1

לפני בקשת קצינת המבחן המחוזית כי אבטל את החלטתי בדבר העברת העתק מתסקיר הנפגע שהוכן על ידה לעיונו של קצין המבחן שערך את התסקיר לעונש בעניינו של הנאשם בתיק זה.

רקע

1.         הנאשם בתיק זה הורשע על פי הודאתו בעבירה של פציעה כשהעבריין מזוין לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין תשל"ז - 1977.

2.         בעקבות הרשעתו כאמור ולבקשות ב"כ הצדדים הוריתי לשירות המבחן להניח בפני תסקיר נפגע בעניינו של המתלונן ותסקיר לעונש בעניינו של הנאשם.

3.         ביום 12.9.18 הוגש תסקיר הנפגע וביום 16.9.18 הוגש התסקיר בעניינו של הנאשם.

2

4.         לאחר שעיינתי בתכנו של תסקיר הנפגע ובטרם הוגש התסקיר בעניינו של הנאשם, סברתי

כי נכון אעשה אם אורה על העברת העתק ממנו לעיונו של קצין המבחן שהתבקש להכין תסקיר לעונש בעניינו של הנאשם גם כן, זאת על מנת שהלה יהא מודע לפרטי הפגיעה החמורה ממנה סבל המתלונן ולצורך קבלת התייחסות מלאה ליחסו של הנאשם אל תוצאות מעשיו במסגרת התסקיר לעונש (ר' החלטותי מיום 13.9.18 אשר יושמו על ידי מזכירות בית המשפט באותו היום).

5.         ביום 16.9.18 הוגש התסקיר בעניינו של הנאשם. עיון בתסקיר זה מלמד על כך שהוא הוכן והושלם מבלי שקצין המבחן שהכין אותו שוחח או נפגש עם המתלונן, ו/או עיין בתוכן תסקיר הנפגע.

6.         ביום 2.10.18 - לאחר שתסקיר הנפגע כבר הועבר לעיון קצין המבחן שהכין את התסקיר בעניינו של הנאשם כאמור, הגישה קצינת המבחן המחוזית לתיק את הבקשה שבכותרת.

נימוקי הבקשה

7.         ואלו נימוקי הבקשה:

·        בשירות המבחן קיימת הפרדה ברורה בין קציני המבחן , עורכי התסקירים לעניין העונש ותסקירי המעצר, לבין מפקחי נפגעי עבירות - עורכי תסקירי נפגעים. הפרדה זו נדרשת לצורך ביסוס עמדה מקצועית בלתי תלויה בעת עריכת התסקירים, שמירה על מקורות מידע מקצועיים ואחרים, המסייעים באיסוף מידע רלוונטי בשני התחומים.

·        סעיף 191א' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 קובע כי "העתק של תסקיר לפי סעיף 187(ב) יימסר לבעלי הדין...", ששירות המבחן אינו נמנה עליהם.

3

·        בתהליך איסוף המידע לצורך הגשת תסקיר נפגע מיידע שירות המבחן את נפגע העבירה ואת מוסרי המידע הנוספים בעניינו כי התסקיר מועבר לבית המשפט ולצדדים בלבד. חשיפת התסקיר לגורמים נוספים ביניהם עורך תסקיר הפוגע שלא בהסכמת הנפגע, עשויה לפגוע בזכויותיו, כמו גם באמון שהוא רוחש לשירות המבחן ולהרתיע נפגעים נוספים בעתיד מלשתף פעולה עמו.

דיון והכרעה

8.         לאחר שנדרשתי לנימוקי הבקשה וללשון ההוראה הקבועה בסעיף 191א' לחוק סדר הדין הפלילי, דעתי היא כי דין הבקשה היה להידחות, גם לולא תסקיר הנפגע היה מועבר לעיונו של קצין המבחן שהכין את התסקיר לגבי הנאשם, כפי שארע בפועל (אך לאחר שהכנת התסקיר בעניינו של הנאשם כבר הושלמה).

9.         סעיף 191א' אכן מורה על מסירת העתק תסקיר הנפגע לבעלי הדין (דהיינו לבאי כח הצדדים) ואולם לטעמי אין הוא שולל מבית המשפט את האפשרות להפעיל את שיקול דעתו בכל מקרה בו נראה לו כי נכון יהיה להעביר העתק מתסקיר זה או חלקים מתכנו גם לעיונם של אחרים, על אחת כמה וכמה כשמדובר באותו הליך פלילי שבו עסקינן.

