רקע

1.      הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוג, בהתאם לסעיף 382(ג) לחוק העונשין תשל"ז 1977.

2.      בהתאם לנטען בכתב האישום המתוקן, במועד הרלוונטי היו הנאשם והמתלוננת בני זוג נשואים והתגוררו בפתח תקווה. בתאריך 9.5.22, בשעות הלילה, חזר הנאשם הביתה כשהוא תחת השפעת אלכוהול והלך לישון. בהמשך, בתאריך 10.5.22, בשעה 04:00 לערך התעורר הנאשם וגידף את המתלוננת. בתגובה, אמרה המתלוננת "מה קרה לך? אתמול היית שיכור עוד לא עבר לך?". אז, קם הנאשם מהמיטה והכה במתלוננת באמצעות ידיו בפניה וכתוצאה מכך נפלה המתלוננת ארצה. המתלוננת צעקה "הצילו הצילו" וביתה ט' ניסתה לפתוח את דלת החדר אשר הייתה נעולה. אז אמרה ט' שתתקשר למשטרה אם לא יפתחו את הדלת והמתלוננת פתחה את הדלת.

3.      כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננת חבלה בדמות רגישות וכאב לכל אורך יד שמאל, מגבלה בהרמת יד שמאל ובתנועת שורש כף יד שמאל והמטומה מתחת לעין ימין.

4.      לנוכח בקשת ב"כ הנאשם, נשלח הנאשם, טרם טענו הצדדים לעונש, לממונה על עבודות השירות, כאשר המאשימה הצהירה כי עמדתה למאסר מאחורי סורג ובריח.

חוות דעת הממונה על עבודות השירות

5.      מחוות הדעת שהוגשה מתאריך 13.12.22 עולה כי הנאשם נמצא מתאים לרצות את עונשו בדרך של עבודות שירות במגבלות.

ראיות לעונש וטיעוני הצדדים

6.      המתלוננת הביעה עמדתה בפני בית המשפט וביקשה שבעלה יחזור הביתה.

7.      ב"כ המאשימה, עו"ד קרין שטרית, הגישה תמונות המתעדות את החבלות על המתלוננת (ת/1) והצביעה על הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם. היא סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 חודשי מאסר לבין 20 חודשי מאסר בפועל והפנתה לפסיקה. באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, טענה כי הנאשם יליד 1966, נעדר הרשעות קודמות, לא פנה לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר בעניינו. ביקשה מבית המשפט ליתן דעתו לעוצמת המכה ולטיב החבלה ועתרה למצות עמו את הדין. בנסיבות אלו ביקשה להשית עונש מאסר בן 12 חודשים, מאסר מותנה, קנס ופיצוי.

8.      ב"כ הנאשם, עו"ד אבי כהן, הגיש מסמכים רפואיים המתעדים את פציעתו של הנאשם לאחר שנפצע בתאונת דרכים קשה והוכר בגין כך כסובל מ100% נכות רפואית. בנוסף הגיש תמונות מיום האירוע המתעדות את הנאשם חבול בפניו ובכתפו. הנאשם הביע חרטה מיד לאחר האירוע והדגיש את עמדת המתלוננת לפיה היא מעוניינת שבעלה ישוב לביתם. הנאשם נעדר הרשעות קודמות ולא נפתחו נגדו תיקים חדשים מאז קרות האירוע. סבור כי מתחם הענישה נע בין מאסר מותנה למספר חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות וביקש להסתפק בימי מעצרו, לצד מאסר מותנה מרתיע. באשר להטלת פיצוי הדגיש כי הנאשם מתקיים מקצבת הביטוח הלאומי וכי אין טעם בענישה כלכלית במקרה בו הנאשם והמתלוננת מנהלים חיים משותפים.

9.      הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה טרם נגזר דינו, באומרו: "ביקשתי מהמתלוננת סליחה ואני רוצה לגדל את הילדים שלי איתה".

