ת"פ 26490/09/14 – מדינת ישראל נגד איימן סרסור
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד |
||
ת"פ 26490-09-14 מדינת ישראל נ' סרסור
|
|
26 ינואר 2016 |
1
|
|
|
לפני כבוד השופטת, סגנית נשיא רות לורך
|
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
||
נגד
|
|||
הנאשם |
איימן סרסור
|
||
נוכחים:
ב"כ
המאשימה עו"ד יעל זליג
ב"כ הנאשם עו"ד עדן פוליטקין
הנאשם התייצב
גזר דין
1. הנאשם הורשע על-פי הודאתו, שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בביצוע העבירות הבאות:
נהיגה
בפזיזות וברשלנות, לפי סעיף
הכשלת שוטר, לפי סעיף
נהיגה בקלות
ראש המהווה סכנה למשתמשי הדרך, לפי סעיף
2. במסגרת הסדר הטיעון תוקן כתב-האישום, כך שעבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה שיוחסה בתחילה לנאשם, הומרה בעבירה של נהיגה בפזיזות וברשלנות.
הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש.
2
כתב-האישום המתוקן
3. ביום 4.9.2014 בשעות הבוקר הבחינו שוטרים אשר נסעו בניידת משטרה בנאשם, נהג חדש, נוסע באזור התעשייה בכפר קאסם נסיעה פראית, תוך סטייה לנתיב הנסיעה הנגדי, באופן שיש בו כדי להוות סכנה למשתמשי הדרך.
רישיון הרכב בו נהג הנאשם פקע ביום 9.7.2014.
4. השוטרים ביקשו מהנאשם לעצור, והנאשם עצר את הרכב. משהתקרב אחד השוטרים לעבר רכבו של הנאשם, חשש הנאשם כי יתברר לשוטר כי הוא נוסע ברכב ללא רישיון רכב בתוקף, ועל כן נמלט ברכבו תוך נסיעה מהירה לאחור, כעשרים מטרים בניגוד לכיוון התנועה.
5. השוטרים כרזו לנאשם לעצור, ומשזה לא עצר, החלו במרדף ממונע אחריו. הנאשם ביצע פניית פרסה, והמשיך בנסיעה עם כיוון התנועה, תוך שהוא מסכן כלי רכב הנוסעים בנתיב הנסיעה שלו וגורם לשלושה כלי רכב לסטות מהכביש אל השוליים.
6. הנאשם ביצע פניה, ונסע במהירות לעבר קבוצת הולכי רגל, אשר נאלצו לרוץ ולקפוץ מהכביש כדי לחמוק מהרכב, אשר כמעט ופגע בהם. בהמשך הנסיעה, הנאשם כמעט והתנגש בטרקטור שנסע במקום.
7. רכבו של הנאשם נעצר בסמוך למטע שהיה במקום, והנאשם החל במנוסה רגלית, בסופה נתפס על-ידי אחד השוטרים.
תסקיר שירות המבחן
8. הנאשם כבן 20.5, רווק, מתגורר בבית הוריו בכפר קאסם. הוא סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות חלקית, והשתלב בעבודה בתחנת הדלק בפתח תקווה, בה עבד במשך כשנה. לפני כשנה נפצע הנאשם ועבר ניתוח בברך, בעקבותיו הפסיק לעבוד לתקופה ממושכת. לאחרונה חזר לעבוד בתחנת הדלק, הוא מרוצה מעבודתו והממונים עליו שבעי רצון מתפקודו.
3
הנאשם נעדר הרשעות קודמות, ולא פתוחים נגדו תיקים נוספים. בהתייחסותו לעבירות המיוחסות לו, מסר כי אכן נהג באופן מסוכן בזמן האירוע. כאשר השוטרים ביקשו ממנו לעצור הוא נלחץ, ועל רקע זה ברח והמשיך בנסיעתו הפרועה מבלי לחשוב על תוצאות מעשיו. כיום הנאשם מבין כי מעשיו היו עשויים להסתיים באסון, והוא מתחרט עליהם. הנאשם ביטא את הצער שחש בשל מעורבותו בפלילים.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם הינו צעיר אימפולסיבי וילדותי, אשר מתקשה לדחות סיפוקים ולקבל סמכות. יחד עם זאת, ההתרשמות הינה כי לא פעל מתוך דפוס עברייני מושרש אלא מתוך תגובה אימפולסיבית, חרדה וילדותיות. ניכר כי למד את הלקח כתוצאה מההליך שהתנהל נגדו, והדבר מפחית את הסיכון להישנות עבירות בעתיד.
