1

 

 

 

 

1.    כנגד הנאשם הוגש כתב האישום אשר ייחס לנאשם ביצוע מספר עבירות; עבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז 1977 (להלן: "החוק"/"חוק העונשין"), עבירת תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק, עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש- בן זוג, לפי סעיף 382(ג) לחוק, עבירת היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק ועבירת תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו, לפי סעיף 274(1) לחוק.

 

2

2.    במסגרת הכרעת הדין שניתנה על ידי, ביום 17.08.20, לאחר שמיעת ראיות הודעתי כי החלטתי לזכות את הנאשם מביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש-בן זוג וחלף זאת להרשיעו בעבירה של תקיפה סתם-בן זוג, לפי סעיפים 379 + 382(ב)(1) לחוק. בנוסף, החלטתי לזכות את הנאשם מביצוע עבירה של תקיפה שוטר כדי להכשילו בתפקידו, ותחת זאת להרשיעו בביצוע עבירה של תקיפת שוטר, לפי סעיף 273 לחוק. כמו כן, החלטתי להרשיע את הנאשם בביצוע עבירות של תקיפה סתם והיזק לרכוש במזיד.

 

3.    את הטיעונים לעונש שמעתי, בהסכמת הצדדים, במאוחד עם ת"פ 14281-06-20, במסגרתו הורשע הנאשם, עפ"י הודאתו, בעבירה של הפרת צו פיקוח, לפי סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מעברייני מין תשס"ו 2006, זאת בכך שביום 31.12.19 צרך אלכוהול בניגוד להוראות צו הפיקוח שניתן בעניינו.

 

טיעוני הצדדים לעונש:

טיעוני המאשימה:

4.    כראיות לעונש, הגיש ב"כ המאשימה, את גיליון הרישום הפלילי של הנאשם (במ/1) וכן את גזר הדין שניתן כנגד הנאשם בתפ"ח 21523-09-12 (מח'-ב"ש) ופסק הדין בערעור עליו ב - ע"פ 8031/13, לפיהם הוטל על הנאשם עונש מאסר מותנה בגין עבירות רכוש ועבירות אלימות מסוג עוון, שהינו בר הפעלהוזאת החל מיום שחרורו ממאסר (במ/2). הוגשה אסמכתא לשחרורו של הנאשם ממאסר ביום 01.11.19 (במ/3).

 

5.    ב"כ המאשימה טען לפגיעה בערכים המוגנים בעבירות אלימות במשפחה, שהינם שלמות הגוף, זכות האדם לאוטונומיה ולביטחון אישי, בכלל, ובפרט בד' אמותיו של התא המשפחתי; הוזכרה החומרה המיוחדת שבה נתפסים מעשי אלימות בתוך המשפחה, וזאת לאור הציפייה האנושית שבתוך המשפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה וכבוד הדדי.

 

6.    לגבי עבירות כנגד היזק לרכוש במזיד, נטען כי גם כאן מדובר בעבירה פוגעת באופן בוטה בביטחון האישי, ברכוש וקניינו של האחר.

 

7.    לגבי עבירות כנגד השוטר, נטען כי על בית המשפט להגן על שוטרים הממלאים תפקידם, מפני אלימות והתנהגות פלילית חמורה ושלוחת כל רסן אשר קוראת תיגר על אושיות שלטון החוק, והכל תוך התעלמות מנורמת התנהגות ראויה שיש להקפיד עליה.

 

8.    לענין הפרת הצו הפיקוח, נטען כי בהפרתו הביע הנאשם זלזול, לא רק בשוטרים, אלא גם בהחלטות ביהמ"ש אשר קבע את הצו.

 

9.    לעניין מתחם הענישה, הפנה ב"כ המאשימה את בית המשפט לגזר הדין שניתן ב - ת.פ. 62882-02-20, שם הורשע אדם ללא עבר פלילי בעבירות אלימות במשפחה ונגזרו עליו 13 חודשי מאסר בפועל. ביהמ"ש קבע מתחם של בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד 20 חודשי מאסר בפועל. נטען, כי נסיבותיו של אותו פסק דין, דומות לנסיבות שענייננו. לכן, נטען ע"י המאשימה, כי מתחם הענישה, בתיק דנן, נע בין 8 חודשי מאסר ל-20 חודשי מאסר בפועל.

 

3

10.  בתיק של הפרת צו הפיקוח, נטען כי המתחם נע בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר בפועל.

