1

1.     הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בניסיון חבלה במזיד ברכב, עבירה לפי סעיף 413ה לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין, החוק) בשילוב עם סעיף 25 לחוק וכן, בתקיפת שוטר, עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין.

2.     בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 04/05/12 בשעה 02:00 או בסמוך לכך, הגיע סייר לביתו של אדם שהיה מפוקח עם איזוק אלקטרוני (להלן "המפוקח") וזאת, נוכח התראה שהתקבלה מהאיזוק. באותה העת ישבו הנאשם והמפוקח ביחד עם אחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה, מחוץ לביתו של המפוקח. לאחר שהסייר בדק את מיקומו של המפוקח ונכנס בחזרה לרכבו, החל הנאשם ביידוי אבנים וצלחת זכוכית על רכב הסיור. בכך ניסה הנאשם לגרום נזק לרכב.

בהמשך הגיעה למקום ניידת משטרה וביקשה לעכב את הנאשם. הנאשם התנגד לעיכוב ולאחר שהודע לו שהוא עצור, אחז הנאשם בקביים שהיו תחת ידיו ובאמצעותם היכה את השוטר ברגליו.

2

תסקיר שירות המבחן

3.     בהתאם לתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם, הנאשם בן 27, נשוי ואב לילד. לנאשם חמש הרשעות קודמות בעבירות אלימות, סמים, הפרעה לשוטר ושיבוש הליכי משפט, האחרונה משנת 2016 בעבירת אלימות. הנאשם סיים 10 שנות לימוד. לטענתו אובחן כבעל הפרעת קשב וריכוז ולאורך השנים חווה בעיות התנהגות, מעורבות באלימות ושימוש בסם מסוג חשיש. הנאשם טען שעשה שימוש בחשיש להקלה בכאבים מהם סבל כתוצאה משתי תאונות בהן נפצע באורח קשה. עם זאת, מאחר שלחשיש לא הייתה השפעה טובה על מצבו, הוא הפסיק את השימוש בסם בכוחות עצמו ואינו רואה עצמו כזקוק להתערבות טיפולית בתחום הסמים או בתחום האלימות.

מעורבות הנאשם בפלילים החלה בהיותו כבן 16, עם מעצרו בגין עבירת סחר בסמים.

4.     שירות המבחן התרשם שהנאשם התקשה לקבל את עצמו אחריות מלאה לביצוע העבירות בהן הורשע, והתקשה לראות עצמו כמי שזקוק לעזרה טיפולית. שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם מאסר קצר בעבודות שירות, בשילוב עם מאסר מותנה כעונש מציב גבולות.

5.     בתסקיר משלים שהוגש נכתב שבמהלך תקופת הדחיה חל שינוי באופן התנהלות הנאשם מול שירות המבחן. הנאשם יזם קשר עם השירות והחל לשתף פעולה באופן פעיל בשיחות טיפוליות, במטרה לבחון את המניעים שבבסיס המיוחס לו. הנאשם שיתף את שירות המבחן בחשש לאבד את מקום עבודתו אם ייגזר עליו מאסר בעבודות שירות, ולו לתקופה קצרה, מקום עבודה המהווה עבורו מסגרת יציבה ומסייעת בהליך השיקום העצמי.

שירות המבחן התרשם שחל בנאשם שינוי ראשוני בנכונות לפתח תובנה למוקדים בעייתיים בהתנהלותו. בשל האמור שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם עונש שיקומי במסגרת צו של"צ בהיקף של 180 שעות, בצירוף מאסר מותנה ופיצוי בגין הנזק שהסב.

חוות דעת הממונה על עבודות השירות

6.     בהתאם לחוות דעת שהוגשה ביום 16/04/18, בבדיקת שתן שנערכה לנאשם נמצא שימוש בקוקאין. על רקע שימוש בסמים כאמור, הנאשם נמצא כבלתי מתאים לריצוי מאסר בעבודות שירות.

