1

 

 

 

 

רקע

 

1.      הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, הכולל שני אישומים, בביצוע חמש עבירות של הפרת צו פיקוח, לפי סעיף 22(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן- החוק);עבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק ועבירת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק.

 

2.      ברקע לאישומים נגד הנאשם, צו פיקוח ומעקב זמני (להלן- הצו) שהוארך מעת לעת ועד החלטה אחרת (במסגרת תיק תפ"ח 705-04 (מחוזי ירושלים)), הכולל שורה של הגבלות ותנאי פיקוח ובהם חובת שיתוף פעולה עם קצין הפיקוח; איסור יצירת קשר עם קורבן העבירה; איסור צריכת אלכוהול ;חובת אישור קצין הפיקוח לכל מקום שבו יחפוץ לעבוד, בין בתמורה ובין בהתנדבות ;צריכת חומרים פסיכו-אקטיביים, לרבות סמים וסמי פיצוציות, וכן נקבע שעל הנאשם לאפשר לקצין הפיקוח לבצע לו בדיקת סמים.

 

מעובדות האישום הראשון עולה שביום 20.6.2018 זומן הנאשם לקצין הפיקוח שי ללוש, לצורך בדיקת סמים ואלכוהול. הנאשם לא התייצב כנדרש, אלא רק יום למחרת הזימון, דהיינו- ביום 21.6.2018, וזאת לאחר שקצין הפיקוח הורה לו לעשות כן. בנוסף, עולה שעובר ליום זה צרך הנאשם אלכוהול במידה שאינה ידועה למאשימה, וזאת בניגוד לצו. בעקבות הפרה זו הוזהר הנאשם לבל יפר שוב את צו הפיקוח.

 

2

ביום 8.10.2019 צרך הנאשם אלכוהול, במידה שאינה ידועה למאשימה, וזאת בניגוד לצו וחרף ראיונות אזהרה קודמים שבוצעו לו על ידי קצין הפיקוח כמפורט בכתב האישום. בנוסף, ביום 13.1.2020 צרך הנאשם אלכוהול, במידה שאינה ידועה במדויק למאשימה, וזאת בניגוד לצו. הנאשם הגיע לתחנה המרכזית כשהוא תחת השפעת אלכוהול.

 

מעובדות האישום השני עולה שגם ביום 12.4.2020 צרך הנאשם אלכוהול, וזאת בניגוד לצו. עוד באותו היום, סמוך לשעה 13:20 הפר הנאשם את הצו, עת יצא ממקום מגוריו במחנה הפליטים שועאפט למרחב הציבורי, בעודו מתהלך ברחוב הגיא שבצומת ההוספיס בירושלים תוך שהוא מפר גם את תקנות שעת החירום (נגיף הקורונה החדש- הגבלת הפעילות), תש"פ -2020. נוכח הפרה זו, ניגשה השוטרת עדן אבבה (להלן- השוטרת) אל הנאשם על מנת לברר היכן הוא מתגורר. לאחר שהשוטרת נוכחה שהנאשם הפר את צו הבריאות, היא עיכבה אותו. בהמשך, ביקש הנאשם מהשוטרת להתפנות לשירותים ובתגובה ביקשה השוטרת מהנאשם להמתין מספר דקות. בתגובה, צעק הנאשם על השוטרת וגידף אותה באומרו: "אני אזיין אותך, אם לא תתני לי להשתין- אני אשתין פה עכשיו". בעוד הנאשם עצור, קרבה השוטרת לנאשם במטרה לאזוק אותו. הנאשם איים וגידף את השוטרת באומרו: "ברגע שאני מוריד את האזיקים אני אראה לך".

 

תסקיר שירות מבחן

 

3.      החל מיום 23.1.2022 נעשו ניסיונות רבים לזמן את הנאשם לשירות מבחן. הדבר לא צלח. שירות המבחן לא זכה למענה מאת הנאשם או בא כוחו.

 

4.      מתסקיר שירות המבחן מיום 20.5.2022 עולה שהנאשם ובני ביתו מוכרים לשירות המבחן. עם זאת, הנאשם מתקשה לשתף פעולה עם השירות ,לרבות בתיק זה. עוד נלמד שהנאשם הגיע לפגישה עם השירות כשהוא נתון תחת השפעת אלכוהול.