נוכח גילו, תפקודו התקין עד לביצוע העבירות, והרקע לביצוען, ממליץ השירות להימנע מהטלת מאסר בפועל, אשר עלול להביא להתדרדרות במצבו ולחשוף אותו לחברה עבריינית. ההמלצה הינה להעמיד את הנאשם בפיקוח שירות המבחן לתקופה של שנה, וכן להורות על ביצוע עבודות של"צ בהיקף של 200 שעות.
טיעוני הצדדים לעונש
9.
ב"כ המאשימהטענה כי במעשיו סיכן הנאשם נהגי כלי
רכב והולכי רגל, וכן הפגין זלזול בוטה בגורמי אכיפת ה
ב"כ המאשימה הדגישה כי לא נעלמה מעיניה המלצת שירות המבחן, אולם נסיבותיו האישיות של הנאשם נדחקות במקרה זה אל האינטרס הציבורי שעל בית-המשפט לשקול בבואו לגזור את הדין.
לשיטת המאשימה, מתחם העונש ההולם את האירוע נע בין 15 ל-30 חודשי מאסר בפועל.
המאשימה ביקשה לגזור את עונשו של הנאשם ברף העליון של המתחם, ולהשית עליו בנוסף פסילה לתקופה ארוכה, פסילה ומאסר על תנאי, וכן קנס כספי.
ב"כ המאשימה הגישה שלושה פסקי-דין לתמיכה בעתירתה העונשית.
10. ב"כ הנאשם טען כי כתב-האישום תוקן באופן משמעותי, מעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לעבירה של נהיגה בפזיזות וברשלנות, וזאת בשל פערים ראייתיים ביחס למידת הסיכון שארעה ממעשיו של הנאשם. לטענת ההגנה, אף אין מדובר במקרה המצוי ברף העליון של עבירת הנהיגה בפזיזות.
4
הסנגור הדגיש כי הנאשם הינו בחור צעיר, אשר התארס לפני כחודש ימים, ואשר מבקש לאפשר לו לחזור ולנהל חיים נורמטיביים. עצם ההליך הפלילי שנוהל נגדו, וכן שהייתו כשבועיים במעצר, לימדו אותו לקח והוא ימנע מלבצע מעשים דומים בעתיד.
ההגנה הגישה מסמכים רפואיים המלמדים כי הנאשם סובל מפציעה קשה בברכו, אשר כתוצאה ממנה חש כאבים ומוגבל בפעילותו (ע/1), וכן כי אביו של הנאשם חולה מאוד ועובר טיפולי דיאליזה (ע/2). כמו כן הוגש מסמך מטעם בית-הספר בו למד הנאשם, המלמד כי הנאשם היה תלמיד טוב, שקט ומנומס, בעל קשרים חברתיים טובים, וכי לא נצפו אצלו בעיות משמעת כלשהן (ע/3).
לשיטת ההגנה, בקצה מתחם העונש ההולם את המעשים מצוי עונש מאסר מותנה בלבד. נוכח נתוניו האישיים של הנאשם, יש לאמץ את המלצת שירות המבחן בענייננו, ולגזור את עונשו למאסר מותנה בשילוב עם עבודות של"צ. כמו כן עותרת ההגנה כי ככל שתוטל על הנאשם תקופת פסילה מלנהוג, תהא תקופה זו קצרה, שכן הנאשם מוגבל מבחינה פיזית ואף מסייע בהסעת אביו לטיפולים רפואיים.
ב"כ הנאשם הגיש אף הוא פסיקה לתמיכה בטענותיו לעונש.
11. הנאשם מסר כי הוא מודה בביצוע העבירות ומתחרט על מעשיו. הוא הסביר כי למד מטעותו, ומבקש להקל עימו בשל נסיבותיו האישיות.
דיון והכרעה
מתחם העונש ההולם
12. הן המאשימה והן ההגנה ביקשו לקבוע מתחם ענישה אחד לכלל העבירות אותן ביצע הנאשם. מאחר ומדובר בעבירות אשר בוצעו בסמיכות זמנים, וקיים קשר הדוק ביניהן, אף אני סבורה כי יש לראות בהן אירוע אחד, המחייב קביעת מתחם ענישה כולל.
13.
בהתאם
להוראות תיקון 113 ל
14.
הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות הם שמירת שלום הציבור
וביטחונם של המשתמשים בדרכי התחבורה, וכן שמירה על הסדר הציבורי ואכיפת ה
5
הפגיעה בערכים מוגנים אלה בענייננו הינה ממשית. הנאשם נהג בפראות בשעת בוקר בה התנועה ערה, נצפה על-ידי ניידת משטרה והתבקש לעצור. בתחילה אכן עצר את הרכב, אך לאחר מכן החליט להימלט תוך נסיעה מהירה לאחור, כעשרים מטרים בניגוד לכיוון התנועה. בעקבות זאת החל מרדף, אשר במהלכו נסע הנאשם בפראות, גרם לכלי רכב לסטות לשוליים, גרם לקבוצת הולכי רגל לרוץ בניסיון לחמוק מפגיעה, ובהמשך כמעט והתנגש בטרקטור. גם לאחר שעצר רכבו, בחר הנאשם פעם נוספת לחמוק מהשוטרים, ולנוס מהמקום במנוסה רגלית.
15. בבחינת נסיבות ביצוע העבירות, שקלתי את העובדה שמדובר בנאשם שהינו נהג חדש, אשר אינו מנוסה בנהיגה. עוד שקלתי את הרקע לביצוע המעשים, כאשר בהתאם לאמור בתסקיר הנאשם נקלע ללחץ ולמצוקה לאחר שגילה כי רישיון הרכב שלו אינו בתוקף, ועל כן בחר להימלט מהשוטרים תוך נהיגה פזיזה ומסוכנת. המרדף אמנם נמשך זמן קצר, אך היה בו כדי לסכן מספר כלי רכב והולכי רגל. יחד עם זאת, בפועל הסיכון לא התממש, לא נגרמה תאונה, ואף לא נגרם נזק כתוצאה מהמעשים, לא לגוף ואף לא לרכוש. עובדה זו משפיעה לקולא בעת קביעת מתחם העונש ההולם.
16. לאחר תיקון כתב-האישום ומחיקת העבירה החמורה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, כל העבירות בהן הורשע הנאשם הן בסמכות השיפוט של בית-משפט שלום, כשהעונש המירבי לצד העבירה העיקרית עומד על שלוש שנות מאסר.
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות בהן הורשע הנאשם מלמדת כי במקרים בהם הורשעו נאשמים בעבירות של נהיגה בפזיזות, לאחר שהתבקשו לעצור על-ידי שוטרים ונמלטו תוך סיכון אחרים, אך מבלי שהסיכון התממש, לא ארעה תאונה ולא התרחשו נזקים - נעה הענישה בין מספר חודשי מאסר הניתנים לריצוי בעבודות שירות, לבין 24 חודשי מאסר בפועל (ראו: רע"פ 1454/14 אבו סנד נ' מדינת ישראל (26.2.2014); ת"פ (מחוזי י-ם) 49795-05-12 מדינת ישראל נ' שעאבנה (1.12.2013); ת"פ (שלום י-ם) 25327-03-13 מדינת ישראל נ' חמאדה (26.2.2015); ת"פ (שלום נתניה) 53269-09-12 מדינת ישראל נ' שגיר (31.3.2014)).
6
17. בטיעוניו לעונש טען ב"כ הנאשם כי ניתן להסתפק בעניינו של הנאשם בענישה הכוללת מאסר מותנה בלבד, כהמלצת שירות המבחן. הוא הפנה בעניין זה לת"פ (שלום רמלה) מדינת ישראל נ' דהן (12.5.2015), שם נגזרו על נאשם שהורשע בביצוע עבירות דומות 6 חודשי מאסר על-תנאי, קנס כספי ופסילה. ואולם, עיון בפסק-הדין מלמד כי נסיבותיו חריגות, בין היתר מאחר ודינו של הנאשם נגזר למעלה מ-5 שנים לאחר ביצוע העבירות.