טענות הצדדים לעונש

7.     ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם מאסר בפועל, אשר יהיה בו עונש הולם המוקיע את האלימות בה נקט. כנטען, על בית המשפט להגן על הסייר ועובדי ציבור המבצעים תפקידם. גם בכל הנוגע לעבירת האלימות כלפי השוטר, יש לנקוט בגישה מרתיעה כדי להגן על האינטרס הציבורי. בעבירות הללו יש ליתן משקל משמעותי לשיקולי הענישה, ההרתעה והגמול.

3

לגישת המאשימה, מתחם העונש ההולם בענייננו נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר בפועל. המאשימה עמדה על כך שלנאשם עבר פלילי בעבירות אלימות וסמים, בגינן ריצה מאסרים בפועל. בשים לב לכך שהנאשם בחר באלימות כדרך חיים, המאשימה סברה שיש לגזור עליו עונש מאסר שלא יפחת מ-9 חודשים, מאסר על תנאי, קנס, פיצוי לשוטר ולסייר וכן, חתימה על התחייבות.

המאשימה עתרה לדחות את המלצת שירות המבחן והביעה תמיהה על התסקיר המשלים שהוגש. ב"כ המאשימה טען שהנאשם לא עבר הליך טיפולי, אלא עסקינן בהבעת רצון ראשונ ג דא וחשש לאובדן מקום העבודה. לא מובן מדוע במקרה זה הדבר הוביל לשינוי בהמלצה העונשית ממאסר בעבודות שירות לצו של"צ. לא הובהר כיצד החששות שהועלו בתסקיר, אוינו לפתע. מטעמים אלה, כך נטען, אין לקבל את המלצת שירות המבחן בתסקיר המשלים.

8.     ב"כ הנאשם עמד על חלוף הזמן והשיהוי הרב שחל בהגשת כתב האישום- כשלוש שנים לאחר האירוע. לגישתו, לו סברה המאשימה שהמדובר במקרה חמור באמת, לא הייתה ממתינה למעלה משלוש שנים להגשת כתב האישום. ב"כ הדגיש שהמדובר באירוע מאמצע שנת 2012. בנסיבות כאמור, לא יהיה ראוי לגזור את דינו של הנאשם למאסר.

לגישת ב"כ הנאשם, תחתית מתחם העונש ההולם אינו במאסר בעבודות שירות, כי אם במאסר על תנאי וקנס. לעיתים עבירות כאמור אף מסתיימות ללא הרשעה כלל. כנטען, העונש הראוי בנסיבות תיק זה הוא מאסר על תנאי וקנס. אמנם לנאשם עבר פלילי בתחום האלימות והסמים, אך עבירת האלימות האחרונה בוצעה בשנת 2012. הנאשם התחתן ונמצא ביציבות תעסוקתית ומתפקד בצורה תקינה. פגיעה בכך תגרור את הנאשם ומשפחתו אל מתחת לקו העוני.

ב"כ עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן או לחילופין, להטיל על הנאשם מאסר על תנאי, קנס ופיצוי מידתיים.

9.     הנאשם הוסיף וטען שהוא עובד ונמצא בדרך אחרת. הנאשם ביקש שבית המשפט יסתפק בקנס ופיצוי כספי למתלוננים.

מתחם העונש ההולם

10.            קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (סעיף 40ב לחוק העונשין). לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

4

11.            בית המשפט העליון עמד לא אחת על כך שיש להוקיע בחומרה רבה מעשים בהם אדם לוקח את החוק לידיו, ופוגע בעובדי ציבור במהלך מילוי תפקידם. תקיפת עובדי ציבור מערערת את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. "כל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות, על מנת לגדוע אלימות מסוג זה במהירות האפשרית... על כן בתי המשפט מחויבים להכביד את ידם ולתת עונשים מרתיעים" (רע"פ 5579/10 קריה נ' מדינת ישראל. 02/08/10; רע"פ 2450/15 אזרזר נ' מדינת ישראל. 15/04/15; רע"פ 7398/15 ולדימיר רחמימוב נ' מדינת ישראל. 06/11/15).

