1

 

כללי

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בהפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), ובהתנגדות למעצר, עבירה לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.

 

2.      בהסדר הטיעון שנכרת בין הצדדים הוסכם שהנאשם יודה ויורשע בכתב אישום מתוקן. אשר לעונש, הוסכם שהצדדים יטענו באופן חופשי.

 

כתב האישום המתוקן

3.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 25.10.2017 בחצות הלילה או בסמוך לכך, במסגרת סיור שגרתי, הגיעו כוחות משטרה לגן התות בשכונת נחלאות בירושלים. באותה עת הבחין השוטר רס"ר דניאל מימון בהתנהגות חשודה של הנאשם, ועיכב אותו בחשד להחזקת סם. השוטר ביקש מהנאשם שיתלווה אליו לניידת הסיור כדי למסור לו הזמנה לחקירה. בדרכם לניידת, ניסה הנאשם לברוח מהשוטר בריצה, אולם השוטר והפקחים שהיו עמו תפסו אותו לאחר מספר מטרים. השוטר הודיע לנאשם על דבר מעצרו. במהלך מעצרו התנגד הנאשם בכוח בכך שקרע את כותפתו הימנית של השוטר, הפיל את דרגתו ופצע אותו באצבע האמצעית ביד שמאל.

 

הנאשם הורשע על שבמעשיו עשה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, והשתמש בכוח כדי למנוע או להכשיל מעצר חוקי.

 

תסקיר שירות המבחן

2

4.      תסקיר שירות המבחן הוגש ביום 07.06.2021. כדי לשמור על צנעת הפרט של הנאשם אפרט את עיקרי הדברים בלבד.

התסקיר סוקר את הרקע האישי, המשפחתי, והתעסוקתי של הנאשם.

הנאשם בן 28, רווק, עובד בהתקנת מכשור רפואי וסטודנט להנדסת חשמל בשנת לימודיו הראשונה. לנאשם 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות מלאה. שירת שירות צבאי חלקי שבמהלכו נשא מאסר עקב נפקדות ובסופו שוחרר בשל אי התאמה. עם שחרורו ניהל אורח חיים לא יציב שכלל שימוש בחומרים פסיכו -אקטיביים וביצוע עבירות.

 

לחובת הנאשם שלוש הרשעות קודמות. בשנת 2016 נשא מאסר בן 10 חודשים לאחר שהורשע בסחר בסמים.

בהתייחסו לשימוש בסמים סיפר שהחל להשתמש בקנביס עוד בהיותו בן 15, ובתוך זמן קצר התמכר לשימוש בו באופן שפגע בתפקודו. בהמשך לכך וכדי להתפרנס, סחר ותיווך בסמים. הנאשם מסר לשירות המבחן שבעקבות מאסרו הבין את השלכות השימוש בסמים והפסיק באופן עצמאי את השימוש בהם. לאחר שחרורו מהמאסר השתלב בטיפול ברשות לשיקום האסיר. בדיקת שתן שמסר בשירות המבחן נמצאה נקייה מסמים.

 

בהתייחסו לעבירה הנוכחית, מסר שמאז מאסרו הוא חושש מפני שוטרים אשר מעוררים בו זיכרונות קשים. עוד מסר שביום האירוע בערב, שתה עם חברים ולאחר מכן כאשר ביקש השוטר לבדוק אותו, התקשה לפעול בשיקול דעת וניסה לברוח ממנו. הנאשם ביטא חרטה על מעשיו וגילה הבנה לבעייתיות בהתנהגותו אולם לצד זאת צמצם מחומרתם.

 

כגורמי סיכון לעבריינות חוזרת, צוינו: היסטוריה התמכרותית ועבריינית; קושי בהסתגלות למסגרות; קושי בהתמודדות עם גורמי סמכות; סירוב להשתתף בטיפול.

 

כגורמי סיכוי לשיקום, צוינו: התמתנות מעורבותו בפלילים ואי פתיחת תיקים חדשים מאז שנעברה העבירה הנוכחית; תפקוד תקין ויציב בשנים האחרונות הכולל רכישת השכלה ויציבות תעסוקתית; אפקט מרתיע ומציב גבולות של ההליך הפלילי.

 

בשקלול מכלול הפרמטרים העריך שירות המבחן כי הסיכון להישנות עבירה מצד הנאשם בינוני, ומידת החומרה אם תתרחש - נמוכה.

 

נוכח עמדת הנאשם השוללת צורך טיפולי, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו.