 

11.  ביחס לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, נטען כי אין לפנינו תסקיר שירות המבחן, וכי לכן אין כל נסיבה לקולא שיש לזקוף לזכות הנאשם. נטען, כי עברו הפלילי של הנאשם מכביד ביותר, לנאשם 9 הרשעות קודמות, הראשונה משנת 2002, האחרונה משנת 2015, עבירות אלימות, רכוש, סמים, עבירות מין, בגינן ישב הנאשם חודשים רבים בכלא ובעברו הפלילי משנת 2015 הורשע בהפרעה לעובד ציבור והורשע שוב גם בהעלבת עובד ציבור.

 

12.  לאור האמור, נראה כי עובדי ציבור לא מרתיעים את הנאשם, גם לא אלה הממונים על אכיפת שלטון החוק. הנאשם למרות שהורשע בעבירות של עובדי ציבור הורשע שוב בתיק דנן בעבירות כנגד שוטר.

 

13.  סופו של דבר, עתרה המאשימה, לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, בן 20 חודשים, להפעיל את המע"ת כאשר בחופף וחלקו במצטבר, כך שירצה סך הכל 22 חודשי מאסר, וכן לגזור עליו מאסר על תנאי במדרג עוון ופשע, בגין כל העבירות שהנאשם הורשע בהן, קנס, פיצוי למתלוננים וחתימה על התחייבות.

 

טיעוני ב"כ הנאשם:

14.  ב"כ הנאשם ציין, כי התיקים שבכותרת הם למעשה כתב אישום אחד שהופרד מלכתחילה וכי הם מגלמים אירוע אחד נמשך, למעשה הפרת צו הפיקוח היא זו אשר הובילה ליתר האירועים, ולכן עתר לקביעת מתחם ענישה אחד.

 

15.  כן, טען לנסיבותיו האישיות של הנאשם, שהינו בן 37, אב לילד שנמצא ברוסיה אשר הקשר ביניהם נותק, הנאשם עלה לארץ בגיל 14 עם משפחתו, וסבל מאלימות קשה מצד אביו בילדותו. כחלק מהעלייה שלו והקושי בשפה חווה קשיים להשתלב בחברה משבר קליטה, בצירוף עם הקשיים מהבית בסופו של דבר בגיל צעיר בארץ החל להסתבך עם החוק.

 

16.  לגבי העבירות בהן הורשע, טען ב"כ הנאשם, כי ניהול ההוכחות ע"י הנאשם לא היה לחינם, שכן הוא זוכה משמעותית מבחינת האירועים שיוחסו לו, מעבירת האיומים וכן מהנסיבות המחמירות בעבירות התקיפה. בסופו של דבר, נטען, מה שנקבע בהכרעת הדין שהוכח שביצע הנאשם, שונה בתכליתו מכתב אישום שהוגש לבית המשפט.

 

17.  מבחינת ההיזק לרכוש, הנאשם הורשע בשבירת משקפי חמותו, שנפלו כתוצאה מדחיפתה ע"י הנאשם, ונטען כי יש לקחת זאת בחשבון מבחינת ביצוע העבירה.

4

 

18.  בנוסף, התייחס ב"כ הנאשם למחדלי התביעה, אשר חלקם זכו להתייחסות במסגרת הכרעת הדין. לטענת ההגנה, אותם מחדלים צריכים להילקח בחשבון גם מבחינת העונש, שכן, לו כתב אישום היה משקף את המציאות מלכתחילה, יתכן וניתן היה לחסוך את מעצרו הממושך של הנאשם ואולי את דיון ההוכחות. הדבר משתקף גם בהצהרת המאשימה שלא ידעה איך בדיוק לנסח את כתב האישום והובילו את כל הצדדים לנהל את התיק משך תקופה ארוכה.

 

19.  ב"כ הנאשם עתר, כי בית המשפט יקבע כי יש לחפוף באופן מלא את המאסר על תנאי לעונש שיגזר, בשים לב לכך שאומנם המאסר חל על העבירה משנת 2013, וזאת לאחר תקופת מאסר ארוכה.

 

20.  לעניין הפרת צו הפיקוח - טען הסניגור, כי הנאשם לקח אחריות על שתיית האלכוהול. כן, נטעו כי עסקינן בהפרה של שתיית אלכוהול, וכי אין מדובר בהפרה הנוגעת באופן ממשי לביצוע עבירות מין של ממש, ועובדה זו צריכה להילקח בחשבון.

 

21.  לעניין מתחם הענישה, הגיש ב"כ הנאשם אסופת פסיקה בעבירות של אלימות במשפחה כולל עבירות היזק לרכוש, איומים, שבהם הטילו בתי המשפט עונשים שנעים בין 8 - 10 חודשי מאסר בפועל. כן, הוגשה פסיקה לעניין ענישה בעבירות של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות.

