1

כללי

לאחר שבחנתי את הראיות, החלטתי לזכות את הנאשמים מחמת הספק.

1.         התביעה מייחסת לנאשמים עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין-תשל"ז, 1977 (להלן: "החוק").

2

2.         הנאשם והמתלוננת, הגב' ס ט, היו פרודים בחודש יוני 2013. למתלוננת ולנאשם ילד משותף שהיה בן 6.5 בעת האירוע נשוא כתב האישום.

3.         התביעה טוענת כי על רקע סכסוך בדבר משמרתו של הילד, הגיעו הנאשמים ביום 28.6.13 שעה 16:15 לערך למקום עבודתה של המתלוננת ואיימו עליה. לגרסת התביעה, נאשמת 1 אמרה לה שתשרוף את פניה ונאשם 2 אמר שירצח אותה. המתלוננת ניגשה לתחנת המשטרה. הנאשמים נסעו אחריה והיא הצליחה להתחמק מהם.

4.         הנאשמים כפרו במיוחס להם. הם מסרו כי הגיעו לחומוסיה ביפו כדי לאכול וכשהבחינו במתלוננת הם לא ירדו מרכבם והמשיכו בדרכם.

מהלך הדיון

5.         המתלוננת העידה כי ביום 28.6.13 בסביבות השעה 16:00 הגיעו הנאשמים ברכב לחומוסיה בה עבדה ביפו.

            כשהבחינו בה צעק נאשם 2 כי ירצח אותה ונאשמת 1 אמרה שתשרוף לה את הפנים באש.

            המתלוננת מסרה כי היו עדים לאיומים. לדבריה, מנהל המשמרת ע עשה עליה רושם שאינו מעוניין להעיד.

6.         המתלוננת אישרה כי יש סכסוך בינה לבין נאשם 2 על רקע עזיבתו אותה ועל רקע ילדם המשותף בן ה-8. המתלוננת אישרה כי נאשם 2 פנה לבית המשפט לצורך קביעת אבהות.

7.         הנאשמת טענה כי בדרכה לתחנת משטרה הנאשמים עקבו אחריה ברכבם והיא נאלצה להגיע לתחנה דרך גינות. הנאשמת לא הכחישה כי יתכן והתקשרה לנאשם למחרת האירוע ושאלה אותו אם נעצר.

3

8.         המתלוננת טענה כי בעת מסירת הודעתה בתחנה, הנאשמים התקשרו אליה, איימו בעברית ובערבית והחוקר שמע את הדברים.

9.         שני הנאשמים התחמקו מהתייצבות במשטרה למסירת הודעה. נאשם 2 נחקר ביום 17.7.13 ונאשמת 1 נחקרה ביום 18.10.13.

            שני הנאשמים טענו כי המתלוננת מנסה להתנקם בהם כיוון שנאשם 2 עזב אותה לטובת נאשמת 1.

            נאשם 2 מסר גרסה מפורטת לגבי ההליכים בין הצדדים במחלקת הרווחה ובבית משפט לענייני משפחה.

10.       גרסת נאשם 2 קיבלה חיזוק מדברי המתלוננת עצמה שאישרה כי יזם בדיקת אבהות ואישרה כי היא זעמה על מערכת היחסים בינו לבין נאשמת 1.

11.       דבריה של המתלוננת כי החוקר שחקר אותה שמע איומים טלפוניים מצד הנאשמים אינם נתמכים על ידי החוקר. החוקר אישר כי היו שיחות נכנסות לטלפונים של המתלוננת מצד נאשם 2.

            נאשם 2 אינו מכחיש זאת וטוען כי השיחות התייחסו לניסיונו לראות את בנם המשותף.

12.       לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים, הגעתי לידי מסקנה כי לא ניתן לשלול את גרסת הנאשמים לגבי ההתרחשות ביום האירוע.

            נוכח מניע אפשרי להעצים דברים כדי לפגוע בנאשמים, נותר בליבי ספק לגבי מהימנות גרסתה של המתלוננת.

13.       לאור האמור לעיל, אני מזכה את הנאשמים מחמת הספק מן העבירה שיוחסה להם בכתב האישום.

4

ניתנה היום, ט"ו חשוון תשע"ו , 28 אוקטובר 2015, במעמד הצדדים