1

 

 

1.         הנאשם הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בקשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין תשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"), ועבירת שוד, לפי סעיף 402(א) + 29 לחוק.

הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש.

 

כתב האישום

 

2.         על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במהלך חודש נובמבר 2017 הכירו הנאשם ואסיל הודלי, נאשמת בתיק נפרד (להלן: "אסיל"), וניהלו יחסי קרבה וחברות.

המתלונן הנו תושב בית סאחור, הנמצאת מחוץ לשטחי ישראל, ובעל חברה למוצרי חשמל בבית לחם.

במשך כשנתיים, עובר לחודש פברואר 2018, ביצעה אסיל שליחויות עבור המתלונן, ובכלל זה העברת סכומי כסף מזומן לישראל. אסיל נהגה להגיע לביתו של המתלונן בשעות הבוקר המוקדמות, קיבלה מהמתלונן סכום כסף של למעלה מ- 100,000 ₪, והעבירה סכום זה למפעל בראשון לציון, המספק למתלונן סחורה. עבור כל שליחות קיבלה אסיל מהמתלונן סכום של 400 ₪.

במסגרת יחסיה של אסיל עם הנאשם, סיפרה אסיל לנאשם על על המתואר לעיל.

2

כחודש לאחר היכרותם של הנאשם ואסיל, במהלך חודש דצמבר פנה הנאשם לאסיל והציע לה לגנוב יחד כסף מהמתלונן. בהמשך, תכננו השניים שוד, כך שבעת שאסיל תגיע לאסוף כסף מהמתלונן, יגיע אדם נוסף שיגויס על ידי הנאשם, יתיז גז לעבר עיניו של המתלונן, וייטול את הכסף מידיו. עוד סוכם, כדי שלא יחשדו באסיל, כי אתו אדם יתיז גז גם לעברה של אסיל, באופן שיחזה כאילו אסיל עצמה נפלה קרבן לשוד. סוכם כי את הכסף שייטול השודד, יחלקו ביניהם הנאשם, אסיל והשודד.

אסיל נתבקשה על ידי הנאשם להודיע לו בפעם הבאה שהמתלונן יבקש ממנה להעביר כסף.

כיומיים עובר לתאריך 30.1.2018, התקשר המתלונן לאסיל וביקש ממנה להגיע אליו למחרת על מנת להעביר באמצעותה סכום כסף לישראל. אסיל סיפרה על כך לנאשם, כפי שסיכמו.

ביום 30.1.2018 בשעה 06:00 או בסמוך לכך, בהתאם לתכנון המוקדם בין השניים, הגיע אחר, שזהותו אינה ידועה למאשימה, לקרבת ביתו של המתלונן בבית סאחור, במטרה להוציא לפועל את תכנית השוד שרקמו הנאשם ואסיל. הנאשם שהה באותה עת בקרבת מקום.

כחצי שעה לאחר מכן, הגיעה אסיל לביתו של המתלונן. המתלונן יצא מביתו ומסר לאסיל חבילה קטנה ובה כ- 90,000 ₪. האחר סבר כי המתלונן מעביר לאסיל שיקים ולא כסף מזומן, ולפיכך בחר שלא להשלים את התוכנית אלא לדחות אותה למועד אחר.

ביום 20.2.2018 התקשר המתלונן לאסיל, וביקש ממנה להגיע אליו למחרת, כדי להעביר באמצעותה סכום כסף לישראל. אסיל סיפרה על כך לנאשם. למחרת בבוקר הגיעה אסיל לבית לחם והתקשרה אל הנאשם, שאמר לה שהוא אחריה. אסיל נסעה לביתו של המתלונן.

בסמוך לכך הגיע האחר לביתו של המתלונן בבית סאחור, כדי להוציא אל הפועל את התכנית שרקמו הנאשם ואסיל. באותה עת שהה הנאשם בקרבת מקום.

