1

בפסק הדין שניתן בשעתו בע"פ 2793/06 קלימוב נ' מדינת ישראל התייחס כב' השופט א' רובינשטיין לאפשרות של הטלת צו מבחן למרות שהנאשם נדון לעונש מאסר בפועל (שאינו בעבודות שירות) ובתוך כך קבל את עמדת הצדדים לפיה בנוסף לסמכות הנתונה לו מכוחה של פקודת המבחן, רשאי בית המשפט, בהסכמת הצדדים, להורות על הטל צו מבחן חרף העובדה שהנאשם נדון למאסר בפועל. באותו מקרה ההצעה להשית על הנאשם צו מבחן חרף השתתו של מאסר בפועל היתה פרי יוזמתו של המערער וניתנה לה הסכמת הצדדים כולם.

2

אודה ולא אבוש כי במהלך כתיבת גזר הדין בתיק זה, גזר דין שנכתב לאחר שמיעת עדויותיהם של אשת הנאשם וילדיו אשר סבלו מנחת זרועו במהלך השנים בהן הוא לא היה מטופל, לא העליתי על דעתי את האפשרות שהוא יתנגד בבוא העת להטלת צו פיקוח (ואדגיש - פיקוח בלבד) שמטרתו לוודא כי הוא נוטל את תרופותיו בקביעות וכנדרש, לאחר שחרורו מן המאסר, למען שלום בני משפחתו ולמען שלומו ובריאותו הוא. כך הנחתי גם לאור דברי בא כוחו אשר ציין בין השאר, במסגרת הטיעונים לעונש, כשהתייחס לתסקיר שירות המבחן שנתבקש מטעמו, כי: "שירות המבחן מציין שהטיפול הפסיכיאטרי והתקופתי שמקבל הנאשם מביא לאיזון במצבו..." וכן "שכפי שעולה מהעמ' השלישי של התסקיר, משפחתו של הנאשם תומכת במתלוננת ובילדים כאשר גם עמדת האישה מול שירות המבחן היתה שהיא שוללת את החשש או איום מצידו של הנאשם כל עוד שהוא משתלב בטיפול מותאם למצבו".

מפני כל אלה סברתי כי נכון אעשה אם אכלול ברכיבי ענישתו של הנאשם גם את צו הפיקוח לאחר שחרורו מן המאסר.

לצערי הרב, כעת מסתבר כי הנאשם מביע התנגדותו לכך ולכן לא נותר לי אלא לבטל את צו המבחן ולקוות כי הנאשם יתמיד בנטילת תרופותיו ולא יפגע במי מבני משפחתו בעתיד, עוד.

שאר רכיבי גזר הדין ייוותרו על כנם.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ולשירות המבחן.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"ו, 07 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.