1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד טל שילוני

ב"כ הנאשם עו"ד משה ליפשיץ

הנאשם התייצב

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

1.      הנאשם, יליד 1994, הורשע על יסוד הודאתו, בעובדות כתב האישום, בעבירה של הובלת נשק ותחמושת לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפא לחוק העונשין התשל"ז-1977.

2.      לפי עובדות כתב האישום, ביום 27.11.20, בתחנת דלק ליד מושב חגור, נהג הנאשם ברכב כשהוא מוביל בתוכו רובה מסוג COLT AR 15טעון במחסנית תואמת, שבע מחסניות ריקות, 182 כדורי נשק תואמים ואפוד. שוטרים שהבחינו בנאשם, קראו לו לעצור, הנאשם יצא מהרכב, הותירו מונע, נמלט מהמקום ולמחרת הסגיר את עצמו למשטרה.

עיקרי תסקיר שירות המבחן

2

3.      ביום 19.10.21 הודה הנאשם במיוחס לו והורשע, ב"כ ביקש להפנותו לתסקיר שלא במסגרת הסדר טיעון. התמונה העולה מהתסקיר חיובית בעיקרה, הנאשם בן 28, נשוי ואב לפעוט, עובד כשכיר בחברה להנדסה המתמחה בקידוחים. הנאשם נעדר עבר פלילי, אחיו הצעיר מרצה עונש מאסר בגין עבירה דומה. הנאשם היה נתון בפיקוח מעצרים אך לא שולב בהליך טיפולי ושירות המבחן התרשם, כי הוא בעל יכולות לתפקוד תקין והמעשה חריג להתנהלותו, הנאשם נוטל אחריות למעשיו ומכיר בחומרתם. עוד הסביר, כי ברקע המעשה סכסוך פעיל בין משפחת מוצאו למשפחה אחרת שהוביל גם להסתבכות אחיו. הנאשם שיתף, כי היה נתון ללחצים משפחתיים והתקשה לסרב לבקשות דמויות משמעותיות במשפחתו, חש תחושות אשמה, מודה כי פעל ללא שיקול דעת והתקשה להתמודד עם מעצרו עד ששוחרר לחלופת מעצר. שירות המבחן המליץ לשקול בחיוב הטלת מאסר בדרך של עבודות שירות לצד צו מבחן שיהיה בו כדי לצמצם את הסיכון להתנהגות עוברת חוק.

עוד הוגשה חוו"ד מטעם עו"ס פרטי שטיפל בו (נ/1). מחוות הדעת שנערכה ע"י עו"ס שרון ימיני עולה תמונה דומה המחזקת את התרשמות שירות המבחן מכך שהמעשה חריג לנוף חייו של הנאשם.

תמצית טיעוני הצדדים לעונש

4.      ב"כ המאשימה, עו"ד ט.שילוני, עמדה על חומרת מעשיו- הובלת נשק מוכן לפעולה ולצדו תחמושת תואמת, כשהפגיעה בערכים מוגנים של שלום הציבור ובטחונו היא ברף בינוני. עוד עמדה על מגמת ההחמרה בעבירות הנשק ועתרה למתחם ענישה שנע בין 24-48 חודשי מאסר. המאשימה לא התעלמה מגילו הצעיר של הנאשם, עברו הנקי והחלטתו להסגיר את עצמו למשטרה אך סבורה שאין בתסקיר כדי להביא לסטייה ממתחם הענישה, הנאשם לא שולב בטיפול ושירות המבחן לא המליץ על ענישה שיקומית. לפיכך, מבקשת למקם עונשו בתחתית המתחם לצד ענישה נלווית.

5.      ב"כ הנאשם, עו"ד מ.ליפשיץ, סבור שנסיבות ביצוע העבירה אינן חמורות, מדובר בהובלת נשק לפרק זמן קצר ובנאשם נורמטיבי, שמעשיו בתיק חריגים לאורח חייו. הנאשם הודה בכתב האישום כלשונו, שיתף פעולה עם שירות המבחן, נטל אחריות על מעשיו כשהפגיעה שתגרם לו ולמשפחתו אם יישלח למאסר, קשה. עוד סבור, כי מתחם הענישה שהציגה המאשימה מחמיר יתר על המידה והציג פסיקה הכוללת מתחמים מתונים יותר שנעים בין 12-36 חודשי מאסר. ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן הכוללת גם את העמדתו תחת פיקוחם ושילובו בטיפול ולהסתפק בענישת עבודות שירות או מאסר קצר.

