1

2

ב"כ המאשימה: עוה"ד דפנה קרפל ומיכל בן דוד

ב"כ הנאשם: עו"ד שפיק דרבשי

רקע

1.                 הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:

א.    הסעת שישה או יותר שוהים שלא כדין, לפי סעיף 12א(ג)(א1)(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952.

ב.     נהיגה פוחזת של רכב, לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

ג.       נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961.

ד.     נהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח מנועי [נוסח חדש] תש"ל - 1970.

3

2.                 על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 7.8.16 נהג הנאשם ברכב אל תוך שטחי מדינת ישראל לכיוון מערב כשהוא פסול מלנהוג ותוך שהוא מסיע עימו ברכב 23 שוהים בלתי חוקיים. משהבחינה בו ניידת משטרה וכרזה לו לעצור, המשיך הנאשם בנהיגה מהירה כשהוא מתחמק מהשוטרים, מזגזג בין ארבעה נתיבים, נוסע על שטח הפרדה ועל שול הכביש ומסכן את המשתמשים בדרך ואת הנוסעים שברכב. בהמשך למתואר, לאחר שהניידת נצמדה לרכבו, עצר הנאשם בשול הדרך, יצא מהרכב והחל במנוסה רגלית כאשר הוא חוצה את כביש 6 בריצה והשוטרים דולקים אחריו. לאחר מרדף קצר נפל הנאשם ארצה ונעצר.

3.                 הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן. המאשימה הצהירה כי תעתור למאסר בפועל.

טיעוני הצדדים

4.                 לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד דפנה קרפל ומיכל בן דוד, הנאשם יליד 1982, לחובתו 3 הרשעות קודמות ועבר תעבורתי עשיר. בנוסף תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בן 5 חודשים וכן פסילת רישיון על תנאי. הנאשם הסיע ברכב 23 שוהים בלתי חוקיים שעה שהוא פסול מלנהוג ואין לרכב בו הוא נוסע ביטוח. הנאשם ניסה לחמוק מהשוטרים בנהיגה פוחזת ומסוכנת. הערכים החברתיים הינם פגיעה בביטחונה של מדינת ישראל וסמכותה לקבוע את זהות הבאים בשעריה. מדובר בהסעת שב"חים אל תוך תחומי מדינת ישראל, שעה שהנאשם נוהג ללא רישיון וללא ביטוח ומסכן את המשתמשים בדרך ואת הנוסעים עימו. מתחם העונש הינו החל מ- 8 ועד ל- 24 חודשי מאסר בפועל. לפיכך עתרו ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל לצד הפעלת המאסר על תנאי, הטלת מאסר על תנאי נוסף, הפעלת הפסילה וכן הטלת פסילה בפועל ופסילה על תנאי. בנוסף עתרו ב"כ המאשימה לחלט את הרכב בו בוצעה העבירה אשר שוויו 42,000 ₪.

5.                 לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד שפיק דרבשי, הנאשם הודה בכתב האישום, לקח אחריות על מעשיו כבר מיום מעצרו. הנאשם נמצא במעצר מיום ביצוע העבירה. הנאשם נשוי לשתי נשים ואב לבן ומצפה לילד נוסף. הנאשם מפרנס את משפחתו וכן את הוריו. הנאשם הביע חרטה כנה ומעוניין לשלם את חובו לחברה ולשוב ולשקם את עצמו. עברו הפלילי של הנאשם אינו מכביד. הנאשם מסכים לחילוט הרכב. עונשו צריך להיגזר ברף הנמוך של המתחם. לפיכך עתר ב"כ הנאשם להשית על הנאשם מאסר קצר.

6.                 הנאשם הביע חרטה על מעשיו.