 

22.  בסכומו של דבר, עתר הסניגור, כי בית המשפט יסתפק בימי מעצרו של הנאשם, אשר עצור כ - 9 חודשים עד היום. לגבי הפיצוי, עתר כי ככל שרכיב זה יפסק, היה סמלי ככל שניתן, בשל קושי כלכלי, שעה שעסקינן בנאשם שריצה עונש מאסר ממושך ואין לו את היכולת הכלכלית לביצוע תשלום בסכום גבוה.

 

הנאשם בדברו האחרון:

23.  בדברו האחרון, אמר הנאשם שהאירוע אינו תולדה של רצונו לפגוע במתלוננת, אלא רצונו לצאת מהבית. הנאשם ביקש, כי בית המשפט יתחשב במצבו הכלכלי ובכלל. וסיים בדברים "אני בן אדם, ובסופו של דבר אנחנו משתנים ולא כל האצבעות שוות אדם מתבגר ונהייה יותר חכם, אני מבקש להתחשב, ואני רוצה לחזור לחברה ולחזור ולחיים שלי".

 

דיון והכרעה:

 

5

24.  בהתאם למתווה לגזירת העונש אשר קבע המחוקק בתיקון 113 ופורש לאחר מכן בפסיקתו של בית המשפט העליון, על בית המשפט להחליט תחילה אם לקבוע מתחם עונש הולם נפרד עבור כל אחד מכתבי האישום שבכותרת, כפי שטענה המאשימה, או שמא קביעת מתחם עונש אחד כולל בגין מכלול המעשים, היא הדרך הנכונה במקרה הנדון.

 

25.  בהתאם לדעת הרוב בע"פ 4910/13‏אחמד בניג'אבר נ' מדינתישראל (להלן: "עניין ג'אבר") גדריו של "אירוע" ייקבעו בהתאם לניסיון החיים, כך שעבירות אשר יש ביניהן קשר הדוק ייחשבו לאירוע אחד. נקבע,כי קשר הדוק בין עבירות יימצא, בדרך כלל, מקום בו אלו בוצעו במסגרת תכנית עבריינית אחת, אף אם הן נפרסו על פני פרק זמן שאיננו קצר. בהמשך, בע"פ1261/15 יוסף דלאל נ' מדינת ישראל, עמד בית המשפט העליון על נסיבות עובדתיות שונות שיכולות לשמש כ"מבחני עזר" לקביעת עוצמת הקשר שבין העבירות, ונקבע כי בעניין זה, בית המשפט ישאל עצמו, למשל, אם ביצוען של העבירות מאופיין בתכנון, אם ישנה שיטתיות בביצוע העבירות, אם העבירות התרחשו בסמיכות של זמן או מקום, ואם ביצועה של עבירה אחת נועד לאפשר את ביצועה של העבירה האחרת או את ההימלטות לאחר ביצועה. כמו כן, עפ"י פסיקת בית המשפט העליון, "אירוע" אחד יכול לכלול גם מספר "מעשים" (ר' למשל, עניין ג'אבר).

 

26.  בכל מקרה, על בית המשפט להעמיד לנגד עיניו את השאלה אם השקפה על העבירות כעל אירועים נפרדים תהא מלאכותית, באופן שיגרע ממהות העניין בכללותו, או שלא ישקף את סיפור המעשה כהווייתו (ר' גםע"פ 2519/14ענא אבוקיעאןנ' מדינת ישראל ; ע"פ 4316/13 ‏מדינת ישראל נ' רמי חג' אמה ואח'; ורע"פ 4760/14אדוארד קי סלמן ואח' נ' מדינת ישראל).

 

27.  ומןהכללאלהפרט; אין חולק כי מלכתחילה הוגש כנגד הנאשם כתב אישום אחד המתייחס הן לעבירת הפרת צו הפיקוח והן ליתר העבירות. עובר לניהול הליך ההוכחות, האישומים הופרדו בהוראת בית המשפט, הנאשם הודה והורשע בהפרת צו הפיקוח במסגרת ת.פ 14281-06-20, ובאשר ליתר העבירות כפר הנאשם ונוהל הליך שמיעת ראיות לפניי. אין חולק, כי הפרת הצו בשתיית האלכוהול ע"י הנאשם הינה אלמנט מאוד מרכזי בהתרחשות כולה, בעבירות שבוצעו כלפי המתלוננת ואימה ובעבירה שבוצעה כלפי השוטר בתחנה. בנסיבות אלו, ניסיון החיים והשכלה ישר הביאוני למסקנה כי יש לראות במכלול מעשיו של הנאשם כ"אירוע" אחד, שכן בין המעשים ישנו קשר הדוק, בעוד שהשקפה על כל אישום כעל אירוע נפרד, תהא מלאכותית במידה רבה ולא תשקף את סיפור המעשה כהווייתו. בהתאם למסקנתי זו, ייקבע להלן מתחם ענישה אחד לכלל העבירות בהן הורשע הנאשם.