 

5.      הנאשם בן 56, יתום, עבד במשך שנים רבות כשומר וכשליח בלשכת התעסוקה במזרח ירושלים. סיים 6 שנות לימוד ומגיל 15 הוא משוטט ולן ברחובות, אוסף בקבוקים ומוכר אותם למחייתו.

 

6.      כאמור, הנאשם מוכר לשירות, וזאת על רקע נסיבות חייו המורכבות. נמסר על ידי השירות שהנאשם ובני ביתו גדלו בתנאי עזובה והזנחה פיזית, אלימות והשפלה כמפורט בתסקיר שירות המבחן. השירות התרשם שעל רקע הנסיבות המורכבות שבהן גדל הנאשם התפתחו קשיים אישיותיים, רגשיים, התנהגותיים ותפקודיים קשים ומשמעותיים שכוללים גם קושי משמעותי בהפנמת ערכים ודפוסי התנהגות נורמטיביים ותקינים.

3

 

7.      באשר לחומרים משני תודעה, הנאשם מסר שהחל להשתמש בסמים מאז גיל 18. לדבריו, השתמש בסמים לעיתים רחוקות, וכיום אינו משתמש בסמים. באשר לצריכת אלכוהול שיתף שהינו מכור לאלכוהול עד היום. השירות התרשם שהנאשם צורך אלכוהול בכמויות מופרזות עד כדי שכרות ושבמהלך השנים הוא מנהל אורח חיים התמכרותי, שולי ועברייני ללא יכולת לערוך שינוי בהתנהגותו ולשקם את חייו.

 

8.      עוד עולה מתסקיר שירות המבחן, שלחובת הנאשם 14 הרשעות קודמות בין השנים 1984-2016, בהן נדון לעונשים שונים שכללו בין היתר תקופות מאסר ממושכות. בשנת 2004 נדון ל-9 שנות מאסר. בשנת 2013 לאחר שהשתחרר ממאסרו הוטל עליו צו פיקוח. חרף זאת, הנאשם המשיך בדפוסיו העבריינים והיה מעורב בעיקר בעבירות רכוש והפרת צו פיקוח בגינן נדון למאסרים. השירות התרשם שבשנים האחרונות חלה התמתנות מסוימת בביצוע עבירות פליליות.

 

9.      בהערכת גורמי הסיכון והסיכוי לשיקום, הגם שהנאשם ביטא מילולית והצהרתית רצון לערוך גמילה ושיקום, השירות התרשם שהדברים נשארים ברמה ההצהרתית. בהסתמך על היכרותם רבת השנים, התרשם השירות שהנאשם נעדר מוטיבציה פנימית וחסר יכולת לגייס את המשאבים והכוחות הדרושים לצורך השתלבות בהליך שיקומו. לפיכך, לא בא השירות בהמלצה טיפולית. עם זאת, להערכתם- שליחתו של הנאשם למאסר בפועל לא תשיג את המטרות בבסיס הענישה, תחריף ותגרום להתדרדרות נוספת במצבו. בהתחשב בהתמתנות במידת מעורבותו של הנאשם בביצוע עבירות פליליות בשנים האחרונות- הומלץ על ענישה הרתעתית, צופה פני עתיד.

 

חוות דעת ממונה על עבודות השירות

 

10.  חוות דעת ממונה על עבודות שירות מיום 28.12.2022 סקרה את קורות חייו של הנאשם בהרחבה. צוין שבמעמד הריאיון עמו במסגרת עבודות שירות התייצב הנאשם כאשר נדף ממנו ריח אלכוהול. כשנשאל בעניין זה, הודה שטרם הגעתו לוועדות המיון שתה וודקה. עוד צוין שנתון זה משקף את עומק הבעייתיות של התמכרותו לאלכוהול ושהוא אינו מבין את הפסול במעשיו. מחוות הדעת עולה שלא נמצא מעסיק שהסכים להעסיקו. לפיכך, נקבע שלא ניתן לשלבו בעבודות שירות.