10.       סעיף 191א(ד) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי "המגלה מידע מתסקיר שנערך לפי סעיף 187(ב) או המגלה מידע שהגיע אליו עקב עריכת תסקיר כאמור שלא לצורך ההליך המשפט שבקשר אליו הוא נמסר, או בניגוד להחלטת בית המשפט לפי סעיף קטן (א), דינו - מאסר ששה חודשים".

            גם תקנה 28 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974 מטילה איסור על השימוש בתסקיר או על גילוי ידיעה ממנו, אלא לצורך ההליך השיפוטי שבקשר אליו הוא נמסר.

            תקנה 29 לתקנות המבחן (שרותי מבחן) התשי"ט-1959 הנושאת את הכותרת "סודיות ידיעות" קובעת כי "הגיעה לאדם ידיעה תוך כדי ביצוע תקנות אלה, ישמור אותה בסוד ולא יגלנה אלא במידה שיש צורך בכך לשם ביצוע כל חיקוק או במידה שקיבל אישור לכך מקצין-המבחן הראשי".

4

            סעיף 50א לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971 קובע כי :

(א) עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996,

אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר

הגיע אליו תוך עיסוקו כעובד סוציאלי והוא מן הדברים שלפי טיבם

נמסרים לעובד סוציאלי בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא

אם כן ויתר האדם על החסיון או שבית המשפט מצא כי הצורך לגלות

את הראיה לשם עשיית צדק עדיף על הענין שיש שלא לגלותה...".

11.       תוכן ההוראות שלעיל מלמד על כך שאין בחובת הסודיות שנקבעה בסעיפים 191 ו- 191א לחוק סדר הדין הפלילי כדי לעשותה חסיון מוחלט (לעניין זה ר' החלטת כב' השופט ד' מאזן בת"א (קריות) קורן נ' ליוור ישראל בע"מ בנוגע לבקשה של נפגע עבירה להשתמש בתוכן התסקיר שהוכן בעניינו בהליך אחר והחלטת בית המשפט המחוזי חיפה בתפ"ח 5100-12 מדינת ישראל נ' עבדאללה, גם כן) .

זאת ועוד - התקנות שצוטטו על ידי לעיל אמנם מטילות חובת סודיות על העובד הסוציאלי ואולם חובת סודיות זו אין משמעה בהכרח חסיון, כמאמרו של כב' השופט י' עמית : "סודיות לחוד וחסיון לחוד, ונקודת המוצא היא של חובה כללית להעיד ולהציג מסמכים..." (ר' המאמר "קבילות, סודיות, חסיון ואינטרסים בהליכי גילוי במשפט האזרחי - נסיון להשליט סדר", ספר א' קיטאי).

12.       מאחר שלעניות דעתי ולמיטב הבנתי החסיון החל על עורך תסקיר הנפגע הוא חסיון יחסי, אזי באיזון בין האינטרסים השונים במקרה נושא הבקשה שלפני, ולאחר שנטלתי בחשבון שיקולי גם את החלטת הנפגע עצמו להעיד - בנוכחות הנאשם - אודות הנזקים שנגרמו לו כתוצאה ממעשהו של האחרון על אף שתסקיר הנפגע שהוכן בעניינו הונח בפני, אני סבורה כי לא היה בהחלטתי להעביר את העתק התסקיר לעיונו של קצין המבחן שאמור היה להניח בפני את התסקיר בנוגע לנאשם בתיק זה על מנת שתמונת הנזק כולה תהיה פרושה בפניו וכך יוכל הוא לקבל את התייחסות הנאשם אליה, כדי לפגוע בפרטיות המתלונן ו/או בעבודתו של מי מקציני המבחן.

5

13.       סוף דבר, הגם שאין בהחלטה זו כדי להשפיע בדיעבד על אופן השתלשלות העניינים בתיק זה, שכן - כאמור לעיל, העתק תסקיר הנפגע כבר הועבר לעיונו של קצין המבחן שהכין את התסקיר בעניינו של הנאשם, בטרם הוגשה הבקשה, החלטתי לדחותה.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים ולקצינת המבחן המחוזית.

ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ט, 22 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.