תקיפת שוטר פוגעת לא רק בגופו של השוטר, אלא גם בשלטון החוק ובסדר הציבורי. העבירה אף פוגעת ביכולתם של השוטרים למלא את תפקידם בצורה חופשית וללא מורא. חומרתה של עבירת תקיפת השוטר קיבלה ביטוי נרחב בפסיקה ואף על ידי המחוקק, אשר קבע לצידה עונש מינימום. " קביעת עונש מינימאלי לעבירה מלמדת על חומרתה בעיני המחוקק, ועל בית המשפט להתחשב גם בקביעה זאת במסגרת איזוניו, בגדר האינטרס הציבורי" (רע"פ 4592/14 דיאנה סרגייב רוטמן נ' מדינת ישראל. 25/08/14).

12.            בחבלה במזיד ברכב פגע הנאשם בערכים מוגנים שעניינם שמירה על זכות הקניין והביטחון האישי.

13.            למרות שהאלימות שהפעיל הנאשם כלפי השוטר אינה ברף הגבוה וכך גם לגבי ניסיון החבלה ברכב, בתי המשפט נדרשים למצות את הדין עם אלה הנוהגים באלימות כדי להרתיע ולצמצם את התופעה הפסולה.

14.            במקרה שלפנינו העבירות בוצעו ברצף ובסמיכות יחסית של זמן ומקום ויש לראותן כאירוע אחד. נוכח האמור, בהתאם לסעיף 40יג(א) לחוק העונשין ומאחר שהמדובר באירוע אחד ובמסכת עבריינית אחת, יקבע מתחם עונש לאירוע כולו (ע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נ' מדינת ישראל. 29/10/14).

"אחת השאלות המרכזיות בהקשר זה, היא כיצד יש לקבוע את מתחם הענישה כאשר לפני בית המשפט מספר עבירות המהוות אירוע אחד. לטעמי, גם בעניין זה, הכלל המנחה הוא שמירת ההלימה בין חומרת המעשה וגובה העונש, זאת בהתחשבות בערך החברתי שמגלות כל העבירות יחדיו; מדיניות הענישה הנוהגת של כל אחת מן העבירות ולבסוף גם הנסיבות של כל העבירות" (ע"פ 1127/13 עמאואל גברזגיי נ' מדינת ישראל. 15/01/14).

15.            בחינת מדיניות הענישה בתיקים בעלי רף חומרה דומה ואף גבוה מהמקרה בו עסקינן העלתה, שלמרות שבחלק בלתי מבוטל של מקרים נדונו נאשמים לעונשי מאסר קצרים, לרבות בעבודות שירות, הרי שבמקרים המתאימים הסתפקו בתי המשפט בענישה שלא כללה רכיב של מאסר.

5

15.1.                ברע"פ 2222/13 דוד חיחיאשוילי נ' מדינת ישראל (02/05/13), הורשע המבקש לאחר שמיעת ראיות בתקיפת שוטר והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. על פי עובדות כתב האישום, סירב המבקש לצאת מן הרכב בו נסע וזאת, על אף בקשות חוזרות ונשנות מצידו של שוטר אשר נכח במקום. בשלב מסוים ניאות המבקש לצאת מן הרכב, אלא שאז הוא הצמיד את פניו אל פני השוטר באופן מאיים. כשנשאל המבקש על ידי השוטר האם הוא שיכור, נשך המבקש את השוטר באפו. עוד נטען בכתב האישום, כי המבקש התנגד למעצרו, "השתולל והשליך את ידיו לכל עבר".

בית המשפט המחוזי מצא להקל בעונשו של המבקש ולגזור עליו צו של"צ בהיקף של 200 שעות, מאסר מותנה, קנס ע"ס 300 ₪ ופיצוי לשוטר בסך 3,000 ₪. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה, תוך שכב' בית המשפט העליון קובע שלא מצא כל דופי במידת העונש.