הצדדים הגישו אסופות פסיקה לתמיכה בעתירותיהם.

6.      הנאשם עצמו הביע חרטה על מעשיו וביקש כי בית המשפט יתחשב בו.

דיון והכרעה

3

7.      על ההליך שבפני חלים עקרונות הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק. ע"פ הוראות אלו, העיקרון המנחה בענישה הינו עקרון ההלימה שפירושו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ובמידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בדרכו של עקרון זה, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה, תוך שהוא מתחשב בערך החברתי המוגן שנפגע ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבותיה הקונקרטיות של העבירה. בשלב הבא, לאחר שנקבע מתחם העונש, ובית המשפט לא מצא מקום לחרוג ממנו לקולא או לחומרא, נקבע העונש הראוי תוך התחשבות בנסיבות העושה.

8.      מעשיו של הנאשם חמורים וקשים ופגעו פגיעה ממשית בשלום הציבור ובטחונו מפני פגיעות בגוף ובנפש. הנאשם הוביל רובה טעון במחסנית ולצדו תחמושת מתאימה, כשברקע מעשיו, סכסוך בין משפחתו למשפחה אחרת. מדובר בנשק בעל פוטנציאל פגיעה רב, מוכן לשימוש, ניתן להניח כי הנאשם הובילו לצורך שימוש בו אם על ידו ואם על ידי אחר שלא יצא לפועל בשל עירנות שוטרים שהבחינו בנאשם וקראו לו לעצור.

9.      בתי המשפט עמדו חזור ושנה על החומרה הרבה הגלומה בביצוע עבירות בנשק בלתי חוקי והתפשטות עבירות אלו בקרב הציבור כולו, ובקרב המגזר הערבי בפרט ועל הפוטנציאל הטמון בחובן לסיכון של פגיעה בשלום הציבור ובטחונו. "עצם החזקת נשק בעל פוטנציאל קטילה מבלי שיש עליו ועל בעליו פיקוח מוסדר של הרשויות טומן בחובו סיכון, כאשר המחזיק נתון תמיד לחשש שיתפתה לעשות בו שימוש, ולו ברגעי לחץ ופחד" ע"פ 4945/13 מדינת ישראל נ' עבד אלכרים (19.1.2014) ועוד נקבע בע"פ 7502/12 כוויס נ' מדינת ישראל (25.6.2013) כי "עבירות נשק לסוגיהן מגלמות בתוכן סיכון ממשי לשלום הציבור ובטחונו, שכן לא ניתן לדעת להיכן יתגלגלו כלי הנשק המוחזקים שלא כדין, ואיזה שימוש ייעשה בהם בעתיד". לאור הסכנה הטמונה בעבירות אלו, שהפכו מכת מדינה של ממש, ניכרת בשנים האחרונות מגמת החמרה ברורה בענישה וזאת כחלק "ממלחמתה הבלתי מתפשרת של החברה בנגע ששמו זילות חיי אדם והקלות הבלתי נסבלת של הלחיצה על ההדק" (ע"פ 147/21 מדינת ישראל נ' ירין ביטון (14.2.2021).

10.  בענייננו, הנאשם הוביל רובה, תחמושת ומחסניות תואמות ברכבו. סוג הנשק וכמות גדולה של תחמושת תואמת מצביעים על מידת פגיעה ממשית בערכים המוגנים ופוטנציאל הסיכון הרב שטמון במעשי הנאשם. לא מצאתי ממש בטענת ב"כ נאשם, כי נשיאת הנשק ברכב לפרק זמן קצר יש בה כדי להקל במעשיו, מטרת ההובלה ברכב הייתה להעבירו ממקומו למקום אחר שבו ייעשה בו שימוש ולא למטרה החזקה ממושכת.

4

11.  בפסיקה רבה וענפה הושת על נושאי נשק ומוביליו, חלקם נטולי עבר פלילי, מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופות שאינן קצרות עוד נקבע בפסיקה, ועל כך לא חולק ב"כ הנאשם, כי למעט במקרים חריגים ביותר, יש להשית מאסר בפועל גם על מי שזו עבירתו הראשונה (ראו: ע"פ 2718/08 אבו דחאל נ' מדינת ישראל, 29.03.2004).

