1

 

נוכח: המתורגמן לשפה הערבית, מר סלמן אבו רביעה

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

החלטה

גזר הדין יימסר היום בשעה 15:30.

שב"ס מתבקשים להותיר את הנאשם בהיכל המשפט ולהעלותו לשמיעת גזר הדין בפני בשעה 15:30.

 

 

ניתנה והודעה היום ח' תמוז תשע"ו, 14/07/2016 במעמד הנוכחים.

 

 

 

 

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של כניסה לישראל שלא כדין (שתי עבירות), הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ופריצה לרכב בכוונה לגנוב.

 

2

על פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 29.9.2015 דיבר הנאשם עם אחר שזהותו אינו ידועה למאשימה וזאת לצורך ביצוע פשע. בין השניים דובר על התפרצות לרכב וביצוע גניבה והכל זמן קצר לפני שהגיעו לרכב. עוד מפורט כי בתאריך הנ"ל, סמוך לפני השעה 14:25, הגיעו הנאשם והאחר לחניה ברח' רמב"ם 22 בבאר שבע והתפרצו לרכב מסוג קאיה, בכך שבצוותא משכו את דלת הנהג בכוח, פתחו אותה ונכנסו לרכב בכוונה לבצע גניבה.

 

בתוך כך שמע המתלונן את אזעקת הרכב וכאשר הגיע לרכבו הבחין בנאשם ובאחר כאשר אחד מהם יושב על כיסא הנהג והשני נשען על הרכב. או אז צעק המתלונן לעבר השניים וטרק דלת הרכב על רגלו של אחד מבניהם. את המפורט לעיל, ביצע בעודו שוהה בישראל כשאין ברשותו אישור שהייה כדין.

 

על פי המפורט בעובדות האישום השני, ביום 8.5.2016, סמוך לשעה 18:52 שהה הנאשם בנמל יפו כשאין ברשותו אישור שהייה בישראל כדין. באותו מעמד הפריע לשוטר רועי בן שאול, שמילא תפקידו, בכך שטען בפניו כי שכח את תעודת הזהות שלו בביתו, שמו ראמי, שהוא תושב חורה בן 18 ומסר מספרי תעודות זהות של אנשים אחרים.

 

בטרם נשמעו הטיעונים לעונש, הנאשם נשלח לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן. כאשר לא הייתה הסכמה לעניין העונש וכל צד היה חופשי בטיעוניו.

 

תסקיר שירות המבחן:

מתסקיר שירות המבחן עולה כי מדובר בנאשם בן 20, תושב הכפר דהרייה, כאשר טרם מעצרו לסירוגין התגורר ברהט, בבית הוריו ועבד בשטיפת מכוניות ברהט. הלא סיים 8 שנות לימוד ולאחר מכן סייע בפרנסת המשפחה שסבלה ממצוקה כלכלית. משפחת מוצאו כוללת הורים ו- 6 אחים וזאת בהצטרף ל- 9 אחים למחצה מנישואיו הראשונים של אביו. הנאשם תאר מערכת יחסים משפחתית מלוכדת, המתקיימת מאכפתיות וערבות הדדית. זה מסר על משפחה מתפקדת ללא מעורבות פלילית קודמת. הנאשם מודה במיוחס לו. ביחס לעבירת הפריצה לרכב מסר כי נסע לבאר שבע, ביחד עם צעיר בדואי לקנות בגדים מהקניון ובדרך חזרתם לרהט, הצעיר החליט לגנוב הרכב. חלקו בביצוע הגניבה היה בנוכחותו במקום. לגבי האישום השני מסר כי מגיל 14 נהג להיכנס לישראל ללא היתר כדין וזאת בעידוד סביבתו החברתית ונוכח השכר הגבוה יחסית לשכר בשטחי הרשות. חוויית המעצר עבורו לראשונה בחייו קשה. הלא שולל שימוש באלכוהול או חומרים משני תודעה.