15.2.                ברע"פ 4592/14 דיאנה סרגייב רוטמן נ' מדינת ישראל (25/08/14), הורשעה המבקשת על בסיס הודאתה בעבירות של תקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, המבקשת השתתפה במסיבה ושכנים התלוננו על מטרד הרעש שנגרם. כשהגיע הצוות המשטרתי לבדוק את התלונה, המבקשת התפרצה לעברם, ירקה על שוטרת אחת וקיללה אותה. המבקשת התנפלה על השוטרת ומשכה בשערות ראשה. על אף שחבריה של המבקשת ניסו לבלום אותה, היא המשיכה להשתולל וסטרה לשוטרת. גם לאחר שהשוטרת אחזה בכוח בידיה, הצליחה המבקשת למשוך בשערות ראשה שוב. בעקבות מעשיה, נעצרה המבקשת. במהלך הנסיעה בניידת, לאחר שהובהר לה שאינה יכולה לענות לשיחה נכנסת בטלפון הנייד שלה, השתוללה המבקשת והשוטרים נאלצו להעבירה לניידת אחרת.

באותו המקרה נכתב בתסקיר שהוגש בעניינה של המבקשת, שהיא לקחה אחריות למעשים והביעה חרטה. כן נכתב כי המעשים נעשו כאשר ברקע מערכת יחסים אלימה ושתיית אלכוהול כדי להקהות את תחושותיה הקשות. מדובר בהתנהגות אימפולסיבית שהמבקשת סיגלה לעצמה כדי להתמודד עם קשייה ועם האלימות שספגה. עוד צוין כי למבקשת אין עבר פלילי, היא משתפת פעולה עם שירות המבחן והחלה להשתתף בטיפול קבוצתי. שירות המבחן המליץ על ביטול הרשעת המבקשת וגזירת צו מבחן וצו של"צ.

בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ל-8 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשמת 4 חודשי מאסר על תנאי, פיצוי למתלוננת בסך 2,000 ₪, צו של"צ בהיקף של 100 שעות וצו מבחן למשך שנה. ערעור שהוגש על ידי המבקשת נדחה וכך גם בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון.

6

15.3.                בע"פ (מחוזי י-ם) 33814-05-17 אביהו פרץ נ' מדינת ישראל (08/05/18), נבחנה אפשרות להמיר את המאסר בעבודות שירות שנגזר על המערער, בצו של"צ. המדובר היה במערער אשר הורשע בתקיפת שוטר ונדון לחודשיים מאסר לריצוי בעבודות שירות, למאסר מותנה ולקנס בסך 500 ₪. המערער הודה בכך שמכר ללא היתר פרחים בשולי כביש. כאשר ביקש שוטר לרשום למערער דו"ח, תפס הוא את ידו של השוטר, "חטף" מידו את תעודת הזהות שמסר לו לבקשתו, והשליך אותה לשיחים. השוטר הודיע למערער כי הוא מעוכב בשל תקיפת שוטר ובתגובה אמר לו המערער: "אתה לא יודע עם מי אתה מתעסק", וכן- "אני לא בא אתך לשום מקום". או-אז הודיע השוטר למערער, כי הוא עצור וניסה לאזוק את ידיו, אך המערער דחף את השוטר ולא איפשר זאת. רק בסיועו של שוטר נוסף הצליח השוטר לאזוק את ידי החשוד אשר המשיך להתנגד לאיזוק.

"בהידרשו למתחם הענישה ההולם, התייחס בית-משפט קמא למהות העבירה שביצע המערער, וציין כי העבירות של תקיפת שוטרים פוגעות בסדר הציבורי ובשלטון החוק, וכן ביכולתם של השוטרים למלא את תפקידם בצורה חופשית וללא הפרעות. באשר לנסיבות ביצוע העבירה הדגיש בית-משפט קמא, כי אמנם האלימות שהפעיל המערער כלפי השוטר אינה מן החמורות, ואף הייתה ספונטאנית; ואולם היא לוותה במלל בעל אופי מאיים, ונועדה למנוע מהשוטר לבצע את עבודתו ולרשום למערער דו"ח. בית-משפט קמא אף הפנה למספר פסקי-דין שבהם הוטלו, בגין עבירה של תקיפת שוטר, עונשים החל משירות לתועלת הציבור ועד למאסרים בפועל. בית-המשפט קבע כי מתחם הענישה ההולם את מעשיו של המערער מתחיל בעונש של שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב ומסתיים בשישה חודשי מאסר בפועל, זאת בצד מאסר מותנה וקנס" (הדגשות הוספו).