 

טיעוני הצדדים וראיות לעונש

 

4

11.  במסגרת ראיות לעונש הגיש ב"כ המאשימה את גיליון הרישום הפלילי של הנאשם המונה 14 הרשעות בעבירות שונות ובהן עבירות הפרעה לשוטר; עבירות רכוש שכוללות התפרצות לבניין לצד עבירות הפרות צו פיקוח. בנוסף, הוגש גז"ד בעניינו של הנאשם שכולל מאסר על תנאי בר הפעלה למשך 60 ימים (ת"פ (שלום ירושלים) 14815-04-16 מדינת ישראל נ' חדר סלים (14.4.2016)). עוד הפנה לחוות דעת הממונה על עבודות השירות שלפיה הנאשם הגיע שיכור והודה בפני הממונה לעבודות שירות ששתה בבוקר אלכוהול.

 

12.  במסגרת טיעוניו לעונש ב"כ המאשימה עמד על הפגיעה בערכים המוגנים, מידת הפגיעה בהם ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה. בהקשר האמור, נטען שהנאשם ביצע את העבירות על פני תקופה ארוכה תוך מודעות וכניסה למצב פסול במודעות, חרף העובדה שהוזהר בעבר על ידי קציני הפיקוח ועל ידי בית משפט. עוד הדגיש את פוטנציאל הנזק מנטילת חומרים משני תודעה כפוטנציאל הנזק מעברייני מין. ב"כ המאשימה העיר שריח אלכוהול נודף מהנאשם גם בעת הדיון בבית המשפט. באשר למדיניות הענישה הנוהגת, הגיש אסופת פסיקה בעבירות שבהן הורשע הנאשם. לעניין מתחם הענישה ציין שמתחם העונש ההולם בעבירות של הפרת צו פיקוח נע בין 8 ועד 20 חודשי מאסר בפועל. באשר למתחם הענישה בעבירת הפרעה לשוטר ואיומים, הרי שזה נע בין מאסר על תנאי ועד מאסר קצר. באשר למיקומו בתוך המתחם, התייחס לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות כגון הודאה במסגרת הסדר טיעון וחסכון בזמן שיפוטי. עם זאת, זקף לחובתו של הנאשם את העדר שיתוף הפעולה עם הממונה והרשויות תוך שחידד שהנאשם הגיע במצב שכרות לפגישות. עוד ציין את עברו הפלילי כשביצע את המיוחס לו בעוד מאסר על תנאי בר הפעלה מרחף מעל ראשו. בנסיבות אלה, עתר לגזור על הנאשם בגין האישום הראשון 12 חודשי מאסר בפועל תוך הפעלת מאסר על התנאי, ובגין האישום השני- שלושה חודשי מאסר בפועל, כך שירצה 17 חודשי מאסר בפועל במצטבר לצד ענישה נלווית.

 

5

13.  בראשית טיעוניו, בקש ב"כ הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן לעונש הרתעתי- צופה פני עתיד, וזאת ממספר טעמים: ראשית, מאסר מאחורי סורג ובריח ידרדר את מצבו של הנאשם. שנית, הפנה להתרשמותו של השירות מהתמתנות מסוימת במידת המעורבות של הנאשם בביצוע מעשים פליליים בשנים האחרונות. בהתייחס לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, טען שאי יכולתו של הנאשם לבצע עבודות שירות כשהנסיבות אינן תלויות בו (משום שלא נמצא לו מקום השמה), אינו מצדיק שליחת הנאשם למאסר בפועל, ואף הנטייה בפסיקה היא גזירת עונשו לענישה צופה פני עתיד כהמלצת תסקיר שירות המבחן. בעניין זה, הוגשה אסופת פסיקה. באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות ציין שמזה שנתיים הנאשם אינו תחת צו פיקוח, ולכן אין חשש מביצוע העבירות על ידי הנאשם כיום. עוד הוסיף שבאשר לאישום הראשון, מדובר באי התייצבות לפגישה עם קצין הפיקוח שנמשכה יום אחד בלבד. קרי, יום למחרת התייצב הנאשם לפגישה. כמו כן, טען שבאשר לצריכת האלכוהול, לפי עובדות כתב האישום מדובר בצריכת אלכוהול בכמות שאינה ידועה למאשימה. בנסיבות אלה, אי ידיעת הכמות פועלת לטובת הנאשם שצרך כמות רגילה, בנסיבות שמותר לאדם מן היישוב לצרוך- אלמלא היה תחת צו פיקוח. בהינתן נסיבות אלה טען שנסיבות האישום הראשון הן מהקלות בעניין הפרת צווי פיקוח. באשר לאישום השני, טען שיציאת הנאשם למרחק גדול ממקום מגוריו אינה סיבה לעכב את הנאשם ושהיה ניתן להסתפק בדו"ח. עוד הוסיף שבסיטואציה מושא האישום השני, חרף העובדה שאין הצדקה בגידופים כלפי השוטרת, הרי שיש לתת משקל לצרכי הנאשם באותה סיטואציה. בהקשר האמור, טען שנוכח נסיבות ביצוע העבירות, היה מקום להימנע מהגשת כתב אישום. ב"כ הנאשם התייחס לחלוף הזמן מעת מועד ביצוע העבירות (שלוש שנים) ושמאז לא נרשמו עבירות נוספות. לעניין הפעלת התנאי- עתר להארכת התנאי ולאי הפעלתו מאחר שהעבירה שמפעילה את התנאי היא אי התייצבות הנאשם למפגש עם קצין הפיקוח שנמשכה יום אחד בלבד, וכי התנאי הוטל ביום 14.4.2016. עוד התייחס לנסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם כפי שפורטו בתסקיר והוסיף שכיום הנאשם עובד בחברת שמירה. נוכח האמור לעיל, ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהימנע מהפעלת התנאי.

