בעניין:            מדינת ישראל - שלוחת תביעות כפר-סבא    המאשימה

                        ע"י ב"כ עו"ד ליאל אהרוני

                        נ ג ד

                        מוהנד עאמר                                                   הנאשם

                        ע"י ב"כ עו"ד גיל פרידמן

גזר דין

כתב האישום המתוקן; הודאת הנאשם

1.         הנאשם, יליד 1991, הורשע במסגרת הסדר טיעון ולאחר הליך גישור שהתקיים לפניי, בעבירות של ניסיון תקיפה סתם, בניגוד לסעיף 379 יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977; ופציעה כשהעבריין מזוין, בניגוד לסעיף 335(א)(1) לחוק העונשין.

על פי העובדות, במועד הרלוונטי עבד הנאשם כנהג משאית בחברת הראל אריזות והמתלונן עבד כמפעיל מלגזה בחברה. ביום 6.9.20, בשעה 14:30, עבד המתלונן במחסן. באותן נסיבות הגיע למקום הנאשם והתגלע ויכוח בין השניים אודות תלונתו של הנאשם כי המתלונן לא הכין לו את המשלוח. בהמשך, התפתחה קטטה בין השניים במהלכה הלמו הנאשם והמתלונן זה בזה. עובדים שהיו במקום הפרידו בין השניים.

בהמשך, הרים הנאשם מקל עץ שהיה מונח בסמוך ורץ לעברו של המתלונן וזאת בכוונה להכותו. העובדים שנכחו במקום הוציאו את המקל מידיו של הנאשם ואת הנאשם הוציאו החוצה מהמחסן.

בהמשך, נכנס המתלונן למטבח המחסן על מנת לשתות מים ולהירגע. או אז, הגיע הנאשם למקום ותקף את המתלונן בראשו באמצעות בקבוק מפלסטיק קשיח אליו מחוברת משאבה.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלונן חבלות בדמות חבלה קהה בעין ימין, נפיחות בעפעף עליון וחתך מעל הגבה שהצריך תפירה בבית החולים. כתוצאה מהקטטה נגרמה לנאשם שריטה בידו וסימן אדום מתחת לעינו.

2.         במסגרת הסדר הטיעון הוסכם שהנאשם יישלח לשרות המבחן לצורך קבלת תסקיר בעניינו. הוסכם שבמידה והתסקיר יהיה חיובי, תעתור המאשימה לעונש ראוי של 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שרות, לצד מאסר על תנאי. ההגנה תטען באופן חופשי לעונש. כמו כן, הוסכם על תשלום פיצוי כספי לנפגע העבירה בסך 10,000 ₪.

תסקיר שרות המבחן

3.         מתסקיר שרות המבחן מיום 23.10.22 עולה כי הנאשם בן 31, נשוי ואב לפעוט בן 3. הוא בוגר 14 שנות לימוד (החל ללמוד הנדסת חשמל באוניברסיטת אריאל אך הפסיק לימודיו בשל נישואיו). הנאשם עובד בחברה משנת 2018 ותואר על ידי מעסיקו כעובד רציני, אחראי, אמין ואדיב. נוכח העובדה שהתנהגותו כמתואר בכתב האישום המתוקן היתה חריגה הוחלט להמשיך ולהעסיקו. מאז האירוע לא היו תקריות נוספות והנאשם והמתלונן מכבדים זה את זה. הנאשם נעדר עבר פלילי ואין לחובתו תיקי מב"ד תלויים ועומדים. הנאשם נטל אחריות על העבירות שביצע, כשלדבריו היה זה יום הולדתו של בנו והמשפחה התכוננה לאירוע חגיגי אחר הצהריים. משכך קיווה לסיים את עבודתו בזריזות ועל כן האיץ במתלונן להשלים את חלקו בשרשרת העבודה. התפתחה קטטה שהסלימה להתנהגות אלימה מצד הנאשם כלפי המתלונן כשחש מושפל כאשר המתלונן קילל את אמו. הנאשם ביטא צער ובושה על הנזק שגרם למתלונן. כשנעצר, אביו סירב לשחררו על מנת שיפנים את החומרה של מעשיו. הנאשם הדגיש שברצונו לפצות את המתלונן. המתלונן מסר לשרות המבחן שהוא מתמודד עם פגיעה בקרנית, צלקת והוא נזקק לניתוח קוסמטי. לאחר שכלול גורמי סיכון וסיכוי לשיקום הגיע שרות המבחן לכלל מסקנה כי הסיכון לביצוע עבירות אלימות חוזרות הינו נמוך וכך גם חומרת העבירות במידה ויבוצעו. לאור ההערכה שאין מדובר בנאשם בעל נטיות אלימות הדורשות התערבות מקצועית, לא ראה השרות להמליץ על צו מבחן. על מנת לאפשר לנאשם להמשיך במסלול חייו ולשמר תפקודו הנורמטיבי, המליץ שרות המבחן להטיל על הנאשם צו של"צ בהיקף של 150 שעות.