6

 

קביעת מתחם העונש ההולם: 

 

28.  משאמרנו זאת, בית המשפט יקבע מתחם עונש הולם אחד בגין מכלול מעשיו של הנאשם. קביעתו של המתחם תיעשה בהתאם לעקרון ההלימה ותוך התחשבות בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, בערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוען, במידת הפגיעה בהם ובמדיניות הענישה הנוהגת.

 

29.  כפי שקבעתי בגזר הדין, הנאשם תקף את זוגתו ואת אימה. הערך החברתי המוגן בעבירות האוסרות אלימות בכלל נועד בראש ובראשונה  להגן על חיי האדם, שלמות גופו, נפשו ובטחונו האישי. ערכים מוגנים נוספים נועדו לשמירה על כבוד האדם, חירות פעולתו ושלוות נפשו.  במעשיו, פגע הנאשם בעיקר בשלוות נפשן, כבודן וביטחונן האישי של רעייתו ושל חמותו, ובערך המוגן של שלמות התא המשפחתי. אלימות בתוך המשפחה היא עליית מדרגה בתחום האלימות ולעולם תיצבע בגוונים קודרים  והיבטים נוספים, שכן  "...הצפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך המשפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי" (א' פרוקצ'יה, בע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל  (11.10.07).

 

30.  בביצוע עבירה של היזק לרכוש, פגע הנאשם בערכים המוגנים של שמירה על קניינו של הפרט ובטחונו האישי.

 

31.  בביצוע עבירה של תקיפת שוטר, פגע הנאשם בערכים המוגנים של הגנה על מוסדות אכיפת החוק, שלטון החוק, סדרי משטר וחברה תקינים, ותפקודן התקין של העוסקים במלאכת אכיפת החוק, כמו גם בשלמות גופו ובכבודו של השוטר המתלונן.

 

32.  הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם בהפרת צו הפיקוח, הנם שלום הציבור וביטחונו, הצורך בהגנה על הציבור בכללותו מפני ביצוע עבירות מין, שלטון החוק ואינטרס לכיבוד צווים שיפוטיים. ב - בש"פ 8309/14 מדינת ישראל נ' פלוני (13.1.15) קבע בית-המשפט העליון, באשר לתכליתו של חוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, כי התכלית החקיקתית היא ההגנה הנדרשת על הציבור מפני עברייני מין, מעבר לענישה שהוטלה עליהם, בהפנותו לסעיף 1 לחוק, הקובע כדלקמן:

 

7

"מטרתו של חוק זה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין על ידי ביצוע הערכות מסוכנות לגבי עברייני מין בשלבים השונים של ההליך המשפטי, וכן ביצוע פיקוח ומעקב ושיקום מונע לעבריינים כאמור, והכל לשם מניעת ביצוע עבירות מין חוזרות."

 

33.  לגבי נסיבות ביצוע העבירות; בהתאם להודאתו של הנאשם הוא הפר את הצו בכך שצרך אלכוהול. כפי שקבעתי בהכרעת הדין, בעת שהנאשם היה תחת השפעת אלכוהול, הוא דחף את המתלוננת פעמיים, פעם אחת על המיטה ופעם נוספת על הרצפה, עלה עליה, וחנק אותה, בכך ביצע עבירה של תקיפה סתם בן-זוג. בעת שניסתה אמה של המתלוננת להפריד את הנאשם מביתה ולמנוע את החניקה שלה על ידו, תקף גם אותה הנאשם, בכך שסובב את ידה ודחף אותה, כתוצאה מכך היא נפלה על ארון הנעליים ומשקפי הראיה שלה נפלו, נשברו ונגרם להם נזק עלות תיקונו עמדה ע"ס 250 ₪, בכך ביצע הנאשם עבירות של תקיפה סתם והיזק לרכוש במזיד. עוד קבעתי, כי בהיותו בתחנת המשטרה, כאשר שהה בתא השהייה ונדרש ע"י השוטר סמיון צצלניק להושיט את ידיו לצורך איזוקו, הנאשם חנק את השוטר, דחף אותו ובעט בו, נצמד אליו וניסה לנשוך אותו באזנו, בכך ביצע הנאשם עבירה של תקיפה שוטר.

