1

לפניי בקשה לעיון במסמכי התיק (כתב אישום ופרוטוקולים).

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של פציעה כשהעבריין מזויין, איומים, החזקת סכין שלא כדין, שיבוש מהלכי משפט ותקיפת בת זוג.

2

המבקשת היא המתלוננת בתיק. המבקשת מנמקת את בקשתה בכך שהיא המתלוננת בתיק והיא זו שנפגעה כתוצאה מהעבירות שבצע הנאשם. המאשימה הסכימה לבקשה, בכפוף לכך שכתב האישום אשר יועבר למבקשת לא יכלול את רשימת העדים. ב"כ הנאשם כתבה בתגובתה כי היא מתנגדת לבקשה אולם היא לא נימקה את התנגדותה.

יש לציין כי בתיק מצויים, בשלב זה, רק פרוטוקולים בעלי אופי טכני, וטרם התקיים בו דיון מהותי (התיק קבוע להקראה ליום 6/11/18).

תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג- 2003 קובעת כי כל אדם רשאי להגיש בקשת עיון בתיק ובלבד שאין בתיק חומר חסוי על פי דין. בהתאם לסעיף (ד) לתקנה: "בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה".

בענייננו מדובר בתיק אשר הדיונים בו התנהלו בדלתיים פתוחות ולא הוגש בו חומר חסוי עפ"י דין. למבקשת יש אינטרס מובהק בתיק עקב היותה המתלוננת. כמו כן למבקשת קיימת זכות לעיון בכתב האישום מכוח חוק זכויות נפגעי עבירה, אם כי הסייג שהעלתה המאשימה לכך ראוי משעדיין לא ברור אם יישמעו בתיק ראיות. עם זאת, לא נראה כי כל תועלת תצמח למבקשת מעיון בפרוטוקולים שהיו עד עתה. משב"כ הנאשם לא נימקה את התנגדותה לבקשה, לא התרשמתי כי העיון יפגע בזכויות הנאשם באופן לא מידתי.

לפיכך הבקשה מתקבלת באופן חלקי.

המזכירות תאפשר למתלוננת לעיין בכתב האישום (למעט ברשימת העדים).

ניתנה היום, ט"ו חשוון תשע"ט, 24 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים. המזכירות תמסור ההחלטה למבקשת ולב"כ הצדדים.