טיעוני ב"כ הצדדים

4.         ב"כ המאשימה הגישה תמונות של המתלונן ושל החבלות שנגרמו לו (תע/1). כמו כן, הגישה הצהרת נפגע עבירה ממנה עולה שהמתלונן סובל מכאבי ראש ומליקוי בראייה, מאודם בעין ימין והוא משתמש בטיפות עיניים (תע/2). התובעת הפנתה לערכים החברתיים המוגנים ולמידת הפגיעה בהם, לעובדה שגם לאחר הקטטה כשנרגעו הרוחות בחר הנאשם לתקוף את המתלונן, כשהוא מנסה להכותו באמצעות מקל ולאחר מכן כשהוא מכה בראשו באמצעות בקבוק פלסטיק קשיח שבראשו משאבה. התובעת הפנתה לכך שמדובר בהכאה באיבר חיוני בגוף, סמוך לעין, כך שפוטנציאל הנזק רב. היא הפנתה לחבלה שנגרמה למתלונן ולעובדה שנאלץ להתפנות לבית חולים שם נתפר הפצע. ב"כ המאשימה עתרה לקביעת מתחם עונש הולם הנע בין 12 ל-30 חודשי מאסר. יחד עם זאת, טענה שהמאשימה הגיעה להסדר הטיעון נוכח קשיים ראייתיים מסויימים ועל כן, הסכימה לעתור לעונש ראוי של 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שרות. לדבריה, חרף ההיבטים החיוביים כפי שעולה מתסקיר שרות המבחן, לרבות נטילת אחריות וחרטה, עדיין המלצת שרות המבחן להטלת צו של"צ אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי ועם מדיניות הענישה הנוהגת. לפיכך, עתרה התובעת להטיל על הנאשם 9 חודשי מאסר בעבודות שרות, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן בסך 10,000 ₪, כפי שהוסכם. התובעת הפנתה לפסיקה.

5.         ב"כ הנאשם טען שמדובר באירוע נקודתי וחד-פעמי, בסוף יום עבודה, כשהנאשם מיהר לצאת למסיבת יום ההולדת של בנו הפעוט ובנסיבות אלה האינטראקציה עם המתלונן התחממה כדי התפרצות של תיגרה בין השניים. הנאשם לא תכנן את תקיפתו של המתלונן ופעל באימפולסיביות וללא הפעלת שיקול דעת. נטען שלא הוכח שנגרם למתלונן נזק צמית ולא הוצגו אישורים רפואיים בנדון. נטען שהנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, נטל אחריות מלאה והביע צער. הוא אף הפקיד סך של 10,000 ₪ כפיצוי. התסקיר בעניינו חיובי, הסיכון הנשקף ממנו נמוך, ושרות המבחן לא ראה צורך לשלבו בהליך טיפולי. בנסיבות אלה, משמדובר בנאשם נעדר עבר פלילי אשר נותן את הדין בפעם הראשונה על מעשיו, לא יהא זה מוצדק לגזור עליו עונש מאסר בפועל לריצוי בעבודות שרות כך שתידבק בו סטיגמה של אסיר. לאור האמור, ביקש ב"כ הנאשם לאמץ את המלצות שרות המבחן ולהטיל עליו צו של"צ, אף בהיקף נרחב יותר מזה שהומלץ על ידי השרות. הסניגור הפנה לפסיקה.

דיון והכרעה

6.         אין חולק בדבר הערכים החברתיים המוגנים בעבירות אותן ביצע הנאשם, שעניינם הגנה על שלמות גופו ונפשו של המתלונן; הגנה על האוטונומיה של המתלונן על גופו; וחיזוק תחושת הבטחון של המתלונן בכלל, ובמקום העבודה בפרט.

7.         בחינת נסיבות המקרה שלפניי מלמדות שמידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים אינה נמוכה. הנאשם, לאחר שפרצה קטטה בינו לבין המתלונן שעובד יחד עמו במקום העבודה, קטטה שהסתיימה נוכח התערבותם של עובדים במקום והפרדה בין הניצים, נטל מקל עץ וניסה לתקוף את המתלונן באמצעותו, כשהוא רץ לעברו, ורק בזכות התערבותם של עובדים במקום, אשר הוציאו את המקל מידיו, נמנעה תקיפתו של המתלונן. ואולם, דעתו של הנאשם לא נתקררה אף מכך. הוא המשיך "לחתור למגע" עם המתלונן והפעם גם הצליח - הוא נכנס למטבח שם שהה המתלונן ותקף אותו באמצעות בקבוק מפלסטיק קשיח אליו מחוברת משאבה.