 

34.  בנסיבות המפורטות לעיל, ניתן לקבוע, כי הפגיעה בערכים המוגנים במקרה דנן היא משמעותית. הנאשם ביצע עבירות אלימות בתוך התא המשפחתי, ראשית כלפי זוגתו, ולאחר מכן כלפי חמתו שהינה אישה מבוגרת, אשר כל חטאה הוא שניסתה לגרום לו לחדול מתקיפתו את המתלוננת. כתוצאה מאותה התקיפה, נשברו משקפי הראיה של אם המתלוננת. לאחר שהובא הנאשם אל תחנת המשטרה, לא חדל ממעשי האלימות, ואלו הפעם הופגנו כלפי שוטר שביקש לאזוק אותו.

 

35.  כל זאת, ביצע הנאשם לאחר שהפר את צו הפיקוח העומד כנגדו, בצריכת אלכוהול. ויובהר, בניגוד לטענת הסניגור, בהפרת הצו אין בכדי להוות פגיעה מינורית או קלה בערכים המוגנים, שכן האינטרס הציבורי חייב הטלת תנאי מסוג זה על הנאשם, במסגרת צו הפיקוח, על-מנת לסייע במיגור הסיכון לפגיעה מינית חוזרת, בהנחה שאלכוהול הנו בעל השפעה משחררת עכבות ועלול להוביל לאיבוד רסן. אין בפני את חוות הדעת של המרכז להערכת המסוכנות ללמד את מידת הסיכון המיני שנגרם מפני הנאשם כשהוא צורך אלכוהול בניגוד לאיסור, ואולם מדובר במי שגורמי הערכת המסוכנות, אשר בחנו את מסוכנותו לאחר נשיאת עונשים בתיקים פליליים, מצאו כי הוא מסוכן מינית, וכי נקיון משתייה חריפה הכרחי לשם מיגור מסוכנותו. במקרה דנן האלכוהול שצרך הנאשם היה נתון בולט ומשמעותי באירוע, שלא לומר מחולל האירוע, ולא מן הנמנע כי לולא צריכתו לא היה האירוע מתרחש כלל, ולחלופין לא בעוצמות בהן אירע.

 

8

36.  עם זאת, שקלתי את העובדה, שהעבירות בוצעו ע"י הנאשם ללא כל תכנון, מבלי להשתמש בחפץ כלשהו, ומבלי שנגרמו חבלות למי מהנפגעים; שקלתי את שיעור נזק הקל יחסית לרכוש, וכן את התנהלותה של המתלוננת, כפי שפורטה בכתב האישום.

 

מדיניות הענישה הנהוגה:

37.  סקירה כללית של מדיניות הענישה בעבירות אלימות כלפי בת זוג מעלה מנעד ענישה רחב. ניתן למצוא עונשים החל מזה הצופה פני עתיד וכלה בעונשי מאסר בני שנה ויותר. כך למשל:

 

                    א.        ב -רע"פ 6037/15 סיימון צדקה נ' מדינת ישראל, נדון עניינו של נאשם נעדר עבר פלילי, אשר הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע 2 עבירות איומים ובתקיפת בת זוג. בית משפט השלום קבע מתחם הנע בין מספר חודשי מאסר ועד 12 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 5 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, פיצוי וקנס. בקשת רשות ערעור נדחתה.  

 

                     ב.         ב - רע"פ 3463/15 יורי קוטוב נ' מדינת ישראל, נדחתה בקשתו של נאשם נעדר עבר פלילי, אשר הורשע בהתאם להודאתו בשלושה אישומים בגין תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, תקיפת בת זוג, והיזק לרכוש. בית משפט השלום קבע כי המתחם לכל אחת מעבירות התקיפה הינו 8-18 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם  10 חודשי מאסר בפועל, 2 מאסרים מותנים ופיצוי.

 

                      ג.         ב - רע"פ 5431/15 פלוני נ' מדינת ישראל, נדון עניינו של נאשם נעדר עבר פלילי, אשר הורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע 2 עבירות איומים, תקיפת בת זוג והפרת הוראה חוקית. בית משפט השלום קבע מתחם שהינו בין חודש מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 10 חודשי מאסר, ואולם חרג ממתחם העונש בשל שיקולי שיקום וגזר על הנאשם מאסר על תנאי, פיצוי, התחייבות וצו מבחן. בקשת רשות הערעור שהוגשה בגין עצם ההרשעה נדחתה, תוך שבית המשפט העליון ציין כי המגמה הכללית הינה להחמיר בענישתם של מבצעי עבירות אלימות ואיומים בתוך המשפחה.

