1

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירות של תקיפת זקן, בניגוד לסעיף 368ו(א) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977; תקיפה, בניגוד לסעיף 379 לאותו חוק.

בתאריך 16.07.17, נערכה הקראה פורמלית של כתב האישום לנאשם, באמצעות מתורגמן, אך לא נתבקשה תגובתו לאישום.

2

לקראת חודש מרץ 2018 הועבר התיק לטיפולו של מותב זה, ובתאריך 11.03.18, במהלך דיון שנקבע לשמיעת המענה, עתרה התביעה להגיש כתב אישום מתוקן, כאשר עיקר התיקון - החמרת סעיף האישום הראשון לעבירה של תקיפת חסר ישע, בניגוד לסעיף 368 ב' (א) סיפא, תוך שינוי סעיף 4 לחלק העובדות בכתב האישום, שהוא סעיף המסקנה המשפטית, בהתאם.

ההגנה התנגדה לתיקון המבוקש.

לטענת ההגנה, משהתקיימה הקראה של כתב האישום, הגם שהמדובר היה בהקראה פורמאלית, החל המשפט, והתביעה אינה יכולה עוד להודיע על תיקון כתב האישום, אלא נדרשת לקבל רשות בית המשפט.

לטענת ההגנה, באה בקשת התיקון לאוויר העולם לאחר 9 חודשים מיום הגשת כתב האישום, רק בעקבות פרטים שעלו בדיון המוקדם, שהתקיים לפני כב' ס"נ השופט א' ברסלר-גונן, כאשר, באותו דיון, נפרס קו ההגנה.

עוד נטען, כי המדובר בתיקון מהותי, המחמיר את העבירה המיוחסת לנאשם.

ההגנה טוענת, כי התנהלות התביעה, במקרה דנן, אינה הגונה והיא אף חסרת תום לב.

לטענת ההגנה, היעתרות לבקשה כזו עלולה לפגוע ביעילות הליכי הגישור הפלילי בגישור המוקדם.

בתשובה לטענות ההגנה, טענה התביעה, כי הראיות אשר בתיק החקירה, תואמות את סעיף העבירה שעניינו תקיפת חסר ישע וזאת, היות שהנאשם תקף, על פי הטענה, אדם שמעבר להיותו בא בימים, היה גם חסר ישע, ונתון תחת אחריותו כמטפל.

עוד טענה התביעה, כי השיקול המרכזי כאשר דנים בתיקון כתב האישום הוא הפגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן, ובמקרה דנן - טרם נמסר מענה ומכאן - שאין כל פגיעה בהגנתו של הנאשם.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובפסיקה אליה היפנו הצדדים - מוצא בית המשפט להיעתר לבקשה.

3

אכן, השיקול המרכזי בהחלטה בנוגע לתיקון כתב אישום - הוא הפגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן מההאשמות שהופנו כלפיו, ובנוגע לכך, ניתן לומר, כי הפגיעה היא זניחה עד אפסית, שכן, הגם שהתקיימה הקראה פורמלית של כתב האישום, טרם נמסר מענה ולא נחשף מה מקו ההגנה.

ודוק: ככל שנחשפו פרטים מסוימים בהליך הדיון המוקדם - הרי הפרטים שנמסרים בהליך זה אינם מגיעים לידיעת המותב המטפל בהליך העיקרי.

יתר על כן: מלבד טענה כללית, כי הורתו של התיקון בפרטים שנמסרו במהלך הליך הדיון המוקדם - לא הונחה תשתית עובדתית, בתגובת ההגנה, להסבר מהלך זה. כלומר, לא פורטו בבקשה הטענות שהועלו מצדה של ההגנה, והקשר שבין העלאתן לבין התיקון המבוקש.

הלכה היא, כי התערבות בית המשפט בשיקול דעתה של התביעה הכללית - מצומצמת מאוד ומוגבלת למקרים, בהם ניתן ללמוד על קיומם של שיקולים זרים או חוסר סבירות קיצוני. בחירת סעיף האישום - היא מהפררוגטיבות הבסיסיות של התביעה בשיטתנו המשפטית.

פגיעה שרירותית בשיקול דעת זה, תוך כפיה על התביעה להמיר סעיף אישום בסעיף אחר, אשר, לשיטתה, אינו תואם את האירועים, עלולה לפגוע באינטרס הציבורי, וזאת גם אם חלה טעות, או השמטה, בכתב האישום שהוגש מלהתחילה.

משנטען, מפי התביעה, כי חומר הראיות שנאסף בתיק, תואם סעיף האישום המתוקן, ומשלא הוכחשה טענה זו מפי ההגנה בתגובתה, אין בית המשפט מוצא מניעה להיעתר לבקשה.

התביעה רשאית, איפוא, להגיש את כתב האישום המתוקן בתוך 7 ימים מהיום.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ח, 02 יולי 2018, במעמדד הצדדים.