1

2

1.      זוהי בקשה רביעית לעיכוב ביצוע ריצוי עונש מאסר, כאשר ביום 3.1.2022 גזרתי את דינו של נאשם 1 והטלתי עליו, בין היתר מאסר למשך 4 חודשים לריצוי החל מיום 20.2.2022. במעמד גזר הדין דחיתי את מועד תחילת ביצוע העונש ליום 27.2.2022. ביום 12.2.2022 הגיש בא כוחו הקודם של הנאשם בקשה לעיכוב ביצוע העונש מחמת מצב רפואי לקוי של הנאשם, לה נעתרתי, ודחיתי את ריצוי העונש ליום 22.5.2022. בקשה נוספת הוגשה ימים ספורים לפני שאמור היה הנאשם להיכנס לבית הכלא, גם זאת מטעמים רפואיים, ודחיתי את תחילת ביצוע המאסר פעם נוספת, ליום 20.9.2022 (מחר). ביום 15.9.2022 הוגשה בקשה שלישית ע"י באי כוחו הנוכחיים של הנאשם, אותה דחיתי, בהתבססה על טעמים רפואיים שבאופן מהותי לא השתנו. כעת מונחת לפניי בקשה רביעית, במסגרתה מבקש הנאשם שאעיין מחדש בהחלטתי, זאת נוכח הפנייתו ביומיים האחרונים לביצוע בדיקות עקב שינוי במצבו הרפואי (מידע שלא נכלל בבקשה הלפני-אחרונה).

2.      סברתי שבשל הנסיבות הדחופות, יש לקבל החלטה כעת מבלי להמתין לעמדת המדינה.

דיון והכרעה

3.      ברגיל, הכלל הוא כי מאסר יחל מיד לאחר שהוטל במסגרת גזר הדין [ע"פ 111/99 שוורץ נ' מ"י פ"ד נד(2) 241 (2000) בפסקה 7 לפסק דינה של כב' השופטת בייניש], אלא אם כן מצא בית המשפט לקבוע מועד נדחה לתחילת ביצועו (ראו סעיפים 43 ו-44 לחוק העונשין, התשל"ז-1977). בנוסף, סעיף 87 לחוק העונשין מסמיך את בית המשפט לדחות ביצועו של עונש פעם אחת, ואם מוצא בית המשפט לדחות ביצוע עונש פעם נוספת, עליו לנמק זאת בטעמים מיוחדים. ב-ע"פ 507/20 סינן נ' מ"י (מיום 2.2.2020) נקבע פה אחד כי סמכותו של בית המשפט לעכב ביצוע עונש אינה מוגבלת לפעמיים בלבד, על-פי הפרשנות המילולית של סעיף 87, ויש לפרשה בלשון רבים, ולאפשר לבית המשפט שיקול דעת, שמא הועלו טעמים טובים המצדיקים עיכוב ביצוע נוסף של עונש.

4.      בנסיבות החריגות העולות מן הבקשה שלפניי - התפתחות שלילית במצבו הבריאותי של הנאשם עם חשד למחלה ממאירה הדורש בירור העניין - סברתי כי מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים לעכב את ביצוע העונש פעם נוספת.

5.      בנסיבות שפורטו לעיל, אני נעתר לבקשה ומורה כי ביצוע עונש המאסר יחל ביום 1.1.2023 - מועד בו הנאשם יתייצב בכלא "ניצן" עד לשעה 12:00.

יש לשלוח בדחיפות לב"כ הצדדים ולשב"ס.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשפ"ב, 19 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.