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

7.                 כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

4

8.                 במקרה דנן, הערכים החברתיים אשר נפגעו בעבירת הסעת שוהים בלתי חוקיים הינם פגיעה פוטנציאלית בביטחון מדינת ישראל ובסמכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה. יש להגן על תושבי המדינה מפני פוטנציאל הסיכון הביטחוני הטמון בעבירות מסוג זה שכן המסיע אינו יודע מהי מטרתם האמיתית של הנוסעים שאותם הוא מסיע.הערך החברתי אשר נפגע בגין עבירת התעבורה הינו בטחון ציבור המשתמשים בכבישי הארץ.

9.                 בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה ברף גבוה, בפרט נוכח מספר השב"חים וכן נוכח העובדה שהנאשם הסיע אותם אל תוך שטחי מדינת ישראל. באשר לעבירת הסעת השב"חים קבע בית המשפט העליון לא אחת כי חטאם של המסיעים גדול מחטאם של השוהים הבלתי חוקיים, שכן הראשונים חוטאים ומחטיאים את הרבים (ראו ע"פ 617/15 מונתסר נ' מדינת ישראל (2.4.15)). באשר לעבירת הנהיגה הפוחזת, אין צורך להכביר מילים בדבר פוטנציאל הנזק הרב שבנהיגה בדרך נמהרת שיש בה כדי לסכן חיי אדם ובפסילה. לאחר ששוטרים כרזו לו לעצור, הנאשם המשיך בנהיגה מהירה כשהוא מתחמק מהשוטרים, מזגזג בין ארבעה נתיבים, נוסע על שטח הפרדה ועל שול הכביש ומסכן את המשתמשים בדרך ואת הנוסעים שברכב.

באשר לחומרת המעשים, יפים דברי בית המשפט העליון (כבוד השופט מ' מזוז) בע"פ 1641/13 אבו סביח נ' מדינת ישראל (31.12.14):

"בית משפט זה נדרש למרבה הצער לעתים מזומנות לשוב ולעסוק בתופעה החמורה של נהיגה פראית אגב הימלטות משוטרים, תוך סיכון ממשי לחיי הנהגים האחרים בדרך ועוברי אורח תמימים... תופעה חמורה זו, הכרוכה בסיכון ממשי למשתמשים בדרך ובזלזול בוטה בחיי אדם, מחייבת תגובה עונשית הולמת, וכך אכן הנחה והחליט בית משפט זה."

דברים אלה נקבעו אמנם ביחס למי שהורשע בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, שהינה חמורה יותר מהעבירה במקרה דנן, ואולם כוחם יפה, בשינויים המחויבים אף למקרה דנן.

10.             בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:

א.          בע"פ 2789/13 מדינת ישראל נ' חמדי (4.8.13), התקבל ערעור המדינה על קולת העונש של נאשם אשר הורשע בעבירה של הסעה שלא כדין של 25 שוהים בלתי חוקים ועבירות נלוות. בית המשפט העליון קבע כי מתחם העונש ההולם לעניין מסיעים, מלינים ומעסיקים בנסיבות מחמירות צריך להיות בין 5 ל- 15 חודשי מאסר. באותו מקרה בשים לב אף לעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הוחמר עונשו של הנאשם והוא נידון ל- 20 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.

5

ב.           ברע"פ 3901/16 מרעי נ' מדינת ישראל (5.6.16) נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע בעבירות של הסעה שלא כדין של 34 שב"חים ובהזדמנות נוספת עוד 4 שב"חים וכן בעבירות תעבורה נלוות. בית משפט שלום השית על הנאשם 9 חודשי מאסר, בית המשפט המחוזי החמיר את עונשו וגזר עליו 15 חודשי מאסר בפועל. הנאשם ללא עבר פלילי, אב לילדים קטנים.

ג.             בע"פ 617/15 מונתסר נ' מדינת ישראל (2.4.15) נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בהסעת 23 שוהים בלתי חוקיים ועבירות נלוות. הנאשם הסיע 23 שוהים בלתי חוקים ברכב שמיועד למספר נוסעים קטן אשר ישבו על רצפת ברכב ללא חגורת בטיחות. הנאשם ללא עבר פלילי, נידון ל- 7 חודשי מאסר בפועל.

