1

לפני בקשה לחילוט סכום כסף אשר נתפס על גופו של נאשם מס' 1 (להלן הנאשם) בעת מעצרו. על פי הבקשה, מקורו של הכסף הוא בעבירה, ועל כן יש לחלטו.

דין הבקשה להדחות, הן מטעמים שבסדרי דין והן לגופו של ענין:

ראשית יאמר, כי המאשימה ביקשה במסגרת הטיעונים לעונש להורות על חילוט הכסף והמכונית אשר שימשה את הנאשם לביצוע העבירה. במסגרת גזר הדין הוריתי על חילוט המכונית, אך לא הוריתי על חילוט הכסף. ככל שהמאשימה אינה משלימה עם ההחלטה, הדרך אינה להגיש את הבקשה מחדש.

מעבר לכך, הבקשה הוגשה חצי שנה לאחר שנגזר דינו של הנאשם - וגם טעם זה מצדיק דחייתה.

2

אף לגופו של ענין דין הבקשה להדחות: ניתן לחלט רכוש אשר שימש לביצוע עבירה או רכוש אשר מקורו בעבירה. אכן, בכתב האישום נטען כי במהלך ההתפרצות נגנב מהדירה סכום של 3,000 ש"ח, אך כפי שפרטתי בהחלטה מיום 14.2.16, לא מצאתי לנתון זה אחיזה בראיות ואין קביעה בהכרעת הדין כי הסכום האמור נגנב מהדירה. מנגד, בגזר הדין ישנה קביעה, כי הרכוש אשר נגנב הוחזר לבעליו, ועל כן נקבע פיצוי בגין הנזקים הלא ממוניים. אפשרתי למאשימה להפנות את בית המשפט לראיות בענין זה, אך המאשימה לא עשתה כן.

לפיכך דוחה הבקשה לחילוט הכסף ומורה על חילוט יתר התפוסים.

ניתנה היום, י"ג אדר א' תשע"ו, 22 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.