בשלב זה, על פי תיאום מראש עם אסיל והנאשם, רץ האחר לעבר המתלונן, ריסס גז מדמיע לעבר פניו של המתלונן, ודחף אותו בעוצמה. כתוצאה מכך נפל המתלונן על הכביש והחבילה נפלה מידו. האחר נטל את החבילה וברח מהמקום.

הכסף שנגנב הוחזר למתלונן על ידי הנאשם.

 

3.         בעניינה של אסיל, הוגש כתב אישום בנפרד בת"פ 26425-03-18 בבית משפט זה. אסיל הורשעה, על פי הודאתה, בעבירות שוד וניסיון לשוד, ונגזר עליה מאסר למשך שישה חודשים לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי, ומבחן למשך שנה.

בגזר דינו מיום 6.5.2019, קבע בית המשפט (כבוד השופט ד' טפרברג) כי מתחם העונש ההולם בעניינה של אסיל, נע בין 10 לבין 30 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט חרג לקולה מן המתחם בקביעת העונש המתאים, משיקולי שיקום. בגזירת הדין התחשב בית המשפט גם בהיעדר עבר פלילי; בכך שאסיל החזירה למתלונן את כל הכסף; בהודאתה של אסיל; בהיותה כמעט שנה במעצר בית; בחרטה שהביעה ובכך שהיא עובדת בעבודה מסודרת ונתמכת על ידי משפחתה.

 

3

תסקירי שירות המבחן

 

4.         שירות המבחן הגיש שני תסקירים בעניינו של הנאשם.

על פי האמור בתסקיר מיום 7.7.2019, הנאשם בן 25, מאורס, שוהה בתנאי מעצר בית מלא, בבית הוריו בראס אל עמוד, מזה שנה ושלושה חודשים.

הנאשם סיים שמונה שנות לימוד, התקשה בלימודים, ולאחר סיום לימודיו השתלב במסגרת תעסוקה, לדבריו כדי לסייע בפרנסת המשפחה. הנאשם עבד במספר מסגרות בתחום המסעדנות ובתי-קפה.

כשנה לפני פתיחת ההליכים הנוכחיים, עבד הנאשם במסעדה בעלות אחיו בבית ג'אלה.

לדברי הנאשם הוא לא שיתף את ארוסתו בפרטי מעורבותו הפלילית, מתוך מבוכה ובושה.

לגבי עברו הפלילי של הנאשם, צוין כי בשנת 2010 נשפט בבית משפט לנוער בשל איומים, ונדון לדרכי טיפול ללא הרשעה. בשנת 2013 נדון למאסר לריצוי בעבודות שירות, בשל הסעת שוהה בלתי חוקי.

לגבי העבירות בתיק זה, טען הנאשם כי לא היה שותף לתכנון העבירות, ונגרר אחר הנאשמים האחרים.

שירות המבחן התרשם שהנאשם לא יפיק תועלת מהתערבות טיפולית.

 

בתסקיר נוסף מיום 11.9.2019, שהוגש לאחר שנטען על ידי הנאשם כי לא הובן על ידי שירות המבחן בשל קשיי שפה, צוין כי בשונה מהפעם הקודמת, הפעם הנאשם ביטא אחריות לביצוע העבירות וכן תחושות קשות של בושה, צער ומבוכה. קצינת המבחן ציינה כי יש מקום להטלת עונש מוחשי, שימחיש לנאשם את חומרת מעשיו. בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם, ובכך שחשיפה לאווירה שלילית וקשה בכלא תפחית מסיכויי שיקומו, הומלץ כי תקופת המאסר שתוטל על הנאשם לא תהייה ממושכת מידי.

 

ראיות לעונש

 

5.         מטעם המאשימה הוגש רישום פלילי של הנאשם, וכן הוגש גזר הדין שניתן בעניינה של אסיל.

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

6.         ב"כ המאשימה טענה כי שני האישומים בכתב האישום קשורים באותה פרשה, ולפיכך יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד לשניהם.