 

                     ד.         ב - רע"פ 7951/10 גוני ניב נ' מדינת ישראל, נדחתה בקשתו של נאשם בעל עבר פלילי, אשר הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של תקיפת בת זוג ואיומים, ונידון ל-10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי והתחייבות.

 

9

                    ה.        ב - עפ"ג (מחוזי מרכז) 3328-05-15 פלוני נ' מדינת ישראל, נדחה ערעורו של נאשם נעדר עבר פלילי, אשר הורשע במסגרת הסדר טיעון באיומים ובתקיפת בת זוג, בכך שסטר לה בהיותה בהריון, ובהזדמנות אחרת איים לאנוס אותה. חרף המלצת שירות המבחן להטלת של"צ וצו מבחן, נידון הנאשם ל-3 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, צו מבחן והתחייבות. 

 

38.  מדיניות הענישה הנהוגה ביחס לעבירות תקיפה סתם ברף בינוני נמוך, אולם לא מינימלי, נעה בין מאסר על תנאי ובין מאסר בפועל לתקופה של מספר חודשים, וזאת לצד ענישה נלווית (רע"פ 3152/08 חמו נ' מדינת ישראל (23.10.08); ע"פ (מחוזי, י-ם) 2504/08 דדון נ' מדינת ישראל (7.4.09); ת"פ (אי') 40930-08-13 מדינת ישראל נ' פלוני (16.9.14); ת"פ (כ"ס) 2178-09 מ.י. יחידת תביעות ש"י שלוחת אריאל נ' פלוני  (11.9.14); ת"פ (ת"א) 17667-10-10 מדינת ישראל נ' פלוני (17.3.14); ת"פ (רח') 9739-03-12 מדינת ישראל נ' פלוני (27.1.14); ת"פ (נת') 36202-02-12 מדינת ישראל נ' קבסה (10.4.13)).

 

39.  מדיניות הענישה הנוהגת ביחס לעבירה של תקיפת שוטר והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו– ברף נמוך - בינוני– נע בין מאסר על תנאי לצד ענישה נלווית, לבין מאסר לתקופה של 8 חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות (ראו למשל: עפ"ג (י-ם) 12935-07-18מדינת ישראל נ' רבינוביץ (27.1.19);עפ"ג (י-ם) 10263-09-17 ברוכים נ' מדינתישראל(18.03.18); עפ"ג (י-ם) 62321-03-17כהן נ' מדינת ישראל (29.10.17); עפ"ג (ב"ש) 5091-04-15 יבגנינ' מדינת ישראל (10.09.15); עפ"ג (מרכז) 48570-05-15ג'קסון נ' מדינתישראל(02.08.15); ע"פ (מרכז) 35418-10-13מישייב נ' מדינת ישראל(27.05.14); עפ"ג (י-ם) 56621-11-13בצלאלנ' מדינתישראל (06.01.14); ת"פ (ראשל"צ) 30254-08-11מדינתישראלנ' מרחבי (27.03.14).

 

40.  בעבירה של היזק לרכוש ברף נמוך המנעד כולל מאסר על תנאי לתקופה של מספר חודשים, לצד ענישה נלווית (ראו, למשל: ת"פ (ק"ג) 13341-06-17 מדינת ישראל נ' מלסה (19.6.17); ת"פ (טב') 24119-11-16 מדינת ישראל נ ג דשמידט (12.2.17); ת"פ (טב') 24730-11-16 מדינת ישראל נ' אדון (9.2.17); ת"פ (ראשל"צ) 50755-03-16 מדינת ישראל נ' גריידי (26.9.16); ת"פ (ראשל"צ) 26750-09-15 מדינת ישראל נ' סויסה (19.7.16); ת"פ (טב') 8462-06-15 מדינת ישראל נ' מרלל (5.11.15)).