 

3

שירות המבחן התרשם מצעיר בעל יכולות תקינות, אשר ניהל אורח חיים נורמטיבי במישורי חייו. המסגרת התעסוקתית מהווה עבורו שייכות, עוגן ומסוגלות ויחד עם זאת, התרשמותם כי זה גדל בסביבה חברתית שאופיינה במצוקה כלכלית ואווירה הישרדותית.

 

שירות המבחן מוסיף ומציין כי הלא פועל מתוך צורך לספק צרכים מידיים ומתקשה לבחון פתרונות אדפטיביים למצבים קונפליקטואליים ופועל מתוך העדר חשיבה מעמיקה על המעשה והשלכותיו, לרבות המחירים שהוא עשוי לשלם עליהם. שירות המבחן ממליץ כי הענישה תיקח בחשבון את גילו הצעיר, את תקופת המעצר לצד הטלת מאסר מותנה שיהווה גורם חיצוני מרתיע.

 

טיעוני הצדדים:

ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש הפנתה לערכים המוגנים בהם פגע הנאשם ולחומרה הנלמדת ממעורבות בעבירות רכוש, אגב שהייה בישראל שלא כדין. העבירות מבוצעות בצוותא חדא בעיבורה של עיר ויכול ותדרדרנה לכדי אלימות של ממש. עוד יש לקחת בחשבון אליבא דידא וביחס לעבירה של שהייה בישראל שלא כדין, את המצב הביטחוני הרעוע שמצדיק החמרה בעונשו של הנאשם. המאשימה עתרה בגין האישום הראשון למתחם עונש הולם הנע בין 8 ל- 20 חודשי מאסר בפועל ואילו בגין האישום השני מתחם הנע בין חודשיים ל - 7 חודשים מאסר בפועל. בגדרי המתחם ביקשה למקם את עונשו ברף הנמוך, בשל הודאתו, העדר עבר פלילי וגילו הצעיר.

 

ב"כ הנאשם מנגד סבור כי מבלי להקל ראש בעבירות אותן ביצע הנאשם, אין להתעלם מחלקו הפיזי בביצוע העבירה, המתמצה בהישענות על הרכב. לא בכדי, בכתב האישום המתוקן, הוספה המילה בכתב יד "בצוותא" שכן הרשעתו מבוססת מכוח דיני השותפות ולא מעבר לכך. חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בעובדה כי האחר הוא זה שישב בכיסא הנהג. לא זו בלבד, הרי שהיוזמה לביצוע הפריצה הייתה של האחר וידיעתו של הנאשם בדבר הכוונה לבצע התפרצות, התגבשה רק בסמוך עובר לביצועה. נמצא כי מעשיו של הנאשם אליבא בא כוחו, גובלים בסיוע. מעבר לכך, מדובר בנאשם צעיר כבן 20 שזהו מעצרו הראשון. הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי יקר. הנאשם מצוי במעצר מזה כחודשיים וחצי וניתן להספק בימי מעצרו.

 

 

 

דיון והכרעה:

4

על פי סעיף 40ג (א) לחוק העונשין, בקביעת מתחם העונש בהתאם לעקרון ההלימה, על בית המשפט להתחשב "בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה".

 

בעבירות ההתפרצות לרכב, פגע הנאשם בערכים המוגנים של ביטחון הציבור ורכושו. על הפגיעה הכלכלית ועל הענישה שיש לנקוט בעבירות אלו ראה רע"פ 1708/08 מרדכי לוי נ' מדינת ישראל (21.2.08):

"בית המשפט המחוזי צדק גם צדק משהטעים את הצורך בחומרה בענישה בעבירת התפרצות ובעבירות הרכוש בכלל, שהיו-אפשר לומר- למכת מדינה, למקור דאגה וטרוניה לאזרחים רבים ולפגיעה בתחושת ביטחונם... ראוי כי פורצים או פורצים בפוטנציה ידעו כי עלולים הם למצוא עצמם, משיילכדו, מאחורי סורג ובריח-כדי לפטור מעונשם, ולו לתקופת מה, את הציבור".