מתחם העונש ההולם

14.  בפתח הדיון אציין בקצרה, שיש לראות במעשיו של הנאשם כמהווים אירוע עברייני אחד לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, הגם שמדובר בשני אישומים שונים (לעניין זה, ראו: ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)).

 

15.  בקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

16.  במעשיו פגע הנאשם במספר ערכים מוגנים. הערכים החברתיים שנפגעו בביצוע עבירות הפרת צו פיקוח הם סיכון לשלום הציבור, פגיעה בשלטון החוק בכלל וכיבוד צווים שיפוטיים בפרט. כידוע, תכלית חוק הגנה על הציבור נועד להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין בין היתר, באמצעות פיקוח ומעקב שנועדו למנוע הישנותן של עבירות מין (ס' 1 לחוק ההגנה על הציבור; עוד ראו מבין רבים: בש"פ 9587/17 מדינת ישראל נ' פלוני (22.01.2018), בפס' 8).

 

6

17.  אכן, בעצם הפרת צו הפיקוח על ידי הנאשם ישנו אלמנט המגביר את הסיכון לשלום הציבור ולביצוע חוזר של עבירות מין מצדו, שהרי אם לא כן לא היו מושתות ההגבלות האמורות על הנאשם לכתחילה (על הצורך בקיומו של קשר בין המגבלה המוטלת על עבריין מין לבין הסיכון הנשקף ממנו ראו: בש"פ 5670/19 פלוני נ' מדינת ישראל (10.9.2019), בפס' 4; בש"פ 7063/20 פלוני נ' מדינת ישראל (12.11.2020), פס' 8). לצד האמור, הרי שבקביעת מתחם העונש ההולם יש ליתן משקל לאופייה ועוצמתה של ההפרה. כך למשל, הפרת תנאי מצו הפיקוח הנוגע להתחברות או יצירת קשר עם קטינים, שונה באופייה ובעוצמתה מהפרת תנאי שעניינו החובה להתייצב לפגישה עם קצין המבחן. ההבדל בין ההפרות שצוינו לעיל ברור, ויש בו כדי להשפיע ישירות על קביעת מתחם העונש ההולם.

 

18.  בעבירות איומים פגע הנאשם בערכים המוגנים כגון הגנה על שלוות נפשו ובטחונו של אדם, כמו גם על חופש הפעולה והבחירה שלו. בעבירת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו- נפגעו הערכים של שמירה על שלטון החוק וסדרי משטר תקינים, כמו גם שמירה על ביטחונם וכבודם של גורמי אכיפת החוק.

 

19.  לדאבון הלב, עבירת האיומים הינה עבירה שכיחה במחוזותינו, ונדמה שהדרך למיגורה עודנה ארוכה. לא אחת נעשה שימוש באיום כאמצעי להפעלת לחץ והטלת מורא על מושא האיומים באופן בריוני ואלים. הגם שעסקינן בעבירת איומים בודדת, שאינה מלווה בפגיעה פיזית, אל לנו לשכוח שפגיעה באוטונומיה של הפרט היא בעלת השלכות של ממש על חייו של מושא האיומים. [על הצורך בענישה מרתיעה בעבירת איומים ר' ע"פ 103/88 ליכטמן נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(3) 373;רע"פ 2038/04 לם נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(4) 96].

