1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד אביטל פינק

ב"כ הנאשם עו"ד מורין

הנאשם בעצמו

פתח דבר

הנאשם 3 (להלן: "הנאשם") הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של החזקת טובין הנושאים סימן מסחר רשום ללא היתר כדין לשם מסחר בהם, לפי סעיף 60(א)(4) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "פקודת סימני מסחר" או "הפקודה").

2

חברת Nike International Ltd. (להלן: "חברת נייקי או "החברה") הינה בעלת סימן מסחר רשום בפנקס סימני המסחר, בהתאם לפקודת סימני מסחר.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 17.12.2012 במושב בן זכאי, החזיק הנאשם, יחד עם שני נאמשים נוספים שדינם הופרד,ברכב מסוג קאיה בצבע כסף, 144 פריטי לבוש הנושאים סימן מסחרי של החברה לשם מסחר בהם.

פריטי הלבוש לא יוצרו על ידי החברה, אך נשאו את סימנה המסחרי - ללא רשותה וידיעתה - לצורך מכירתם. הנאשם ידע זאת.

דינם של הנאשמים 1 ו- 2 נגזר. גזר דין זה יעסוק אך בנאשם 3.

טיעוני המאשימה

ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה לעונש את חומרת העבירה בה הורשע הנאשם ואת הערכים המוגנים בהם פגע במעשיו - הבטחת מסחר תקין ושמירה על זכויות בעלי סימנים רשומים.

הנאשם, ביחד עם שני נאשמים נוספים, החזיקו ברכב בכמות בלתי מבוטלת של פרטי לבוש, 144 במספר, אשר נשאו סימן מסחרי של חברת נייק. פריטי הלבוש לא יוצרו על ידי החברה ונשאו את סימנה המסחרי, ללא רשותה וידיעתה.

עוד הדגישה ב"כ המאשימה כי חלקו של הנאשם היה זהה לחלקם של השניים הנוספים וכך גם נסיבותיהם האישיות. הנאשם הינו צעיר, בדומה לנאשמים 1 ו-2, הוא מבוגר מנאשם 1 בשנה, נעדר עבר פלילי, בדומה לנאשם 1 ושלושת הנאשמים הודו במיוחס להם. על כן ומכח עקרון אחידות הענישה, לא ניתן לסיים את עניינו באי הרשעה ויש להשית עליו עונש זהה לעונש שהושת על שני הנאשמים האחרים.

עוד הדגישה כי הנאשם אינו עומד בתנאים שנקבעו בפסיקה להימנעות מהרשעה הן בשל חומרת העבירה והן בשל העובדה כי לא הצביע על פגיעה קונקרטית וחמורה בעתידו של הנאשם ובשיקומו.

ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם עונש מאסר מותנה בן 6 חודשים וקנס בסך 3,000 ₪.

טיעוני ההגנה

ב"כ הנאשם הדגיש בטיעוניו לעונש את נסיבותיו האישיות והמיוחדות של הנאשם. הנאשם אדם צעיר ונורמטיבי, יתום מאב ואם מילדותו, עובד בצורה יציבה מזה כשלוש שנים.

3

ב"כ הנאשם ציין כי יש לאבחן את עניינו של הנאשם משני הנאשמים האחרים לקולא. הנאשם נעדר עבר פלילי. אחד הנאשמים הינו בעל עבר פלילי והנאשם האחר הסתבך בפלילים לאחר מועד ביצוע העבירה. עוד הדגיש כי הנאשם הינו היחיד מבין הנאשמים שהגיע לפשרה עם בעלת הזכויות ושילם לה פיצוי בסך של 13,000 ₪. הנאשם הודה במעשיו והביע חרטה, אף טרם הוגש כתב אישום כנגדו. על כן, סבור ב"כ הנאשם כי אין בעקרון אחידות הענישה משום למנוע מבית המשפט לשקול את אפשרות סיום ההליך נגד הנאשם באי הרשעה.

עוד טען ב"כ הנאשם כי מדובר בעבירה שחל עליה תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי, הן מבחינת סוג העבירה והן מבחינת נסיבותיו של הנאשם. תיקון זה הרחיב את שיקול הדעת של בית המשפט בכל הנוגע ליישום התנאים שנקבעו בפסיקה להימנעות מהרשעה.