4

לגבי הערכים המוגנים שנפגעו מהעבירות, טענה להגנה על שלומו ובטחונו של המתלונן, שנפל קורבן לשוד אלים; פגיעה בתחושת הביטחון של הציבור; פגיעה בזכות הקניין של המתלונן, אף שהכסף הגנוב הוחזר; ופגיעה ביחסי אמון שבין עובד למעביד, בשל מעורבותה של אסיל בעבירות.

לגבי מדיניות הענישה הנוהגת, הפנתה ב"כ המאשימה לפסיקה.

לגבי נסיבות ביצוע העבירה, התייחסה לתכנון המפורט שקדם לביצוע העבירה, וכלל תחכום, הסתייעות בעובדת של המתלונן, תוך הצגת מצג שווא כאילו גם היא נפגעה, שימוש בגז מדמיע ואלימות. לדבריה, הנאשם היה המתכנן, חלקו באירוע משמעותי מאוד, הוא נכח באירוע, השקיף עליו, ונהג ברכב המילוט. כן התייחסה לכך שמדובר בשני אירועים, וכאשר הראשון לא צלח, המשיכו באירוע השני. בנוסף טענה לכך שהמניע למעשים היה בצע כסף. סכום הגניבה גבוה מאוד, וביצוע העבירה נעשה על ידי מספר אנשים - כל אלה גורמים מחמירים בקביעת המתחם.

מתחם העונש ההולם, לדעת המאשימה, נע בין 24 ובין 48 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן. עם זאת, בגזר דינה של השותפה, קבע בית המשפט מתחם ענישה הנע בין 10 ל- 30 חודשי מאסר בפועל. המאשימה לא ערערה על כך, ובשל עקרון אחידות הענישה, היא טוענת גם בעניינו של הנאשם בהתאם למתחם זה, ומאחר שחלקו נמוך מעט מזה של אסיל, טענה המאשימה בעניינו של הנאשם למתחם ענישה המתחיל ב- 9 חודשי מאסר בפועל, עד 28 חודשים.

אשר לעונש בתוך המתחם - לנאשם עבר פלילי, לא היה הליך שיקומי, אין המלצה של שירות המבחן לטיפול, וההמלצה היא לענישה מוחשית ממשית. בהעדר שיקום, אין מקום לחריגה לקולה ממתחם העונש ההולם. לטענת ב"כ המאשימה, בעניינה של אסיל, חרג בית המשפט לקולה מטעמי שיקום, וגזר עליה שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מה שלא מתקיים בענייננו.

לקולה ציינה כי הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי, ויש לתת לכך משקל, אם כי משקל מוגבל, מאחר שבתיק נשמעו עדים, כמעט עד לסיום פרשת התביעה. עוד התייחסה לכך שהנאשם היה נתון במעצר בית חלקי כתשעה חודשים, ובית המשפט התיר לו לצאת לעבודה, אך הוא לא הצליח להפקיד את סכום הערבות הנדרש לשם כך.

לפיכך ביקשה למקם את הנאשם בשליש התחתון של המתחם, ולהטיל עליו מאסר בפועל למשך 12 חודשים, מאסר על תנאי וקנס, כרכיב מרתיע של ענישה כלכלית. אשר לפיצוי, ציינה כי המתלונן אינו מעוניין בפיצוי.

 

5

7.         ב"כ הנאשם הפנה בטיעוניו לעונש לנוסח כתב האישום המתוקן, וטען כי מכתב האישום עולה שהנאשם לא היה במקום השוד, אלא בקרבת מקום, וכי לא חבר למבצע השוד. כן הדגיש כי הנאשם החזיר את כל הכסף למתלונן, ולדבריו יש לכך חשיבות רבה. החקירה בתיק זה החלה ברשות הפלסטינית והמשיכה בישראל. הנאשם העביר את הכסף למשטרה עוד בטרם נחקר בישראל. כן ציין כי נעשתה סולחה ובמסגרתה שילמה משפחת הנאשם למתלונן פיצוי. המתלונן אינו מעוניין בקבלת פיצוי במסגרת גזר הדין.