במסגרת הדיון בערעור הוזמן תסקיר משירות המבחן כדי לבחון את המשך ההליך השיקומי של המערער והאם ניתן להמיר את המאסר בעבודות שירות, בצו שירות לתועלת הציבור. נוכח העדר שיתוף פעולה מלא של המערער, נתון שמנע הכנת תסקיר בעניינו ושלל אפשרות לקשר טיפולי, נדחה הערעור והעונש נותר על כנו.

15.4.                בעפ"ג (מרכז) 23394-01-14 יותם עמרן נ' מדינת ישראל (16/02/14) הורשע נאשם על יסוד הודאתו בעבירות של תקיפת שוטר והכשלת שוטר. באותו המקרה הודה הנאשם בכך שבמהלך פעילות שגרתית במחסום, התבקש הוא לעצור את רכבו בצד הדרך לצורך בדיקה. הנאשם וחברו יצאו מהרכב. בעוד ששוטרת שהייתה במקום בדקה את פרטיו של הנאשם, ביקש ממנו שוטר אחר כי יכנס לתוך הרכב וזאת על מנת לשמור על בטחונו. הנאשם לא שעה לבקשת השוטר, עמד על סירובו להיכנס לרכב ונותר עומד מחוצה לו ועישן סיגריה. בנוסף הנאשם אמר לשוטר כי "יעשה מה שהוא רוצה", התקרב אל השוטר למרחק נגיעה ונגח במצחו של השוטר.

7

באותן הנסיבות קבע בית המשפט כי, "בהתחשב בכל הנתונים הללו ובמדיניות הענישה הנוהגת, יש למקם את הרף התחתון של מתחם העונש ההולם כך שיכלול מאסר על תנאי מרתיע, של"צ בהיקף משמעותי וענישה משלימה בדמות קנס ופיצוי, בעוד הרף העליון של המתחם עשוי להגיע לכדי הטלת מאסר מאחורי סורג ובריח למשך 9 חודשים, לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לשוטר". ערעור שהוגש על חומרת העונש נדחה.

15.5.                ברע"פ 1931/15 אדריאן אברהם מויססקו נ' מדינת ישראל (26/03/15), המבקש הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של חבלה במזיד ברכב. שם, לאחר שהמבקש ירד מאופנועו בעת עצירה ברמזור אדום, הוא פגע במזיד ברכבו של נהג רכב סמוך בכך שניפץ את חלון רכבו הימני באמצעות קסדה. כתוצאה מניפוץ החלון נפצע המתלונן בשפתו. בית משפט השלום קבע שמתחם העונש ההולם "נע בין 6 חודשי מאסר על תנאי בצירוף פיצוי כספי, לבין 4 חודשי מאסר בפועל בצירוף רכיבים עונשיים נוספים, כדוגמת קנס ופיצוי כספי". ערעור ובקשת רשות ערעור שהוגשו, נדחו.

16.            בקביעת מתחם העונש ההולם לעבירות שביצע הנאשם, בית המשפט יתחשב בהתקיימותן של נסיבות הקשורות בביצוע העבירות ובכללן- חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירות ויכולתו להבין את אשר הוא עושה והפסול שבמעשיו, את יכולתו של הנאשם להימנע מהמעשה, הפגיעה במתלוננים והנזק שהיה צפוי להיגרם מפגיעה בשוטר וברכב. מנגד, לאירוע לכאורה לא קדם תכנון מוקדם.

נסיבות ביצוע העבירה מצביעות מחד גיסא על חוסר מורא של הנאשם מפני אנשי ציבור. מאידך גיסא, דרגת האלימות אותה הפעיל איננה מהחמורות וזאת, מבלי להמעיט מחומרת מעשיו של הנאשם. לנוכח מכלול האמור, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה וצו של"צ, לבין 8 חודשי מאסר בפועל.