ד.           בעפ"ג (מח' י-ם) 17752-05-12 מדינת ישראל נ' דבש (20.5.12), התקבל ערעורה של המדינה על קולת העונש, בעניינו של נאשם אשר הורשע בשני כתבי אישום, ב-3 עבירות של הסעה שלא כדין בנסיבות מחמירות תמורת שכר (בהזדמנות אחת הסיע 5 שב"חים, בהזדמנות שניה 15 שב"חים ובהזדמנות אחרת הסיע 20 שב"חים) ובעבירות נלוות. בית-משפט המחוזי החמיר את עונשו של הנאשם מ-8 חודשי מאסר בפועל ל-13 חודשים.

ה.          בת"פ (מח'- י-ם) 39322-05-14 מדינת ישראל נ' אסקאפי (20.7.16), הורשע הנאשם בעבירה של הסעה שב"חים שלא כדין ונהיגה פוחזת של רכב. הנאשם הסיע 11 שוהים בלתי חוקיים, ונגזר עליו 8 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נעדר עבר פלילי ובעל אפיק שיקומי.

ו.             בת"פ (י-ם) 35502-01-14 מדינת ישראל נ' אסעפאן (12.5.15), הורשע הנאשם בעבירה של הסעה שב"חים שלא כדין ונהיגה פוחזת של רכב. הנאשם הסיע 12 שוהים בלתי חוקיים, ומשהבחין בניידת המשטרה שמאחוריו החל בנסיעה מהירה ופראית. הנאשם צעיר, נעדר עבר פלילי ונדון ל-12 חודשי מאסר בפועל.

ז.            בת"פ (רמ') 5101-06-14 מדינת ישראל נ' ג'אנם (20.10.14), הורשע נאשם בעבירות של הסעת 6 שב"חים, הפרעה לשוטר ונהיגה פוחזת של רכב. הנאשם הסיע את השב"חים בתחומי מדינת ישראל. כאשר הורו לו השוטרים לעצור החל בנסיעה פרועה. הנאשם אב לשלושה ילדים ובעל נסיבות חיים מורכבות. נידון ל- 8 חודשי מאסר בפועל.

6

ח.          בת"פ (י-ם) 58430-12-14 מדינת ישראל נ' שלודי (3.12.15), הורשע נאשם בעבירות של הסעת 16 שב"חים ובנהיגה פוחזת של רכב. הנאשם צעיר, נעדר עבר פלילי וכתב האישום הוגש בשיהוי ניכר. הנאשם נדון ל-6 חודשי מאסר בפועל.

11.             במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת לכך שבתאריך 7.8.16 נהג הנאשם ברכב אל תוך שטחי מדינת ישראל לכיוון מערב כשהוא פסול מלנהוג ותוך שהוא מסיע עימו ברכב 23 שוהים בלתי חוקיים. משהורו לו השוטרים לעצור, הוא המשיך בנהיגה מהירה תוך שהוא מזגזג בין ארבעה נתיבים, נוסע על שטח הפרדה ועל שול הכביש. רק לאחר שהניידת נצמדה לרכבו, עצר הנאשם בשול הדרך, יצא מהרכב והחל במנוסה רגלית כאשר הוא חוצה את כביש 6 בריצה והשוטרים דולקים אחריו. לאחר מרדף קצר נפל הנאשם ארצה ונעצר. נסיעה נמהרת ומסוכנת בכבישי הארץ, שעה שהנאשם פסול מלנהוג ואין לרכב בו הוא נוהג ביטוח סיכנה הן את המשתמשים בדרך והן את הנוסעים ברכב.

12.             בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל מ- 6 חודשי מאסר בפועל ועד ל- 24 חודשי מאסר בפועל.

13.             במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא.