ב"כ הנאשם סבור כי היות העבירה כזו שחל עליה תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי וכן נסיבותיו האישיות של הנאשם - היותו "בגיר צעיר", נעדר עבר פלילי, יתום מאב ומאם מילדות וגדילתו במשפחת אומנה, הודייתו במיוחס לו והבעת חרטה מיד לאחר המעשה, תשלום הפיצוי לבעלת הזכויות והמלצת שירות המבחן - הם המובילים למסקנה כי יש להורות על אי הרשעה בעניינו.

עוד עתר ב"כ הנאשם כי באם בית המשפט לא יעתר לבקשתו, לא ישית בית המשפט רכיב עונשי כספי על הנאשם לאור העובדה כי שילם לבעלת הזכויות פיצוי בסכום שאינו מבוטל.

תסקיר שירות המבחן

תסקיר שירות המבחן סוקר את קורות חייו של הנאשם. הנאשם בן 24 שנים, רווק, מתגורר בנתיבות. החל מגיל 13 שנים, לאחר פטירת הוריו, גדל במשפחת אומנה. נעדר מסגרת תמיכה משפחתית. שירת שירות צבאי מלא ומזה שנים עובד כנהג משאית בחברה חקלאית.

הנאשם נעדר עבר פלילי וזו לו הסתבכותו הראשונה עם החוק. הוא הודה בביצוע העבירה וסיפר לשירות המבחן כי לאחר סיום שירותו הצבאי, חיפש מקור פרנסה ואז, בחר לבצע את העבירה, תוך אינטרס כלכלי, בלי לבחון את ההיבטים החוקיים והמוסריים של מעשיו. עם זאת, נראה כי מאז הסיק מסקנות מהתנהלותו ושירות המבחן התרשם כי הוא מסוגל, כיום, ליטול אחריות מלאה על מעשיו והוא ער לחומרת מעשיו.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם בעל ערכים ושאיפות נורמטיביות. מעוניין לבסס את מצבו הכלכלי-תעסוקתי וכן, לרכוש מקצוע נוסף.

שירות המבחן ציין כי הרשעה עלולה לפגוע בדימויו העצמי של הנאשם ובתפקודו התעסוקתי לטווח הארוך. לפיכך, המליץ כי עניינו של הנאשם יסתיים באי הרשעה וכי יוטל עליו צו של"צ בהיקף של 140 שעות.

דיון

4

הנאשם ביצע עבירה של החזקת טובין הנושאים סימן מסחר רשום ללא היתר כדין לשם מסחר בהם, בכך שהחזיק, ביחד עם שני נאשמים נוספים, ברכב, 144 פריטי לבוש הנושאים סימן מסחרי של חברת נייק. פריטי הלבוש לא יוצרו על ידי החברה, אך נשאו את סימנה המסחרי - ללא רשותה וידיעתה - לצורך מכירתם. הנאשם ידע זאת.

ב"כ הנאשם עתר כי עניינו של הנאשם יסתיים באי הרשעה, עקב נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה ושל הנאשם וכן, בשל העובדה כי מקרה זה היה צריך להכלל בגדר תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי, לענין "הסדר מותנה".

בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337, נקבע כך לעניין הימנעות מהרשעה:

"...הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל".

הנאשם לא הצביע על פגיעה קונקרטית וממשית בעתידו. שירות המבחן המליץ על ביטול הרשעתו של הנאשם, משום שזו עלולה לפגוע בעתידו ובדימויו העצמי וציין כנימוקים להמלצתו את האחריות שנטל על מעשיו, גילו הצעיר, היותו אדם נורמטיבי ללא קווי אישיות עברייניים, נעדר עבר פלילי, רצונו לרכוש מקצוע נוסף וכן, את שיתוף הפעולה המלא של הנאשם עם שירות המבחן.

אין די בפגיעה אפשרית בפוטנציאל תעסוקתי עתידי. הנאשם לא הצביע על פגיעה קונקרטית בתעסוקתו, באם יורשע. הודייתו בביצוע העבירה, גילו והיותו אדם בעל אורח חיים נורמטיבי אינם יכולים להוות שיקול לעניין זה. כך גם פגיעה אפשרית בדימויו העצמי.