 

 

10

41.  בעבירות של הפרת צו פיקוח לפי חוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין, הוטלו עונשים בקשת רחבה הנעה בין מאסר על-תנאי בצירוף קנס כספי או התחייבות, ועד לעונשי מאסר של מספר חודשים בפועל, בהתאם לנסיבות ביצוע העבירות ובנסיבות הספציפיות של המבצע. כך למשל:

א.    ת"פ (נצ') 39234-05-19 מדינת ישראל נ' חרב (16.9.19) - דובר בנאשם, בעל הרשעות קודמות מהן אחת בעבירה של הפרת צו פיקוח, אשר הפר צו פיקוח בכך ששתה אלכוהול. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין חודשיים ל-7 חודשי מאסר בפועל. הוטל עונש מאסר בפועל למשך ארבעה חודשים ויום, וכן הופעל עונש מאסר על-תנאי, מחציתו בחופף ומחציתו במצטבר, כך שסך הכל ריצה הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל ועוד יום, בניכוי ימי המעצר, בצירוף מאסר על-תנאי וקנס.

 

ב.     ת"פ (נצ') 28972-02-17 מדינת ישראל נ' סיניצקי (6.6.17), שם נקבע בעניינו של נאשם, אשר הפר צו פיקוח בשלושה מקרים בכך ששתה אלכוהול, כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר לתקופה קצרה ובין תשעה חודשי מאסר בפועל. הוטלו 7 חודשי מאסר בפועל, והופעל עונש מאסר על-תנאי בן 8 חודשים, בחופף ובמצטבר כך שסך הכל ריצה הנאשם עונש מאסר בן 11 חודשים, בניכוי ימי המעצר. כן הורה בית-המשפט על חילוט התחייבות, והטיל מאסר על-תנאי.

 

ג.       רע"פ 1209/18 פלוני נ' מדינת ישראל (18.2.18), שם המבקש הורשע בעבירות של תקיפת עובד ציבור והפרת צו פיקוח, לאחר שהקים דוכן לממכר ספרים במרכז אקדמי, בניגוד להוראות צו הפיקוח ותקף את קצין הפיקוח. בית-משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על-תנאי ובין 5 חודשים שיכול וירוצו בעבודות שירות, בצירוף קנס והטיל עליו מאסר על-תנאי וקנס. בית-המשפט העליון קבע כי העונש שהוטל על המבקש מדוד ומצוי ברף התחתון של מתחם העונש ההולם שנקבע, ודחה את הבקשה.

 

ד.     ת"פ (נצ') 38656-02-19 מדינת ישראל נ' חרב (17.3.19), שם הורשע הנאשם בעבירה של הפרת צו פיקוח לאחר שצרך אלכוהול בניגוד להוראות הצו. עברו הפלילי נקבע כמכביד, אולם לא היו לחובתו הרשעות קודמות בעבירה של הפרת צו פיקוח. בית-המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר על-תנאי ובין מספר חודשי מאסר, והטיל עליו חודשיים מאסר לריצוי בפועל, מאסר על-תנאי וקנס.

 

11

ה.    ת"פ (ב"ש) 3039/12 מדינת ישראל נ' שפובלוב (27.12.12), שם נאשם נמצא בשני מועדים בביתו, כשהוא תחת השפעת אלכוהול, בניגוד להוראות צו הפיקוח. בית-משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה ל-6 חודשי מאסר לריצוי בפועל. בין היתר, צוין בגזר-הדין, כי אין להקל ראש בחומרת העבירה, אך יחד עם חשיבות השמירה על מניעת הפגיעה בערכים המוגנים, יש לנקוט במידתיות הנדרשת, וליישם החוק באופן מידתי ביחס לאופן שבו הופר הצו. אין דומה הפרה שבה אדם נפגש, בניגוד לאיסור, עם קטין בן משפחה, להפרה שבה אדם צורך אלכוהול בביתו ובגפו, ובהעדר עבירות נלוות (ראו שם, בפסקה 9). נגזרו 5 חודשי מאסר על-תנאי, בצירוף קנס והתחייבות.

 

42.  נוכח המפורט לעיל, מתחם העונש ההולם בנסיבות העבירות במקרה זה שלפניי, נע בין 8 - 24 חודשי מאסר חודשי מאסר בפועל, בצירוף פסיקה נלווית.

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:

 

43.  הנאשם יליד 1997 והינו נשוי למתלוננת, לאחר שהם ערכו חתונה בין כותלי הכלא.

 

44.  שמעתי מפי הסניגור אודות נסיבות חייו, האישיות והמשפחתיות, המורכבות של הנאשם, והתחשבתי בהן.