דיון והכרעה

קביעת מתחם הענישה

10.  הערך המוגן שנפגע כתוצאה מהעבירה אותה ביצע הנאשם, הוא שמירה על גופה, בטחונה האישי ושלוות נפשה של המתלוננת.

11.  הפגיעה חמורה יותר כאשר מדובר בפגיעה שהתבצעה בביתה ובחדר השינה של המתלוננת, מקום בו היא אמורה לחוש בטוחה יותר מבכל מקום אחר. וכאשר הפוגע הוא בן זוגה, אדם ממנו היא אמורה לחוש מוגנת יותר מכל אדם אחר.

12.  בכלל הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, שקלתי את הנזק שנגרם למתלוננת בדמות חבלות בפניה ובידה. וכן את העובדה שהעבירה בוצעה על ידי הנאשם כאשר הוא תחת השפעת אלכוהול.

13.  מדיניות הענישה בעבירה מעין זו מוכרת וידועה, לנוכח העובדה המצערת כי עבירות מעין אלו מגיעות לפתחו של בית המשפט דבר יום ביומו, והיא משתרעת על פני מנעד רחב התלוי בנסיבותיו של כל אירוע.

14.  אציין, כי הפסיקה שהוצגה בדיון על ידי ב"כ המאשימה עוסקת באירועים חמורים באופן משמעותי מזה שנדון בפניי במסגרת כתב אישום זה, מבלי שיהיה בדבר להקל מחומרת האירוע המתואר בכתב אישום זה.

15.  בנסיבותיו של כתב אישום זה, אקבע את מתחם הענישה כנע בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות ועד לשנת מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

גזירת העונש

16.  בכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, שקלתי את הודאתו של הנאשם ונטילת אחריות, חיסכון בזמן שיפוטי ובצורך בעדות המתלוננת, כך גם את העובדה כי מדובר בנאשם יליד 1966, נעדר כל עבר פלילי. נשקל אף מצבו הרפואי.

17.  עוד התחשבתי בכך שהנאשם היה מצוי במעצר, קרוב לחודשיים. ובתנאים מגבילים לתקופה ארוכה. כמו כן שקלתי אף את עמדת המתלוננת שהובעה בפני בית המשפט.

18.  למרות האמור לעיל, לא ניתן למקם את הנאשם בתחתית מתחם הענישה, וזאת לנוכח העובדה כי הנאשם לא פנה לקבלת תסקיר משירות המבחן ולא ניתן להצביע על כל הליך טיפולי/שיקומי, שיש בו על מנת לשנות את מצבו. כפי שעולה מעובדות כתב האישום, העבירה בוצעה כאשר הנאשם היה מצוי תחת השפעת אלכוהול, ולכן הדעת נותנת שהוא זקוק להליך טיפולי, אלא שעניין זה אף לא נבחן לנוכח העובדה כי לא נתבקש על ידי ההגנה קבלת תסקיר שירות מבחן.

19.  לא אגזור על הנאשם ענישה כספית וזאת לנוכח העובדה כי בני הזוג מתכוננים להמשיך לחיות יחד וענישה כספית תפגע במתלוננת באותה מידה בה תפגע בנאשם.

20.  לנוכח האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    חמישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות.

ב.     ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלש שנים. התנאי יופעל במידה והנאשם יעבור עבירת אלימות.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביחידת עבודות שירות מחוז מרכז בתאריך 16.2.23 בשעה 8:00.

מובהר לנאשם כי באם לא יעמוד בתנאי וכללי הממונה על עבודות השירות, ניתן יהיה להפסיק את ריצוי העונש בדרך זו ולהמירו בעונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתוך 45 ימים

ניתן היום, ב' טבת תשפ"ג, 26 דצמבר 2022, במעמד באת כוח המאשימה עו"ד לילך קוטנר, הנאשם ובא כוחו עו"ד אבי כהן, ותורגם לשפה האמהרית על ידי המתורגמן מר מנחם מברט.