1

כללי:

1.         התביעה מייחסת לנאשם עבירה של החזקת סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

2.         המאשימה טוענת כי ביום 6/6/17 סמוך לשעה 16:05, ברחוב הרי גולן 15 בהרצליה החזיק הנאשם בסכין יפנית בצבע כתום, מבלי שהוכיח כי החזיקו למטרה כשרה.

3.         הסנגור טען כי החיפוש והתחקור שנערכו בשטח לא היו חוקיים ו בכך נפגעה זכותו של הנאשם להליך הוגן. כמו כן טען ב"כ הנאשם כי יש ליקויים בשרשרת המוצג.

2

מהלך הדיון:

4.         מטעם המאשימה העידו שני שוטרים שהיו במגע עם הנאשם במהלך האירוע, השוטר שגבה את הודעתו ושוטרים שהיו מעורבים בצילום המוצג והצגתו בבית המשפט.

5.         מעדותו של רס"ר אדיר אגיאן עולה כי ביום האירוע שירת ביס"מ אזורי וסייר בהרצליה בניידת מסוג סוואנה. בשלב מסוים מפקד הצוות אברהם שילן הבחין באדם שעושה דבר מה חשוד בשיחים.

6.         העד מסר כי בשלב ראשון רק הוא קפץ מהניידת רץ וצמצם טווח עם החשוד: "...אני זוכר שהוא הראה סימני לחץ ואי שקט... הרגשתי שהוא בא להשליך דבר מה מעבר לגדר...".

7.         העד ערך חיפוש באזור אליו נזרק החפץ ומצא סכין יפנית. הוא שאל את החשוד מה זרקת? לפני מציאת הסכין , והחשוד השיב אני: "...לא זרקתי לשם שום דבר...".

8.         העד אישר כי שאל את החשוד אם הסכין היא שלו והחשוד ענה לו: "...אני נלחצתי זה שלי, זרקתי את זה שראיתי אותך...".

9.         העד הוסיף כי אסף את הסכין עם כפפות, הכניסו לקופסה המיועדת לכך וסימן המוצג בראשי תיבות שמו א.א.

10.       מעדותו של רס"ר וסטרובני פבלו עולה כי הוא השתתף באותו סיור בו השתתף רס"ר אגיאן. העד לא זכר את האירוע לכן הדוח שערך התקבל וסומן (ת/3).

11.       העד ציין כי הבחין באדם הלובש חולצה לבנה, מכנס קצר עם פסים שהולך בשביל גישה מכביש דרך ירושלים ממזרח למערב כשהוא הבחין בניידת הוא נצמד לקיר ומסתתר. העד מסר כי הוא והשוטר אגיאן פרקו מהניידת. השוטר אגיאן ערך סריקה באזור של החשוד והבחין בסכין יפנית.

            החשוד מסר להם כי הסכין שייכת לו והוא עוכב לחקירה והובא לתחנת גלילות.

12.       בחקירתו הנגדית מסר העד כי הוא ציין בדוח את הדברים שעשה וראה בעצמו ואינו יודע מה ציין השוטר אגיאן בדוח שערך.

3

13.       המוצג היחיד בתיק זה הוצג לבית המשפט ותואר בפרוטוקול: "קופסה שחורה מפלסטיק שעליה רשום אירוע מספר 183 בתיק 244727/17 סימון המוצג א.א. מקום התפיסה הרי גולן 15 הרצליה תאריך תפיסה 6/6/17 שם השוטר התופס אדיר אגיאן... שם החשוד יהודה מדינה ת.ז...". צילום הסכין הוגש וסומן (ת/4).

14.       עד התביעה רס"מ עודד צרור העיד כי בדק את המוצג בתיק זה וציין כי מדובר בסכין יפנית מתקבעת (ת/1).

15.       הנאשם נחקר באזהרה והודה כי הסכין שלו וכי לא החזיק בו במטרה לפגוע במישהו. הנאשם מסר כי הוא עובד בשיפוצים והסכין לפעמים משמש אותו בעבודתו (ת/2). הנאשם מסר כי ביום האירוע לא עבד והיה בחופשה ויום קודם עבד אצל חבר במסעדה.

