסה שלא כדין, נידון לשני ימי מאסר בפועל (כמניין ימי מעצרו) ומאסר על תנאי, במתחם האמור לעיל. המחוזי הטיל על כל אחד מהם בנוסף קנס של 1,000 ₪, והתייחס למספר סוגיות, ביניהן סוגיית שינוי מתחם הענישה בשל המצב הביטחוני:

 

"מתחם הענישה - בהלכת אלהרוש קבע בית המשפט העליון את מתחם הענישה ההולם ביחס לעבירת שהייה בלתי חוקית, לצרכי פרנסה שאינה נעברת יחד עם עבירות נוספות, כאשר המדובר בהעמדה ראשונה לדין.

 

אמנם, הוער שם כי ניתן יהא לשקול שינוי במתחם הענישה על רקע תמורות במצב הביטחוני, אך לא מצאנו כי לצורך ההכרעה בערעורים הנוכחים יש צורך בקביעה לפיה המצב הביטחוני החריג הנוכחי, כשלעצמו, מצדיק חשיבה מחודשת בנוגע למתחם הענישה הראוי לגבי העבירה בה עסקינן - וזאת מבלי להמעיט בחומרת המצב וכאשר אין לכחד, כי בשבועות האחרונים חווה מדינת ישראל תקופה מתוחה שמתאפיינת ב"עליית מדרגה" בכל הנוגע לפעולות טרור שננקטות כנגד אזרחי המדינה ואנשי כוחות הביטחון. בהקשר זה עוד יוער כי טיעוני הצדדים לגבי מספרם של השוהים הבלתי חוקיים מתוך כלל המפגעים - אינם יכולים להוות בסיס לקביעה זו או אחרת, בהעדר בסיס עובדתי או תשתית סטטיסטית, ובמיוחד שעה שהטענות לא עלו בבית המשפט קמא. לכן, ככל שעסקינן במתחם הענישה ההולם - לא נקבע מתחם עם רף תחתון "גבוה" יותר, בשל "המצב"."

 

עוד ראה עפ"ג 57021-10-15 (המחוזי נצרת) ג'עברי נ' מדינת ישראל (10.11.2015), מפי כב' השופטים הולמן (אב"ד), שטרית וסאאב, בו נידון עניינו של מערער שהורשע בכניסה אחת לישראל שלא כדין, ונידון בבית משפט קמא לשלושים ואחת ימי מאסר בפועל לצד מאסר מותנה, במתחם שבין חודש לשישה חודשי מאסר בפועל. ערעורו של הנאשם התקבל והוקל עונשו לעשרים ואחת ימי מאסר בפועל, לצד קנס של 500 ₪.

 

 

5

בעניין ת"פ (ב"ש) 26686-05-16 מדינת ישראל נ' עמרו עמר (31.05.16), מפי כב' השופט בן עטר, אישר בית המשפט הסדר סגור ומצא אותו במתחם הסבירות, והטיל על נאשם שנכנס 5 פעמים לישראל שלא כדין במועדים שונים משנת 2014, 60 ימי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, מאסר מותנה והתחייבות, ללא רכיב קנס.

 

בעניין ת"פ (השלום נתניה) 35155-09-15 מדינת ישראל נ' חוסין (08.12.2015) מפי כב' השופט נחמן,הורשע נאשם בשני כתבי אישום, האחד בגין 3 כניסות שלא כדין, והשני בגין כניסה שלא כדין עת שהתנהל נגדו הליך משפטי בכתב האישום הראשון. הנאשם, בעל שתי הרשעות קודמות בעבירות מבית דין צבאי ובעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, צירף התיקים ונידון לארבעה חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו (כחודש ושבוע), מאסר על תנאי של 6 חודשים ל- 3 שנים, וקנס כספי של 1,500 ₪.

 

אף שמקובל המתחם כפי שעתר לקביעתו הסנגור בהביאי בחשבון את טיעוני המאשימה אל מול טיעוני הסנגור במקרה דנן לא אוכל להסתפק בהטלת רכיב מאסר חופף למאסר המותנה ולו מן הטעם שרק ב-28.3.16 נדון הנאשם למאסר ולמאסר מותנה, שב וחזר תוך תקופה קצרה על עבירה דומה. מעבר לכך בימ"ש במסגרת ההליך בגינו נדון ב-28.3.16 הפעיל מאסר מותנה בן 4 חודשים שאף הוא לא הרתיע את הנאשם מלחזור ולבצע את העבירה.

 

מנגד בתוך מתחם הענישה יובא בחשבון לטובת הנאשם השיקולים שפורטו על ידי הסנגור ובכלל זאת הודייתו, הבעת החרטה, התחייבותו כי לא ישוב לארץ ללא אישור שהייה, גילו הצעיר - 20 ואותן נסיבות אישיות ומשפחתיות שמנה הסנגור.

 

כן יש להביא במסגרת השיקולים את טענת הסנגור כי העונש המירבי לעבירה הינו שנה (מבלי להתעלם מכך שהפעלת מאסר מותנה הינה למעשה רכיב עונש בגין עבירה אחרת שביצע הנאשם).

 

אשר על כן, הנני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

 

1.         הנני מורה על הפעלת מאסר מותנה בן 3 חודשים מת"פ 2656-03-16 של בימ"ש השלום באשקלון מיום 28.3.16 כב' השופט מאושר.

2.         2 חודשי מאסר לריצוי בפועל. חודש אחד ירוצה בחופף למאסר המותנה שהופעל וחודש במצטבר כך שסך הכל ירצה הנאשם 4 חודשי מאסר מיום המעצר.

3.         4 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור תוך שנתיים כל עבירה בה הורשע.

6

4.         הנני מורה על הפעלת התחייבות כספית בסף 500 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתה במצטבר לכל מאסר מת"פ 2565-03-16 שתשולם תוך 7 ימים.

5.         הנאשם יחתום על התחייבות כספית ע"ס 5,000 ₪ שלא יעבור תוך 3 שנים עבירה בה הורשע. היה ולא יחתום, יאסר ל-7 ימים.

 

 

 

 

זכות ערר כחוק.

 

 

ניתנה והודעה היום כ"ח תמוז תשע"ו, 03/08/2016 במעמד הנוכחים.

 

[פרוטוקול הושמט]

 

החלטה (בעניין הנאשם 2)

 

לפי שהנאשם היום הודה בעובדות כתב האישום והורשע מאחר שבדעת המאשימה להביא או לשקול הבאת ראיות לעונש, לא יהיה נכון למנוע זאת מן המאשימה ותינתן לה הזדמנות לעשות כן בישיבה נדחית הנקבעת בזאת ליום 21.8.16 שעה 09:00 בפני.

 

הנאשם יובא ע"י שב"ס.

 

בקשת הנאשם 2 תובא לידיעת הגורם המוסמך בשב"ס לכל טיפול שימצא לנכון.

 

לדיון בעניינו יוזמן מתורגמן לערבית.