הנה כי כן, הנאשם ניסה לתקוף את המתלונן באמצעות מקל ותקף אותו באמצעות בקבוק פלסטיק קשיח אליו מחוברת משאבה.

גם החבלות שנגרמו למתלונן מהוות נסיבה לחומרא - למתלונן נגרם פצע חתך מעל הגבה שהצריך תפירה בבית חולים, חבלה קהה בעין ונפיחות בעפעף.

מנגד, ייאמר שהאירוע התקיפה היה ספונטאני, חד-פעמי, ובא לאחר תיגרה שפרצה בין הנאשם למתלונן, במהלכה הלמו השניים זה בזה, וכתוצאה ממנה נגרמו לנאשם שריטה בידו וסימן אדום מתחת לעינו.

8.         מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות האלימות החמורות הינה של החמרה, במיוחד כשמעשה האלימות לווה בשימוש בכלי תקיפה. נפסק כי המלחמה באלימות היא כורח מחויב המציאות ועל בתי המשפט לתרום את תרומתם ולממש את מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלה, בין היתר תוך הטלת עונשי מאסר מתאימים שיהא בהם כדי להלום את חומרת המעשים ולהרתיע מפני נקיטה באלימות. נקבע כי נסיבות אישיות, כגון גיל צעיר והיעדר עבר פלילי, נסוגות מפני האינטרס הציבורי שבמיגור האלימות, בגמול ובהרתעת היחיד והרבים -

"בית משפט זה עמד פעם אחר פעם על הצורך בהרתעתם של אלו המבקשים "לפתור סכסוכים" בדרך אלימה. נקבע כי עלינו להילחם בנגע האלימות שפשט בארצנו ולהטיל עונשים מרתיעים ומשמעותיים על מי שבוחרים בדרך האלימות, בין אם הם עושים שימוש במקל ובין אם הם עושים שימוש בסכין או בכלי משחית אחר" (ע"פ 1892/15 מדיעם נ' מדינת ישראל (31.5.15)).

9.         נוכח נסיבות ביצוע העבירות, ובשים לב לנסיבות לקולא, כמפורט לעיל, למידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים ולמדיניות הענישה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שרות ל-18 חודשי מאסר, לצד רכיבי ענישה נלווים.

10.       את עונשו של הנאשם החלטתי למקם בתחתית המתחם. להלן טעמיי:

א.        הנאשם כבן 31, נשוי ואב לפעוט בן 3. הנאשם בוגר 12 שנות לימוד ולמד שנתיים לימודי הנדסת חשמל באוניברסיטה. הנאשם יציב מבחינה תעסוקתית ותואר כעובד חיובי ואחראי על ידי מעסיקיו.

ב.         הנאשם נעדר עבר פלילי מכל סוג ומין שהוא וזו לו הסתבכותו הראשונה עם החוק. לא תלויים ועומדים נגדו תיקי מב"ד נוספים.

ג.         הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, נטל אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה. הוא אף מעונין לפצות את המתלונן על נזקיו והפקיד פיצוי בסך 10,000 ₪.

ד.         הנאשם והמתלונן ממשיכים לעבוד באותו מקום עבודה ולא נרשמו אירועים נוספים ביניהם.

ה.        שרות המבחן התרשם שאין מדובר בגבר בעל נטיות אלימות הדורשות התערבות מקצועית ולא ראה לנכון להמליץ על העמדתו בצו מבחן. כמו כן, בחינת גורמי סיכון וסיכוי לשיקום הביאו למסקנה שהערכת הסיכון בעניינו נמוכה לביצוע עבירות אלימות חוזרות ואם ישוב ויבצע, מידת החומרה הצפויה נמוכה אף היא.

ו.         התרשמתי שלהליך הפלילי היתה השפעה על הנאשם והוא היווה עבורו גורם מרתיע ומציב גבולות.

11.       לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        3 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שרות וזאת בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השרות מיום 24.1.23, ובהסכמת הנאשם. הנאשם ירצה את עבודות השרות בדואר ראש העין, רח' העבודה 28, ראש העין, 5 ימים בשבוע על פי טווח השעות המתאפשר בחוק העונשין.

על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי העונש ביום 23.4.23 שעה 08:00 ביחידת ברקאי, עבודות השרות, מפקדת מחוז מרכז, רמלה.

מובהר לנאשם שבמידה ולא יישמע להוראות הממונה על עבודות השרות ולנהליו, יהיה מוסמך הממונה להורות על הפסקת עבודות השרות והנאשם ירצה את המשך עונשו במאסר.

ב.         6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת אלימות.

ג.         פיצוי לנפגע העבירה (ע"ת 7) בסך 10,000 ₪ (הפיצוי הופקד).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום.

ניתן היום, י"ג אדר תשפ"ג, 06 מרץ 2023, במעמד ב"כ המאשימה, עו"ד שלומי רותם גרינבוים, הנאשם ובא-כוחו.