עוד נקבע בפסיקה, כי ככל שעסקינן בעבירות בנשק בלתי חוקי, ייסוגו נסיבותיו האישיות של הנאשם מפני שיקולים של אינטרס הציבור:

"הגיעה השעה להעלות את רף הענישה בעבירות נשק ...יש לקוות שענישה מחמירה בתחום זה תרתיע את הסוחרים בנשק, מובילים בנשק ומבצעים עבירות דומות בקשר לכלי נשק. המערער אמנם בן 25, ללא עבר פלילי, אך כאשר עסקינן בעבירות כה חמורות ומסוכנות יש ליתן משקל עודף לאינטרס הציבורי על פני נתוניו האישיים של הנאשם" (ע"פ 8012/04 מתאני נ' מדינת ישראל, 16.11.2005)

12.  בע"פ 166/22 מוחמד טאהא נ' מדינת ישראל, שניתן לאחרונה (1.6.2022), נדון ערעורו של נאשם במקרה דומה בנסיבותיו לזה שלפנינו. הנאשם הורשע בכך שהוביל ברכב, לבקשת חברו, שקית ובתוכה תת-מקלע מאולתר ותחמושת. באותה שעה עברו במקום שוטרים, שערכו חיפוש ברכב ומצאו את השקית ותכולתה. מדובר בנאשם נורמטיבי, ללא עבר שהתקבל בעניינו תסקיר חיובי אך ללא פרוגנוזה שיקומית. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה שנע בין 20-40 חודשי מאסר והעמיד את עונשו של הנאשם על 22 חודשי מאסר. ערעורו של הנאשם נדחה תוך שנקבע, והדברים יפים גם לענייננו, כי "ההסעה ה'תמימה' של נשק מסוג תת-מקלע מנקודה א' לנקודה ב', נועדה בסבירות גבוהה לסייע לביצוע פשע, ורק בנס, ובזכות תושייתו של השוטר שערך את החיפוש ברכב התמים למראה, הסתיים האירוע ללא נפגעים" (שם, פ' 11).

5

עוד אפנה לע"פ 1695/22 מדינת ישראל נ' גנאים ואח', אף הוא מהעת האחרונה, שם נדון ערעור מדינה כנגד קולת עונשיהם של שני נאשמים שהורשעו בעבירות נשק. עניינו של נאשם 1 דומה לזה שלפנינו, הנאשם נהג ברכב, כשהוא מוביל תת-מקלע מאולתר לצד מחסנית מאולתרת תואמת. הנאשם בן 22, ללא עבר פלילי. בית המשפט קבע בעניינו מתחם שנע בין 19-36 חודשי מאסר ומיקם את עונשו בתחתית המתחם. המדינה לא השלימה עם גזר הדין וסברה כי ראוי, ברוח תיקון 140 לחוק העונשין, הגם שאינו חל במועד ביצוע העבירה, להחמיר בעונש השניים. בית המשפט העליון (כב' השופט גרוסקופף) מצא את עונשו של נאשם 1 חורג לקולא באופן משמעותי בהינתן סוג הנשק ונסיבות ביצוע העבירה שלימדו כי הנאשם הוא בעל הנשק ועונשו הוחמר, מבלי למצות את חומרת הדין, ל-22 חודשי מאסר. באשר לנאשם 2, שהצטרף לנסיעה והורשע גם בכך שתקף שוטר, נקבע כי עונשו חורג לקולא באופן קיצוני, ומאסרו הוחמר, חרף גילו הצעיר (18) ונסיבות חייו הקשות, מעשרה חודשי מאסר ל-22 חודשים.