עוד אציין כי הימנעות מהרשעתו בדין של הנאשם, במקרה דנן, תפגע בשיקולי ההרתעה. אינטרס כלכלי הוא זה אשר עומד בבסיס עבירה זו ומדגיש את חומרת העבירה ואת הערכים המוגנים שנפגעים בגינה. אלו מחייבים העדפת האינטרס הציבורי על פני האינטרס האישי של הנאשם.

התנאים המצטברים, שנקבעו בהלכת "כתב" ובהלכת "ציפורה" המאוחרת לה, לפיהם ניתן להורות על הימנעות מהרשעה של הנאשם, אינם מתקיימים.

ב"כ הנאשם טען כי תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי מגמיש את שיקול הדעת של בית המשפט באשר להגמשת התנאים שנקבעו בפסיקה והמוזכרים לעיל בכל הנוגע להימנעות מהרשעה. לדידו, מקרה זה חוסה תחת תיקון זה הן בשל סוג העבירה והן בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם.

5

ההסדר הקבוע בסימן א'1 לפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי, הוא הפרק העוסק בהליכים שלפני המשפט, הוסף ביום 02.08.12 במסגרת פרסום תיקון מספר 66 ואשר כותרתו היא "סגירת תיק בהסדר".

עיקרו של התיקון הינו בקביעת מנגנון לעריכת הסדר בין התביעה לבין הנאשם קודם להגשת כתב האישום בסוגי עבירות מסוימות ובתנאים מסויימים.

אין בידי לקבל טענתו. בענייננו, אין מדובר בשלב הקודם להגשת כתב האישום. הנאשם הודה במיוחס לו, דינו הוכרע וכעת, בשלב הטיעונים לעונש בחר בא כוחו להעלות טענה זו.

ובכל מקרה, אין להסיק מתיקון זה באשר להגמשת התנאים שנקבעו בפסיקה לאי הרשעה.

לאור האמור לעיל, הרשעתו של הנאשם תיוותר על כנה.

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, בבוא בית המשפט לגזור את דינו של הנאשם, בשלב הראשון, עליו לקבוע את מתחם העונש ההולם. בהתאם לסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, מתחם העונש ההולם יקבע בהתאם לעקרון ההלימה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה. בשלב השני, על בית המשפט לשקול שיקולים ונסיבות אשר אינן חלק מביצוע העבירה בה הורשע הנאשם.

הערכים החברתיים המוגנים בעבירה בה הורשע הנאשם הם הבטחת קיום מסחר תקין ושמירה על זכויות בעלי סימנים רשומים.

עבירה זו גוזלת מן היוצר את פרי עמלו ופוגעת בציבור בכללותו. הפגיעה בערכים הללו הינה ממשית.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב. מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר בפועל.

יש ליתן משקל לעובדה כי הנאשם ביצע את העבירה יחד עם נאשמים נוספים ומנגד, גם לעובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי וזו לו הסתבכותו היחידה עם החוק. הנאשם הביע חרטה ובושה על מעשיו, הודה במעשיו וחסך זמן שיפוטי יקר.

שירות המבחן ציין בתסקירו את שיתוף הפעולה של הנאשם, את היותו אדם נורמטיבי בעל שאיפות וערכים נורמטיביים.

עקרון אחידות הענישה מוביל למסקנה כי עונשו של הנאשם צריך להיות זהה לעונשם של שני הנאשמים האחרים. עם זאת, יש ליתן משקל לכך שהנאשם שילם לבעלת הזכויות, זמן קצר לאחר מועד ביצוע העבירה, פיצוי בסך של 13,000 ₪.

6

לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

שישה חודשי מאסר מותנה, למשך שלוש שנים, לבל יעבור עבירה בה הורשע או כל עבירה על פקודת סימני מסחר.

קנס בסך 1,500 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1/5/16 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועדו, יעמוד כל הסכום לפרעון מיידי.

מוצגים שנתפסו במהלך החקירה - יושמדו.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ג' אדר ב' תשע"ו, 13 מרץ 2016, במעמד הצדדים.