 

20.  באשר לעבירת הפרעה לשוטר, דומה שאין צורך להכביר במילים בחשיבות של עקרון שלטון החוק, שמהווה את אחד מעמודי התווך בחברה דמוקרטית. שמירה על עקרון זה מחייבת עמידה איתנה כנגד הפוגעים בגורמי אכיפת החוק, באופן שיאפשר לאלה למלא את תפקידם נאמנה. כידוע, לא אחת מתמודדים גורמי אכיפת החוק עם סיטואציות קשות, לעיתים בלתי אפשריות, ועל כן חשיבות יתרה למנוע פגיעה בהם ובעבודתם.

 

7

21.  בעבירת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק, קבע המחוקק עונש מינימאלי של מאסר בן שבועיים. עם זאת, ומבלי להפחית מחומרת המעשה בו הורשע הנאשם, הרי שעבירה של הפרעה לשוטר הינה העבירה הקלה ביותר מבין כלל העבירות נגד שוטרים בחוק העונשין. מעליה ניצבת עבירה של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, ובמקרים בהם מופעלת אלימות של ממש כלפי שוטרים, הרי שאז עולה ההתנהגות העבריינית לכדי עבירה של תקיפת שוטרים, לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין.

 

22.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בהפרת צווי פיקוח מעלה קשת רחבה של עונשים שברובם כוללים רכיב של מאסר בפועל. הדבר תלוי, כאמור באופי ובעוצמת העבירה [ראו, בין היתר מתחמי ענישה בשינויים המחויבים, למשל, רע"פ 6870/21 מרדכי דהן נ' מדינת ישראל (19.10.2021);רע"פ 1209/18 פלוני נ' מדינת ישראל (18.02.2018); עפ"ג (מחוזי י-ם) 60253-12-16 מדינת ישראל נ' ג'מאל באסטי (01.02.2017); עפ"ג (מחוזי י-ם) 59030-06-17 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 28.06.17); ע"פ ( מחוזי י-ם) 7934-02-17 פלוני נ' מדינת ישראל (16.03.2017);ת"פ (שלום י-ם) 19593-10-18 מדינת ישראל נ' עיסה משאהרה (20.05.2020) ;ת"פ (שלום י-ם) 56112-08-16 מדינת ישראל נ' אליעזר שמאיילוב (04.04.2017) ;ת"פ (שלום קריות) 60917-03-14 פרקליטות מחוז חיפה - פלילי נ' אלכסנדר פלוטקין (06.08.2015) ;ת"פ (שלום י-ם) 37734-03-14 מדינת ישראל נ' חדר סלים (10.04.2014)].

 

23.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בשים לב לפגיעה בערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם במקרים אלה, מעלה מתחם ענישה שנע בין ענישה צופה פני עתיד ועד למאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות. יודגש, שמדובר בעבירה שעל פי רוב נלווית לעבירות נוספות, ובהתאם מתחמי הענישה משתנים וחורגים ממנעד הענישה שהוצג לעיל. [ראו, מתחמי ענישה בשינויים המחויבים למשל, רע"פ 85/17 נתן הרוש נ' מדינת ישראל (04.01.2017);ע"פ (מחוזי י-ם) 33814-05-17 פרץ נגד מדינת ישראל (08.05.2018), שם דובר גם בתקיפת שוטרים;ת"פ (מחוזי י-ם) 16676-05-16 מדינת ישראל נ' פרידמן שלמה (17.12.2018);ת"פ (שלום ק"ג) 13053-08-19 מדינת ישראל נ' שחר דורון (07.02.2022) וראו האסמכתאות למדיניות ענישה נוהגת- פסקה 20;ת"פ (שלום י-ם) 11503-01-19 מדינת ישראל נ' בנימין בן שבת (12.12.2022);ת"פ (שלום י-ם) 65273-09-19 מדינת ישראל נ' אריאל ברוך (29.09.2021);ת"פ (שלום י-ם) 13988-10-16 מדינת ישראל נ' מוראד שויקי ( 03.06.2019);ת"פ (שלום י-ם) 48294-01-17 מדינת ישראל נ' אפרים וידר (14.09.2017);ת"פ (שלום רמ') 35358-07-14 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' מורד אבו עאמר (03.03.2015)- תיק חמור יותר;ת"פ (שלום י-ם) 24534-05-10 מדינת ישראל נ' אסף קינצר (16.03.2014)].