13.  המאשימה הגישה פסיקה נוספת, שבה נדונו נאשמים בעבירות נשק ותחמושת, לעונשי מאסר הנעים בין 20-24 חודשי מאסר (ע"פ 2141/21 חניני נ' מדינת ישראל (27.5.2021); ע"פ 6047/20 רוש נ' מדינת ישראל (18.1.2020); ע"פ 2892/13 עודתאללה נ' מדינת ישראל (29.09.2013); ע"פ 4345/18 אבו עאמר נ' מדינת ישראל). ההגנה, מצידה, הגישה פסיקה, בעיקר בעבירות של נשיאת נשק, שבה מתחם הענישה מתון יותר:ת"פ (מח-ת"א) 61158-05-20 מדינת ישראל נ' סקא (נשיאת אקדח ודריכתו, נקבע מתחם הנע בין 16-40 חודשי מאסר ונגזרו על הנאשם, שצירף תיק סמים, 22 חודשי מאסר); ת"פ(מח'- מרכז לוד) 26069-10-19 מדינת ישראל נ' חשב ואח' (נאשם 1 הוביל אקדח ברכבו, המאשימה עתרה למאסר בן 18 חודשים, על הנאשם, שתסקירו היה חיובי, נגזרו 14 חודשי מאסר); ת"פ (מח-מרכז לוד) 11042-06-20 מדינת ישראל נ' חדיג'ה (נאשם הורשע בנשיאת נשק ותחמושת, צעיר מאד, ללא עבר, תסקיר נושא המלצה שיקומית, נקבע מתחם שנע בין 15-40 חודשי מאסר ונגזרו על הנאשם 16 חודשים).

6

14.תמונת הענישה העולה מהפסיקה, גם מפסקי הדין שהוגשו ע"י ההגנה, חלקם אינם מהשנה האחרונה היא אחידה והיא כי דינם של נושאי הנשק ומוביליו למאסר ממש, שאינו קצר, כל שכן אינו ניתן לריצוי בדרך של עבודות שירות. עיון בפסיקה מהשנה האחרונה מלמד על מגמה עקבית של החמרה בענישה ורף ענישה שהולך ועולה מחודש לחודש ומפסק דין אחד למשנהו. בבואי לקבוע את מתחם הענישה ההולם במקרה שלפנינו נתתי דעתי לסוג הנשק, החזקת תחמושת תואמת, הובלת הנשק במצב שהוא מוכן לשימוש ולפסיקה הנוהגת, חלקה בנסיבות דומות ומהעת האחרונה. על כן קובעת מתחם ענישה שנע בין 20-40 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית.

15.  הגם שתסקירו של הנאשם מצייר תמונה חיובית של נאשם צעיר, שהודה ומביע חרטה, אין מדובר בתסקיר המלמד על אופק שיקומי, הנאשם אף לא שולב בהליך טיפולי. לפיכך לא הונח לפניי בסיס לבחינת סטייה ממתחם הענישה למטרות שיקום. כזכור, המלצות שירות המבחן אינן מחייבות את בית המשפט וביכולתו לסטות ממנה מטעמים מוצדקים (2048/18 ע"פ פלוני נ' מדינת ישראל, פ' 13, 14.11.2018)

16.  הנאשם שלפניי, יליד 1994, נשוי ואב לילד. נראה, כי הסתבכותו המצערת במקרה שלפניי אינה מאפיינת את אורח חייו. הנאשם נקלע ללחצים משפחתיים בעקבות סכסוך עם משפחה אחרת וכמו אחיו, המרצה מאסר בגין נשיאת נשק, לא הצליח לעמוד בלחצי המשפחה וביצע את העבירה בה הורשע. מאחר שמדובר בסכסוך פעיל, ובנאשם שאינו משוקם, קיים סיכון כי גם בעתיד ייקלע לסיטואציות דומות. לצד זאת, חרטתו כנה, נראה כי ההליך המשפטי הרתיעו ושהייתו במעצר קשתה עליו מאד. הנאשם אף הסגיר את עצמו למשטרה, למחרת תפיסת הנשק, והודה במיוחס לו.

17.  במצב דברים זה, וברוח הפסיקה המורה כי יש ליתן משקל עודף לאינטרס הציבורי על פני נתוניו האישיים של הנאשם, אין מנוס משליחתו למאסר. נוכח נסיבותיו, עברו הנקי והמלצות התסקיר אמקם את עונשו בתחתית המתחם לצד ענישה נלווית.

18.  אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל בן 20 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 28/11/20 עד ליום 6/12/20.

ב. מאסר על תנאי בן 8 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו לבל יבצע עבירת נשק מסוג פשע.

ג. מאסר על תנאי בן 4 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו לבל יבצע עבירת נשק מסוג עוון.

ד. קנס בסך 2000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו.

מעכבת ביצוע עונש המאסר, בכפוף לערבויות שהופקדו ונחתמו, עד ליום 25/7/22.

במועד זה יתייצב הנאשם לריצוי מאסרו עד השעה 10:00 בבימ"ר הדרים.

7

מורה על השמדת כלי הנשק והתחמושת לאחר תום תקופת הערעור.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

הוקלדעלידימורהרוש