העונש המתאים

17.            בגזירת העונש המתאים לנאשם, בית המשפט רשאי להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ככל שסבר כי ראוי לתת להן משקל. בהתאם, זקפתי לקולא את הפגיעה של העונש בנאשם, כמפורט בתסקיר שירות המבחן וכפי שעלה בטיעונים לעונש; את נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו; את שיתוף הפעולה של הנאשם והחיסכון בזמן השיפוטי וכן את השיהוי שבהגשת כתב האישום והעובדה שחלפו למעלה משש וחצי שנים מעת ביצוע העבירה. עוד הבאתי בחשבון את עברו הפלילי של הנאשם, תוך ששמתי לנגד עיני גם את העובדה שעבירת האלימות האחרונה בוצעה באמצע שנת 2012 ועבירת הסמים האחרונה בוצעה בחודש מרץ 2014. מאז לא הורשע הנאשם בעבירות נוספות.

8

18.            אוסיף, כי למרות שאין מחלוקת כי המלצת שירות המבחן הינה בבחינת המלצה בלבד, ושאין בה כדי לחייב את בית המשפט, "תסקיר שירות המבחן הוא כלי חשוב, באמצעותו ניתן לרדת לעומקן של נסיבותיו האישיות של הנאשם ולעמוד על הגורמים, שהביאו להידרדרותו לביצוע העבירות, כמו גם לבחינה מעמיקה ומקצועית של סיכויי השיקום ודרכי השיקום. מכאן עולה, כי בנסיבות המתאימות נכון לתת להמלצות שירות המבחן משקל משמעותי ולעתים אף לאמצם. ראו: ע"פ 472/11 פלוני נ' מדינת ישראל (03/09/2012)" עפ"ג (חי') 28110-10-15 מדינת ישראל נ' עידן דוד. 17/12/15).

במקרה שלפנינו, הנאשם החל לשתף פעולה באופן פעיל עם שירות המבחן וההתרשמות הייתה שחל שינוי ראשוני בנכונותו לפתח תובנה למוקדים הבעייתיים בהתנהלותו. בנסיבות הללו, שוכנעתי כי ראוי להעדיף ענישה צופה פני שיקום ולהגשים את מטרות הענישה באמצעות עונש הכולל שירות לתועלת הציבור ופיקוח באמצעות צו מבחן. במסגרת תקופת המבחן יידרש הנאשם לערוך בדיקות מעת לעת לוודא כי פנה לדרך חדשה נטולת שימוש בסמים. בכך, ישמש ההליך הפלילי כמנוף לטיפול ולשיקום הנאשם, בשילוב עם פיקוח הרתעתי.

19.            לנוכח מכלול האמור, יגזרו על הנאשם העונשים שלהלן:

19.1.    שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות, בהתאם לתכנית שיכין שירות המבחן. הנאשם יחל ביצוע צו השל"צ לא יאוחר מתוך 30 ימים מיום קבלת התוכנית בתיאום עם שירות המבחן. השירות יוכל לשנות את מקום ביצוע העבודות ללא צורך בהחלטה שיפוטית. שירות המבחן יכין לנאשם תוכנית של"צ עד ליום 31/01/19.

19.2.    צו מבחן למשך שנה. המבחן יהיה בפיקוח שירות המבחן ללא צורך בצו שיפוטי נוסף.

יובהר לנאשם, כי ככל שלא יעמוד בתנאי המבחן או לא ישלים את צו השל"צ, ייגזר עונשו מחדש ולא מן הנמנע שייגזר על הנאשם עונש של מאסר.

19.3.    מאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים. הנאשם לא ירצה עונש זה, אלא אם יעבור תוך תקופה של שלוש שנים מהיום כל עבירת אלימות כנגד הגוף.

19.4.    מאסר על תנאי לתקופה של חודשיים. הנאשם לא ירצה עונש זה, אלא אם יעבור תוך תקופה של שלוש שנים מהיום עבירה של חבלה במזיד ברכב.

19.5.    פיצוי למתלוננים בסך 750 ₪ כל אחד. הפיצוי ישולם ב- 3 תשלומים חודשיים, החל מיום 01/02/19.

19.6.    קנס בסך 500 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד יום 01/05/19.

המזכירות תעביר העתק גזר הדין לשירות המבחן ותקבע תזכורת מתאימה למעקב אחר קבלת תכנית של"צ.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

ניתן היום, י"ז טבת תשע"ט, 25 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.