 

3

לאור האמור בתסקיר, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם עונש חינוכי - צו של"צ בהיקף של 150 שעות, אשר לא יפגע בתפקודו התעסוקתי. שירות המבחן הבהיר שעונש מאסר בעבודות שירות יפגע באופן מידי ומשמעותי ביכולתו של הנאשם להתפרנס וללמוד. שירות המבחן הדגיש שתפקודו הנוכחי של הנאשם הוא בעל משמעות רבה הן בנוגע לדימויו העצמי והן בנוגע לתחושת המשמעות שלו, המהווים שניהם גורמים משמעותיים בשיקומו. עוד הובע חשש שמא במסגרת עבודות השירות ישוב ויחבור הנאשם לחברה שולית אשר מהווה מבחינתו גורם סיכון להידרדרות לעבריינות.

 

תמצית טיעוני הצדדים וראיות לעונש

5.      כראיות לעונש מטעם התביעה הוגש פלט הרשעותיו הקודמות של הנאשם.

 

6.      באת-כוח המאשימה, הגב' הילה הרוש, עתרה לגזור על הנאשם שלושה חודשי מאסר בעבודות שירות לצד מאסר על תנאי וקנס. אשר למתחם העונש ההולם, טענה שזה נע בין חודש מאסר בעבודות שירות ועד שישה חודשי מאסר בפועל. אשר לעונש המתאים טענה שיש למקם את הנאשם באמצע המתחם. בטיעוניה הדגישה את הערכים המוגנים שנפגעו והפנתה לפסיקה מתאימה. לקולה ציינה את הודאת הנאשם ואת חלוף הזמן, ולחומרה את עברו הפלילי.

 

לאחר קבלת התסקיר בעניינו של הנאשם נשמעו טיעונים משלימים לעונש. בא-כוח המאשימה מר אמיר דראושה, חזר על עמדת המאשימה דלעיל. בטיעוניו ביקש לדחות את המלצת שירות המבחן להטלת צו של"צ כיוון שהעבירות שבהן הורשע הנאשם חמורות ואין בנסיבותיו האישיות להוות הצדקה לעונש מקל מסוג זה.

 

7.      בא-כוח הנאשם, עו"ד יאיר קורן, עתר להסתפק במאסר על תנאי והתחייבות. בטיעוניו הדגיש שהנאשם טעה בשיקול דעתו עת ניסה לברוח באופן ספונטני מהשוטרים, ושהחשד שבגינו נעצר הופרך. עוד טען שבהיעדר ראיות אחרות יש להניח לטובת הנאשם שהפציעה שנגרמה לשוטר היא מינורית. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה שלפיה מקרים דומים הסתיימו ללא הרשעה. עוד הדגיש שהנאשם הודה וקיבל אחריות, פתח בדרך חדשה בחייו וכיום הוא לומד ועובד. כן הוסיף והדגיש שבחלוף למעלה משלוש וחצי שנים מהאירוע לא עבר הנאשם עבירות נוספות ויש בכך כדי ללמד על הצלחת שיקומו.

 

בטיעוניו המשלימים לאחר קבלת התסקיר חזר על עמדתו, הפנה לדברי שירות המבחן שלפיהם הנאשם השתקם בכוחות עצמו, וביקש שלא לגזור עליו צו של"צ שיעמיס עליו ויסיגו לאחור.

 

דברי הנאשם

4

8.      הנאשם ניצל את זכותו למילה האחרונה. בדבריו לפניי התנצל על האירוע, הודה שטעה בשיקול דעתו, אמר שאינו מזלזל בשוטרים אלא מעריך את עבודתם, וכי נבהל כשפנה אליו השוטר בעקבות טראומה קודמת ממאסר שנשא. הוסיף שמאז מאסרו לא השתמש בסמים וכיום הוא עובד ולומד. לדבריו אם יוטל עליו מאסר בעבודות שירות הוא עלול לסגת לאחור שכן יפוטר מעבודתו ולא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות לאוניברסיטה.

 

במסגרת הטיעונים המשלימים אמר: "אני ממש מבקש להתחשב בשינוי של 180 מעלות שעשיתי. בזה שלא נפתחו לי תיקים מאז. אני באמת בדרך חדשה. אני מ-7:00 עד 17:00 עובד כל יום ולומד באוניברסיטה. אני עמוס, תקופת מבחנים. אני גם לא מבין מה האינטרס להחזיר אותי אחורה".

 

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

9.      כידוע, העיקרון המנחה בקביעת העונש הוא עיקרון ההלימה, דהיינו, קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש שיוטל עליו (להלן: "העיקרון המנחה").

 

בית המשפט מצווה לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה בהתאם לעיקרון המנחה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

10.  במקרה דנא, הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו הם אלה:

ערך ההגנה על שלמות גופם, שלוות נפשם וחירות פעולתם של שוטרים אשר עוסקים במלאכת אכיפת החוק;

ערך מניעת הפגיעה ביכולתם של גורמי אכיפת החוק למלא את תפקידם;

ערך ההגנה על שלטון החוק וכיבוד החוק;

וערך השמירה על הסדר הציבורי במרחב הציבורי.

