1

בפניי עתירה לגילוי ראיה חסויה אשר הגישה ב"כ הנאשם.

העתירה נוגעת לזהותו של מוסר הידיעה, אשר נ מסרה בתאריך 12/7/12, בשעה 12:15 ולפיה הזמינה הנאשמת בכרטיס אשראי של המתלונן סחורה מרובה.

הסנגורית טוענת כי אם היה מדובר באדם בעל תפקיד מחברת האשראי, מסירת המידע אינה עולה בקנה אחד עם חובתו, ואם מדובר באדם שהיה לו אינטרס מובהק להשחיר את פניה של הנאשמת ולהפלילה, הדבר עלול להשפיע על קביעת אשמתה של הנאשמת בהליך הפלילי וכן על חוקיותו של ההליך, שכן אם המדובר באדם שעובד בחברת האשראי, הרי שמעל בחובת הסודיות שלו.

היום 9/5/17 נשמע איש המודיעין אשר פרט את המידע, ואשר הציג הן את זהותו/זהותה של מוסר/מוסרת המידע בהרחבה.

לאחר ששקלתי את העניין שיש בגילוי הראיה ותרומתו האפשרית להגנה אל מול העניין שיש לא לגלותה, מצאתי כי במקרה זה, אין הראיה מועילה ואינה מקדמת את טענות ההגנה מחד ואילו הנזק לעניין הציבורי שלא לגלותה, קיים ומשמעותי.

2

זאת ועוד, המדובר בראיה אשר הובאה לבית המשפט ועצם הרכישות אינן כלל במחלוקת ולפיכך הרלבנטיות של מקור הראיה הראשוני, כלומר האדם אשר התריע על עובדת הרכישה שאין מחלוקת שהתבצעה, אינה גבוהה וספק אם קיימת כלל.

מוטב כי הצדדים יתמקדו בשאלות הצריכות להכרעה בתיק זה אשר לאחר שמיעת הראיות, עומדות במקומן ואין הראיה הזו יכולה לסייע להם או לקדמן.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ג אייר תשע"ז, 09-05-17, בהעדר הצדדים.