 

8

24.  מטבע הדברים, כאשר עסקינן בביצוע עבירת איומים בודדת נע המתחם בין ענישה צופה פני עתיד ועד למאסר בפועל למשך מספר חודשים. יודגש שנסיבות ביצוע העבירה משתנות ממקרה למקרה, באופן המחייב בחינה של מדיניות הענישה הנוהגת בשינויים המחייבים [ראו והשוו ענישה מתחמי עונש הולמים במקרים הבאים: רע"פ 9118/12 אלכסנדר פריגין נ' מדינת ישראל (01.01.2013); ת"פ (שלום קריות) 43502-07-20 מדינת ישראל נ' משה ונונו (06.02.2022);ת"פ (שלום י-ם) 6054-08-19 מדינת ישראל נ' סקר אבו סרחאן (22.09.2022);ת"פ (שלום רח') 58445-06-17 מדינת ישראל נ' ג'ירמה מולה (06.09.2020);ת"פ (שלום ק"ש) 31364-11-15 תביעות צפת נ' דוד שמעון חמו (17.07.2017); ת"פ (שלום אי') 5415-06-15 מדינת ישראל נ' מאיר ואנונו (14.09.2017) ;ת"פ (שלום רח') 2694-11-16 מדינת ישראל נ' מונתצר גאבר (24.09.2017);ת"פ (שלום ראשל"צ) 23876-04-15 מדינת ישראל נ' גבריאל יוסופוב (14.07.2016)].

 

 

25.  מטעם המאשימה הוגשה פסיקה לעניין עבירות הפרת הפיקוח בלבד. כך למשל, בת"פ (שלום נצרת) 18689-12-15 מדינת ישראל נ' קלימוב (8.9.2016), נקבע מתחם ענישה שנע בין מאסר בפועל לתקופה קצרה ועד שנת מאסר בפועל וענישה נלווית (כמו כן, ראו בפסיקה זו את מדיניות הענישה הנוהגת בפסקה 9); ת"פ (שלום נצרת) 62185-12-16 מדינת ישראל נ' עואד (4.5.2017) וכיוצ"ב). עם זאת, נסיבות ביצוע ההפרות שונות מעניינו, והרי מדובר בפרמטר חשוב שיש לקחת בחשבון בקביעת מתחם הענישה. מטעם ההגנה הוגשה אסופת פסיקה שנוגעת לנסיבות שבהן נאשם לא יכול לבצע עבודות שירות, אם זה מנסיבות רפואיות או אחרות שאז בתי המשפט משיתים ענישה מקלה יותר לרוב בדמות של ענישה צופה פני עתיד [ראו למשל, ת"פ (שלום קריות) 64348-12-18 מדינת ישראל נ' בן מוחה (3.5.2021); ע"פ (מחוזי מרכז) 2955-07-10 שחף נ' מדינת ישראל (13.1.2011) ושלל הפסיקה שהוגשה לי בעניין]. אולם, לא הוגשה פסיקה מטעם הנאשם בעניין מתחמי הענישה בעבירות שבהן הורשע הנאשם.

 

9

26.  באשר לנסיבות ביצוע העבירות. לדידי, מידת הפגיעה בערכים המוגנים הינה ברף הנמוך. באשר לאישום הראשון, אכן, הנאשם לא התייצב לפגישה עם קצין הפיקוח. עם זאת, הנאשם התייצב יום למחרת, לאחר שהוזהר, כך שלא מדובר על הפרה ממושכת. מכל מקום, כנזכר לעיל, יש להבחין בקביעת מתחם העונש ההולם בטיב ההפרה ועוצמתה. באשר לצריכת האלכוהול, איני מקבלת את טענת ב"כ הנאשם בעניין זה. הגם שמידת אלכוהול אינה ידועה למאשימה, הרי שאין נפקא מינה לעניין זה, שכן הנאשם הגיע למפגשים עם הרשויות השונות (ואף לדיון בבית משפט) כשהוא נתון תחת השפעת אלכוהול, ויודגש, שהפרת הנאשם את הצו הינה לעניין צריכת אלכוהול בכלל. שקלתי לקולא את העדר תכנון בביצוע העבירות בשני האישומים. מנגד, שקלתי שאין מדובר במעידה חד פעמית וחלקו היחסי בביצוע העבירות הינו בלעדי, חרף אזהרות חוזרות ונשנות. באשר לעבירת הפרעה לשוטר ואיומים שקלתי את תוכן האמירות, נסיבות אמירתן והאופן בו האיומים הופנו כלפי השוטרת. לצד החומרה במעשה שיש לגנותו ולהוקיעו, אני סבורה שלא מדובר בהתנהגות הניכרת בתכנון, אלא באיום בודד, שלא לווה באלימות פיזית.