 

11.  מידת הפגיעה בערך המוגן אינה מבוטלת בהתחשב באופי התנהגותו של הנאשם במהלך האירוע ובתוצאות האירוע.

 

12.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בהתייחס למקרים דומים, מעלה שבתי המשפט נוהגים לגזור עונשים במנעד רחב שבין מאסר על תנאי שלצדו קנס או של"צ ועד מאסר קצר, אפשר בעבודות שירות, לצד עונשים נלווים.

5

 

לצורך גיבוש מסקנתי זו עיינתי, בין היתר, בפסקי הדין שלהלן:

 

ת"פ (י-ם) 10560-03-19 מדינת ישראל נגד ברבר (14.07.2020): הנאשם נידון בפני מותב זה למאסר בן חודש אחד לצד לעונשים נלווים, וזאת בהסכמת הצדדים במסגרת הסדר טיעון. הנאשם הורשע בהפרעה לשוטר, התנגדות למעצר ואיומים. בנסיבות התיק, עיכב שוטר את הנאשם לבדיקה וזה סירב להזדהות לפניו. הנאשם דחף את השוטר פעמיים, ולאחר שהחלה התקהלות במקום רץ לכיוון השוטר, דחף אותו ושניהם התגלגלו במדרגות. בהמשך לכך התנגד למעצרו בכוח, דחף שוטר נוסף והכה אותו ברגלו ובכף ידו. בתחנת המשטרה איים על שוטר שלישי.

 

ת"פ (י-ם) 27444-01-14 מדינת ישראל נגד ברהום (26.02.2017): הנאשם נידון לצו של"צ ולמאסר מותנה, לאחר שהורשע בהפרעה לשוטר והתנגדות למעצר. הנאשם יחד עם שני אחרים השתולל ודחף שוטרים שניסו לעצרו, ודחף קצין משטרה ובעט בו. נקבע שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין מאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר.

 

ת"פ (כ"ס) 7806-09-13 מדינת ישראל נגד גואטה (15.02.2016): הנאשם נידון לצו של"צ ולפיצוי, והרשעתו בוטלה. לנאשם יוחסו עבירות של הפרעה לשוטר והתנגדות למעצר. בנסיבות המקרה, הוזעק קצין משטרה לביתו של הנאשם עקב הקמת רעש. הנאשם הדף את הקצין בחזהו פעמיים, והניח עליו את ידו. בהמשך לכך דחף את הקצין לעבר חומה בבניין. נקבע שמתחם העונש ההולם את המעשים נע בין מאסר מותנה ועד 8 חודשי מאסר בפועל.

 

ת"פ (ת"א) 33961-08-13 מדינת ישראל נגד מור (08.09.2014): הנאשם נידון לצו של"צ ולצו מבחן והרשעתו בוטלה. לנאשם יוחסו עבירות של הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור והתנגדות למעצר, לאחר שבמהלך הפגנה התבטא בגסות כלפי שוטרים, סירב להיכנס לניידת והתנגד למעצרו תוך שאחז בדלת הניידת ודחף עצמו לאחור.

 

13.  במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נתתי דעתי לנסיבות הבאות:

 

                                א.        היעדר תכנון; הנאשם עבר את העבירה במהלך תגובתו הספונטנית לאירועים וללא תכנון מראש.

 

                                 ב.         הנזק שנגרם מביצוע העבירה; על פי עובדות כתב האישום, קרע הנאשם את כותפתו של השוטר שניסה לעצרו ופצע אותו באצבעו. נזקים ממשיים אלה נזקפים לחובת הנאשם ומחמירים את ההשלכות הנובעות ממעשיו.

6

 

                                  ג.         הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; הנאשם מסר לשירות המבחן שפעל תחת טראומה שחווה במאסרו ושלא עובדה על ידו, ועקב חששו מפני שוטרים. עוד סיפר שביום האירוע בערב, שתה אלכוהול עם חבריו ועל כן התקשה להגיב בשום שכל ובשיקול דעת.

אף על פי שחוץ מטענותיו של הנאשם לא הובאו ראיות נוספות לתמוך בכך, איני מוצא סיבה לפקפק בדבריו ואניח לטובתו שאלה היו פני הדברים.

 

14.  בהתאם לתיקון 113 לחוק (סעיף 40 י"ג), ולאחר שקלול מכלול הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים, אני סבור שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין מאסר מותנה לצד רכיב מוחשי בדמות קנס או צו של"צ או צו מבחן ביחד או לחוד, ועד למספר חודשי מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות לצד מאסר על תנאי וקנס.

 

15.  במקרה דנא, לא מצאתי שקיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולה.