 

ור' גם:

"בפסיקת בית המשפט העליון נקבעה בדיוק ענישה מחמירה כלפי העבירות של התפרצות וגניבת רכבים שהפכו ל'מכת מדינה', עבירות אלו פוגעות בקניינם ובביטחונם של אזרחים תמימים. עוד נקבע, כי ככלל, מן הראוי להטיל במקרים אלה, עונשי מאסר משמעותיים". (עפ"ג 9595-08-13 (מחוזי חיפה) קייס חאג' יחיא נ' מדינת ישראל [פורסם במאגרים]).

 

אמירות אלו עולות בקנה אחד עם עמדת המחוקק אשר בחר לייחד פרק ספציפי לעבירות שעניינן גניבת רכב, חבלה במזיד והתפרצות לרכב - סימן ה1 לפרק י"א לחוק העונשין. חיקוק זה, שבצדו גם החמרה עונשית, נעשה על רקע הנפוצות של עבירות רכב ועל רקע הנזק הרב שעבירות אלה גורמות לציבור. לא בכדי וכדוגמא העמיד המחוקק את העבירה של חבלה במזיד ברכב כעבירת פשע וקצב לצידה עונש של חמש שנות מאסר, ועבירת גניבת הרכב הועמדה כעבירת פשע שהעונש שנקצב לצידה הינו שבע שנות מאסר. יוער כי לדאבון הלב, עבירות הרכב נפוצות בקרב בני שכבת גילו של הנאשם ואף צעירים ממנו.

 

כלי רכב הינו על דרך הכלל אחת מהרכישות המשמעותיות מבחינה כלכלית עבור האזרח הממוצע, וזאת לאחר שהשקיע את מיטב חסכונותיו ברכישת רכבו. הרכב אמור לשמש הן לצורכי עבודה, הנאה ופעילות פרטית, וזאת על בסיס יומי. מטבעם של דברים רובם של כלי הרכב מוחנים ברחוב ברשות הרבים, וחלק מציפייה של חברה מתוקנת היא שרכב זה יימצא במצב תקין בבוקרו של יום, מוכן לשימוש.

 

5

מדובר מסוג עבירות אשר התרחשותן באופן תדיר ונפוץ מביא לפגיעה ממשית במושג הערטילאי שנקרא "תחושת הביטחון האישי". גם אם מרביתם של הרכבים מבוטחים, אין בכך כדי להקל בתחושת הפגיעה בביטחון האישי של האזרח, וזאת מעבר לטרחה והטרדה הגלומים בתיקון הנזקים אותם ביצע המתפרץ לרכב.

 

בנוסף, מקום בו ביצע את המיוחס לו באישום הראשון ובאישום השני בעודו שוהה בישראל שלא כדין, פגע הנאשם בזכותה של המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה ובזכותה להסדיר את מדיניות שוק העבודה באמצעות מתן היתרי שהייה. כך גם, יש בעבירות אלו משום הכבדה על רשויות אכיפת החוק וכוחות הביטחון, הנדרשים להשקיע משאבים לא מבוטלים על מנת לטפל בתופעה, גם אם מדובר בשב"חים שנכנסים לצרכי פרנסה. אין גם להתעלם מהעובדה כי בעבירת הכניסה לישראל שלא כחוק, טמון סיכון פוטנציאלי לביטחון אזרחי ותושבי מדינת ישראל.

 

יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט ס' ג'ובראן בעניין אלהרוש:

"מושכלות ראשונים הם כי הכניסה לישראל שלא כדין ומבלי היתר פרטני פוגעת בבטחון המדינה, בזכותה לקבוע את הבאים בשעריה ועלולה להגדיל את הסיכון לפשיעה מצד אלו ששוהים בה לא כדין... אין חולק כי עצם תופעת הכניסה שלא כדין מגדילה את הפוטנציאל לסיכון בטחוני, בין היתר בכך שהיא פותחת פתח לזליגת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) לתחומי מדינת ישראל ובכך מסכנת את בטחון תושביה".