בנוסף טען ב"כ הנאשם, כי ישנה חשיבות לכך שהמתלונן אינו תושב ישראל והמעשים בוצעו מחוץ לתחומי המדינה. לדבריו מחויבות המדינה כלפי המתלונן שונה, מאחר ש"המדינה אחראית על אזרחיה" והמתלונן אינו אזרח ישראלי.

לגבי הנאשם, טען כי מזה כמה שנים הוא מנהל מסעדה באזור בית ג'אלה, בה השקיע כסף רב. לדבריו, מדובר במסעדה משגשגת, ולא היה לנאשם צורך בשוד כספי המתלונן. כתוצאה מתיק זה, מזה כשנה וחצי, מאז 29.3.2018, הנאשם במעצר בית ולא התקרב למסעדה, אחיו מנהלים אותה, והמסעדה "עוברת משבר". הנאשם התפתה והתחרט מיד, בטרם ידע מה הנזק הצפוי לו, ושילם מחיר כבד על מעשיו. הנאשם עשה חשבון נפש, והפנים את חומרת מעשיו ואת הנזק שגרם לעצמו. היו לכך השלכות גם על משפחתו. לדברי ב"כ הנאשם, הנאשם נענש בפגיעה בעסק ובמעצר הבית.

אשר להשוואה לשותפה אסיל, טען כי היא הורשעה בשוד ובניסיון שוד, ואילו הנאשם הורשע בקשירת קשר ובשוד, ולפיכך מתחם העונש ההולם בעניינו צריך להיות נמוך בהרבה.

לעניין עברו הפלילי של הנאשם טען כי אינו רלוונטי, וכי מאז 2012 ועד לעבירות שבתיק זה, לא היו לנאשם הרשעות, הוא התמקד בעסקיו והתקדם.

לטענת ב"כ הנאשם, משנגזר על השותפה עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות למשך שישה חודשים, צריך המתחם להתחיל משם, שכן השותפה לא עברה הליך שיקומי כלשהו. לטענתו, לנאשם אמנם עבר פלילי, אך שולי, והוא מעולם לא ריצה עונש מאסר בפועל. הנאשם לקח אחריות, הפגיעה בו איננה פשוטה, והוא החזיר את הכסף. העבירות בהן הורשע הנאשם קלות מזה של השותפה, וכך גם מעשיו - היא זו שהייתה בזירת העבירה ולא הוא, הוא זה שהחזיר את הכסף ולא היא, הוא זה שהיה במעצר בית כמעט מלא כשנה וחצי, כאשר השותפה יצאה לעבודה. לפיכך, לטענת ב"כ הנאשם, מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם צריך להתחיל ממאסר לריצוי בעבודות שירות, ועונשו צריך להיות מקל מזה של השותפה.

לפיכך ביקש לגזור על הנאשם מאסר לריצוי בעבודות שירות. לגבי קנס, טען כי על השותפה לא הוטל קנס, ואין מקום לגזור קנס על הנאשם.

 

8.         הנאשם עצמו התנצל ואמר כי הוא רוצה להתחיל חיים חדשים והוא "מבקש הזדמנות אחרונה".

 

מתחם העונש ההולם

 

6

9.         בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, העקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה: "קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו" (סעיף 40ב). עקרון ההלימה משמעו מתן דגש לעקרון הגמול על מעשה העבירה, כאשר הנסיבות האישיות מהוות שיקול רק לאחר מכן, בקביעת העונש בתוך מתחם הענישה.

קביעת מתחם הענישה נעשית בהתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ג).

 

10.       בית המשפט שדן בעניינה של אסיל, התייחס לנתונים העומדים ביסוד קביעת מתחם העונש ההולם, וקבע, לגבי הערכים המוגנים, שהם הגנה על שלומו, גופו וקניינו של אדם; נבחנה הפסיקה הנוהגת בעבירות דומות; ולגבי נסיבות ביצוע העבירות, התייחס בית המשפט לתכנון המוקדם, לניצול האמון שרכש המתלונן לאסיל, ולאלימות שהופעלה כלפי המתלונן.