 

45.  לנאשם עבר פלילי עשיר, הכולל 9 הרשעות קודמות, בין השנים 2004 ועד 2015, בעבירות איומים, הפרעה לעובד ציבור, העלבת עובד ציבור, בעילה באיום בנשק, בעילה שגרמה לחבלה, בעילה שלא בהסכמה, מעשה סדום שלא בהסכמה, היזק לרכוש במזיד, עבירות סמים, גניבה, שוד, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפה סתם ועבירות נוספות. הנאשם ריצה עונשי מאסר ממושכים מאחורי סורג ובריח ונראה, כי לא היה בהם די בכדי להרתיעו מלשוב ולבצע עבירות.

 

46.  למעשה, הנאשם שוחרר מהכלא, לאחר מאסר ממושך ביום 01.11.19, וכבר בחלוף חודשיים ימים, ביום 31.12.19, ביצע הנאשם את העבירות נשוא התיקים שבכותרת.

 

47.  זאת ועוד, הנאשם ביצע את העבירות, בשעה שעומד כנגדו עונש מאסר מותנה בר הפעלה וכן צו פיקוח על עברייני מין. גם אלו, לדאבון הלב, לא מנעו מן הנאשם ולא הרתיעו אותו מביצוע העבירות.

 

48.  לזכותו של הנאשם, זקפתי את הודאתו בהפרת הצו, בהזדמנות הראשונה ונטילת האחריות על ביצוע העבירה. באשר ליתר העבירות, אמנם בחר הנאשם לכפור ולנהל הוכחות, אך שמיעת הראיות לא הייתה לחינם - הנאשם זוכה מעבירת האיומים, זוכה מביצוע רוב המעשים המהווים את עבירות התקיפה ומן הנסיבות המחמירות והורשע בעבירות שחומרתן פחותה מאלו שיוחסו לו.

 

12

49.  התחשבתי במשך התקופה הארוכה שבה נתון הנאשם בתנאי מעצר. אזכיר, כי הנאשם נעצר כבר ביום 31.12.19, ומאז בהתאם להחלטות בית המשפט נותר במעצר. דיוני שמיעת הראיות בעניינו נדחו, בצלו של משבר הקורונה ובהתאם להוראות תקנות שעת החירום, וכך קרה שמעצרו של הנאשם נמשך כמעט 9 חודשים מלאים.

 

50.  עוד התחשבתי, במכלול השיקולים, בהתנהלותה של המתלוננת, כפי שפורטה בהרחבה בהכרעה הדין, ככזו אשר הובילה בסופו של דבר להגשתו של כתב אישום מבולבל, שאינו סדור ועתיר פרטים עובדתיים, שכלל לא הוכחו.

 

51.  במכלול השיקולים המפורטים לעיל, אני קובעת כי יש למקם את עניינו של הנאשם ברף התיכון של המתחם. לאור מצבו הכלכלי של המתלונן, החלטתי לגזור פיצוי בשיעור נמוך למתלוננת, לאימה (ע.ת 9) ולשוטר (ע.ת 6), ולהימנע מגזירת קנס כספי.

 

סוף דבר:

 

52.  אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    מאסר בפועל למשך 16 חודשים, החל מיום מעצרו 31.12.19.

ב.     הפעלת המאסר המותנה שנגזר על הנאשם בע"פ 8031-13, מיום 22.07.15, בן 6 חודשים, כך ש - 4 חודשים יופעלו בחופף ו - 2 במצטבר.

סה"כ ירצה הנאשם עונש מאסר בפועל בן 18 חודשים, שימנו מיום מעצרו 31.12.19.

ג.       מאסר על תנאי בן 6 חודשים למשך 3 שנים ממועד שחרורו ממאסר, שלא יעבור עבירות היזק לרכוש במזיד ועבירות אלימות מסוג עוון.

 

ד.     מאסר על תנאי בן 9 חודשים למשך 3 שנים ממועד שחרורו ממאסר, שלא יעבור עבירות אלימות מסוג פשע.

 

ה.    מאסר על תנאי בן 4 חודשים למשך שנתיים ממועד שחרורו ממאסר, שלא יעבור עבירה של הפרת צו פיקוח, לפי סעיף 22(א)לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ז-2006.

 

ו.       פיצוי למתלוננת, ע.ת 8, בסך של 500 ₪, שישולם בארבע תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 15.11.20 ובכל 15 לחודש שלאחר מכן.

 

ז.      פיצוי לע.ת 9, בסך של 500 ₪, שישולם בארבע תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 15.11.20 ובכל 15 לחודש שלאחר מכן.

13

 

ח.    פיצוי לע.ת 6, בסך של 300 ₪, שישולם בשלושה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 15.11.20 ובכל 15 לחודש שלאחר מכן.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתוך 45 ימים מהיום.

 

ניתן היום, כ"ז אלול תש"פ, 16 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.