 

אשר למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של התפרצות וגניבה מרכב, ראה בין היתר:

 

עפ"ג 20738-08-14 מדינת ישראל נ' אבו חאטום (פורסם במאגרים) גזר בית המשפט 12 חודשים מאסר בפועל בגין שתי התפרצויות לרכב וגניבה. באותו עניין נדרש בית המשפט המחוזי, לשתי התפרצויות לרכב אשר בוצעו על דרך ניפוץ חלון הרכב וגניבת תיק ומעיל מרכב אחד, וביחס לרכב האחר, נמלט המשיב שם, לאחר שהבחינו בעוברי אורח בטרם הספיק לגנוב דבר. בית המשפט המחוזי חיפה ציין ביחס לעבירות אלו, כי : "סבורים אנו כי מתחם הענישה ההולם כל אחת מהעבירות בהן הורשע המשיב נע בין 6 חודשי מאסר ל - 12 חודשי מאסר. סבורים אנו כי לעובדה שבאישום שצורף לא נגנב דבר - לאחר שעוברי אורח הפריעו למשיב במעשיו - יש ליתן ביטוי במסגרת הענישה בתוך המתחם"..

 

6

בע"פ 736-09-12 מדינת ישראל נ' מסרי (פורסם במאגרים)- התקבל ערעור על קולת העונש בגין 5 עבירות של פריצה לרכב ו-3 עבירות של גניבה. כך הוחמר עונשו של הנאשם מ-18 חודשי מאסר על תנאי ל-14 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי בחיפה נדרש באותו מקרה ל - 5 אישומים שנגעו לפריצות לרכב, שבוצעו באופן זהה למקרה דנן (ניפוץ חלון וגניבת פרטי רכוש מהרכב) כאשר בשניים מאותם אישומים לא נגנב דבר.

 

בת"פ 61401-01-13 מדינת ישראל נ' בוטביקה ואח' (2.12.15) נדון נאשם צעיר נעדר עבר פלילי, בגין ארבע עבירות של פריצה לרכב וגניבה וארבע עבירות של הסגת גבול שבוצעו באותו הלילה ל - 11 חודשי מאסר בפועל. בערעור שהוגש עפ"ג 31120-01-16, בוטביקה נ' מדינה ישראל [02.3.2016]) ציין בימ"ש המחוזי בבאר-שבע, כי: "העונש של 11 חודשי מאסר בגין ריבוי עבירות אלה כשהוא לעצמו לא נמצא בעיננו ברף הגבוה במיוחד". בסופו של יום הופחת העונש ל - 8 חודשי מאסר בפועל, בשל העובדה שאותו מערער נדון במקביל למאסר בתיק אחר, ומכוח כלל אחידות הענישה, בשים לב לעונש שהושת על נאשם אחר בתיק זה.

 

בת"פ 20905-03-12 מדינת ישראל נ' חאמד עיד (פורסם במאגרים) נגזרו על הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל בגין 9 התפרצויות לרכב וגניבה יחד עם עבירה של החזקת סכין.

 

בת"פ 22913-03-12 מדינת ישראל נ' רומן חרלפ (פורסם במאגרים)- נקבע כי מתחם הענישה בעבירות של התפרצות לרכב וניסיון גניבה נע בין 4 חודשים ל-10 חודשי מאסר.

 

בת"פ 51338-01-12 מדינת ישראל נ' אמיר שררה [פורסם במאגרים],הורשע הנאשםבעבירות של פריצה לרכב וגניבה מרכב לאחר שניפץ שמשת רכב וגנב פריטים שונים לרבות מחשב נייד. בית המשפט השלום בתל-אביב יפו קבע כי על מתחם העונש ההולם לנוע בין 4 חודשי מאסר בפועל לבין 12 חודשי מאסר בפועל, תוך שציין כי : "מתחם זה מתיישב עם אותה פגיעה ברכוש הציבור, אשר לה היבטים כלכליים הן בהתייחס לסכומי כסף שנאלץ בעל הרכב להוציא מכיסו והן בהתייחס לפרמיית הביטוח".