 

גזירת העונש המתאים לנאשם

16.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, רשאי בית המשפט להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ולתת להן משקל, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.

 

בהתאם לכך נתתי דעתי לנסיבות הבאות:

 

                                א.        הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; הנאשם, צעיר בן 28, סטודנט להנדסת חשמל ועובד בהתקנת ציוד רפואי. לאחר מספר שנים שבהם פסע בדרכים עקלקלות, ערך שינוי יסודי בחייו וכיום הוא לומד ועובד לפרנסתו. שירות המבחן סבר שהטלת מאסר בעבודות שירות תפגע באופן מידי ומשמעותי ביכולתו להמשיך בעבודתו ובלימודיו וכי תפקודיו אלה מהווים גורם מכריע בהצלחת שיקומו. מכאן שהטלת מאסר בעבודות שירות, תגדע את השינוי החיובי שחל בחייו של הנאשם ותסיגו לאחור, ונמצא ששכרו של האינטרס הציבורי המובהק שיש בהשבתו לדרך הישר ולתפקוד נורמטיבי, יצא בהפסדו.

 

7

                                 ב.         נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו; הנאשם הודה במיוחס לו, הכיר בחטאו, היכה על חטא, והתנצל על מעשיו. על כן ניתן להניח לטובתו שורה של הנחות מקלות שנוהגים להניח ביחס לנאשם שהודה ובהן נטילת אחריות, הפנמה, וקבלה לעתיד. שירות המבחן ציין שהנאשם ביטא חרטה על מעשיו והבין את הבעייתיות שבהתנהגותו, לצד צמצום חומרתה. מדברי הנאשם לפניי התרשמתי שחרטתו כנה והוא מבין את טעותו. בנסיבות אלה הודאתו של הנאשם וההנחות המקלות הנגזרות ממנה יעמדו לימינו בעת גזירת דינו.

 

                                  ג.         חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה; מאז שנעברה העבירה בשנת 2017 חלפו כשלוש שנים ושמונה חודשים אשר במהלכן לא עבר הנאשם עבירות נוספות. על רקע התמורות המשמעותיות שחלו בחיי הנאשם, יש חשיבות רבה לחלוף הזמן, שכן יש בו כדי לתמוך במסקנה שהשינוי בדרכיו של הנאשם, יציב וקבוע.

 

                                 ד.         עברו הפלילי של הנאשם; לנאשם עבר פלילי הכוללשלוש הרשעות קודמות כדלקמן:

בשנת 2016 הורשע בארבע עבירות סחר בסמים מסוכנים, ונידון לעונש בן 10 חודשי מאסר בפועל לצד מאסרים מותנים;

בשנת 2015 הורשע בעבירות סמים, הפרעה לשוטר, והחזקת סכין שלא כדין - ונידון לחודשיים מאסר בפועל, מאסרים על תנאי, קנס, ופסילת רישיון נהיגה;

בשנת 2013 הורשע בשלוש עבירות של ניסיון לקבלת דבר בתחבולה, ונידון לצו של"צ למשך 300 שעות.

עברו הפלילי של הנאשם נזקף לחובתו.

 

17.  לאחר שנתתי דעתי לכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ובפרט בהתחשב בשיקולי שיקומו של הנאשם, הגעתי לכלל מסקנה שיש למקם אותו ברף התחתון של מתחם העונש ההולם, קרי, לגזור עליו צו של"צ שלצדו מאסר מותנה וקנס.

 

סוף דבר

18.  לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים - סוגם, מידתם, והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים כדלקמן:

 

                                א.        שירות לתועלת הציבור בן 150 שעות בעמותת "דרכי מרים" בירושלים, בהתאם לתכנית שהגיש שירות המבחן. שירות המבחן יהא רשאי לשנות את מקום ההשמה ללא צורך בפנייה לבית המשפט. בהתאם לאמור בסעיף 71א(ה) לחוק, הנאשם מוזהר בזאת שעליו למלא אחר הוראות צו השל"צ שאם לא כן, יהיה צפוי לתוצאות האמורות בסעיף 71ד לחוק, קרי, בית המשפט יהיה רשאי לבטל הצו ולהטיל עליו עונש אחר במקומו.

 

8

                                 ב.         מאסר בן שלושה חודשים שאותו לא יישא הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מהיום עבירת אלימות נגד שוטרים ויורשע בה בתוך התקופה או לאחריה.

 

                                  ג.         קנס בסך 1,500 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בחמישה תשלומים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם ביום 01.08.2021. יתר התשלומים ישולמו בכל אחד בחודש בארבעת החודשים העוקבים.

 

מזכירות בית המשפט תמציא את העתק גזר דין לשירות המבחן למבוגרים.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

 

ניתן היום, י"א תמוז תשפ"א, 21 יוני 2021, במעמד הצדדים.