בהתחשב בשותפות של השניים במעשי העבירה, קביעות אלה חלות גם בענייננו.

 

11.       אינני רואה מקום לקבוע את מתחם העונש ההולם במקרה זה באופן עצמאי, מאחר שהצדדים מסכימים כי יש "לגזור" את המתחם בעניינו של הנאשם, מזה שנקבע בעניינה של אסיל; וכן מוסכם כי המתחם בעניינו של הנאשם נמוך יותר, מאחר שחלקו בעבירות קטן יותר.

המחלוקת בין הצדדים נעה בין מתחם המתחיל בתשעה חודשי מאסר בפועל עד עשרים ושמונה חודשי מאסר בפועל, כטענת המאשימה, לבין מתחם המתחיל בשישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, כטענת ב"כ הנאשם.

12.       מבלי שהדבר מהווה תקדים - נוכח הסכמת הצדדים; בהתחשב במתחם שנקבע בעניינה של אסיל; בהשוואה בין הנאשם לבין אסיל, הן בחלקם בביצוע העבירות, והן במהות העבירות - אסיל הורשעה בשוד ובניסיון שוד, והנאשם הורשע בשוד ובקשירת קשר לפשע, עבירה שהעונש לצידה נמוך יותר - יעמוד מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם, בין תשעה חודשי מאסר, שאפשר שירוצו בעבודות שירות, לבין 25 חודשי מאסר בפועל.

 

גזירת העונש המתאים

 

13.       הנתונים בקביעת עונשו של הנאשם בתוך המתחם, דומים אף הם לאלה של אסיל.

השניים הודו במיוחס להם; השניים החזירו את הכסף הגנוב; השניים שהו במעצר ממש ולאחר מכן תקופות ממושכות במעצר בית.

בעניינה של אסיל קבע בית המשפט כי מתקיים הליך שיקום, ולפיכך חרג בית המשפט לקולה ממתחם העונש ההולם. בענייננו אין הליך שיקום המצדיק חריגה מהמתחם.

7

בעניינה של אסיל נקבע כי מדובר בבחורה צעירה, אשר ניהלה אורח חיים נורמטיבי והיא נעדרת עבר פלילי. לעומתה, לנאשם הרשעות קודמות ואין זו הסתבכותו הראשונה עם החוק.

 

על פני הדברים, היה מקום לגזור דינו של הנאשם בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם, אך לא בתחתית המתחם. עם זאת, כאמור, עניינו של הנאשם חמור פחות מזה של אסיל, וענישה של מאסר לריצוי בכלא, לעומת העונש שנגזר על אסיל, איננה מידתית.

לפיכך ייגזר העונש בתחתית מתחם העונש ההולם.

 

14.       נוכח האמור לעיל, אני דנה את הנאשם כמפורט להלן:

א. מאסר למשך תשעה חודשים. ימי המעצר לא ינוכו מעונש המאסר.

הנאשם ירצה מאסר זה בעבודות שירות במרכז הירושלמי לרכיבה טיפולית, כמפורט בחוות דעת הממונה על עבודות שירות.

מועד תחילת העבודות 11.3.2020. במועד זה בשעה 08:00 על הנאשם להתייצב ביחידת עבודות השירות, מפקדת מחוז דרום, בבאר שבע.

מובהר לנאשם, כי אי עמידה בהנחיות הממונה על עבודות שירות או חריגה מהכללים, עשויה להביא להפסקת ריצוי המאסר בעבודות שירות ולריצוי העונש במאסר ממש.

 

ב. מאסר על תנאי של שמונה חודשים, אותו לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור, תוך שלוש שנים, עבירת אלימות מסוג פשע ו/או עבירת רכוש מסוג פשע.

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

 

המזכירות תשלח העתק לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות.

 

 

ניתן היום, י"ב טבת תש"פ, 09 בינואר 2020 במעמד הצדדים.