גזירת העונש המתאים לנאשם

14.             בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לכל שהנאשם יליד 1982, נשוי ואב לילד וכן מצפה ללידת ילדו השני. הנאשם נושא בנטל פרנסת משפחתו והוריו. הטלת עונש מאסר תפגע בו ובמשפחתו. הנאשם הודה במיוחס לו, הביע חרטה ונטל אחריות מלאה למעשיו. לחובתו של הנאשם 3 הרשעות קודמות בעבירות של הסעת שב"ח, החזקת נכס חשוד כגנוב ותקיפת עובד ציבור. הרשעתו האחרונה בגין עבירה דומה שנעברה בינואר 2015, בגינה ריצה מאסר של 8 חודשים וכן תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בן למשך 5 חודשים וכן פסילה על תנאי. עוד יצוין כי בשנת 2010 ריצה הנאשם מאסר נוסף לתקופה של חודשיים וחצי בגין עבירת הסעת שב"ח.

15.             עוד יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב להרשעותיו הקודמות בעבירות זהות, ובפרט להרשעתו משנת 2015 אשר בגינה נדון לעונש של שמונה חודשי מאסר בפועל, וכן לעובדה כי ביצע את העבירות שעה שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי ולא היה בכך כדי להרתיעו.

7

16.             באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית בגדרו של המתחם לצד עונשים נלווים. באשר למאסר על תנאי סבורני כי יש מקום להפעילו במצטבר לעונש המאסר שיוטל על הנאשם בתיק זה, ולא קיימת עילה להפעלתו באופן חופף. כמו-כן, הואיל ומדובר בעבירות אשר ככלל מבוצעות למטרה כלכלית, הרי שיש להטיל בגינן אף קנס כספי משמעותי.

17.             בכל הנוגע לעונשי הפסילה והחילוט, נתתי דעתי להוראת סעיף 12 א' (ד2) לחוק הכניסה לישראל, אשר קובע כי אדם שהורשע בעבירה של הסעת שב"ח, ובתוך שלוש שנים מיום הרשעתו, הורשע בעבירה נוספת, בית המשפט שהרשיעו בעבירה הנוספת רשאי להורות על חילוט הרכב ועל פסילת הרישיון לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים. במקרה דנן, הרשעתו הקודמת של הנאשם הינה משנת 2015, ולפיכך מתקיימת הוראת הסעיף.

סוף דבר

18.             אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          12 חודשי מאסר בפועל שמניינם החל מיום מעצרו 7.8.16.

ב.           הפעלת מאסר על תנאי בן 5 חודשים מת"פ (י-ם) 3503-04-15 מדינת ישראל נ' טחאן (8.7.15) במצטבר לעונש המאסר שהוטל בתיק זה. סה"כ ירצה הנאשם 17 חודשי מאסר בפועל שמניינם מיום מעצרו.

ג.             6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירה של הסעת שב"ח או נהיגה פוחזת של רכב.

ד.           3 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מיום שחרורו מן המאסר עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

ה.          קנס כספי בסך של 7,500 או 75 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.1.18. לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.

ו.             12 חודשי פסילה בפועל מלקבל רישיון נהיגה החל מיום שחרורו של הנאשם ממאסרו.

ז.            הפעלת פסילה על תנאי של 6 חודשים מת"פ (י-ם) 3503-04-15 מדינת ישראל נ' טחאן (8.7.15) במצטבר לעונש הפסילה שהוטל בתיק זה. סה"כ 18 חודשי פסילה החל מיום שחרורו מן המאסר. רשמתי בפניי את הצהרת הנאשם כי אין ברשותו רישיון נהיגה, והנאשם פטור מחובת הפקדה.

8

ח.          10 חודשי פסילה על תנאי מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מיום שחרורו על עבירה של נהיגה פוחזת או עבירה של הסעת שב"ח.

ט.          חילוט רכב מסוג פיאט איווקו מ.ר 10-600-63.

      זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, י"ט כסלו תשע"ז, 19 דצמבר 2016, בנוכחות הצדדים.