18. ב"כ המאשימה הפנתה לפסקי-דין בהם נגזרו על נאשמים שהורשעו בעבירות דומות עונשים של 24 ו-30 חודשי מאסר בפועל. עיון בפסקי-הדין מלמד כי התקיימו שם נסיבות מחמירות שאינן מתקיימות בענייננו. במקרה אחד דובר על שוהה בלתי חוקי, אשר נתפס לאחר מרדף ממושך שהסתיים בתאונה בה ניזוקו כלי רכב (ע"פ 5691/09 גבארין נ' מדינת ישראל (11.10.2009)). במקרה אחר דובר על נאשם שביצע עבירות תנועה רבות, אשר התנהל אחריו מרדף ממושך, כאשר לאחר שנמלט התקשר הנאשם למשטרה ומסר תלונה כוזבת כי רכבו נגנב (ע"פ 3802/10 אלון נ' מדינת ישראל (26.10.2010)). במקרה נוסף דובר על נאשם שמעולם לא הורשה לנהיגה, ואשר ביצע עבירות תנועה חמורות, לרבות חציית צמתים באור אדום, כשילדים קטנים ברכבו (ע"פ 10476/09 אבו סביח נ' מדינת ישראל (21.1.2010)).
19. לאחר בחינת השיקולים המתוארים לעיל, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם את האירוע נע בין 6 ל-18 חודשי מאסר בפועל.
גזירת עונשו של הנאשם
20. הנאשם הינו בגיר-צעיר, כבן 20.5, אשר עתידו עוד לפניו. הנאשם מנהל ככלל אורח חיים נורמטיבי. הוא סיים 12 שנות לימוד, עבד לפרנסתו, ולאחרונה התארס. לנאשם אין כל עבר פלילי למעט האירוע עליו נותן כעת את הדין.
21. התרשמות שירות המבחן הינה כי הנאשם נעדר דפוסים עברייניים, וכי מעשיו נבעו מילדותיות, אימפולסיביות וחוסר שיקול דעת. הנאשם הודה בביצוע העבירות, מסר כי מבין את חומרתם וחש חרטה עליהם. שירות המבחן התרשם כי עצם ההליך הפלילי שנוהל נגדו, וכן שהייתו הקצרה במעצר, לימדו אותו לקח והוא ימנע מלבצע מעשים דומים בעתיד.
7
22. המלצת שירות המבחן הינה להימנע בענייננו מהטלת מאסר בפועל, וחלף זאת להעמיד את הנאשם בפיקוח שירות המבחן לתקופה של שנה, ולהורות לו לבצע עבודות של"צ. ואולם, אני סבורה כי חומרת המעשים אינה מאפשרת הסתפקות בענישה מקלה מסוג זה. ענישה שכזו מהווה חריגה ממתחם העונש ההולם את המעשים, חריגה שאין לה הצדקה בענייננו. חומרת המעשים, כמו גם הצורך בהרתעה, מחייבים הטלת ענישה ממשית בדמות מאסר בפועל. יחד עם זאת, בשים לב לשיקולים לקולא, אני סבורה כי ניתן להסתפק בענייננו בקצהו התחתון של מתחם הענישה, ולגזור על הנאשם 6 חודשי מאסר אותם יוכל לרצות בעבודות שירות.
23. ההגנה הגישה מסמכים רפואיים המלמדים כי הנאשם סובל מפציעה בברכו, אשר כתוצאה ממנה חש כאבים ומוגבל בפעילותו (ע/1). כמו כן נטען כי אביו של הנאשם עובר טיפולי דיאליזה ונזקק לסיועו של הנאשם בהסעתו לטיפולים. בשים לב לטענות אלה, ראיתי לגזור על הנאשם תקופת פסילה מתונה יחסית, שאם לא כן הייתה התקופה ארוכה משמעותית.
24. לאחר בחינת השיקולים השונים, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 6 חודשי מאסר בפועל, אותם יוכל לרצות בעבודות שירות בעיריית ראש העין, בהתאם לחוות-דעת הממונה על עבודות שירות.
על הנאשם להתייצב לריצוי עונשו ביום 18.2.2016 בשעה 8:00 ביחידת עבודות שירות, מפקדת מחוז מרכז ברמלה.
נוכח ההתחשבות הרבה לקולא, לא מצאתי לנכות את תקופת המעצר מתקופת המאסר.
ב. 4 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור תוך שלוש שנים עבירה מהעבירות בהן הורשע.
ג. פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 18 חודשים. מתוך תקופת הפסילה, תנוכה תקופת הפסילה המינהלית שהוטלה עליו בתיק זה.
ד. 6 חודשים פסילה על תנאי למשך שנתיים, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע.
זכות ערעור לבית-המשפט העליון תוך 45 ימים מהיום.
המזכירות תשלח עותק גזר-הדין לממונה על עבודות שירות.
ניתן והודע היום ט"ז שבט תשע"ו, 26/01/2016 במעמד הנוכחים.
|
רות לורך , שופטת, סגנית נשיא |