16.       בהמשך נשאל הנאשם: "ש. איך הסכין נשכחה עליך אם אתמול עבדת אצל חבר בבגדי עבודה שהם אצלך בבית? ת. אין לי מה לענות לך, אני לא הסתובבתי בשביל לפגוע במישהו ... נשכח בכיס אחרי משהו שעשיתי....".

17.       הנאשם מסר כי אינו יודע מדוע זרק את הסכין כשהבחין בשוטרים, אך ציין כי הודה בפניהם שהסכין שלו.

טענת אין להשיב לאשמה:

18.       ב"כ הנאשם טען כי אין מקום לחייב את מרשו להשיב לאשמה. הסנגור הדגיש כי החיפוש אחר הסכין בוצע שלא כדין כיוון שלא היה חשד סביר שהצדיק את ביצועו. הסנגור ציין כי הודאתו של הנאשם בשטח כי הסכין שלו היא פסולה כיוון שלא נמסר לו על זכותו להיוועץ בעו"ד וכן כי לא היה חייב להשיב לשאלות.

19.       דחיתי את הטענה שאין להשיב לאשמה וציינתי כי הנימוקים יינתנו במסגרת הכרעת הדין.

20.       נוכח הודאתו של הנאשם בחקירתו כי החזיק את הסכין ברשותו וזרק אותו, כיוון שנלחץ שהבחין בשוטרים. היה מקום לחייבו השיב לאשמה ולהעיד להגנתו כדי להסביר את התנהגותו עובר לאירוע. הנאשם לא נתן בהודעתו הסבר מספק להחזקת הסכין.

21.       בתיק זה למרות ליקויים ברישום אין ספק כי המוצג שנתפס בזירה הוא המוצג שהוצג בבית המשפט.

22.       סוג המוצג נמסר כבר בשלב התפיסה, הסימון מתייחס לאותו סוג מוצג. פרטי התופס והחשוד מפורטים ועל כן אין כ חשש לטעות למרות כאמור ליקויים בתהליך הרישום.

4

23.       צודק הסנגור כי לא היה מקום לחקור את החשוד לאחר מציאת הסכין וכי היה ראוי להזהירו וכן להביא לידיעתו את זכותו להיוועץ בעו"ד.

24.       נוכח הדברים שפורטו לעיל ליקויים אלה לא הצדיקו קבלת הטענה שאין להשיב לאשמה.

סיכום:

25.       השוטרים שהעידו בפניי עשו עלי רושם אמין, כל אחד מהם ציין מדוע נוצר מבחינתו חשד כלפי הנאשם.

            רס"ר אגיאן ציין כי פעל לפי הוראת מפקדו שראה התנהגות חשודה מצד הנאשם. בהמשך הוא הבחין בהתנהגות חשודה, כשהנאשם התקרב לגדר ועשה תנועת זריקה.

26.       גם השוטר פבלו ציין כי הבחין בנאשם נצמד לקיר ומסתתר כשהוא לחוץ ולא שקט.

27.       מאחר והנאשם בחר שלא להעיד טענות אלה לא נשללו ואף קיבלו חיזוק מדברי הנאשם עצמו שציין בהודאתו כי זרק את הסכין כיוון כשנכנס ללחץ כשהבחין בשוטרים.

28.       סעיף 162 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982 קובע:

            "...הימנעות הנאשם מלהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע...".

29.       ברע"פ 3829/15 ירדיאו קראי נ' מדינת ישראל (מיום 20/12/18) קובע המשנה לנשיאה כב' השופט מלצר: "...השאלה הראשונה המתעוררת בעניינו היא האם ניתן לבחון קיומו של חשד סביר, הנגרם לביצוע עיכוב, על בסיס עדות מפי השמיעה. סבורני כי התשובה לכך היא חיובית...".

30.       בתיק זה היה די בהוראת המפקד כדי להצדיק את יציאת השוטרים אל מחוץ לניידת לצורך בירור החשד. הנסיבות בהמשך כפי שצוין לעיל יצרו חשד סביר עצמאי שהצדיק את ביצוע העיכוב.

31.       לאור כל הדברים שצוינו לעיל, אני קובע כי המאשימה הוכיחה במידת הוודאות הדרושה במשפט פלילי את העבירה המיוחסת לנאשם ואני מרשיע אותו בה.

ניתנה היום, י"ג אב תש"פ, 03 אוגוסט 2020, במעמד הצדדים

5