 

אשר למדיניות הענישה הנהוגה בעבירות שהייה בלתי חוקית, בהתאם להלכת אלהרוש, מתחם העונש בגין כניסה יחידה ללא עבירות נלוות, נע בין מאסר מותנה ועד 5 חודשים מאסר בפועל הכוללים את התנאי. ביצוען של עבירות כחלק מהתופעה השב"חית ועל מנת להכשירה (כדוגמת הפרעה לשוטר, התחזות לאחר, שימוש במסמך מזויף) יש בהן כדי להחמיר בעונשים ולהביאם לכדי תקופה שבין חודש ועד 9 חודשים מאסר בפועל.

7

 

בבחינת נסיבות ביצוע העבירה ולחומרא, בית המשפט נותן דעתו לעובדה כי הנאשם מבצע את המיוחס לו באישום הראשון בעיבורה של העיר באר שבע, בצהרי היום, דבר המלמד על תעוזה ודפוסי התנהגות אימפולסיביים. המדובר בביצוע בצוותא חדא אשר יש בו מחד להקל על ביצוע העבירה ומאידך להקשות על גילוייה בין היתר נוכח האפשרות לחלוקת תפקידים.

 

המדובר בעבירות רכוש, יחד עם זאת עבירות שכאלה יכול ותדרדרנה לכדי אלימות של ממש, מקום בו המתלונן ינסה למנוע את גזילת רכושו או למנוע את בריחת המבצעים עד הגעתם של כוחות הביטחון. אין המדובר באמירות בעלמא, שכן גם במקרה שלפנינו, כפי הנלמד, המתלונן צעק על הנאשם ושותפו ואגב כך טרק את דלת הרכב על רגלו של אחד מהשניים.

 

הנאשם מבצע את המיוחס לו בעודו שוהה בישראל באופן בלתי חוקי. מידי יום ביומו מובאים לבית המשפט ענייניהם של שוהים בלתי חוקיים אשר מסתכנים בכניסה לישראל לצורכי פרנסה. ביחס לאלה נוקטים בתי המשפט, ובצדק, גישה מקלה, והכול מתוך ההבנה של המצוקה הכלכלית והדחק שהביאום להיכנס לישראל על מנת לעבוד ולהתפרנס בכבוד. עניינו של הנאשם שבפניי שונה שכן גם אם הלה מתפרנס מעבודה בשטיפת רכבים, אין לומר כי זו הייתה מטרת כניסתו היחידה ולמעשה זה ביקש יחד עם שותפו לצבור הון בדרך קלה על חשבון רכוש הזולת.

 

לא אחת עמד מותב זה על כך ששילוב ביצוע עבירות רכוש על-ידי שוהה בלתי חוקי יוצר "סינרגיזם פלילי", שכן היותו של הנאשם שוהה בלתי חוקי מקשה על גילויו, ובהמשכם של דברים - על העמדתו לדין. כך למשל, במקרים רבים בהם מתגלות ראיות פורנזיות שיש בהם לקשור שוהה בלתי חוקי לביצוע עבירת רכוש לא ניתן להעמיד את מבצע העבירה לדין שכן זה מצוי בשטחי הרשות, על כל המשתמע מכך.

 

מעבר לכך, מיוחס לנאשם כאמור באישום השני כי שהה בישראל שלא כדין ביום 8.5.2016. ביחס לעבירה זו, יש ליתן הדעת להתנהלותו של הנאשם שביקש להכשיל את השוטר במילוי תפקידו ובתחילה ניסה להתחמק ממסירת זהותו על ידי כך שטען כי שכח את תעודת הזהות שלו בבית. בהמשך, יצר מצג לפיו הוא תושב חורה בן 18, לרבות מסירתם של תעודות זהות של אנשים אחרים. זאת ועוד, התמונה הנגלית מתסקיר שירות המבחן מלמדת על מי שמנהל אורח חיים מלא בתחומי המדינה ומגיל צעיר חי ועובד לסירוגין הן בדהרייה והן ברהט, בשטיפת מכוניות. במובן מסוים חסד נעשה עמו עת יוחסה לו שהות בזמן ובמקום קונקרטיים בלבד חלף אותה שהייה רצופה בתחומי המדינה.

