לפני בקשת הנאשם לחזור בו מהודאתו.

רקע

1.      בתאריך 13.3.22 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום בגין עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, גניבת רכב, פריצה לרכב כדי לגנוב ונהיגה ללא רשיון.

2.      ביחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של הנאשם עד תום ההליכים ומאז ועד כה (מזה כ- 10 חודשים שבמהלכם ניתנה הכרעת דין) הוא נתון במעצר.

3.      לנוכח כפירת הנאשם בעובדות כתב האישום (ר' תשובתו מיום 15.6.22), נקבע התיק לשמיעת הוכחות.

4.      עם זאת, ביום 6.10.22 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון שבמסגרתו תוקן כתב האישום, הנאשם חזר בו מכפירתו, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע על פי הודאתו בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, גניבת רכב ונהיגה ללא רשיון, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-195, סעיף 413ב לחוק העונשין, תשל"ז-1977 וסעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א-1961.

בהתאם להסדר אליו הגיעו, הודיעו ב"כ הצדדים כי יעתרו במשותף לעונש של 15 חודשי מאסר בפועל, הפעלת 2 מאסרים על תנאי בני 7 ו-3 חודשים בחופף ביניהם ובמצטבר לעונש העיקרי כך שתקופת המאסר בפועל תסתכם ב- 22 חודשים, ומאסר על תנאי. עוד סוכם בין הצדדים כי המאשימה תעתור לחיוב הנאשם בתשלום פיצוי למתלונן בסכום של 1,500 ₪ ואילו בא כוחו יבקש להסתפק בחיובו על התחייבות כספית.

5.      הרשעת הנאשם על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, נעשתה רק לאחר שפרטי ההסדר הוצגו ע"י ב"כ הצדדים באופן המפורט לעיל, והוא עצמו אמר: "לשאלת בית המשפט, אני מודה בעובדות כתב האישום המתוקן ויודע שבית המשפט אינו כבול בהסדר".

6.      לבקשת הנאשם ובא כוחו, ובהסכמת המאשימה, נדחו הטיעונים לעונש ליום 12.1.23.

בקשת הנאשם לחזור בו מהודאתו

7.      בפתח הדיון ישיבת ה- 12.1.23, אמר ב"כ הנאשם כי: "הנאשם טוען שהוא חושב שכל גזר הדין הוא 15 חודשים, הוא לא מסכים ל- 22 חודש. לכן הוא מבקש לחזור בו מהודאתו ולבטל את הכרעת הדין".

8.      הנאשם עצמו טען כי לא גנב את הרכב נושא כתב האישום והסביר: "הודיתי כדי לחסוך זמן", וכן: "אני חשבתי שאני אקבל 15 חודש על הכל. יושבים על דברים כאלה רק 8 חודשים. אני לא מודה שגנבתי את הרכב".

עמדת המאשימה

9.      המאשימה מתנגדת לבקשה וטוענת כי השלב בו העלה הנאשם את בקשתו לחזור בו מהודאתו, מאוחר, ו"נראה כי מדובר בבקשה הנגועה באופן אינהרנטי בחשד כי הוגשה מתוך אכזבה מהעונש... בתקווה כי ביטול ההודאה ועמה ביטול הכרעת הדין, יביא להקלה מסוימת בגזר הדין".

דיון והכרעה

10.  הלכה פסוקה היא כי חזרה מהודיה תתאפשר רק בנסיבות חריגות, ובעיקרו של דבר, כאשר ממכלול הנסיבות קם חשש ממשי כי הנאשם הודה עקב פגם ברצונו החופשי, או מבלי שהבין את משמעות הודאתו (ר' ע"פ 7931/18 פלוני נ' מדינת ישראל (11.8.20), ע"פ 6028/13 פלוני נ' מדינת ישראל (20.3.14)). בפסיקה הודגש כי עיתוי העלאת הבקשה לחזרה מהודיה מהווה שיקול משמעותי בבחינת בקשת נאשם לחזור בו מהודאתו ובתוך כך נקבע כי היתר לחזרה מהודיה בשלב שלאחר מתן גזר הדין, ייתנן רק במקרים חריגים ביותר. גישה זו נועדה למנוע מצב לא רצוי שבו נאשמים יודו באשמה בתקווה לקבל עונשים פחותים, ואז לאחר מתן גזר הדין יבקשו באופן אסטרטגי לחזור בהם מהודאתם, שלא מתוך רצון כן לחשוף את האמת העובדתית - אלא בשל אי שביעות רצון מן העונש ובמטרה לנסות ולשנותו (ר' ע"פ 3633/21 פלוני נ' מדינת ישראל וההפניות שם).

11.  הנאשם במקרה שלפני, אינו טוען כי לא הבין את משמעות הודאתו וגם לא העלה בפני כל טענה שיכול להשתמע ממנה קיומו של פגם ברצונו החופשי , אך בטרם נשמעו טיעוני ב"כ הצדדים לעונש אמר היה כי הבין שיוטל עליו עונש קל יותר מזה שסוכם בין הצדדי והוצג בפני, ואז טען: "לא גנבתי. הודיתי כדי לחסוך זמן".

12.  במצב דברים זה ומאחר שעוד בתשובתו לכתב האישום מיום הודה הנאשם בכך שבמועד הרלבנטי שהה בישראל שלא כחוק ונתפס ברכב בעת שנהג בו ללא רשיון נהיגה 15.6.22, אך כפר בהתפרצות אליו ובגניבתו טען כי "הרכב הועבר אליו ע"י מאן דהוא כ- 10 דקות או רבע שעה לפני שנתפס", וגם עתה הוא עומד על כך שלא גנב את הרכב, אני סבורה כי יש לאפשר לו לחזור בו מהודייתו בביצוע עבירות ההתפרצות והגניבה, ובהן בלבד.

13.  סוף דבר, אני מורה על ביטול הכרעת הדין ותיקון כתב האישום.

ישיבת הוכחות ראשונה תתקיים בפני ביום 21.2.23 בשעה 09:00.

המזכירות תזמן את עדי התביעה 2,3,4,7,8,9, והמאשימה תוודא התייצבותם.

הנאשם יובא באמצעות שב"ס.

תשומת לב ב"כ הצדדים מופנית לתקופת מעצרו של הנאשם בתיק זה.

ניתנה היום, י"ג שבט תשפ"ג, 04 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.