 

בשים לב למכלול השיקולים, למידת פגיעתו של הנאשם בערכים המוגנים, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירות, אני קובעת שמתחם העונש ההולם צריך לנוע בין מאסר צופה פני עתיד ועד מאסר קצר בפועל.

 

העונש המתאים

 

27.  דומה שאין צורך להכביר מילים בדבר הצורך לקיים אחר הוראת צו הפיקוח ככתבו וכלשונו. אחת הדרכים להיאבק בהפרת צווי פיקוח הינה באמצעות ענישה מחמירה ומרתיעה. עם זאת, המשקל שיינתן לשיקול ההרתעה ייבחן פרטנית על פי נסיבות העניין.

 

28.  בעניינו מדובר בנאשם שנסיבות חייו פורטו בהרחבה בתסקיר שירות המבחן. עיון ברישומו הפלילי מלמד שלחובתו 14 הרשעות קודמות, כשהחלק הארי מהרשעותיו הינן בעבירות ממין העניין. יתרה מזאת, לחובתו של הנאשם מאסר בר הפעלה בן 60 יום, בת"פ (שלום ירושלים) 14815-04-16 מדינת ישראל נ' סלים (14.4.2016). הנאשם הפר שוב ושוב את צו הפיקוח. עם זאת, מאז ביצוע העבירות לא נפתחו נגד הנאשם תיקים נוספים. כמו כן, שקלתי את התרשמות שירות המבחן שחלה התמתנות מסוימת בביצוע עבירות פליליות על ידו בשנים האחרונות.

 

לקולא, שקלתי את הודאתו של הנאשם, נסיבות חייו המורכבות שהוא דר רחוב והעדר תמיכה משפחתית.

 

29.  בהינתן כלל האמור לעיל, בשים לב לצורך ליתן משקל מסוים לשיקולי הרתעה והגנה על הציבור והרתעה אישית, כמו גם העובדה שלא מצאתי טעמים המצדיקים סטייה מהמתחם לחומרא או לקולא, אני סבורה שיש למקם את הנאשם בחלק התחתון של המתחם.

 

30.  לא מצאתי מקום להאריך את התנאי התלוי ועומד נגד הנאשם.

 

נוכח האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.    מאסר בפועל למשך חודשיים, בניכוי ימי מעצרו.

10

 

ב.      הפעלת מאסר למשך 60 ימים כפי שנגזר בת"פ (שלום ירושלים) 14815-04-16 מיום 14.4.2016. ההפעלה תהיה באופן ששלושים ימים ירוצו במצטבר למאסר הנ"ל, ושלושים ימים בחופף לו.

סה"כ ירצה הנאשם 3 חודשי מאסר.

הנאשם יתייצב לריצוי המאסר בבית המעצר ניצן ביום 29.3.2023 בשעה 08:00 עם תעודה מזהה והעתק מגזר הדין.

ג.       מאסר למשך 4 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, והתנאי שלא יעבור הנאשם עבירה לפי סעיף 22 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006. התנאי יחל מיום שחרורו מן הכלא.

ד.      מאסר למשך 3 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, והתנאי שלא יעבור הנאשם עבירות לפי סעיף 275 לחוק העונשין וסעיף 192 לחוק העונשין. התנאי יחל מיום שחרורו מן הכלא.

 

ה.     בשים לב להיותו של הנאשם דר רחוב לא מצאתי מקום להשית עליו קנס.

 

מזכירות תשלח גזר הדין לשב"ס.

 

זכות ערעור לבית משפט מחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

 

 

 

ניתן היום, ז' שבט תשפ"ג, 29 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.