8

 

הנאשם נמצא שוהה בישראל שלא תחת עינם של גורמי הביטחון, תקופה בה המצב הביטחוני אינו שפיר. נתון זה צריך למצוא ביטוי גם בקביעת מתחמי העונש ההולם. על ההחמרה המתבקשת נוכח המצב הביטחוני, ר' נימוקיו של בית המשפט, בין היתר בת"פ 44226-11-15, ת"פ 3939-12-15, ת"פ 65591-11-15 ות"פ 7206-12-15, לרבות הפסיקה המצוטטת שם שיפים גם לעניינינו.

 

מנגד ולקולא וביחס לאישום הראשון, הרי שאין המדובר בפריצה לרכב שבוצעה בתחכום רב או אגב שימוש בכלי פריצה יעודיים. לא נגנב כל רכוש מתוך הרכב וכך גם לא נגרם נזק לרכב. הנאשם לא ביקש להתעמת עם המתלונן שהגיע למקום. המעשים כפי הנראה אינם מתוכננים. עוד ולקולא יש לקחת בחשבון את חלקו הפיזי בביצוע העבירה, אשר כאמור התמצה בנוכחות במקום וזאת במאובחן משותפו.

 

מכל המקובץ לעיל, הנני לקבוע כי מתחם העונש ההולם בגין האישום הראשון נע בין 7 חודשים ל- 18 חודשים מאסר בפועל ואילו מתחם העונש ההולם בגין האישום השני נע בין מאסר קצר ועד ל- 7 חודשים מאסר בפועל.

 

בקביעת עונשו של הנאשם בגדרי המתחמים ולקולא בית המשפט לוקח בחשבון את הודאתו שיש בה משום חיסכון בזמן שיפוטי יקר, הבעת חרטה ונטילת אחריות. הנאשם צעיר בגיל ונמנה על אוכלוסיית ה"בגירים הצעירים" על כל המשמעויות הנלוות לכך. הנאשם ללא הרשעות קודמות וזהו מאסרו ומעצרו הראשון, משכך גם ההשפעה שיש לאלו כגורם מרתיע ומציב גבולות עבורו. הנאשם גדל אל תוך מציאות של מצוקה כלכלית ולמעט המפורט באישום הראשון, כל שהייתו בישראל נעשתה לצרכי פרנסה.

 

מנגד, שירות המבחן מצביע על סיכון להישנות עבירות וזאת בדגש על כניסה לישראל שלא כדין. שירות המצביע כי להתרשמותם הנאשם נותן לגיטימציה להתנהגות פורצת גבולות ורואה בכך אפיק לפתרון מצוקותיו וקשייו. עוד מצוין כי הנאשם פועל מתוך צורך לספק צרכים מידיים ונוטה להיות מושפע מהסובבים אותו, כאשר זאת נעשה מבלי לערוך חשיבה מעמיקה בדבר המעשה והשלכותיו. האמור לעיל, על רקע נפוצותן הרבה של העבירות בהן הורשע, מחייב מתן משקל לשיקולי הרתעת היחיד וכן שיקולי הרתעת הרבים.

 

 

9

 

 

 

 

 

שקלול כל הפרמטרים הללו הביאני לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        10 חודשים מאסר בפועל שיימנו מיום מעצרו, 9.5.2016;

ב.         4 חודשים מאסר על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו שלא יעבור עבירות רכוש מסוג עוון או עבירות לפי חוק הכניסה לישראל;

ג.         8 חודשים מאסר על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו שלא יעבור עבירות רכוש מסוג פשע;

ד.         500 ₪ קנס או 5 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.10.2016.

 

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

 

ניתן צו כללי למוצגים: להשמיד, לחלט, להשיב לבעלים לפי שיקול דעת היחידה.

 

 

ניתנה והודעה היום ח' תמוז תשע"ו, 14/07/2016 במעמד הנוכחים.