1

1.         שירות המבחן הגיש תסקיר נושא תאריך כד ניסן תשעה (13.4.15), שבסיומו הוא ממליץ לדחות את הכנת התסקיר המשלים לתקופה של ארבעה חודשים, כדי לבחון את המשך תהליך השיקום של הנאשם, שהחל בהליך משמעותי של שינוי בחייו וסיים את התהליך השיקומי בקהילה ובהוסטל.

2.         בעקבות זאת ניתנה על ידי החלטה, ביום כו ניסן תשעה (15.4.15), בה ביקשתי כי ב"כ הצדדים יודיעוני את עמדתם ביחס לדחייה המבוקשת.

3.         ב"כ הנאשם עמד בלוח הזמנים והגיש את התשובה, לפיה הוא מסכים לדחייה.

4.         בהתאם לכך, בהיעדר התייחסות המאשימה, נעניתי לבקשה וקבעתי כי התסקיר המשלים יוגש עד ליום 8.9.15, וכי הטיעונים לעונש יישמעו ביום 10.9.15, שעה 9:00.

5.         והנה, ב"כ המאשימה, עו"ד נתי בן חמו, הגיש תגובה ביום 20.4.15, ובה התנגדות לבקשת שירות המבחן.

6.         דא עקא, עמדה זו הגיעה לבית המשפט לאחר מתן החלטתי.

7.         דברי ב"כ המאשימה כי החלטתי מיום 15.4.15 הגיעה אליו רק ביום 20.4.15, אינה מובנת, שכן אם ההחלטה הגיעה לב"כ הנאשם, אין כל סיבה שהיא לא תגיע לב"כ המאשימה.

2

8.         מכל מקום, שקלתי פעם נוספת את "מאזן הנוחיות", והבאתי בחשבון את נימוקי שירות המבחן, הסכמת הסנגור והתנגדות המאשימה, הסבורה שאינטרס הציבור מחייב את גזירת הדין של הנאשם, שלדבריה "הנאשם אינו עומד בקריטריונים המצדיקים דחיית דינו מטעמי שיקום". אינני מסכים לגישה זו, שכן השיקום פורט בתסקיר של שירות המבחן, ולא מצאתי בנימוקי המאשימה סיבה שלא לקבל את המלצת שירות המבחן.

9.         גם טענות בדבר עבר פלילי של הנאשם, אין בהן כדי לשנות את המצב, שכן מדובר בתיק שנפתח לפני שנתיים, ואם שירות המבחן סבור שיש לקבל תמונה מלאה ומאוזנת בחודש ספטמבר 2015, במקום בחודש מאי 2015, כל טענות המדינה לעניין העונש יוכלו להישמע בחודש ספטמבר 2015, כפי שהיו צריכות להישמע בחודש מאי 2015, כאשר בכל מקרה מדובר, כאמור, בתיק שנפתח לפני שנתיים בחודש מאי 2013.

10.       לפיכך, גם בהביאי בחשבון את תגובת המאשימה - שהוגשה באיחור - החלטתי הקודמת מיום 19.4.15, תעמוד בעינה, והתסקיר המשלים יוגש עד ליום 8.9.15, והטיעונים בעניין העונש יישמעו ביום חמישי, כו אלול תשעה (10.9.15), שעה 9:00.

11.       המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים, וכן לשירות המבחן.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ה, 26 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.